האראלד השלישי, מלך דנמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האראלד השלישי
Harald III Hen
Harald 3. Hen.jpg
מדינה דנמרקדנמרק  דנמרק
תאריך לידה 1040
תאריך פטירה 17 באפריל 1080 (בגיל 40 בערך)
מקום קבורה כנסיית דלבי, סקונה, שוודיה
דת נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מרגרטה
שושלת אסטרידסון
כינוי "הרך"
אב סוון השני
מלך דנמרק
תקופת כהונה 107417 באפריל 1080
הקודם סוון השני
הבא קנוט הרביעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האראלד השלישי "הרך"דנית: Harald III Hen; ‏1040 לערך – 17 באפריל 1080) היה מלך דנמרק מ-1074 או מ-1076 ועד מותו. הוא היה בנו הבלתי חוקי של סוון השני, מלך דנמרק והתחרה על כס המלכות עם כמה מאחיו. הוא היה שליט מתון שיזם כמה רפורמות. האראלד נשא לאישה את בת דודתו, מרגרטה, אך לא נולדו לו צאצאים ואחרי מותו ירש אותו אחיו, קנוט הרביעי, מלך דנמרק. ארבעה מאחיו למחצה היו מלכי דנמרק אחריו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האראלד נולד בשנת 1040 לערך. אביו היה סוון השני, מלך דנמרק והאראלד לקח חלק בפשיטה של סוון לאנגליה ב-1069, לצד דודו, אסביורן, ואחיו קנוט.

לאחר מותו של אביו, נבחר האראלד להיות מלך כשהוא מתחרה על התפקיד עם אחיו, קנוט באסיפה של זילנד. הדיווחים מאותה שנה מתוארכים ל-1074 ול-1076. כדי להיבחר, נשא האראלד שבועה שבה הוא הכריז על רצונו לקיים את שלטון החוק הקיים. במהלך תקופת מלכותו, נתקל האראלד בהתנגדות של חלק מאחיו, כולל קנוט, שקיבל את תמיכתו של אולף השלישי, מלך נורווגיה. האפיפיור גרגוריוס השביעי, שתיווך ביניהם, יעץ לאולף לא לתמוך באחד הצדדים וכן יעץ להאראלד לחלוק את סמכויותיו עם אחיו.

האראלד היה תלוי בתמיכתם של בכירי האצילים של דנמרק לבחירתו כמלך והוא מיעט להתנגד להם. כתוצאה מכך, הוא לא ניהל מלחמות רציניות והשקיע את כוחותיו בשיפור כמה מתחומי אחריותו. הוא ייזכר בעיקר בשל השיפור והתקנון של מערכת המטבע הדנית. הוא הקים מטבעות בערים ריבה, ויבורג, לונד ושלזוויג. הוא מיסד את השימוש הציבורי ביערות המלכותיים. האראלד גם שאף לשנות את מערכת החוק הדנית. הוא סלד מהנוהג העתיק של משפט על ידי דו-קרב או משפט האל שבו אחזו הנאשמים בברזל מלובן והוא הנהיג מערכת משפט שהייתה מבוססת על זאת האנגלית. ככל הנראה הוא המשיך במדיניותו של אביו להסדיר עם האפיפיור את הקמתה של ארכיבישופות דנית, אך לא נחל הצלחה בכך.

האראלד השלישי מת ב-17 באפריל 1080 ונטמן בכנסיית דלבי שבסקונה. אחריו מלך אחיו, קנוט הרביעי.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון הדני סקסו גרמטיקוס לעג להאראלד ותיאר אותו כמלך חלש וחסר השפעה שנכנע לרצון פשוטי העם, בעוד שאיילנות' מקנטרברי כינה אותה "המחוקק אהוב העם". הוא גם מתואר כאדם שנתן לאחרים לשלוט על מעשיו ושהיה בעל אופי מתון. זהו ככל הנראה ההסבר לכינויו "האראלד הרך" (בדנית: Harald Hen, פירוש המילה Hen בדנית הוא "אבן משחזת"). הרפורמות החוקתיות של האראלד לא התקבלו במלואן עד לתקופת מלכותו של ולדמר השני במאה ה-13. האותנטיות של רפורמת המטבעות שלו שנויה במחלוקת.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורגיל ספרקלינג
 
לא ידועה
 
סוון הראשון, מלך דנמרק
 
סיגריד היהירה
 
לא ידוע
 
לא ידועה
 
לא ידוע
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אולף תורלינגסון
 
 
 
 
 
אסטריד
 
 
 
 
 
לא ידוע
 
 
 
 
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוון השני, מלך דנמרק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האראלד השלישי, מלך דנמרק


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]