בית המערבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית המערבים
אין תמונה חופשית
מידע על המבנה
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 31°46′40″N 35°13′57″E / 31.777746°N 35.232497°E / 31.777746; 35.232497 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית המערבים
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
בית המערבים
בית המערבים

בית המערבים (כונה גם חצר תלמוד-תורה דק"ק המערביים) הוא בנין ברחוב מעלות אל-ח'אלידיה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, מול ישיבת שובו בנים. הבניין נבנה על ידי קהילת "עדת המערביים" יוצאי מרוקו. בבניין זה התגורר הרב עקיבא יוסף שלזינגר בעלותו לארץ ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית בית המערבים, וסוכה של משפחה מתושביו.

בשנת ה'תרכ"ה (1865) תרם אחד מעשירי יהדות מרוקו כ-5,000 פרנק לבניית מרכז רוחני בעיר העתיקה. הרב דוד בן שמעון (המכונה 'צוף דב"ש' על שם ספרו), השתמש בכספים לבניית בית המערבים כמרכז ליוצאי מרוקו וצפון אפריקה בירושלים. מבנה "בני עדת המערבים" הבניה הושלם בי"ד אדר ב' ה'תרכ"ז (21 במרץ 1867).

הבניין כלל שלוש קומות ושכנו בו שני בתי כנסת ותלמוד תורה לילדי הקהילה. עשרים חדרים נוספים שמשו עבור למגורי תלמידי חכמים, אלמנות ויתומים. שנים מעשירי רבאט שעלו לאחר מכן לירושלים: מימון עמיאל ושלמה אבושדיד (אביהם של ד"ר אברהם אבושדיד ושל לאה אבושדיד, רעייתו של איתמר בן-אב"י) תרמו סכום גבוה עבור הקמת ישיבה במבנה.

הערבים כינו את המתחם "מקום מגורי הכולל" (דאר אל כולל) לפי שכולל היה שמה של קהילה ביישוב הישן.[1].

באבן זיכרון שהייתה קבועה בבניין נכתב:

""הבית בהבנותו. יום י"ד ר"ח אדר שני שנת אל ירושלים לפ"ק [תרכ"ז (1867)]. זכרה לטובה למעלת השר והטפסר דורש טוב לעמו רב ועצום כמוה"ר סי' גליבי רפאל הלוי הי"ו אשר הרים חמשה אלפים פראנק לבנין החצר הזה צדקתו עומדת לעד יראה זרע וכר' פרי הבטן אכי"ר"."

בכניסה למתחם נבנתה קשת מפוארת מאבני שיש מקושתות. בכניסה ניצבו שתי דלתות ברזל, עליהם מגן דוד גדול[2]. אברהם משה לונץ מתאר בספרו "מורה דרך" (יצא לאור בשנת ה'תרנ"א):

"...עומד בית הכנסת החדש לעדת המערבים ובו בתים לתלמוד תורה ומעון לעניי העדה הזו."[3].

במפקד של תושבי ירושלים בשנת ה'תרל"ה - 1875, (לקראת ביקורו של משה מונטיפיורי). נאמד מספר תושבי בית המערבים ב-120 נפש[4].

ביל"וי שביקר במקום בשנת תרמ"ו (1885) מתאר:[דרוש מקור]

""המראה אשר ראיתי שם הביא שמחה בלבי: מחדר המלמד הקטן נכנסתי לחדר מורה התלמוד ואראה חדר קטן אך נקי ומהודר, על הרצפה פרושה מחצלת וחמשה עשר נערים יושבים על המחצלת תכופים ודבוקים איש ברעהו והמה מבני תשע ועד חמשה עשר שנים, עליהם עומד איש זקן וזקנו כשלג יורד על פי מידותיו, עיניו יזהירו כעין החשמל וחכמתו תאיר פניו, על ראשו מצנפת, כתנת בד יכסה את כל בשרו ורגליו יחפות... וזה דרך לִמודם: מתחִלה קורא הרב והספר פתוח לפניו ומתרגם את השיעור לפני הילדים בשפת עברית, אחריו יאמר כל אחד מהילדים בספר וכולם שומעים, אחרי(!) יאמר כל אחד בכל(!) פה, ולא יתחילו דבר חדש כל עוד הדבר אשר בו עוסקים איננו שגור על פי כל אחד מהתלמידים"."

בשנת ה'תרצ"ב (1932) ערך ועד קהילת ירושלים סקר על גורל בתי היהודים בעיר העתיקה. ביחס לבית המערבים נכתב: "חצר הקדש מרוקני - 27 חדרים, 2 בתי כנסת, 2 בתי מדרש - עזובים."[5]

חידוש ההתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר איחוד ירושלים בה'תשכ"ז 1967, נמצא בית המערבים שומם[6]. בכניסה נותרו שתי דלתות הברזל שעליהם מגן דוד גדול. בקיר נותר שקע גדול, ששימש בשעתו למזוזה[7]. בפנים נותר לוח הנצחה גדול עליו נכתב

"הישיבה ת"ת ובתי הכנסת, של הקדש כוללות העדה המערבית ירושלים"[8].

בשנת ה'תשל"ט 1978 פנו קבוצת בוגרי ישיבת הסדר ל"ועד עדת המערבים", בבקשה להשתמש במתחם השומם. הוועד סירב בתחילה, אך לבסוף הסכים שתוקם במקום ישיבה לכהנים. בחנוכה בשנה זו, נחנכה במקום ישיבת "תורת כהנים" ללימוד הלכות הקודש והמקדש[9][10]. עם חידוש ההתיישבות היהודית ברובע המוסלמי, היה בית המערבים הבית הראשון אליו חזרו יהודים להתגורר[11]. הרב שלמה פישר ראש ישיבת איתרי מסר שיעורי תורה במקום.[12].

בשנת 2013 פועלת במקום ישיבת "תורת כהנים". בנוסף מתגוררות במתחם מספר משפחות יהודיות. התושבים מקבלים אבטחה של לוחמים ביחידה אזרחית המופעלת על ידי מדינת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 160-161.
  2. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 161.
  3. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת עמ' 163.
  4. ^ אריאל קופלד, בית המערבים ברובע היהודי המתחדש
  5. ^ שבתי זכריה,ירושלים הבלתי נודעת, עמוד 168
  6. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 168.
  7. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 161.
  8. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 168.
  9. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 170-171.
  10. ^ תלמידי ישיבה התנחלו בלב הרובע המוסלמי בעיר העתיקה, מעריב, 1 בינואר 1979
  11. ^ ראשית ירושלים - המרכז לסיורים ולימודי ירושלים בית המערביים-ברובע המעורב
  12. ^ שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 161.