כנסיית גבירתנו הדואבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כנסיית גבירתנו הדואבת
Die armenisch-katholische Kirche der Schmerzen Mariä unweit des Österreichischen Hospizes.jpg
מידע על המבנה
סוג כנסייה, מכלול מבנים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1881 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו רומנסקית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′48″N 35°13′57″E / 31.779921°N 35.232411°E / 31.779921; 35.232411
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
כנסיית גבירתנו הדואבת
כנסיית גבירתנו הדואבת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסל מעל הפסיפס בתחנה הרביעית

כנסיית גבירתנו הדואבת היא כנסייה ארמנית קתולית הניצבת בצומת רחוב הויה דולורוזה (מזרח) עם רחוב הגיא בעיר העתיקה שבירושלים.

בתוך הכנסייה שוכנת התחנה הרביעית בוויה דולורוזה. תחנה זו מנציחה את מפגשה של מרים, אם ישו עם בנה, בראותה אותו נושא את הצלב, ושלאחריו התעלפה. מפגש זה אינו מתואר בברית החדשה, אלא זוהי מסורת מן המאה ה-14. שם התחנה בלטינית: Mater Dolorosa.

הכנסייה הוקמה בשנת 1874 על חורבות כנסייה צלבנית. במהלך הכשרת השטח לבנייה נתגלה קטע מרצפת פסיפס ביזנטית, ובו צמד סנדלים או כפות רגליים הפונות לצד צפון. מאחר שמסורת המפגש בין מרים וישו מאוחרת לתקופה הביזנטית, לא ניתן לקשור את הפסיפס לאירוע זה, ונראה שמדובר בסך הכל ברצפת מבוא לחדר רחצה קדום. למרות זאת, מזהים הנוצרים את הפסיפס כציון מקום עמידתה של מרים בעת שראתה את בנה צועד בוויה דולורוזה. בשל כך שולב הפסיפס בקריפטה של כנסיית 'גבירתנו הדואבת' לצד פסל המתאר את המפגש.

הכנסייה שוכנת בלב מתחם השייך לארמנים-קתולים, ואשר כולל מוסדות לימוד וחדרי מגורים. עד שנת 2009 הייתה הכנסייה סגורה לקהל שאינו ארמני-קתולי, ולכן צוינה התחנה הרביעית בחדרון קטן סמוך לתחנה החמישית על רחוב הגיא, בה יכלו צליינים לשאת תפילות השייכות לתחנה זו. חדרון זה משמש עתה חנות מזכרות לצליינים, וניתן עוד לראות את הריצוף החצי-עגול שבפתחו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]