ברוס הגדול מכולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוס הגדול מכולם
Bruce Almighty
עטיפת תקליטור ה-DVD של הסרט
עטיפת תקליטור ה-DVD של הסרט
עטיפת תקליטור ה-DVD של הסרט
מבוסס על ספר בשם Almighty Me מאת רוברט בּוֹש
בימוי טום שדיאק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי טום שדיאק
ג'ים קארי
ג'יימס ד. ברובייקר
מייקל בוסטיק
סטיב קורן
מרק אוקיף
תסריט סטיב אודקרק, סטיב קורן, מרק אוקיף עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה סקוט היל
שחקנים ראשיים ג'ים קארי
מורגן פרימן
ג'ניפר אניסטון
סטיב קארל
פיליפ בייקר הול
מוזיקה ג'ון דבני עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דין סמלר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Spyglass Entertainment
Shady Acres
Pit Bull Productions
חברה מפיצה צפון אמריקה:
סרטי יוניברסל
הפצה בינלאומית:
סרטי טאצ'סטון (חברה בת של חברת וולט דיסני)
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 23 במאי 2003 ארצות הבריתארצות הברית
משך הקרנה 101 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה, סרט פנטזיה, קומדיה רומנטית, דרמה קומית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 80,000,000 דולר
הכנסות 484,592,874 דולר
הכנסות באתר מוג'ו brucealmighty
סרט הבא מבול של צרות עריכת הנתון בוויקינתונים
www.brucealmighty.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוס הגדול מכולםאנגלית: Bruce Almighty) הוא סרט קומדיה אמריקאי בבימויו של טום שדיאק ובכיכובם של ג'ים קארי, מורגן פרימן וג'ניפר אניסטון. זה היה שיתוף הפעולה השלישי במספר של שדיאק וקארי, אחרי הסרטים אייס ונטורה: בלש בצחוק, ושקרן שקרן.

הסרט מבוסס על ספר בשם Almighty Me משנת 1991 מאת הסופר רוברט בּוֹש. הזכויות נמכרו לחברת וולט דיסני, והסופר והספר לא קיבלו קרדיט בסרט עצמו.[1]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונית מדגם Saleen S7, כמכונית שייצר ברוס לעצמו במקום מכוניתו הישנה

ברוס נולן (ג'ים קארי) הוא כתב שטח בתחנת הטלוויזיה WKBW-TV (אנ') בעיר באפלו שבניו יורק. ברוס נמצא במערכת יחסים רומנטית עם גרייס קונלי (ג'ניפר אניסטון), שואף להיות מגיש מרכזי בתוכנית החדשות שהוא עובד עבורה, אך נאלץ לסקר שוב ושוב אירועים חסרי חשיבות. ברוס סובל מחוסר מזל מתמשך שמגיע לשיאו כאשר יריבו בתחנה, אוואן בקסטר (סטיב קארל), מועדף על-פניו ומתמנה להיות מגיש התוכנית לצידה של סוזן אורטגה (קתרין בל). בסערת נפשו, ברוס מטיח בתחנה ביקורת בוטה בשידור חי, ומפוטר מיד.

ברוס עובר כמה אירועים חסרי מזל נוספים, שבסופם הוא מתנגש עם מכוניתו בפנס רחוב, מאשים את אלוהים על שאיננו ממלא את תפקידו וקורא לפיטוריו, אך ביאושו מבקש מאלוהים עזרה כהוכחה לקיומו. ברוס מקבל מסרון לזימונית שלו עם מספר טלפון לא מוכר, ולא מתייחס אליו. למחרת בבוקר הוא מקבל הודעה נוספת עם אותו מספר. הפעם ברוס מתקשר ושומע הודעה מוקלטת הפונה אליו אישית ומזמינה אותו לכתובת מסוימת, אם רצונו לשפר את גורלו. הוא מגיע לבניין משרדים שומם, שם הוא פוגש באלוהים (מורגן פרימן) המתחזה לאיש תחזוקה. אחרי שאלוהים מביע תרעומת על ביקורתו כלפיו, וכדי שברוס יווכח בעצמו בקשיים שאלוהים מתמודד איתם, הוא מאציל עליו מכוחותיו למשך שבוע, תוך שתי הגבלות: אסור לברוס לחשוף את כוחותיו לאיש, ואסור לו להתערב ברצונם החופשי של אנשים.

ברוס יוצא לעיר כשהוא נלהב מכוחותיו האלוהיים, ותוך התעלמות מהאיסורים הוא מתחיל להשתמש בכוחות לתועלתו ולהנאתו: הוא מאלף את כלבו להשתמש באסלה, נוקם בכנופיית רחוב שהשפילה אותו, הופך את מכוניתו החבוטה למכונית ספורט מדגם Saleen S7, מגדיל את החזה של גרייס ומתעלס איתה תוך הפגנת ביצועים מיניים מרשימים.

ברוס מחולל אירועים ומציג אותם כסקופים בלעדיים כדי לגרום למנהלי התחנה להתחרט על פיטוריו: הוא מגלה את המקום בו הוטמנה גופתו של ג'ימי הופה וגורם לאסטרואיד לנחות סמוך למקום שבו מתקיימת תחרות בישול מבלי שאיש ייפגע. אחר כך הוא גורם לאוואן להביך את עצמו בשידור חי. בעקבות אירועים אלה אוואן מפוטר, ברוס מתבקש לחזור לעבודתו, מתקבל בתחנה כמנצח ומתמנה למגיש במקום אוואן. הוא לוקח את גרייס למסעדה מפוארת, ולאכזבתה של גרייס שחשבה שהוא התכוון להציע לה נישואין, הוא מבשר לה על המינוי.

ברוס מתחיל לשמוע קולות בראשו ויוצר קשר עם אלוהים שמוכיח אותו על השימוש האנוכי שהוא עושה בכוחותיו, ומסביר לו שמדובר בתפילות של בני אדם ועליו להתייחס לתפילות. כדי להתמודד עם עומס המשאלות, ברוס מחולל מערכת דואר אלקטרוני ממוחשבת, אך כשהמערכת מוצפת, הוא מחליט להיענות בחיוב לכל המשאלות באופן אוטומטי בלי למיין אותן.

במהלך מסיבה לרגל מינויו של ברוס, סוזן אורטגה עוגבת עליו ומנשקת אותו. גרייס נכנסת ורואה אותם, מסרבת להקשיב להסבריו של ברוס ועוזבת את המקום בזעם. הוא מנסה להשפיע עליה לחזור אליו, אך לא יכול להשתמש בכוחותיו כדי להתערב ברצונה החופשי. בינתיים, מתברר שהתשובות החיוביות לכל המשאלות עוררו מהומות בעיר וחנויות נבזזות, משום שאנשים שביקשו לזכות בלוטו גילו שכל אחד מהם זכה ב-17 דולר בלבד. ברוס פונה פעם נוספת לאלוהים שמסביר לו שעליו למצוא דרך לפתור את הבעיה בעצמו, והוא מבין שהוא צריך לשנות את גישתו. הוא עוזר לאדם שמכוניתו התקלקלה, מאלף את כלבו לעשות את צרכיו כרגיל, ומודיע בתחנה שהוא מבקש להישאר כתב שטח, מתפייס עם אוואן בקסטר ומבקש ממנו להישאר בתפקיד המגיש. ברוס מבטל את המענה החיובי האוטומטי במערכת הממוחשבת ומתחיל לענות על המשאלות אחת-אחת. תוך כדי קריאה הוא רואה תפילות של גרייס המבקשת עבורו הצלחה וחיים מאושרים, ולא מבקשת דבר עבור עצמה. בעודו קורא, נכנסת תפילה נוספת של גרייס המבקשת לשכוח את ברוס. מיואש, הוא יוצא מהבית, מהלך על כביש ראשי, ובעודו מתחנן לאלוהים שייקח ממנו את הכוחות, דורסת אותו משאית.

ברוס מתעורר בחלל לבן, ואז מופיע אלוהים ושואל אותו מה הוא רוצה באמת. ברוס מתפכח ועונה שהוא רוצה רק שגרייס תכיר מישהו שיעשה אותה מאושרת, גם אם לא מדובר בו. אלוהים מרוצה מהתשובה ומחזיר אותו לחיים באמצעות מכות חשמל של אנשי העזרה הראשונה שטיפלו בברוס במקום התאונה. הוא מוצא את עצמו בבית חולים, והרופא מספר לו שהוא ניצל בנס, ו"מישהו" כנראה אוהב אותו "למעלה". גרייס נכנסת והשניים מתפייסים. לאחר שהוא מחלים, ברוס חוזר לסקר סיפורים פשוטים מהשטח, ומודיע בשידור חי על אירוסיו עם גרייס.

בסצנת הסיום נראה קשיש חסר בית (ג'ק ג'וזפסון) שהופיע מספר פעמים במהלך הסרט כשהוא מחזיק שלטי קרטון עם נבואות זעם,[2] אך הפעם עם מסר חיובי. פניו משתנים בהדרגה ומתברר שזה היה אלוהים שהסווה את עצמו.

סצנה מחוקה שלא שודרה בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסרט נוצרה סצנה, שהייתה אמורה להיות חלק מהסצנה שבה ברוס משחק במוחו של אוון ושולט בדיבורו בזמן שזה מגיש את מהדורת החדשות במטרה לגרום לפיטוריו ולמינויו של ברוס לתפקיד המגיש, אשר הייתה קשה לצפייה ולכן הוסרה. בסצנה נראה ברוס גורם לאוון לדמם מאפו, ולאחר מכן שורף את שיערות ראשו. לאחר שאוון מפונה לבית החולים, ברוס מראיין אותו בלעג ובזלזול ושואל אותו האם התקרית אירעה בעקבות משהו שאכל. לאחר מכן ברוס שורף שוב בעזרת הכוח שלו את אוון, ובהמשך הסצנה החתוכה אוון מפוטר ואורז את חפציו - וניתן לראות את חלקי שיערו השרופים וקרקפתו החשופה.[3]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקנ/ית הדמות
ג'ים קארי ברוס נולן
מורגן פרימן אלוהים
ג'ניפר אניסטון גרייס קונלי, בת-זוגו של ברוס
סטיב קארל אוואן בקסטר, מגיש תוכנית חדשות, יריבו של ברוס
קתרין בל סוזן אורטגה, מגישת תוכנית חדשות
פיליפ בייקר הול ג'ק ביילור, מפיק חדשות
ליסה אן וולטר דבי קונלי, אמא של גרייס
טוני בנט בתפקיד עצמו
ג'ון מרפי בתפקיד עצמו, שדרן ספורט
קרלוס סאנצ'ז חואן ולדס
סאלי קירקלנד אניטה מאן
נורה דאן אלי לומאן
אדי ג'מיסון בובי
מדלן לאבג'וי זואי
נואל גוגליאמי בריון בכנופיית רחוב
ג'ק ג'וזפסון חסר בית

הומאז' לקלינט איסטווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחת הסצנות עושה ג'ים קארי הומאז' לסרט הארי המזוהם: משחק המוות, תוך חיקוי של קלינט איסטווד. קארי שיחק בסרט שהיה האחרון בסדרת סרטי ההמשך של הארי המזוהם.[1]

משמעות הכתובת של אלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך הפגישה עם אלוהים, מוזמן ברוס למשרדי חברה הנמצאת כביכול בבניין מספר 77256 ברחוב 23. אם ממירים את הספרות לאותיות שבלוח המקשים במכשיר טלפון, מתקבל הצירוף 'Psalm 23'. באנגלית, ספר תהלים בתנ"ך נקרא Psalms, והכתובת רומזת למזמור שבפרק כ"ג[1]:

א מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי, לֹא אֶחְסָר. ב בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא, יַרְבִּיצֵנִי; עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. ג נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב; יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק, לְמַעַן שְׁמוֹ. ד גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע-- כִּי-אַתָּה עִמָּדִי; שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. ה תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן-- נֶגֶד צֹרְרָי; דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה. ו אַךְ, טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי-- כָּל-יְמֵי חַיָּי; וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יְהוָה, לְאֹרֶךְ יָמִים.

תהלים כ"ג

צירוף הספרות 23 נכלל גם במספר הטלפון של אלוהים, כפי שנמסר לברוס.

ביקורות והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-23 במאי 2003, לקראת סוף השבוע הארוך של יום הזיכרון לחללי ארצות הברית.[4] הכנסותיו באותו סוף השבוע היתמרו ל-85 מיליון דולרים והסרט אף הדיח את מטריקס רילודד מהמקום הראשון בטבלת שוברי הקופות.[5] ההכנסה הכוללת של הסרט בארצות הברית הייתה למעלה מ-242 מיליון דולרים וכ-484.5 ברחבי העולם, מה שהפך אותו לסרט החמישי בהכנסותיו ברחבי העולם בשנת 2003 והמצליח ביותר מבחינה מסחרית בקריירה של קארי.[6]

המבקרים חלקו על דעת הקהל, ורובם חיוו על הסרט דעה שלילית. באתר Rotten Tomatoes, המנתח ביקורות קולנוע מרחבי העולם רק 48 אחוז מכלל 181 הביקורות המאוגדות בו היו חיוביות. רוב המבקרים הסכימו שקארי מצחיק בסצנות הסלפסטיק, אך הסרט עצמו שוקע לתוך רגשנות מאולצת.[7]

נושאו הרגיש של הסרט, בו מוצג האל כדמות, עורר מחאה ואף צנזורה בכמה מדינות מוסלמיות, אף כי באיראן השיעית קיבל הסרט פרשנות באור התריסריים, הזרם המרכזי בדת, וזכה לאהדה.[8]

סערה זוטא חולל מספר הטלפון של אלוהים אשר נשלח לברוס. בגרסה המאוחרת שהופצה לטלוויזיה ולצפייה ביתית, המספר הוא 0123–555. באמריקה הצפונית, התחילית 555 משמשת להקצאת מספרי טלפונים בדיוניים להפקות קולנוע וטלוויזיה. בגרסה הקולנועית המקורית המספר היה 2323–776, לאחר שהמפיקים בדקו שאין מספר כזה באזור חיוג באפלו. אולם, מאחר שהמספר קיים באזורי חיוג אחרים, כמה מנויים פרטיים וביניהם כנסיות וכמרים, התלוננו על הטרדות טלפוניות בעקבות הסרט מאנשים שביקשו לדבר עם אלוהים, מה שאילץ את המפיקים לשנות את המספר.[9][1]

סרט ההמשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 ביוני 2007 יצא בארצות הברית סרט ספין אוף בשם "מבול של צרות", המתמקד באוואן בקסטר שהיה דמות משנה בסרט המקורי: אוואן נבחר לסנאט ומקבל הוראה מאלוהים לבנות תיבה בדומה לתיבת נח. קארי ואניסטון סירבו לגלם שנית את תפקידם.[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Bruce Almighty (2003), נבדק ב-2017-07-22
  2. ^ Jack Jozefson, actor ("Bruce Almighty"), alt.obituaries.narkive.com
  3. ^ Bruce Almighty (2003) Deleted, Extended & Alternative Scenes #1, אזהרה: קשה לצפייה, באתר YouTube
  4. ^ בארצות־הברית יום הזיכרון הוא יום שבתון מעבודה בו מתקיימת פעילות מסחרית ובידורית.
  5. ^ שוברי הקופות לסוף השבוע 23–26 במאי 2003 באתר Box Office Mojo
  6. ^ רשימת סרטיו של קארי באתר Box Office Mojo
  7. ^ דף הסרט באתר Rotten Tomatoes
  8. ^ Vick, Karl (25 ביוני 2006). "Misreading Tehran". The Washington Post. נבדק ב-2018-01-27. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Man 'shares God's phone number'". BBC News. 30 ביוני 2003. נבדק ב-2018-01-27. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ מידע על הסרט, באתר ‏ WorstPreviews.com