בת-שבע קניבסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בת שבע אסתר קַנִיֶּבְסְקִי
בת-שבע קנייבסקי.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הרבנית בת-שבע קניֶבסקי
תאריך לידה כ"ד בשבט תרצ"ב
מקום לידה מאה שערים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה י"ז בתשרי תשע"ב (בגיל 79)
מקום פטירה בני ברק עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 1 בפברואר 1932
תאריך פטירה לועזי 15 באוקטובר 2011
מקום פעילות בני ברק, ישראל
השתייכות יהדות חרדית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בת שבע אסתר קַנִיֶּבְסְקִי (כ"ד בשבט תרצ"ב, 1 בפברואר 1932 - י"ז בתשרי תשע"ב, 15 באוקטובר 2011) הייתה רבנית חרדית-ליטאית. אשת הרב חיים קניבסקי ובתו של הרב יוסף שלום אלישיב.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשכונת מאה שערים בירושלים, בתם הבכורה של הרב יוסף שלום אלישיב ושיינה חיה, בת הרב אריה לוין. בילדותה נלוותה לסבה הרב אריה לוין בהליכתו לבקר את אסירי המחתרות וכן בביקוריו אצל חולים ואלמנות. בצעירותה עבדה בהנהלת חשבונות ועזרה לאביה, הרב אלישיב, בהגהת כתבי סבו הרב שלמה אלישוב, בעל ה""לשם שבו ואחלמה".

בחודש כסלו תשי"ב נישאה לרב חיים קניבסקי, שלמד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. את הצעת השידוך הציע החזון איש. לאחר נישואיהם עברו להתגורר בשיכון חזון איש בבני ברק. החל משנות ה-90 החלה לקבל נשים בביתה לעצה ולברכה - תופעה יוצאת דופן בציבור החרדי. בשנותיה האחרונות הקפידה להתפלל תפילת ותיקין בבית הכנסת לדרמן הסמוך לביתה, ועם הזמן הצטרפו אליה נשים רבות. נשים שבאו לבקש את ברכתה ראו בה בעלת כוח ברכה וייחסו לה מופתים. נהגה לקיים מדי שבוע טקס הפרשת חלה לנשים באולם של בית הכנסת לדרמן, כשבסיומו בירכה את המשתתפות בזכות קיום המצווה. נוהג זה נמשך לאחר פטירתה על ידי בתה הרבנית לאה קולדצקי.

פטירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שבת של חול המועד סוכות תשע"ב נפטרה בחדרה מדום לב. בהלוויתה שהתקיימה בבני ברק במוצאי השבת השתתפו עשרות אלפים[1]. נטמנה בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. בשל ההלוויה בוטלו חלק מאירועי שמחת בית השואבה שהיו אמורים להתקיים במוצאי שבת. בקריית ויז'ניץ בבני ברק, מרכזה של חסידות ויז'ניץ, הוכנסו באותו לילה שלושה ספרי תורה, ובשעת ההלוויה הופסקה השמחה וחודשה עם סיומה. בעקבות מותה, שינו כמה ארגונים ומוסדות את שמם והסבו אותו על שמה[2].

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניה הם הרבנים: אברהם ישעיהו, שלמה ויצחק שאול קניבסקי. בנותיה הן: חנה (נפטרה התשע"ד, 2014) - הייתה נשואה לרב שרגא נח שטינמן; לאה - נשואה לרב יצחק קולדצקי; רות - נשואה לרב יהושע צביון; ברכה - נשואה לרב זליג ברוורמן; ודינה - נשואה לרב אלעזר דוד אפשטיין.

לאחר מותה הוציאו בני משפחתה לזכרה במהדורה פנימית את הספר מצבת בת-שבע ובו חידושי תורה מאת עשרות מנכדיה[3].

בתה, לאה קולדצקי, ממלאת את מקומה בקבלת נשים לברכה בביתו של אביה, לבקשתו[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רותי אטיאס, שלישי באשמורת, סיפורים שנמסרו מפיה וסופרו בלשונה, תשע"ב 2011
  • יפה מלכה, הרבנית קניבסקי: תולדות חייה ומפעלה של הרבנית בת שבע אסתר קניבסקי, בני ברק, תשע"ב 2011
  • ג. הוניגסברג, "באר שבע" סיפורים ודברי חיזוק שנאמרו על ידי הרבנית במשך השנים ונרשמו על ידי נכדיה, תשע"ב 2012
  • נפתלי ונעמי ויינברגר, Rabbetzin Kanievsky בהוצאת ארטסקרול, מאי 2012
  • יעקב חלופסקי, הרבנית, תשע"ב 2012
  • ש. ליאון, אמא של בנות ישראל , סיפור חייה של הרבנית קנייבסקי מעובד לילדות, תשע"ב 2011
  • רות צביון, בית אמי, בני ברק תשע"ז 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]