בוריס כרמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בוריס כרמי
אין תמונה חופשית
לידה 1 בינואר 1914
מוסקבה, האימפריה הרוסית
פטירה 18 בספטמבר 2002 (בגיל 88)
תל אביב, ישראל
שם לידה בוריס וינוגרד
לאום ישראלי
מקום לימודים סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צילום
זרם באמנות צילום עיתונות
יצירות ידועות תצלומים מתקופת מלחמת העצמאות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בוריס כַּרמי (1 בינואר 191418 בספטמבר 2002) היה צלם וצלם עיתונות ישראלי, צלם "דבר", הצלם הראשי של "דבר השבוע" וחבר מערכת השבועון (19521976). מפורסם גם בזכות תצלומיו מתקופת מלחמת העצמאות שפורסמו בשבועון "במחנה".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיוה ארבל, "הנערה עם האקדח", בתצלום המפורסם של כרמי

כרמי נולד בשם בוריס וינוֹגרָד לפרניה ויעקב בעיר מוסקבה שברוסיה. אביו היה עורך דין מצליח. אמו נהרגה בתאונת רכיבה ב-1921. בילדותו הכיר את סשה ארגוב. בגיל 15 התייתם גם מאביו, ועבר אל בית דודו, מרכוס רייזמן, בעיר ורשה. בהמשך השלים את לימודיו התיכוניים בפנימיה בעיר ארפורט שבגרמניה. ב-1933, אחרי כמה חודשים בעיר מילאנו שבאיטליה, נסע לפריז ונרשם ללימודי אתנוגרפיה בסורבון. לצורך לימודיו קנה את מצלמתו הראשונה, והחל לצלם. כעבור שנתיים, ב-1935 עבר לעיר החופשית דנציג, ובמרץ 1939 עלה לארץ ישראל באניית משא, בעקבות אחותו פלה, שכבר הגיעה לארץ לפניו. בארץ עבד תחילה בפרדסים ולאחר מכן הצטרף כפקיד לחברת ספנות.

ב-1942, במהלך מלחמת העולם השנייה התנדב כרמי לצבא הבריטי, ושרת ארבע שנים כצלם אוויר, ביחידת מיפוי, וכמדריך צילום. במהלך שרותו נשלח לאיטליה ואף לפולין. הוא התיידד עם צלם העיתונות הנס חיים פין, שלימד אותו טכניקות חדשות. לאחר שחרורו ב-1946 היה צלם עצמאי, והצטרף למחלקת המיפוי של "ההגנה".

במלחמת העצמאות היה כרמי צלם שבועון צה"ל "במחנה". הוא העדיף לצלם לוחמים ברגעים אנושיים בין הקרבות, ונמנע מצילומי הרוגים. אחדים מתצלומיו, בהם "הנערה עם האקדח", הפכו לסמלים.

משנת 1952 ועד פרישתו לגמלאות ב-1976, היה כרמי צלם וחבר המערכת בעיתון "דבר" ו"דבר השבוע". החל ב-1956 פורסמו תצלומיו בספרים ואלבומים. רובם משלבים תצלומים של כרמי עם טקסטים מאת סופרים ועיתונאים. אחדים מספריו הם ספרי ילדים העוסקים בבעלי חיים.

ב-1956 נישא לשולה (שולמית) בלבירר, והיה אב לבן, יעקב כרמי. בספטמבר 2001 התאלמן כרמי מאשתו. כעבור שנה, ב-18 בספטמבר 2002, נפטר בתל אביב, בגיל 88. נקבר בבית העלמין הדרום לצד אשתו.[1]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי תצלומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבצע סיני: מבחר פרקים על המערכה בחצי-האי סיני וברצועת עזה: כתובים בידי סופרים כתבים צבאיים ולוחמים; התצלומים: בוריס כרמי [ואחרים], תל אביב: מ. בירן, תשי"ז 1956. (עם מנחם תלמי, אורי דן ואחרים)
  • כנרת שלי; כתב: אפרים תלמי; עריכה גרפית: מ’ ברנד, תל אביב: יבנה, תשכ"ד.[8]
  • אלבום העמק; מבואות מאת אפרים תלמי; עם הקדמה מאת משה שרת, תל אביב: עם עובד, תשכ"ה.
  • הירדן; כתב: אפרים תלמי; עריכה גרפית: מ’ ברנד, תל אביב: יבנה, תשכ"ו.
  • פנים; בחירה ועריכה: ע. הלל, תל אביב: עם עובד, תשל"ג.[9]
  • מדינה בעריסה; עריכה וטקסט: שלמה שבא, עיצוב גרפי: רבקה בריסק, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ה 1985.[10]
  • הילת האדם: רטרוספקטיבה של הצלם בוריס כרמי, 1945–1995, חולון: עולם הצילום והווידאו, 1995.

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטלוגים של תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמן מצולם; אוצרת התערוכה: כרמלה רובין; צילום: ליהי לפיד, תל אביב: בית ראובן, תשנ"ה.
  • בוריס כרמי – חזרה לפריז: תצלומים מ-1935–1995 / Boris Carmi retour à Paris, photographies de 1935 et 1995,‏ 1996.
  • בוריס כרמי – תצלומי נשים, 1940–1980; אוצר התערוכה: אבי סבג; עריכה והבאה לדפוס: גניה דולב; עיצוב הקטלוג: נעמי מורג, ‫תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשס"ו.
  • Photographs from Israel, ed. Alexandra Nocke, 2004.[13]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתצלומיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בוריס כרמי באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ בוריס כרמי, באתר האינטרנט של מוזיאון ישראל; דנה גילרמן‏, מיכל נאמן ובוריס כרמי בין הזוכים בפרסי מוזיאון ישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 20 במרץ 2002.
  3. ^ נפתחה תערוכת צלום של בוריס כרמי, דבר, 9 בספטמבר 1957.
  4. ^ ש. ש., עיר קטנה גדולה: מפנקס הצילומים של בוריס כרמי, דבר, 2 בנובמבר 1979.
  5. ^ על התערוכה באתר בית ראובן.
  6. ^ ‏Boris Carmi: Fotografien aus Israel - Eine Ausstellung von Alexandra Nocke (Kuratorin) in der Akademie der Künste, באתר האינטרנט hagalil.com (בגרמנית).
  7. ^ על התערוכה באתר מוזיאון ארץ ישראל.
  8. ^ שש, כנרת שלי, דבר, 28 בפברואר 1964.
  9. ^ הספר "פנים" באתר "בוקספר".
  10. ^ הספר "מדינה בעריסה" באתר ספרי כנרת, זמורה-ביתן ודביר.
  11. ^ תקוה ויינשטוק, אהבת חיות, מעריב, 18 במאי 1962; י. זמורה, הלו, כאן חיות, דבר, 10 באוגוסט 1962; החיה מול המצלמה, דבר, 31 באוגוסט 1962.
  12. ^ ספרי ילדים מלווים בצילומים בשחור לבן, מאת שרה שוורץ, בבלוג "בעיקר על ספרי ילדים", 10 באפריל 2012.
  13. ^ ‏Photographs from Israel באתר האינטרנט של ד"ר אלכסנדרה נוקה.