בית העיתונאים על שם סוקולוב

(הופנה מהדף בית סוקולוב)
בית העיתונאים על שם סוקולוב
הכניסה לבית העיתונאים ברחוב קפלן
הכניסה לבית העיתונאים ברחוב קפלן
מידע כללי
סוג בניין עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש מרכז אגודת העיתונאים
כתובת רחוב קפלן 4, תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 3 באפריל 1957
תאריך פתיחה רשמי 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל שולמית ומיכאל נדלר
קואורדינטות 32°4′23.48″N 34°46′56.79″E / 32.0731889°N 34.7824417°E / 32.0731889; 34.7824417
www.jat.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סדר דפוס ישן המוצב בפתח בית העיתונאים בתל אביב

בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב-יפו או בשמו המקוצר "בית סוקולוב", הוא מרכז אגודת העיתונאים בתל אביב המשמש לפעילות העיתונות בישראל בשגרה ובמיוחד בתקופות המצריכות סיקור תקשורתי נרחב דוגמת מלחמות ופרשיות מסעירות. המבנה משמש גם כאולם כנסים וכגלריה לתערוכות אמנות זמניות. הבניין, שנבנה בשנת 1957, ממוקם ברחוב קפלן 4, בין בית יכין לבית הסופר ובקרבת בית הסוכנות היהודית. מבנה נוסף ששכן בחלקו האחורי שימש את חטיבת דובר צה"ל במשך למעלה מיובל שנים, והכניסה אליו הייתה דרך רחוב איתמר בן אב"י 9.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית סוקולוב, הכניסה ליחידת דובר צה"ל מרחוב איתמר בן אב"י

אגודת העיתונאים שכנה בשנים הראשונות להקמתה בשנת 1939 במשרד בשדרות רוטשילד 27, אולם במהרה זה היה צר מהכילה. יוסף הפטמן ומשה רון (דנציגרקרון), מי שהיו יושב ראש האגודה ומזכירה הכללי בהתאמה באותה התקופה, הציעו להקים מרכז עיתונאי עברי שירכז את הפעילות העיתונאית, והציעו שהבית ייקרא על שמו של נחום סוקולוב שהיה אחד מאבות העיתונות העברית ונפטר זמן קצר לפני כן בשנת 1936. המגרש לבניית המבנה ניתן לאגודת העיתונאים על ידי עיריית תל אביב-יפו ומשנת 1945 הוחל במבצע גיוס תרומות לצורך הבנייה[1], בראשות חיים ויצמן, שהיה אז נשיא ההסתדרות הציונית העולמית[2]. בין התורמים היו יהודים מהקהילה במצרים ובאמריקה הדרומית[3].

בשנת 1948 התקיימה תחרות אדריכלית לתכנון המבנה, בו זכו בני הזוג שולמית נדלר ומיכאל נדלר.

בינואר 1953, התקבלה התרומה המכרעת שאיפשרה את הקמת המבנה הגיעה מקרן התרבות אמריקה-ישראל[4], וב-30 בספטמבר 1953 נערך טקס חגיגי להנחת אבן הפינה[5]. בינואר 1954 החלה בניית המבנה[6].

ב-3 באפריל 1957 נחנך בית העיתונאים במעמד נשיא המדינה יצחק בן-צבי וראש הממשלה דוד בן-גוריון[7]. עוד קודם להשלמת הבניין, ביוני 1956, נערך טקס בו נקרא האולם המרכזי על שם אדוארד נורמן[8], שהיה נשיא קרן התרבות אמריקה-ישראל ונפטר שנה קודם[9].

במאי 1958 נחתם הסכם על הקמת אגף חדש בן 4 קומות, עבור משרדי לשכת העיתונות הממשלתית בתל אביב, הצנזורה הצבאית לשכת הקשר לעיתונות שליד המטה הכללי[10]. האגף הנוסף נחנך בינואר 1961[11].

באוגוסט 1984 אירע תקרית אלימה בבית סוקולוב, במהלך מסיבת עיתונאים של חברי המועצה המקומית אום אל-פחם שהתקיימה לאחר ההתפרעות של אנשי תנועת כך בעיר. פעילי "כך" פרצו לבניין ותקפו את הנוכחים ופרצו בצעקות "לגרש את הערבים"[12].

בפברואר 1987 הודיעה אגודת העיתונאים כי נאלצה למכור את המגרש שעליו עומד הבניין, לאחר שקיבלה הודעה כי עליה לשלם מס רכוש של 130 אלף שקל, ולקופת האגודה לא היה כסף לתשלום מיסים אלה. היא הגיעה להסכם עם קבלן על כסקת קומבינציה לפיה יבנה מגדל משרדים על שטח הגינה ובתרמה תקבל האגודה 40% ממנו. עסקה זו לא יצאה לפעול לבסוף[13].

בקיץ 2010 נחנך בבית סוקולוב מרכז תקשורת חדשני על שם דב יודקובסקי, שתרם כ-1.5 מיליון שקל להקמתו[14].

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה נמצא על קרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל, ולאגודה זכויות חכירה לכ–50 שנה. הוא בנוי על מגרש של 3.7 דונם. בשנת 1998, חוזה החכירה של הקרקע מול מינהל מקרקעי ישראל פקע לאחר 50 שנה. אגודת העיתונאים לא חידשה את החוזה ולא שילמה דמי חכירה, ומאז ישבה בבניין בסטטוס של "מחזיקים ללא חוזה". האגודה צברה חוב למינהל שתפח לעשרות מיליוני שקלים. ב-2014, יצאה אגודת העיתונאים במכרז למכירת זכויות הבנייה במתחם. במקום ניתן יהיה להקים מגדל של 17 קומות שבו ייבנו 95 דירות, שטחי מסחר ומשרדים[15]. באפריל 2015 זכתה במכרז, תמורת 172 מיליון שקל, קרן ריאליטי (67%) וחברת הביטוח הפניקס (33%)[16][17]. אולם אישור הפרויקט התעכב[18].

באפריל 2021, אחרי שנים של מאבקים משפטיים ומחלוקות על הזכויות בקרקע, אישרה ההוועדה המקומית לתכנון ולבנייה את התוכנית לשימור המבנה ובניית מגדל של 19 קומות לצידו. "בית סוקולוב" ימשיך לשמש את אגודת העיתונאים, לצד גלריה ואולמות כנסים, שמאחוריו יוקם מגדל חדש, שיכלול משרדים, שטחי מסחר, דירות קטנות ומלון[19]. לצורך מימוש הפרויקט הוועדה המקומית אישרה ניוד זכויות ממבנה לשימור ברחוב רמב"ם 15[20].

הפעילות בבית העיתונאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית העיתונאים היה עד מהרה למרכז הפעילות של העיתונות בישראל ושימש כמוקד למסיבות עיתונאים ומקום קבוע לביצוע ראיונות שעד אז הצריכו את העיתונאים להתרוצץ ברחבי ישראל על מנת לקיימם. בנוסף על כך בית העיתונאים מקיים סימפוזיונים בנושאים שונים, כגון עיתונות, ספרות, אמנות, תיאטרון, כלכלה וכדומה. לצורך ההכנסה השוטפת ותחזוקת המבנה מתקיימים בבית גם אירועים וכנסים סגורים בתשלום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון: האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946, הוצאה עצמית, 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההכנות להקמת "בית־סוקולוב", הארץ, 6 במאי 1946
  2. ^ ח. וייצמן על "בית סוקולוב", דבר, 1 באפריל 1945ויצמן על ,בית סוקולוב" בתל אביב, הבוקר, 30 במרץ 1945
  3. ^ יהדות מצרים תשתתף בהקמת בית סוקולוב, משמר, 6 באפריל 1945
    תרומה ל"בית סוקולוב" ושני תנאים בצדה, הארץ, 15 במאי 1946
  4. ^ 75 אלף דולאר ל "בית םוקולוב", דבר, 7 בינואר 1953
  5. ^ אבן פינה ל"בית סוקולוב", על המשמר, 28 בספטמבר 1953
  6. ^ הוחל בהקמת "בית סוקולוב", הארץ, 20 בינואר 1954
  7. ^ נחנך בית העתונאים ע"ש נחום סוקולוב, דבר, 4 באפריל 1957
    א. בן-דוד, עתונאי ישראל נכנסים לביתם: חנוכת "בית סוקולוב" תיערך השבוע, מעריב, 31 במרץ 1957
  8. ^ אולם ב"בית סוקולוב" ע"ש אדוארד נורמן, דבר, 22 ביוני 1956
  9. ^ מת אדוארד נורמן, הארץ, 21 ביוני 1955
  10. ^ אגף ללשכת העתובות - ליד בית סוקולוב, למרחב, 21 במאי 1958
  11. ^ דוד ליפקין, האגף החדש של "בית סוקולוב", דבר, 1 בינואר 1961
  12. ^ נתן זהבי, סילבן שלום, אמנון אטד, מכות,קללות-ועוד כהנה וכהנא, חדשות, 2 באוגוסט 1984
  13. ^ אלעזר לוין, מגוש בית סוקולוב נמכר לאבן זיו, חדשות, 17 בפברואר 1987
  14. ^ בית סוקולוב מתחדש במרכז תקשורת מתרומה של דב יודקובסקי, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2010
    לי-אור אברבך, ‏התורם הסודי לאגודת העיתונאים: העורך המיתולוגי דב יודקובסקי, באתר גלובס, 6 ביולי 2010
  15. ^ אריק מירובסקי, במקום בית העיתונאים בת"א: מגדל של 17 קומות, באתר TheMarker‏, 13 באוגוסט 2014
  16. ^ בית העיתונאים בת"א נמכר תמורת 172 מיליון שקל, באתר גלובס, 29 באפריל 2015
  17. ^ רז סמולסקי, לאן יילך הכסף? מתחם בית העיתונאים בת"א נמכר ב-172 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2015
  18. ^ הדרך למגדל עוד ארוכה: מה קורה עם בית העיתונאים בת"א?, באתר גלובס, 19 ביוני 2017
  19. ^ אתר למנויים בלבד גילי מלניצקי, מתיחת הפנים של בית העיתונאים: שימור המבנה האייקוני, מגדל של 19 קומות, ומעט מאוד חניה, באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2021
  20. ^ גיא נרדי, ‏אור ירוק לניוד הזכויות שיאפשר את הקמת מגדל בית העיתונאים בתל אביב, באתר גלובס, 28 באפריל 2021
שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל היובלבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתבית וילהלם אברלהמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל היובל, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך, 26. בית וילהלם אברלה.