ארץ המישור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארץ המישור הוא חבל ארץ מקראי שהשתייך לממלכת סיחון מלך האמורי, ולאחר מכן לנחלת שבט ראובן.

אזכורים מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ המישור נזכרת מספר פעמים במקרא כמקום מושבן של ערי סיחון מלך האמורי, ולאחר כיבושן על ידי בני ישראל, הוזכר כמקום מושבן של ערי שבט ראובן, ובפרט של עיר המקלט בצר:

אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ... אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי

בספר יהושע מוזכרת ארץ המישור כמקום מושבן של חשבון ובנותיה, מידבא, וערים נוספות:

מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר מֵידְבָא עַד דִּיבוֹן... וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנוֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְכָל הַמִּישֹׁר עַל מֵידְבָא. חֶשְׁבּוֹן וְכָל עָרֶיהָ אֲשֶׁר בַּמִּישֹׁר דִּיבוֹן וּבָמוֹת בַּעַל וּבֵית בַּעַל מְעוֹן... וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ המישור היא רמה שגובהה הממוצע הוא סביב 700 מטרים מעל פני הים, השוכנת ממזרח למצוק ההעתקים שעל יד ים המלח, בצידו המזרחי שנמצא כיום בשטח מדינת ירדן.

ארץ המישור היא חבל הארץ הדרומי מבין שלושת חבלי הארץ המרכיבים את עבר הירדן המזרחי: הבשן, הגלעד והמישור, וכמתואר בספר דברים:

וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן... כֹּל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן