נילס, מלך דנמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נילס
Niels
Kong niels.jpg
לידה 1065
פטירה 25 ביוני 1134 (בגיל 69 בערך)
שלזוויג (כיום בגרמניה)
מדינה דנמרקדנמרק  דנמרק
מקום קבורה כנסיית סנט בנדט, רינגסטד, דנמרק
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מרגרטה (1130-1105)
אולבהילד (1134-1130)
שושלת אסטרידסון
אב סוון השני
צאצאים אינגה
מגנוס
אינגרד
מלך דנמרק
110425 ביוני 1134
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נילסדנית: Niels; ‏1065 לערך – 25 ביוני 1134) היה מלך דנמרק מ-1104 ועד מותו. נילס ירש את אחיו אריק הראשון והוא היה צעיר בניו של סוון השני. הוא תמך בקאנוניזציה של אחיו קנוט הרביעי וסייע לבנו, מגנוס הראשון, מלך שוודיה על ידי רציחת היורש הפוטנציאלי, קנוט לאברד. שלטונו החילוני זכה לתמיכת הכמורה. נילס במלחמת אזרחים שפרצה לאחר מכן ויורשו היה אריק השני.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נילס היה בנו של סוון השני, מלך דנמרק מפילגש ששמה לא ידוע. ארבעה מאחיו של נילס מלכו לפניו. הוא מתועד לראשונה ב-1086, כאשר הוא נשלח להחליף את אחיו, אולף בפלנדריה.

מלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1103, כאשר מת אחיו, אריק הראשון, במהלך עלייה לרגל לארץ הקודש, נבחר נילס, שהיה אחרון אחיו של אריק שנותרו בחיים, כמלך בשנה שלאחר מכן, תחת בנו של אריק, האראלד. הוא נשא לאישה את מרגרטה, בתו של אינגה הזקן, מלך שוודיה. מקובל לחשוב שהייתה לה השפעה רבה במהלך תקופת מלכותו.

במשך רוב תקופת מלכותו של נילס, שרר בדנמרק שקט פנימי. כרוניקה בת התקופה מתארת אותו כאדם מתון אך כשליט לא מוכשר. הוא ביצע רפורמה במבנה הפמליה שלו כאשר הפריד אותה לגוף צבאי ולגוף מנהלתי שהיה אחראי על גביית המסים. הוא העניק תוארי אצולה לבני משפחתו, כולל לחתנו, אובה ולאחייניו אריק וקנוט, בניו של אחיו אריק. הוא לא זכה לתמיכתה המלאה של אצולת זילנד. הוא לחם נגד הונדים בשיתוף פעולה עם פולין. ב-1125 הוכתר בנו של נילס, מגנוס, כמגנוס הראשון, מלך שוודיה.

ב-1128 או 1129 מתה אשתו של נילס, מרגרטה וב-1130 הודח מגנוס מכס המלכות השוודי. לאחר 26 שנים של שקט פנימי, התגלע סכסוך בין נילס לבין אחיינו קנוט לאברד. לקנוט הייתה אהדה בדוכסות שלזוויג, שהוא היה הדוכס שלה והוא הסתמן כיורש הפוטנציאלי של נילס. ב-7 בינואר 1131 רצח מגנוס את קנוט ליד האראלדסטד שמצפון לרינגסטד. בתחילה גינה נילס את מגנוס על המעשה, אך בסופו של דבר גיבה אותו וכתוצאה מכך פרצה מלחמת אזרחים בין נילס לבין תומכיו של אחיו למחצה של קנוט, אריק. בסיס התמיכה העיקרי של נילס היה ביוטלנד ובנוסף הוא זכה לתמיכתה של הכנסייה. הוא הבטיח לעצמו את תמיכת האימפריה הרומית הקדושה על ידי ההסכמה שנתן להכפפת הארכיבשופות הדנית של לונד שבסקונה לארכיבישוף של המבורג-ברמן, צעד שהוביל את הארכיבישוף אסר מלונד לתמוך באריק.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק לא נחל הצלחה מרובה בדנמרק עצמה וב-1134 הוא העביר את המאבק לסקונה. נילס ומגנוס נחתו בסקונה ביוני אותה שנה מתוך שאיפה להנחיל לאריק תבוסה. בקרב פוטביק, שהתנהל ב-3 ביוני 1134 הופתעו נילס ומגנוס על ידי כוח פרשים גרמנים. מגנוס נהרג בקרב ונילס נמלט וביקש לקבל מקלט אצל לותאר השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, אך לא הצליח להתקדם מעבר לעיר שלזוויג עצמה. ב-25 ביוני הוא אזר אומץ והעז להיכנס בשערי עירו של קנוט, למרות שהוזהר לא לעשות כן. "האם עלי לחשוש מבורסקאים ומסנדלרים?" הוא העיר. הוא התקבל בברכה על ידי כמרי העיר, אך הוא נרצח יחד עם המשמר שלו על ידי תושבי העיר לפני שהם הצליחו להגיע לארמון המלכותי. בזאת באו לקיצם שישים שנות שלטון בניו של סוון השני ואחרי נילס מלך אחיינו, אריק השני.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורגיל ספרקלינג
 
לא ידועה
 
סוון הראשון, מלך דנמרק
 
סיגריד היהירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אולף תורלינגסון
 
 
 
 
 
אסטריד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוון השני, מלך דנמרק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נילס, מלך דנמרק


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נילס, מלך דנמרק בוויקישיתוף