אתי אנטה-שגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אתי אנטה)
אתי אנטה-שגב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 באוקטובר 1958 (בת 65) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אתי אנטה-שגב (נולדה ב-1 באוקטובר 1958) היא מפיקה ועורכת טלוויזיה, מוזיקה ותרבות ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שירותה הצבאי עשתה אנטה-שגב בגלי צה"ל, בשנים 19771981. בין השאר הייתה מפיקה ביומן החדשות של התחנה ועורכת בתוכניתו של אלכס אנסקי "7:07". בהמשך מונתה למפיקת מבצעי השידור של התחנה כחלק ממחלקת התרבות.

החל מתחילת שנות השמונים ועד שנת 1995 הייתה אנטה-שגב מפיקה בחברת התקליטים סי.בי.אס (כיום אן אם סי), שם הפיקה כמה מהאלבומים הבולטים של המוזיקה הישראלית באותה תקופה. בין האלבומים שהפיקה נמנים "על פני האדמה" ו"מחכים למשיח" של שלום חנוך, "...וגלוי עיניים", ו"ירוקות" של מאיר אריאל, "קולות" של חוה אלברשטיין, "סוף היום" של מתי כספי ועוד.

בשנים 19931998 לימדה בבית הספר למוזיקה רימון קורס שנקרא "מאחורי הקלעים של תעשיית הבידור".

החל משנת 2009 משמשת אנטה-שגב כמנהלת האמנותית של פסטיבל הפסנתר בתל אביב.

המון הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 הקימה יחד עם מיכאל תפוח את חברת ההפקות "המון הפקות". במסגרת חברה זו שימשו השניים כמנהלים אישיים של אמנים כדוגמת גידי גוב, שלמה ארצי, נורית גלרון, ריקי גל ומאיר אריאל וכן הפיקו עבורם רבים מהאלבומים המצליחים של התקופה.

בין האלבומים הבולטים שהפיקה החברה היו 21 מאלבומיו של אריק איינשטיין, כדוגמת "אוהב להיות בבית" (שהיה התקליטור הראשון שהודפס בארץ), "משירי אברהם חלפי" "הייתי פעם ילד", "יש בי אהבה" ועוד; אלבומיו של שלמה ארצי "ירח" ו"שניים"; שמונה מאלבומיה של נורית גלרון בהם "משהו בלבבה", "אחרינו המבול" ו"בתוך הסערות"; שבעה מאלבומיו של גידי גוב בהם "דרך ארץ", "אין עוד יום" ו"שירים שהתפזרו"; אלבומיה של אתי אנקרי "רואה לך בעיניים", "קראת לי אסתר" ו"למרות ובגלל"; אלבומה של ריקי גל "אוהבת אותך יותר"; אלבומיו של שלום חנוך "א-לי-מות", "ערב ערב" ו"אור ישראלי"; חמישה מאלבומיה של דנה ברגר בהם "פשוט להיות" ו"עד הקצה"; ארבעה מאלבומיו של עמיר לב, ביניהם "עמיר לב" ו"פעם בחיים"; אלבומיה של שרון ליפשיץ "קו האושר" ו"שתי בובות על חוט"; ואלבומו של מאיר בנאי "הצבעים משתנים".

בשנת 2003 עזבה אנטה-שגב את "המון הפקות" ועברה לפעול כעורכת עצמאית של תוכניות טלוויזיה ומופעים מיוחדים.

כעורכת טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19931998 ערכה והפיקה עם גידי גוב את תוכנית האירוח "לילה גוב" בערוץ 2 (טלעד), שהייתה הפקה טלוויזיונית של "המון הפקות", וכן הפיקה את שני אלבומי הדואטים "שירים מלילה גוב". בשנת 2000 ערכה את התוכנית "גידי גוב הולך לאכול" בערוץ 8.

בשנת 2003 הפיקה את תוכניתו הקומית של אסף הראל "שוטטות" ובשנים 20082005 ערכה את ארבע עונותיה הראשונות של התוכנית "רוקדים עם כוכבים" של זכיינית ערוץ 2 רשת. כמו כן ערכה את הריאליטי "The Show" שכשל לאחר מספר תוכניות (ערוץ 10, 2006), "גריז" (ערוץ 2, 2008) והשעשועון "שחקו אותה בגדול" (רשת, 2011). בנוסף הייתה עורכת טקסי פרס אופיר ופרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ומשדרי ההתרמה לעמותת וראייטי.

בשנת 2013 ערכה את סרט התעודה "יוסי בנאי - שירים אחרונים" שעסק באלבומו האחרון של הזמר והשחקן יוסי בנאי, שנפטר לפני שהשלים את העבודה עליו.

בשנת 2020, בתקופת מגפת הקורונה, ערכה את תוכניות האיחוד של זהו זה! עבור כאן 11.

כראש מחלקת התרבות בגלי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 חזרה אנטה-שגב לגלי צה"ל כאשר נבחרה על ידי מפקד התחנה, יצחק טוניק, להחליף את מולי שפירא כראש מחלקת התרבות והמוזיקה בתחנה.[1] במסגרת תפקידה מינתה אנטה-שגב מגישים חדשים לרצועת ציפורי לילה, הפיקה את האלבום "עוד מעט נהפוך לשיר" כהמשך לפרויקט של התחנה בו מבצעים זמרים שונים שירי נופלים והפיקה ערבי מחווה לאמנים כדוגמת התרנגולים, עלי מוהר, אהוד מנור ועוד.

בשנת 2013, לאחר שמפקד התחנה ירון דקל החליט לאחד מחלקת התרבות עם מחלקות אחרות בתחנה, הודיעה אנטה-שגב כי תפרוש מתפקידה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ענת קם‏, אנטה אחרת, באתר וואלה!‏, 28 ביולי 2009
  2. ^ דוד אברהם‏, בעקבות הרה-ארגון בגל"צ: אתי אנטה-שגב תפרוש מתפקידה, באתר וואלה!‏, 17 ביוני 2013