אריק הראשון, מלך דנמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריק הראשון
Erik I
Erik 1. Ejegod.jpg
לידה 1060
סלנגרופ, זילנד, דנמרק
פטירה 10 ביולי 1103 (בגיל 43 בערך)
פאפוס, קפריסין
מדינה דנמרקדנמרק  דנמרק
מקום קבורה פאפוס, קפריסין
דת נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג בודיל
שושלת אסרטידסון
כינוי "הטוב"
אב סוון השני
צאצאים קנוט
האראלד
אריק
רגנהילדה
מלך דנמרק
תקופת כהונה 109510 ביולי 1103
הקודם אולף הראשון
הבא נילס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
טבלה לזכרו של אריק הראשון בפאפוס, קפריסין, מקום מותו וקבורתו

אריק הראשוןדנית: Erik I; ‏1060 לערך – 10 ביולי 1103) היה מלך דנמרק משנת 1095 ועד מותו. הוא היה בנו של סוון השני, מלך דנמרק וזהות אמו לא ידועה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק נולד בעיירה סלנגרופ שבצפון זילנד. במהלך תקופת מלכותו של אחיו, קנוט הרביעי, הוא נמנה עם תומכיו הנלהבים, אך הוא ניצל במהלך המרד שבו נרצח אחיו. הוא נשאר בחווה המלכותית במקום ללוות את קנוט למנזר סנט אלבן באודנסה, שם נרצח המלך. הוא נמלט מהחווה לזילנד ומשם לסקונה, שהייתה אז חלק מדנמרק. לאחר רצח קנוט, נבחר אחיו אולף הראשון, אך תקופת מלכותו הייתה קצרה יחסית. בסופו של דבר נבחר אריק להיות המלך בשנת 1095. הוא התחבב על עמו ותקופות הרעב שהיו מנת חלקה של דנמרק במהלך תקופת מלכותו של אולף, נפסקו. עבור רבים היה זה סימן שבחירתו של אריק כמלך דנמרק הייתה בחירה טובה.

על פי כרוניקנים בני התקופה, כמו סקסו גרמטיקוס ועל פי מיתוסים, מתואר אריק כ"גבר חסון וגבוה" שפנה אל האנשים הפשוטים. הוא הצליח לשמור על מקום עמדו כאשר ארבעה גברים ניסו להזיזו ממקומו. הוא היה נואם מוכשר, ואנשים יצאו מגדרם כדי לשמוע אותו. לאחר שהיה יוצא מישיבות האספה הלאומית הוא היה יוצא לאנשים שהמתינו בחוץ. לאריק יצא מוניטין כאדם קולני שאהב נשפים וניהל חיים הוללים. למרות שהוא תמך בריכוז הסמכות על ידי חצר המלכות, נראה היה שהוא התנהג באופן דיפלומטי כדי להימנע מהתנגשויות עם האצולה. הוא היה ידוע כמי שלא גילה רחמים כלפי שודדים ופיראטים.

בביקור אצל האפיפיור ברומא הוא הצליח להשיג את הקאנוניזציה של אחיו המנוח, קנוט הרביעי, ואת קבלת מעמד הארכיבישופות לדנמרק, במקום היותה כפופה לארכיבישוף של המבורג-ברמן. לתפקיד הארכיבישוף של לונד התמנה אסר תורקליסון.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באספה של ויבורג הכריז אריק שהוא החליט לצאת לעלייה לרגל לארץ הקודש. על פי כרוניקה דנית הסיבה להחלטה זו הייתה רציחתם של ארבעה מאנשיו במהלך חגיגה בהם הם השתכרו באולם הנשפים שלו. למרות תחינותיהם של נתיניו, הוא לא היה מוכן לחזור בו מהחלטתו והוא מינה את בנו, האראלד ואת הבישוף אסר כעוצרים.

אריק ורעייתו בודיל יצאו עם פמליה גדולה דרך רוסיה לקונסטנטינופול, שם הם היו אורחיו של אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. בעת שהותם שם, חלה אריק, אך הוא הפליג בכל אופן לקפריסין. ביולי 1103 מת אריק הראשון בפאפוס שבקפריסין. המלכה בודיל קברה אותו שם והוא היה המלך הראשון שיצא לעלייה לרגל לאחר כיבוש ירושלים על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הראשון. המלכה בודיל חלתה אף היא, אך הצליחה להגיע לירושלים, שם היא מתה. היא נטמנה למרגלות הר הזיתים בעמק יהושפט.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק ובודיל הביאו לעולם בן חוקי אחד, קנוט לאברד. ילדיו של אריק מחוץ לנישואין היו האראלד קסיה, אריק, בנדיקט ובת בשם רגנהילדה, לימים אמו של אריק השלישי, מלך דנמרק.

קנוט היה נסיך אהוד על עמו והתנהגותו הייתה אבירית. הוא נרצח ב-7 בינואר 1131 על ידי אחיינו של אריק, מגנוס, בנו של נילס, מלך דנמרק, שראה בקנוט כמתחרה על הכתר. רציחתו של קנוט אירעה ימים ספורים לפני לידת בנו ולדמר, שלימים מלך כולדמר הראשון, מלך דנמרק בין השנים 11571182.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורגיל ספרקלינג
 
סוון הראשון, מלך דנמרק
 
סיגריד היהירה
 
אריק המנצחהוקון זיגרודסון
 
תורה סקגסדוטר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אולף תורלינגסון
 
 
 
אסטרידהולמפריד משוודיה
 
 
 
 
 
סוון הוקונסון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוון השני, מלך דנמרק
 
 
 
 
 
 
 
 
גונהילד סוונסדוטיר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריק הראשון, מלך דנמרק


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]