בדרכים (סרט, 2012)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדרכים
On the Road
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
מבוסס על "בדרכים" מאת ג'ק קרואק
בימוי וולטר סאלס
הופק בידי פרנסיס פורד קופולה[1]
נתנאל קרמיץ
צ'ארלס גילברט
רבקה ילדהאם
תסריט חוזה ריברה
עריכה פרנסואה גדיגר
שחקנים ראשיים גארט הדלונד
סם ריילי
קריסטן סטיוארט
איימי אדמס
טום סטארידג'
דני מורגן
אליס בראגה
אליזבת מוס
קירסטן דנסט
ויגו מורטנסן
מוזיקה גוסטבו סנטאולאלה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אריק גוטייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפתצרפת צרפת
בריטניהבריטניה בריטניה
מקסיקומקסיקו מקסיקו
ברזילברזיל ברזיל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קנדהקנדה קנדה
חברת הפקה American Zoetrope
MK2
Film4
France Télévisions
Canal+
Ciné+
France 2 Cinéma
Vanguard Films
חברה מפיצה צרפתצרפת MK2 Diffusion[2]
Lionsgate[3]
בריטניהבריטניה Icon Film Distribution[4]
ברזילברזיל PlayArte Filmes[3]
IFC Films
ארצות הבריתארצות הברית Sundance Selects[5]
קנדהקנדה Alliance Films[4]
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 23 במאי 2012 (קאן)[6]
בריטניהבריטניה 12 באוקטובר 2012
ארצות הבריתארצות הברית 21 בדצמבר 2012
משך הקרנה 137 דקות (קאן)
124 דקות (טורונטו)[7][8]
שפת הסרט אנגלית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מסע, סרט להט"בי, סרט דרמה, סרט הרפתקאות, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 25 מיליון דולר
הכנסות 8.8 מיליון דולר[3]
הכנסות באתר מוג'ו ontheroad
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בדרכים (באנגלית: On the Road) הוא סרט דרמת-הרפתקאות משנת 2012 בבימויו של וולטר סאלס. סרט זה הוא עיבוד לרומן של ג'ק קרואק משנת 1957 באותו השם, מככבים בו אנסמבל שחקנים, בהם גארט הדלונד, סם ריילי, קריסטן סטיוארט, אליס בראגה, איימי אדמס, טום סטארידג', דני מורגן, אליזבת מוס, קירסטן דנסט וויגו מורטנסן, ועל הפקתו בפועל הופקד פרנסיס פורד קופולה. צילומי הסרט החלו ב-4 באוגוסט 2010, במונטריאול, קוויבק, בתקציב של 25 מיליון דולר; ועלילתו מבוססת על השנים שבילה קרואק בדרכים ברחבי ארצות הברית בשלהי שנות ה-40 לצד חברו, ניל קסדי (אנ'), ומספר אושיות בולטות מדור הביט, לרבות ויליאם ס. בורוז ואלן גינסברג.

הסרט עלה לראשונה לאקרנים ב-23 במאי 2012, במסגרת תחרות פרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן 2012. הסרט זכה לביקורות מעורבות לאחר עלייתו לאקרנים. בנוסף, הוקרן הסרט גם במסגרת פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו בספטמבר 2012.[9][10]

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו יורק, שנת 1947, ביום שבו נקבר אביו, יוצא סאל פרדייז עם חברו קרלו מרקס שהוא, כמוהו, סופר שאפתן, לפגוש את דין מוריארטי, גנב מכוניות צעיר מדנוור, ואת אשתו בת ה-16, מרי-לו; בהזמנת חברם המשותף, צ'אד. סאל וקרלו מתיידדים עם דין, מעשנים איתו מריחואנה ומבקרים במועדון לילה שבו הם פוגשים את הסקסופוניסט וולטר, שגם עמו הם מתיידדים. סאל מלמד את דין כיצד לכתוב לפני שדין עוזב לדנוור עם קרלו.

לאחר הרהורים רבים, מחסום כתיבה וביקור בקברו של אביו, מחליט סאל להצטרף לחבריו בדנוור ויוצא לדרכים בפעם הראשונה. בדנוור, פוגש סאל את קמיל, סטודנטית במכללה לאמנות, שעבורה התגרש דין ממרי-לו. בנוסף, מתחיל קרלו להטיל ספק במיניותו, והוא מתחיל לנהל פרשת אהבים עם דין. קרלו, סאל, קמיל ודין מבקרים בבר שבו דין מנגן את "I've Got the World on a String" במכונת הג'וקבוקס, וקמיל מתקרבת לסאל. קרלו חושף בפני סאל שהוא משוכנע בנטיותיו ההומוסקסואליות, וכי בכוונתו לנסוע לאפריקה.

סאל עוזב ועולה על אוטובוס, עליו הוא פוגש את טרי. השניים נוסעים לקליפורניה, שם טרי עובדת בשדות כותנה עם משפחתה בזמן שסאל מסייע להם. סאל וטרי מנהלים רומן קצר לפני שסאל, כשהבין שהוא אינו מחויב לעבוד בשדות, שב הביתה.

בדצמבר 1948, דין, מרי-לו ואד דאנקל מגיעים לבית אחותו של סאל בצפון קרוליינה, לאחר שהותירו את אשתו של אד, גלתיאה, עם אולד בול לי בלואיזיאנה. השלושה סועדים עם משפחתו של סאל לאחר שלא אכלו 30 שעות, ולמחרת השלושה, סאל ואמו של סאל נוסעים חזרה לניו יורק. הבנים ומרי-לו חוגגים את ערב השנה החדשה בביתו של קרלו. מאוחר יותר, משכנע דין את סאל להשתתף בשלישייה איתו ועם מרי-לו. סאל מתחיל לנשק את מרי-לו, אך נוכחותו של דין מעוררת בו אי-נוחות, וזה מורה לדין ללכת למטבח. לאחר מכן, דין ומרי-לו מקיימים יחסי מין, בעוד שסאל מקשיב לקולותיהם בחדר הסמוך.

למחרת, סאל, דין ומרי-לו נוסעים לקליפורניה ומשאירים את אד אצל בול. כשהם מגיעים לסן פרנסיסקו, דין נוסע לביתה של קמיל, ואילו סאל ומרי-לו שוכרים חדר, שבו השניים מקיימים יחסי מין. למחרת בבוקר, מרי-לו עוזבת ושבה לארוסה הימאי בדנוור, וסאל מבקר בביתם של דין וקמיל, שבינתיים הולידו ילד משותף ומצפים לשני. סאל ודין מבקרים במועדון לילה ומשאירים את קמיל לבדה עם התינוק. כשהם שבים הביתה, קמיל מגרשת את דין.

סאל ודין נוסעים לדנוור בחיפוש אחר אביו של דין, אך ללא הצלחה. לאחר מכן, שבים השניים חזרה לניו יורק עם איש מכירות גבוה ורזה שממנו דין מנסה להשיג כסף בתמורה למין. דין מצליח, ומקבל מספיק כסף שמאפשר לו ולסאל להגיע למחוז חפצם.

שמונה חודשים לאחר מכן, שואל דין את סאל אם ברצונו לנסוע למקסיקו, וזה עונה לו בחיוב. בהגיעם לשם, מבלים השניים בבית זונות, שם הם רוקדים ומקיימים יחסי מין עם מספר זונות. מאוחר יותר, השניים מסתובבים ברחובות ומשתכרים. עם זאת, מצבו של סאל מורע ומביא לאשפוזו בבית חולים. לאחר מכן, משאיר דין את סאל מאחור ושב לסן פרנסיסקו במטרה לתקן את יחסיו עם קמיל. לאחר שהחלים, שב סאל לניו יורק.

בשנת 1950, פוגש סאל את דין במנהטן בדרכו להופעה של דיוק אלינגטון. דין מצהיר בפני סאל שנסע ברחבי הארץ ברכבת על מנת למצוא אותו, ומספר לו כי יש לו ילד נוסף מקמיל. חבריו של סאל מזרזים אותו כדי שיוכלו לצאת לדרכם, וכשסאל פונה לעזוב, מבקש דין טרמפ לרחוב 14 איסט. סאל אומר לדין שהיה טוב לראות אותו, ומשאיר אותו לגורלו בעודו עוזב עם חבריו. כשסאל שב לביתו באותו לילה, הוא מתחיל את כתיבת הרומן שלו על חייו בדרכים עם דין.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז יציאת הרומן "בדרכים", נותר עיבודו הקולנועי בגיהנום הפיתוח (אנ') למשך עשרות שנים. בשנת 1957, כתב ג'ק קרואק מכתב בן עמוד אחד לשחקן מרלון ברנדו, והציע לו לגלם את דמותו של דין מוריארטי בזמן שקרואק יגלם את בן-דמותו, סאל פרדייז. במכתב, הסביר קרואק לברנדו כי הוא רואה בעיני רוחו את הסרט מצולם "כשהמצלמה על המושב הקדמי של המכונית ומראה את הכביש (יום ולילה) מבעד לשמשה הקדמית, בעוד סאל ודין מקשקשים."[11] ברנדו מעולם לא הגיב למכתב, ובהמשך הציעו "האחים וורנר" 110,000 דולר עבור זכויות ההפקה של ספרו של קרואק, אך סוכנו, סטרלינג לורד, דחה זאת מתוך תקווה לקבל 150,000 דולר מ"סרטי פרמאונט", שהייתה מעוניינת ללהק את ברנדו לסרט. העסקה מעולם לא יצאה לפועל, וקרואק כעס על כך שסוכנו ביקש יותר מדי כסף.[11]

בשנת 1979, קנה פרנסיס פורד קופולה את זכויות ההפקה,[12] וברבות השנים, שכר מספר תסריטאים על מנת שיעבדו את הספר לסרט, כולל מייקל הר ובארי גיפורד, אך בסופו של דבר כתב קופולה טיוטה משלו עם בנו, רומן.[13] בשנת 1995, תכנן קופולה לצלם את הסרט בשחור-לבן עם פילם 16 מ"מ ואף ערך אודישנים בנוכחות המשורר אלן גינסברג, אך הפקת הסרט נקטעה. קופולה הצהיר כי ”ניסיתי לכתוב תסריט, אבל אף פעם לא ידעתי איך לעשות את זה. זה קשה - זה סרט תקופתי. חשוב מאוד שזה יהיה תקופתי. כל דבר שקשור לתקופה עולה הרבה כסף.”[12] מספר שנים לאחר מכן, ניסה קופולה את מזלו בשנית וליהק את אית'ן הוק ובראד פיט לגילום דמויותיהם של סאל פרדייז ודין מוריארטי, בהתאמה, אך שוב הפקת הסרט לא צלחה. בשנת 2001, שכר קופולה את התסריטאי ראסל בנקס למלאכת כתיבת התסריט ואת ג'ואל שומאכר למלאכת בימוי הסרט; בסרט התעתדו לככב בילי קרודופ בדמותו של סאל פרדייז וקולין פארל בדדמותו של דין מוריארטי, אך שוב לא צלחה הפקת הסרט ונגנזה.[12]

קדם הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שצפה בסרט "דרום אמריקה באופנוע", שכר קופולה את הבמאי הברזילאי וולטר סאלס למלאכת בימוי הסרט.[12] סאלס נמשך לרומן משום שלדבריו מדובר באנשים "המנסים לפרוץ לחברה אטומה" ושהוא רוצה "להתמודד עם דור שמתנגש בחברה שלו."[14] בשנת 2008, עמדה הפקת הסרט לקבל אור ירוק, כשבעקבות קריסת הכלכלה האמריקאית רצתה חברת ההפקות הצרפתית "פאתה" לקצץ בצורה משמעותית את תקציב הסרט בכ-35 מיליון דולר.[13] מפיקת הסרט, רבקה ילדהאם, הבינה שהם לא יכולים להפיק את הסרט שסאלס ראה בעיני רוחו. עם זאת, בזמן שסאלס דיבר עם חברת ההפקות "MK2 Productions" בפריז על סרטים פוטנציאליים אחרים, סיפר להם סאלס על רצונו לעשות עיבוד קולנועי על בסיס "בדרכים", ובפסטיבל הקולנוע בקאן 2010, העניקה "MK2 Productions" אור ירוק להפקת הסרט ותקציב של 25 מיליון דולר.[13][15] כהכנה לסרט, הפיק סאלס את הסרט התיעודי "Searching for On the Road", שבו עשה את אותו מסע בדרכים שעברה דמותו של הפרוטגוניסט, סאל פרדייז, ושוחח עם משוררים מדור הביט שהכירו את קרואק.[16] סאלס עשה זאת על מנת להבין את "מורכבות הפרוזה המושקעת בג'אז ואת האקלים החברתי-פוליטי שהשפיע על התקופה."[13] לסאלס הצטרף מדי פעם תסריטאי הסרט, חוזה ריברה, בנוסף לחצי שנה שהעביר בקריאה על קרואק. לאחר מכן, החל ריברה לכתוב את התסריט, שכללו כ-20 טיוטות. טיוטות שנכתבו בשלב מאוחר יותר הסתמכו פחות על הרומן שפורסם ויותר על כתב היד המקורי, שהוקלד על גליל נייר באורך 36 מטר והכיל את השמות האמיתיים שעמדו מאחורי הדמויות ברומן.[13]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010, נאלץ סאלס לשכנע את צוות השחקנים שהצליח ללהק כבר בשנת 2007 להישאר מחויבים לצילומי הסרט.[13] צוות השחקנים כלל את סם ריילי, שלוהק לגילום דמותו של האלטר אגו של הסופר ג'ק קרואק, סאל פרדייז, גארט הדלונד, שלוהק לגילום דמותו של דין מוריארטי (ניל קסדי (אנ')),[15][17] וקריסטן סטיוארט, שלוהקה לגילום דמותה של מרי-לו.[18] סאלס רצה ללהק את סטיוארט לאחר שצפה בה בסרטו של שון פן, "עד קצה העולם", אך נאלץ לצלם את הסצנות בהשתתפותה לפני אוקטובר 2010, במהלכו הייתה מחויבת לצילומי שני החלקים של "דמדומים: שחר מפציע".[13] בשלב מאוחר יותר, לוהקה קירסטן דנסט לגילום דמותה של קמיל (קרולין קסדי).[19] בתחילת אוגוסט 2010, לוהקו ויגו מורטנסן ואיימי אדמס לצוות השחקנים; מורטנסן לגילום דמותו של אולד בול לי (ויליאם ס. בורוז) ואדמס לגילום דמות אשתו של לי, ג'יין (ג'ואן וולמר).[20] השחקן האנגלי טום סטארידג' לוהק לגילום דמותו של קרלו מרקס (אלן גינסברג), משורר וחברם המשותף של סאל פרדייז ודין מוריארטי.[21] במהלך הפקת הסרט, עבד סאלס עם אחדים מחברי צוות ההפקה שעימם עבד על "דרום אמריקה באופנוע", כולל המפיקה רבקה ילדהאם, התסריטאי חוזה ריברה, במאי הצילומים אריק גוטייה, מעצב ההפקה קרלוס קונטי והמלחין גוסטבו סנטאוללה. לפני תחילת הצילומים,[15][22] עבר כל צוות השחקנים "מחנה אתחול ביטניקי" בן שלושה שבועות, שעל פי סטיוארט, כלל קריאת ספרות הנוגעת לדור הביט,[23] והועבר על ידי הביוגרף של קרואק, ג'רלד ניקוסיה, שהציג ריאיון קולי שהוקלט בשנת 1978 עם לואן הנדרסון, אשתו של ניל קסידי, עליה מבוססת דמותה של מרי-לו.[24] על מנת להעניק לצוות השחקנים מושג לגבי סוג הסרט שהוא ראה בעיני רוחו, סאלס הקרין את "עד כלות הנשימה" בבימוי ז'אן-לוק גודאר ו"הצללים" בבימוי ג'ון קסאווטס.[13]

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט החלו ב-4 באוגוסט 2010 במונטריאול, קוויבק, שבקנדה.[25] לאחר חודש של צילומים במונטריאול, עברו צילומי הסרט להתקיים ההפקה צילמה בגטינו, קוויבק,[26] אשר שימשה כסט עבור דנוור, קולורדו, בשנת 1947.[27] צילומי הסרט התקיימו במשך חמישה ימים באמצע אוקטובר 2010 בקלגרי ובאלברטה.[28] בניו אורלינס למשך חודש, ולאחר מכן שוב במונטריאול לצורך צילומי הסצנות האחרונות של הסרט.[29] בתחילת דצמבר 2010, התקיים שבוע צילומים בסן פרנסיסקו.[30] במקור, סאלס היה מעוניין לצלם במקסיקו למשך מספר שבועות, אך לאור ההסלמה במלחמות הסמים שם, תקופת הצילומים שם התקצרה ושאר הסצנות בה התקיימו באריזונה במקום זאת.[13] בנוסף, חלק מצילומי הסרט התקיימו גם בארגנטינה ובצ'ילה עבור סצנה שבה נהג הדלונד בהדסון הורנט בסצנה המתרחשת בשנת 1949 בהרי האנדים במהלך סופת שלגים, בעודו מרכיב משקפי מגן וצרח מהחלון שלו, בזמן שהבמאי וולטר סאלס ישב במושב הנוסע בעודו מחזיק מצלמה, לצד מצלמה נוספת שהותקנה בחזית המכונית.[31] הדלונד תיאר את הצילומים כ"צילומי גרילה פחות או יותר. לפעמים, היו רק שני קומץ אנשי צוות סביבנו וזו הייתה סיטואציה שקטה מאוד."[32] הצלם אריק גוטייה צילם מספר סצנות באמצעות מצלמה ידנית, ולדברי הדלונד, עודד סאלס את צוות השחקנים לאלתר ו"לגרום לסצנות להיות בעלות קצב וזרימה".[31]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם השיר ביצוע
1 Hard to Love What You Kill ג'ייק לה בוץ
2 Don't Explain טום סטארידג'
3 Salt Peanuts דיזי גילספי
4 I've Got The World On A String אלה פיצג'רלד
5 Yip Roc Heresy סלים גייארד
6 A Sailboat In The Moonlight בילי הולידיי והתזמורת שלה ולסטר יאנג
7 Ko-Ko צ'ארלי פארקר
8 Death Letter Blues סון האוס
9 Mean And Evil Blues דיינה וושינגטון
10 Sweet Sixteen גרג קרמר

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עלה לראשונה לאקרנים בבכורה עולמית במהלך פסטיבל הקולנוע בקאן ב-23 במאי 2012, שם היה מועמד לפרס דקל הזהב. גרסה קצרה יותר של הסרט, באורך 124 דקות, עלתה לאקרנים במהלך פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו ב-6 בספטמבר 2012.[7] זכויות הפצתו של הסרט בצפון אמריקה נמכרו ל-"AMC Networks", ובשאר העולם, את הסרט הפיצו "IFC Films" ו-"Sundance Selects". במסגרת הפצתו בבריטניה ובאוסטרליה, את זכויות ההפצה קנתה חברת "StudioCanal".[5] הסרט עלה לאקרנים ברחבי ארצות הברית ב-21 בדצמבר 2012. לצד עלייתו לאקרנים, הופץ הסרט במקביל בשירות הוידאו על פי דרישה של "IFC Films".[33]

הפצה במדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופץ בפורמטי DVD ו-בלו-ריי ב-6 באוגוסט 2013 על ידי "MPI Media Group".[34]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עלה לאקרנים בהפצה מוגבלת בבתי קולנוע נבחרים והכניס 744,296 דולר בקופות בארצות הברית ו-8,873,081 דולרים ברחבי העולם, בסך כולל של 9,617,377 דולר.[3]

תגובת הקהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בעיקר לביקורות מעורבות, אם כי הופעתו של גארט הדלונד ועבודת הצילום זכו לביקורות חיוביות. הסרט זכה לציון 45% באתר "Rotten Tomatoes", על סמך 153 ביקורות וציון ממוצע של 5.53/10.[35] באתר הביקורות "Metacritic", זכה הסרט לציון המשוקלל 56/100, על סמך על 32 ביקורות, דבר המעיד על "ביקורות מעורבות או ממוצעות".[36]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Francis Ford Coppola and Brazilian Walter Salles will shoot "On the Road"". ultimahora.com. May 6, 2010.
  2. ^ "Film #40187: On The Road". Lumiere. Retrieved January 2, 2024.
  3. ^ 1 2 3 4 "On the Road (2012) - Box Office Mojo". www.boxofficemojo.com.
  4. ^ 1 2 "On the Road (2011)". UniFrance. Retrieved January 2, 2024.
  5. ^ 1 2 Kilday, Gregg (May 8, 2012). "Cannes 2012: Garrett Hedlund and Kristen Stewart's On the Road Acquired by IFC Films and Sundance Selects". The Hollywood Reporter. Retrieved January 2, 2024.
  6. ^ "Sur la route - released". AlloCiné.fr. Retrieved January 2, 2024.
  7. ^ 1 2 "On the Road". Toronto International Film Festival. Archived from the original on 2012-08-30. Retrieved January 2, 2024.
  8. ^ "On the Road (15)". British Board of Film Classification. Retrieved January 2, 2024.
  9. ^ "2012 Official Selection". Cannes. Retrieved January 2, 2024.
  10. ^ "Cannes Film Festival 2012 line-up announced". Time Out. Archived from the original on 2012-04-23. Retrieved January 2, 2024.
  11. ^ 1 2 Martelle, Scott (June 4, 2005). "On the road again". The Age. Retrieved January 2, 2024.
  12. ^ 1 2 3 4 Mottram, James (September 12, 2008). "The long and grinding story of On The Road". The Independent. Archived from the original on 2011-01-02. Retrieved January 2, 2024.
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Galloway, Stephen (May 9, 2012). "How On The Road Slashed Kristen Stewart's $20 Million Paycheck and Finally Made it to Screen". The Hollywood Reporter. Retrieved January 2, 2024.
  14. ^ Ealy, Charles (May 19, 2008). "Our Man in Cannes: Latin American movie bonanza". Austin360.com. Archived from the original on February 10, 2012. Retrieved January 2, 2024.
  15. ^ 1 2 3 Kemp, Stuart (May 6, 2010). "Kristen Stewart goes On the Road". The Hollywood Reporter. Retrieved January 2, 2024.
  16. ^ Romney, Jonathan (May 18, 2008). "Woody Allen banks on three beauties to woo critics at Cannes". The Independent. Retrieved January 2, 2024.
  17. ^ Lesnick, Silas (September 27, 2010). "Garrett Hedlund Talks TRON: Legacy". ComingSoon.net. Retrieved January 2, 2024.
  18. ^ "Kristen Stewart to star in Jack Kerouac story". USA Today. May 5, 2010. Retrieved January 2, 2024.
  19. ^ Hopewell, John; Elsa Keslassy (May 12, 2010). "Dunst joins Stewart On the Road". Variety. Archived from the original on August 30, 2013. Retrieved January 2, 2024.
  20. ^ Fleming, Mike (August 4, 2010). "Amy Adams Joins Viggo Mortensen For 'On The Road' Trip". Deadline Hollywood. Retrieved 2010-10-23.
  21. ^ Schwartz, Terri (August 11, 2010). "Robert Pattinson's Pal Tom Sturridge Joins Kristen Stewart In On The Road". MTV News. Archived from the original on August 14, 2010. Retrieved January 2, 2024.
  22. ^ Sperling, Nicole (May 6, 2010). "Kristen Stewart squeezes Walter Salles On the Road in between Twilight duties". Entertainment Weekly. Archived from the original on May 12, 2010. Retrieved January 2, 2024.
  23. ^ Vena, Jocelyn (June 17, 2010). "Kristen Stewart 'Genuinely Nervous' To Film On The Road". MTV News. Archived from the original on June 21, 2010. Retrieved January 2, 2024.
  24. ^ James, Scott (April 14, 2011). "Trepidations Aside, On the Road Becomes a Movie at Last". The New York Times. Retrieved January 2, 2024.
  25. ^ Vary, Adam B (August 4, 2010). "Viggo Mortensen, Amy Adams join On The Road". Entertainment Weekly. Retrieved January 2, 2024.
  26. ^ Soloman, Karen (August 17, 2010). "Hollywood comes to Gatineau to film On the Road". CTV News. Retrieved January 2, 2024.
  27. ^ Lawson, Catherine (2008-08-17). "Shooting of Kristen Stewart film On the Road comes to Hull". Vancouver Sun. Archived from the original on 2010-08-20. Retrieved January 2, 2024.
  28. ^ Volmers, Eric (2010-10-09). "Alberta opens its doors to The Hobbit". Calgary Herald. Archived from the original on 2013-12-12. Retrieved January 2, 2024.
  29. ^ Kelly, Brendan (August 18, 2010). "Kristen Stewart On the Road in Montreal". Montreal Gazette. Archived from the original on August 24, 2010. Retrieved January 2, 2024.
  30. ^ Sabatini, Joshua (2010-12-08). "On the Road filming begins in SF". San Francisco Examiner. Archived from the original on 2010-12-11. Retrieved January 2, 2024.
  31. ^ 1 2 Keegan, Rebecca (2011-02-04). "Garrett Hedlund on 'On the Road': 'Jazz, women and drugs'". Los Angeles Times. Retrieved January 2, 2024.
  32. ^ Radish, Christina (2010-09-27). "Garrett Hedlund Exclusive Interview TRON: Legacy; Plus an On the Road Update". Collider.com. Retrieved January 2, 2024.
  33. ^ "About On the Road". Retrieved January 2, 2024.
  34. ^ "On the Road Blu-ray". blu-ray.com. Retrieved January 2, 2024.
  35. ^ "On the Road (2012)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. Retrieved January 2, 2024.
  36. ^ "On the Road Reviews". Metacritic. CBS Interactive. Retrieved January 2, 2024.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בדרכים_(סרט,_2012)&oldid=38518720"