בני אלמוות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני אלמוות
Immortals
כרזת הסרט בישראל
כרזת הסרט בישראל
בימוי טרסם סינג
הופק בידי מארק קנטון, ראיין קוואנו, ג'יאני נונארי עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Vlas Parlapanides עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דיויד רוזנבלום, סטיוארט לוי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים הנרי קאביל
סטיבן דורף
לוק אוונס
איזבל לוקאס
קלאן לוץ
פרידה פינטו
מיקי רורק
מוזיקה טרבור מוריס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Brendan Galvin עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית[1][2]
חברת הפקה סרטי יוניברסל, Virgin Produced, רלטיביטי מדיה, Rogue עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה רלטיביטי מדיה, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 8 בנובמבר 2011 (לוס אנג'לס)
10 בנובמבר 2011 (ישראל)
11 בנובמבר 2011 (ארצות הברית)
משך הקרנה 110 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פנטזיה, סרט פעולה, סרט הרפתקאות, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 75 מיליון דולר
הכנסות 226.9 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו warofgods
www.immortalsmovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בני אלמוותאנגלית: Immortals) הוא סרט פנטזיה אמריקאי משנת 2011 בבימויו של טרסם סינג ובכיכובם של הנרי קאביל, סטיבן דורף, לוק אוונס, ג'ון הרט, איזבל לוקאס, קלאן לוץ, פרידה פינטו, ג'וזף מורגן, דניאל שרמן ומיקי רורק.[3] הסרט נקרא בשמות שחר המלחמה (Dawn of War) ומלחמת האלים (War of the Gods) לפני שקיבל רשמית את שמו הנוכחי. הוא משתמש במוטיבים של המיתוסים היווניים של תסאוס, שובם של ההרקלידאה(אנ'), המינוטאורוס והטיטאנומכיה, אך העלילה אינה דומה לנרטיב קוהרנטי כלשהו שמקורו במיתולוגיה היוונית.

שלב הצילומים החל במונטריאול ב-5 באפריל 2010. הסרט יצא לאקרנים ב-11 בנובמבר 2011 על ידי רלטיביטי מדיה(אנ'), והפך להצלחה מסחרית בקופות עם הכנסה של למעלה מ-226 מיליון דולר. הסרט, שהוקרן בבכורה בלוס אנג'לס ב-8 בנובמבר 2011, זכה לביקורות מעורבות; המבקרים שיבחו את הבימוי והוויזואליה של טרסם, צוות האנסמבל, קטעי הפעולה, הפקת ועיצוב התלבושות וההלחנה המוזיקלית, אך מתחו ביקורת על עלילת הסרט ועל היעדר פיתוח הדמויות.[4]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר האלים האולימפיים כלאו את הטיטאנים מתחת להר טרטרוס, הם איבדו את קשת האפירוס. המלך היפריון הרצחני מחפש את הקשת כדי לשחרר את הטיטאנים. היפריון לוכד את האורקל הבתולה פדרה, על מנת להשתמש בחלומותיה ובחזיונותיה כדי למצוא את הקשת האגדית.

תסאוס הוא הופליט שאומן על ידי אדם זקן, שמספר לתסאוס שהוא נבחר על ידי האלים. הוא ואימו אייתרה הם מנודים בשל היותו של תסאוס ילד ממזר. היפריון תוקף את הכפר של תסאוס, אך האחרון הורג רבים מאנשיו לפני שהוא נתפס ונאלץ לצפות בהיפריון רוצח את אימו לנגד עיניו.

האולימפיים, במיוחד אתנה, רוחשים רחמים כלפי בני האדם הסובלים מנחת זרועו של היפריון, אך זאוס אוסר עליהם להתערב בענייני בני התמותה. למעט אם הטיטאנים ישוחררו, הם חייבים להאמין בבחירה החופשית של האנושות בהבסת היפריון. זאוס עצמו אימן את תסאוס במסווה של אותו אדם זקן, אך הסיבה לכך שהוא עזר לו כבן אדם ולא כאל.

תסאוס נעשה עבד במכרה מלח. פדרה, המוחזקת בשבי בקרבת מקום, רואה חזיון בו תסאוס חובק את היפריון כשבידו קשת האפירוס. פדרה ואחיותיה תוקפות את השומרים של היפריון ומעוררות מהומה, היא משתמשת בכאוס שנוצר כדי לברוח עם תסאוס ועבדים אחרים. הם רודפים אחרי היפריון, אך מותקפים על ידי כוחותיו כאשר הם מנסים להשתלט על סירה. פוסידון, לא בנוכחותו של זאוס, צולל מהאולימפוס לתוך האוקיינוס וגורם לנחשול גאות שמחסל את אנשיו של היפריון. לאחר מכן, פדרה מספרת לתסאוס על חזיונה כשהיא מציינת שהוא עומד ליד גופה מכוסה בתכריכים. היא מבינה מכך שתסאוס חייב לחזור הביתה כדי לתת לאימו קבורה ראויה.

כאשר תסאוס קובר את אימו במבוך הקדוש של הכפר, הוא מגלה את קשת אפירוס בלועה בתוך סלע. הוא מחלץ אותה, אך מותקף על ידי העוזר של היפריון, החיה, אדם גדול ורחב שהשריון שלו דומה למינוטאור. תסאוס הורג אותו ומשתמש בקשת כדי להרוג את השובים של בני בריתו לפני שהוא מתמוטט משריטות מורעלות שנגרמו על ידי החיה. פדרה מטפלת בתסאוס ואט אט מתאהבת בו. היא מתחננת ממנו שייקח את בתוליה, בכדי לפשוט ממנה את החזיונות שהיא מחשיבה כקללה והשניים מקיימים יחסי מין.

הם חוזרים למקדש של פדרה כדי להרוג את היפריון אך נופלים למארב והקשת נלקחת על ידי הצבוע של היפריון. ארס מופיע ומתערב בדיוק בזמן כדי להציל את תסאוס, בכך שהוא הורג את כל התוקפים. לאחר מכן אתנה מספקת להם סוסים כדי להגיע להר טרטרוס. זאוס יורד פתאום והורג את ארס על אי ציותו לחוק, אך חס על חייה של אתנה כי איננה התערבה פיזית כמו ארס. זאוס אומר לתסאוס שהוא ובני בריתו לא יקבלו יותר עזרה מהאלים שכן עליו להצדיק בעצמו את האמונה שלזאוס יש בו.

תסאוס מזהיר את המלך קסנדר, מנהיג ההתנגדות ההלנית, מתוכניותיו של היפריון להשמיד את ההלנים ולשחרר את הטיטאנים, אך קסנדר דוחה את עניין האלים כמיתוס, מתוך כוונה לנהל משא ומתן לשלום. היפריון משתמש בקשת כדי לפרוץ את החומה העצומה של העיר בעוד תסאוס מגייס את הצבא ההלני ומוביל אותם נגד היפריון. היפריון מסתער, עורף את ראשו של קסנדר, ולפני שתסאוס מצליח לעצור אותו, משתמש בקשת אפירוס כדי לשחרר את הטיטאנים. זאוס והאלים יורדים להילחם בטיטאנים ודוחקים בתסאוס להילחם בהיפריון; זאוס הורס את קשת אפירוס עם הפטיש קרב של ארס. האלים מתגלים כחזקים יותר מהטיטאנים, אך הם מוצפים ומוכנעים על ידם, כולם נהרגים מלבד זאוס ופוסידון הפצוע קשה. כאשר אתנה מתה, היא מתחננת לזאוס לא לנטוש את האנושות. היפריון פוצע את תסאוס אנושות, אך תסאוס מתגבר ונועץ בו סכין באמצעות "חיבוק". זאוס ממוטט את הר טרטרוס על הטיטאנים ואנשיו של היפריון ועולה לאולימפוס עם גופתה של אתנה ותסאוס.

עם הזמן הסיפור של תסאוס הופך לאגדה. פדרה יולדת את בנו של תסאוס, אקמאס(אנ'). האיש הזקן אומר לאקמאס שהוא יילחם נגד הרוע. אקמאס רואה את השמים מלאים באולימפיים, טיטאנים ואביו תסאוס, בקרב אדיר ואפי.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים דמויות אודות
הנרי קאביל תסאוס בן תמותה שנבחר על ידי זאוס, אביו, להילחם ברוע
סטיבן דורף סטברוס עבד ערמומי ואשף בגניבות שמצטרף לתסאוס במסעו
פרידה פינטו פדרה אורקל בתולה שמנחה את תסאוס במסעו
ג'וזף מורגן ליסנדרוס חייל אתונאי שמצטרף למלך היפריון
לוק אוונס זאוס אל השמים ומלך האלים
איזבל לוקאס אתנה אלת החוכמה
קלאן לוץ פוסידון אל הים
דניאל שרמן ארס אל המלחמה
פיטר סטבינגס הליוס גנרל של כוחות צבא אתונה
סטיבן מק'הייטי קסנדר מנהיג המועצה האתונאית
גרג בריק הנזיר בשירות שלומה של פדרה
אלן ואן ספרנג דריוס עבד שמצטרף לתזאוס במסעו
ג'ון הרט איש זקן מסווה המשמש את זאוס בסביבת בני תמותה
מיקי רורק המלך היפריון מלך הרקליון (מבוסס באופן רופף על המלך מינוס, לא היפריון הטיטאן)
סטיב באיירס הרקולס
אן דיי-ג'ונס אייתרה אימו של תסאוס

שחקנים נוספים כוללים את המתאבק הקנדי רוברט מיילט שמגלם את המינוטאור (החיה), קאניטיו הורן, עיישה עיסא ומרסדס לג׳ט כאחיותיה של האורקל, קורי סביאר בתור אפולו, סטיב באיירס בתור הרקולס ומארק מרגוליס בתפקיד ללא קרדיט בתור כומר המקדש של פדרה.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט משלב כמה אלמנטים מהמיתוסים היוונים הקלאסיים וצולם באמצעות טכנולוגיית תלת-ממד. הבמאי טרסם סינג אמר שהוא מתכנן סרט פעולה תוך שימוש בסגנונות ציור מתקופת הרנסאנס. לאחר מכן הוא המשיך ואמר שהסרט הוא "בעיקרון, קאראווג'ו פוגש את 'מועדון קרב'. זהו סרט פעולה ממש הארדקור שנעשה בסגנון ציור הרנסאנס. אני רוצה לראות איך זה ייצא; זה הפך למשהו ממש מגניב. נוסף על כך אני הולך על מראה מאוד עכשווי אז אני קצת הולך עם, אתה יודע, תקופת הרנסאנס עם חשמל. כך שזה קצת כמו באז לורמן עושה 'רומיאו וג'ולייט' במקסיקו; זה פשוט לקחת סיפור יווני מסוים (לעשות אותו עכשווי) ולספר אותו".[5] לסרט היה תקציב הפקה של 80 מיליון דולר (75 מיליון דולר לאחר ניכוי מס)[6][7] עד 120 מיליון דולר[8] ועלות השיווק "לפחות" 35 מיליון דולר.[9]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה הולחנה, הופקה ונוצחה על ידי טרבור מוריס ויצאה לראשונה ב-8 בנובמבר 2011.

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמאל לימין: טרסם סינג, לוק אוונס, הנרי קאביל ואיזבל לוקאס בכנס WonderCon בשנת 2011

הסרט הוקרן בבכורה בלוס אנג'לס ב-8 בנובמבר 2011, ויצא לאקרנים ב-11 בנובמבר 2011 בארצות הברית.

מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופץ ב-DVD ובלו-ריי ב-5 במרץ 2012 בבריטניה וב-6 במרץ 2012 בארצות הברית ובקנדה.[10] בשבוע הראשון ליציאתו 20th Century Fox Home Entertainment מכר יותר מ-1.2 מיליון יחידות של הסרט,[11] מה שהפך אותו לסרט מספר 1 של השבוע ב-Home Entertainment.[12] הוא מכר 648,947 יחידות DVD בסכום כולל של 11,116,462 דולר ו-926,964 יחידות בלו-ריי בסכום כולל של 21,310,902 דולר בסוף השבוע ב-11 במרץ 2012.[13] 100,000 יחידות תלת-ממד נוספות נמכרו במכירות של כמעט 40,000,000 דולר במכירות ביתיות בשבוע הראשון ליציאתו בארצות הברית.

ספר קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ההוצאה לאור של חוברות קומיקס, Archaia Press, פרסמה רומן גרפי שכותרתו "בני אלמוות: אלים וגיבורים" (Immortals: Gods and Heroes), הספר בכריכה קשה כלל סיפורים חדשים שהתרחבו על היקום שהוקם בסרט.[14]

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמריקה הצפונית, הסרט הופץ ב-11 בנובמבר 2011. בחצות היו לו הקרנות בשווי 1.4 מיליון דולר ולאחר מכן גרף סך של 14.8 מיליון דולר ביום הפתיחה שלו, תופס את המקום הראשון בקופות היומיות.[15] לאחר מכן הוא סיים את סוף השבוע של 11–13 בנובמבר 2011 במקום הראשון עם 32.2 מיליון דולר, מדורג כסוף שבוע הפתיחה הגדול ביותר לסרט של רלטיביטי מדיה עד אז, מתמודד מול "ג'יי אדגר" ו"ג'ק וג'יל".[16] הקרנות התלת-ממד היוו 66% ניכר מהברוטו של סוף השבוע. קהל הסרט היה 60% גברים ו-75% מתחת לגיל 35.[17]

מחוץ לאמריקה הצפונית, הסרט הרוויח 38 מיליון דולר מ-35 מדינות מעבר לים בסוף שבוע הפתיחה שלו. המדינות המרוויחות ביותר היו רוסיה (8.2 מיליון דולר), סין (5.7 מיליון דולר) וקוריאה הדרומית (4.5 מיליון דולר).[18] הסרט הרוויח 83,504,017 דולר בארצות הברית ובקנדה ו-143,400,000 דולר במדינות אחרות, בסך כולל של 226,904,017 דולר ברחבי העולם.[7]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג של 49% על סמך 138 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 5.4/10.[19] ב-Metacritic, לסרט יש ציון של 46 מתוך 100, המבוסס על 23 מבקרים, דבר המציין "ביקורות מעורבות או ממוצעות".[20] קהלים שנסקרו על ידי CinemaScore העניקו לסרט ציון ממוצע של "B" בסולם +A עד F, ציון שעלה ל-"+B" בקרב צופים מתחת לגיל 25.[17]

בביקורת מעוררת חיבה אך לא חיובית, רוג'ר איברט העניק לסרט שני כוכבים מתוך ארבעה,[21] בעוד שהגרדיאן העניק לסרט שלושה כוכבים מתוך חמש.[22] טוד מקארתי מהוליווד ריפורטר נתן לסרט ביקורת מעורבת וציין שהוא מעין שילוב של "300" עם מיתולוגיה יוונית.[23]

מבין אלו ששיבחו את הסרט, היא זכתה לציון כבוד מ-MTV כאחד הסרטים הטובים ביותר של השנה[24] וכן נכנס לרשימת עשרים הסרטים המובילים של גיא לודג' לשנת 2011 ב-HitFix.[25] יתר על כן, הוא היה ברשימת עשרת הגדולים של מגזין TORO,[26] וכן ברשימת עשרת הסרטים המובילים של Glasgow To The Movies לשנת 2011.[27] מארק איסטמן, מ-Are You Screening, דירג את "בני אלמוות" כסרט מספר 3 של 2011.[28] הוא גם היה מועמד למספר פרסי סאטורן, כולל סרט הפנטזיה הטוב ביותר.[29] הסרט נתפס כעת כלהיט פולחני ולאחרונה הוגדר כאחד מעשרת סרטי הפנטזיה הלא מוערכים של העשור על ידי Screen Rant.[30] בשנת 2018, Vocal Media בחר אותו לאחד מחמשת סרטי הפנטזיה הלא מוערכים ביותר.[31]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמדים תוצאה הערות
2011 IGN Summer Movie Awards סרט הפנטזיה הטוב ביותר בני אלמוות מועמדות [32][33]
סרט התלת-ממד הטוב ביותר מועמדות
2012 פרס סאטורן סרט הפנטזיה הטוב ביותר מועמדות [32]
עיצוב ההפקה הטוב ביותר טום פודן מועמדות
האיפור הטוב ביותר אניק שארטייה, אדריאן מורו וניקולטה סקרלטוס מועמדות

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בני אלמוות בוויקישיתוף

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Immortals (2011)". American Film Institute. נבדק ב-20 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Immortals (2011)". British Film Institute. נבדק ב-20 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Weintraub, Steve (25 ביוני 2008). "Producers Mark Canton, Gianni Nunnari, and Bernie Goldmann Exclusive Video Interview". Collider. Valnet. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Marie, Fiona (9 באפריל 2010). "War of the Gods and Dawn of War Are Immortals". FilmoFilia.com. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Tenney, Brandon Lee (23 בינואר 2009). "Tarsem Reveals Interesting War of the Gods Plot Details". FirstShowing.net. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ McClintock, Pamela (11 בנובמבר 2011). "Box Office Report: Immortals Looking at $33 Mil to $35 Mil Weekend". The Hollywood Reporter. MRC. נבדק ב-1 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Immortals". Box Office Mojo. IMDb. נבדק ב-15 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Finke, Nikki (13 בנובמבר 2011). "Immortals #1 With So-So $32M Domestic But $36M Foreign, Jack And Jill $26M". Deadline. Penske Media Corporation. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Kaufman, Amy (10 בנובמבר 2011). "Movie Projector: Immortals poised to conquer box office". Los Angeles Times. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Immortals Blu-ray". Blu-ray.com. נבדק ב-1 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Tribbey, Chris (16 במרץ 2012). "Immortals Clears 1.2 Million Disc Units". Home Media Magazine. Questex Media Group. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2012. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Immortals fantasy movie tops both DVD sales and rental charts". Reality TV World. United Press International. UPI News Service. 15 במרץ 2012. אורכב מ-המקור ב-20 במרץ 2018. נבדק ב-1 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "United States Blu-ray Sales Chart for Week Ending March 11, 2012". The Numbers. Nash Information Services. נבדק ב-1 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Immortals: Gods and Heroes". Archaia Entertainment. Boom! Studios. אורכב מ-המקור ב-3 באוגוסט 2016. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Immortals (2011) – Box Office Mojo". Box Office Mojo. IMDb. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Domestic 2011 Weekend 45". Box Office Mojo. IMDb. נבדק ב-19 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Subers, Ray (14 בנובמבר 2011). "Weekend Report: Olympian Debut for Immortals". Box Office Mojo. IMDb. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Segers, Frank (13 בנובמבר 2011). "Foreign Box Office: Immortals Slays Tintin to Take No. 1 Slot Abroad". The Hollywood Reporter. MRC. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Immortals (2011)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. נבדק ב-14 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Immortals Reviews". Metacritic. Red Ventures. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Ebert, Roger (9 בנובמבר 2011). "A gob-smacking cliff-hanger". RogerEbert.com. Ebert Digital. נבדק ב-30 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Pulver, Andrew (11 בנובמבר 2011). "Immortals – review". The Guardian. Guardian Media Group. נבדק ב-1 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ McCarthy, Todd (10 בנובמבר 2011). "Immortals: Film Review". The Hollywood Reporter. MRC. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Warner, Kara (29 בדצמבר 2011). "MTV Movies' Honorable Mentions of 2011". MTV News. ViacomCBS. נבדק ב-30 באפריל 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Lodge, Guy (26 בדצמבר 2011). "Finders keepers: Guy's top 20 films of 2011". UPROXX. Warner Music Group. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Skinner, Jesse; Ernst, Thom (26 בדצמבר 2011). "The Best Films of 2011". TORO Magazine. Dinah Quattrin. אורכב מ-המקור ב-31 בינואר 2012. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Glasgow, Josh (28 בדצמבר 2011). "10 Best Films of 2011". Glasgow to the Movies. WordPress. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Eastman, Marc (21 בפברואר 2012). "Best Movies of 2011". Are You Screening?. אורכב מ-המקור ב-25 בדצמבר 2012. נבדק ב-1 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Goldberg, Matt (29 בפברואר 2012). "Saturn Award Nominations Announced; Hugo and Harry Potter Lead with 10 Nominations Each". Collider. Valnet. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Pierce-Bohen, Kayleena (17 בנובמבר 2019). "10 Underrated Fantasy Films From The 2010s You Have To See". Screen Rant. Valnet. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Seebregts, Greg (21 בינואר 2018). "5 Underappreciated Fantasy Films". Geeks. Vocal Media Group. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 "Nominations for the 38th Annual Saturn Awards". The Saturn Awards. Academy of Science Fiction, Fantasy & Horror Films. 29 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2012. נבדק ב-30 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "IGN Summer Movie Awards – 2011 Awards". IMDb. Amazon. נבדק ב-1 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)