ארץ כינרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארץ כינרות
יבנאל וסביבתה

אֶרֶץ כִּנְרוֹת היא חלק מבקעת הירדן, הכולל את הכנרת ואת העמקים הסובבים אותה. גבולותיה נתחמים בדרום על ידי שפכי הירמוך ונחל תבור, בצפון על ידי רמת כורזים (רמת הבזלת שמדרום לעמק החולה), במזרח על ידי מורדות הגולן ובמערב על ידי הגליל המזרחי.

ארץ כינרות כוללת את בקעת גינוסר, בקעת יבנאל, בקעת בית צידה ואת בקעת כינרות, שמדרום לכנרת והיא מגיעה עד דרומית לצומת כוכב הירדן. הבקעה היא חלק מהשבר הסורי אפריקאי. בקעות פוריות וחקלאיות אלו ריכזו סביבן יישובים עוד משחר ההיסטוריה.

כיסוי בשכבה דקה של בזלת מייחד את העמקים הסובבים את הכנרת. אל הבקעות מגיעים נחלים מההרים שמסביב. נחלים אלו חתרו בשכבת הבזלת הדקה וחשפו סלעי משקע שנוצרו בתקופות גאולוגיות קדומות יותר ולכן נמצא בשטח תערובת של סלעי משקע עם סלעי בזלת. הנחלים מביאים סחף רב מההרים שיוצר שכבת קרקע והופך את הבקעות לאזורים חקלאיים פוריים.

מאפיין ייחודי נוסף לאזור זה הם מעיינות חמים, עשירים במינרלים, הנובעים לאורך קווי השבירה של הבקע כגון מעיינות חמי טבריה וחמת גדר. מעיינות אלו משכו מתרחצים ומחפשי מזור למחלותיהם לאורך ההיסטוריה ותרמו לפריחת הערים גדר וטבריה.

ארץ כינרות שימשה כמו שאר חלקי הבקע ציר מעבר חשוב. דרך האורך החשובה עברה לאורך החוף המערבי של הכנרת וחצתה את העיר טבריה. דרכי הרוחב עקפו את האגם מדרום ומצפון. אפיק הירדן, המתחתר בקניון צר ועמוק מצפון לכנרת. והביצות שיצרו נחלי הגולן באזור הבטיחה לא אפשרו מעבר לאורך החוף הצפוני של הימה. בשל כך הדרך הראשית חצתה בעבר את הירדן רק צפונית יותר, באזור גשר בנות יעקב. כיום קיים נתיב תחבורה גם בסמוך לחוף הצפוני, המקשר את מערב הכנרת עם רמת הגולן. מדרום לכנרת נצמד המעבר הראשי בחלקו לאפיק נהר הירמוך, שם גם עברה מסילת הרכבת שנבנתה על ידי הטורקים והגיעה לסוריה. כפי הנראה, המעבר בתקופות הקדומות בין היישובים שהיו על שפת הכנרת התבצע באמצעות סירות.

כלכלת תושבי עמק כינרות התבססה לאורך הדורות במידה רבה על הכנרת. תושבי האזור משתמשים במי הכנרת להשקיה, לדיג ולפיתוח ענף התיירות באגם ובסביבתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]