בארות בנגב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | היסטוריה |
| מיקום |
עלומים  |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים |
הקיבוץ הדתי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–2014 |
| תאריך פתיחה רשמי |
2014 |
| קואורדינטות | 31°27′37″N 34°29′59″E / 31.46029°N 34.49979°E |
|
www | |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   בארות בנגב | |
  | |
בארות בנגב הוא מרכז מורשת שהוקם בקיבוץ עלומים. המרכז עוקב אחרי תולדותיו של הקיבוץ הדתי, בארות יצחק שהוקם במקום ב-1943, ונהרס בעקבות הקרב עם המצרים במלחמת העצמאות. מרכז המורשת מכיל את מרכז המבקרים בקיבוץ עלומים, ואת מגדל המים הישן של הקיבוץ.
על המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז נבנה על מנת לספר את סיפורה של תנועת הקיבוץ הדתי, ובפרט את סיפורה של קבוצת בארות יצחק. על אף הניצחון של הקיבוץ בקרב הקשה שהתחולל נגד המצרים בח' בתמוז תש"ח, החברים מספרים על שורה של אירועים טראומטיים שגרמו להדחקת הסיפור מעל בימת ההיסטוריה[1]. על מנת לתקן את השבר, תנועת הקיבוץ הדתי החליטה לשקם את אתר המורשת ולהקים מרכז מבקרים. המרכז, שנחנך בפברואר 2014, נבנה בתוך בית ילדים ישן של קיבוץ עלומים. הקומה הראשונה כוללת אירוח כפרי ואולם כנסים, ובקומה השנייה תצוגת חפצים ותמונות מחיי "תורה ועבודה" של היישובים הדתיים הראשונים בנגב. בנוסף לתצוגה ישנו מיצג אור-קולי המתאר את עלילות הקבוצה והתנועה. לצד מרכז המבקרים בוצעו עבודות שימור ושיקום של מגדל המים הישן, והוא קיבל מעמד של אתר מורשת לאומי. מרכז המורשת מקיים מגוון סיורים במרחב הסובב כמו, בעקבות נשים בנגב, הכרות עם אתרי מורשת בעוטף עזה, ובמסגרת פסטיבל "דרום אדום" אף סיורי פריחה.
סיפורה של התיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז המורשת עוקב אחרי הקמת היישובים הדתיים בנגב, ובפרט סיפורה של קבוצת בארות יצחק, המהווה את הקיבוץ הדתי הראשון במרחב. במרכז המבקרים מספרים את סיפור ההתיישבות והגבורה של הקבוצה שהקימה את הקיבוץ. במלחמת העצמאות (לאחר פינוי האמהות והילדים לתל אביב) נשארו להגן על הקיבוץ כשמונים חברים, מבני 17 ועד 40, מתוכם גם 20 נשים. בתום הקרב הקשה, בארות יצחק ניצחה והמצרים נסוגו משטחי המשק, אולם המחיר היה כבד: 17 נהרגו, 15 נפצעו וכל בתי הקיבוץ נשארו הרוסים. בתום המלחמה, חברי הקיבוץ החליטו לשקם את עצמם בנקודה חדשה - במרכז הארץ[2].
החלטתם של אנשי הקיבוץ להקים את הקיבוץ במקום אחר התקבלה רק לאחר שמרכז התנועה החליט לשלוח גרעין נוסף להתיישב באתר שבנגב. הגרעין שהגיע לבארות יצחק שבנגב נשאר שם כשנה ובסופו של דבר חבר לפליטי כפר עציון שהקימו את ניר עציון שבכרמל.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחום ברוכי, בארות יצחק בהתיישבות ובמלחמה, הוצאת ספרים אריאל, תשס"ט - 2009
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בארות בנגב- אתר הקיבוץ בארות יצחק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך ביקור במרכז ביוני 2015
- ^ ד"ר נחום ברוכי הקרב על בארות יצחק