רחוב השלשלת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט רחוב.svg
רח' שער השלשלת
Chain Gatest.
Door of the Chain Jerusalem.jpg קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925
מדינה ישראל
עיר ירושלים
רובע הרובע המוסלמי
קרוי על שם כיפת השלשלת שעל הר הבית
קואורדינטות 31°46′37″N 35°13′56″E / 31.776805555556°N 35.23225°E / 31.776805555556; 35.23225 קואורדינטות: 31°46′37″N 35°13′56″E / 31.776805555556°N 35.23225°E / 31.776805555556; 35.23225 
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
רחוב השלשלת
רחוב השלשלת
שלט רחוב שער השלשלת
מפת העיר העתיקה
תוואי רחוב השלשלת בכתב יד מצויר מהמאה ה-13

רחוב השלשלת, או רחוב שער השלשלתערבית: شارع باب السلسلة; נהגה "שארע באב א-סילסילה"), בעיר העתיקה בירושלים, עובר בתוואי נחל צולב. הוא מתחיל במערב ברחוב דוד ומסתיים במזרח בשער השלשלת. מקור השם "שער השלשלת" בכיפת השלשלת שעל הר הבית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב השלשלת בנוי מעל גשר קדום שהוליך בתקופת בית שני להר הבית. הרחוב נמצא בחלקו המזרחי של נחל צולב, שעליו נבנה בירושלים בתקופה הרומית דקומנוס, כפי הנהוג בערים הרומיות המתוכננות וקרוי על שם שער השלשלת המוביל להר הבית. הדקומנוס נחצה לשניים: רחוב דוד המתחיל במערב בשער יפו ומסתיים במרכז השווקים, ולאחריו, מזרחה, רחוב השלשלת[1]. הרחוב שימש מאז התקופה הערבית הקדומה ומשמש עד היום נתיב מרכזי ממגדל דוד ושער יפו להר הבית.

מיד בתחילת הרחוב, בקצהו המערבי נמצא חאן אל-סולטאן שהוקם בשנות ה-80 של מאה ה-14 על ידי הסולטאן ברקוק. ברחוב נמצאות לפחות שתי טורבות (קברי נכבדים מוסלמים) עתיקות, טורבת ברכת חאן (במבנה ספריית ח'אלדיה, מיד לאחר צומת רחוב השלשלת ורחוב משגב לדך) וטורבת טורקאן ח'תון. בתקופה הממלוכית נבנו ברחוב מדרסות רבות פאר בהן התשטמוריה, הסעידיה, הקילאניה, הג'קיליה, ומדרסת תנכזיה[2].

במאה ה-19 נקרא הרחוב בערבית בשם "שרע אל-בזאר" (الشارع البازار; רחוב השוק). לאחר מכן שונה שמו ל"שרע באב א-סילסילה" ("רחוב שער השלשלת")[3]. ברחוב פעלו כ-85 חנויות ובתי מלאכה, רובן בבעלות מוסלמים, וכרבע מהן בבעלות יהודית[4]. ברחוב התגוררו שמעון אגסי (ממקימי ההגנה)[5] ויהושע ילין ומשפחתו[6]. בית הספר למל הוקם במבנה בסמוך לרחוב "ברחוב העולה מרחוב השלשלת למיידאן", בפינה הצפונית מזרחית של הרובע היהודי בשנת 1856[7].

בשנת 1905 ערכו הטורקים מפקד רשמי של תושבי העיר העתיקה. על פי המפקד חיו באזור רחוב השלשלת 1259 משפחות, מתוכן 711 משפחות יהודיות ו-548 משפחות מוסלמיות. אוכלוסיית היהודים הורכבה מ-400 משפחות ספרדיות, 229 משפחות אשכנזיות, ו-82 משפחות מעולי המגרב[8].

במרץ 1991 נדקר קשיש יהודי שצעד ברחוב בדרכו אל הכותל המערבי. בתגובה אישר מפקד המחוז חיים אלבלדס לעטרת כהנים לפתוח ברחוב ארבע חנויות יהודיות[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 37: "מערך העיר הרומית נשתמר עדיין במאה ה-19, וכן גם היום, לפחות במהלך שני הרחובות הראשיים של העיר העתיקה"; עמ' 183-182: חקירת הרחוב נערכה לראשונה באמצע המאה ה-19.
  2. ^ יוסף דרורי, ירושלים בתקופה הממלוכית; אדריכלות ממלוכית בירושלים, בתוך: אלי שילר (עורך), תולדות ירושלים מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מאנית, אריאל 83-84, 1992. עמ' 206-169.
  3. ^ שבתי זכריה, סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בעיר העתיקה, ירושלים 2002, עמ' 149.
  4. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 432.
  5. ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 28
  6. ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 18
  7. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 386.
  8. ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 29-31
  9. ^ הר המריבה – המאבק על הר הבית, יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה, כתר, 1995. ISBN 9650705155. עמוד 205