גדעון פרל
 | |
| לידה |
30 בדצמבר 1940 (בן 79) א' בטבת ה'תש"א |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | אלון שבות |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | הלכה, כשרות, גיור |
| תפקידים נוספים | רב היישוב אלון שבות |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא |
  | |
הרב גדעון פרל (נולד בא' בטבת תש"א, 30 בדצמבר 1940) הוא רב היישוב אלון שבות לשעבר, אב"ד לממונות בגוש עציון ודיין בבי"ד לענייני גיור[1], מרבני מפלגת תקומה, מראשי ארגון רבני צוהר ואחראי על ענייני החופה וקידושין. לשעבר מראשי לשכתו של הרב הראשי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למד בירושלים ביסודי בבי"ס "מוריה" ובבי"ס "לדוגמה". בהמשך בישיבת הדרום ברחובות, בראשות הרבנים הרב צבי יהודה מלצר והרב אלימלך בר שאול. אחר כך המשיך לימודיו בישיבת מרכז הרב (במשך 10 שנים) בראשות הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב שאול ישראלי, והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא – שאותו רואה כרבו המובהק. באותן שנים היה בין מארגני ההפגנה, בהסכמת ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק, של בני הישיבות נגד פעילות המסיון, בירושלים ונשפט למאסר שבועיים, יחד עם 105 מפגינים, על כניסה ללא רשות לשטח הפרטי של חצר בית הספר של המסיון ברחוב הנביאים. בצעירותו שימש כמדריך בישיבת נחלים ובישיבת נתיב מאיר.
במקביל ללימודיו במרכז הרב, למד בכולל "בית התלמוד" במוסד הרב קוק בראשות הרב בצלאל ז'ולטי רבה של ירושלים ודיין בבית הדין הגדול. הוסמך לרבנות על ידי הרב ז'ולטי והרב ישראלי ועל ידי הרה"ר לישראל[2], וקיבל כושר לרב עיר ושימש רב אזורי של גוש עציון ורשם הנישואין. במשך השנים עסק גם בהשלמת בנין הישיבה מרכז הרב בקרית משה, כמזכיר ועדת הבניין. כמו כן היה ממארגני הכינוסים לתורה שבעל פה בבית מוסד הרב קוק, ומסר שם מספר הרצאות שהתפרסמו בקובץ "תורה שבעל פה".
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרף למייסדי היישוב אלון שבות בגוש עציון בשנת 1971. בשנים הראשונות להקמת ישיבת ההסדר "הר עציון" שימש בה כר"מ, ומתגורר באלון שבות מאז ועד היום. בהמשך שימש עשר שנים כר"מ בישיבת "חורב" בירושלים, עד התמנותו לרבה של אלון שבות. עם פתיחת שערי העלייה מברית המועצות עסק גם בקליטת עולים בישובו בגוש עציון וחלקם גם בגיורם בהוראת רבו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. בהמשך התמנה כדיין בבית הדין המיוחד לגיור במסגרת מינהל הגיור בראשות הרב ישראל רוזן, אך דעתו שכל גיור שייעשה ללא אישור הרבנות הראשית לא יוכר[3].לאחר מכן התמנה לדיין בבית הדין לגיור במסגרת רשמית של בתי הדין הרבניים וכיהן בדיינות זו כ 15 שנים. בעל תואר ראשון בייעוץ חינוכי. לימד גם בישיבת ירושלים לצעירים.
החל משנת תשמ"ז שימש גם כיועץ בצוות לשכתו של הרה"ר לישראל הרב שפירא[4]. במסגרת הרבנות האזורית בגוש עציון יזם הרב פרל והקים בי"ד לדיני ממונות הפועל כבר למעלה מעשרים שנה. בעשר השנים האחרונות הצטרף למיזם החתונות של ארגון רבני צוהר[5]. כשותף אחראי על רישום הנישואין ועריכת חופה וקידושין כהלכה שהתנהל בהנחייתו ובהדרכתו[6] . כמו כן הוא מראשוני ארגון רבני "דרך אמונה"[7].ומשמש כיום גם כאחד מרבני מפלגת תקומה ובבחירות 2015, הצטרף לקריאה להצביע בבחירות למפלגת הבית היהודי[8].
בתמוז תשע"ו זכה בפרס מפעל חיים לרב קהילה של מרכז ברקאי[9].
דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סובר שאסור למסור חלקים מארץ ישראל לידי נכרים לפי הוראותיהם של רבותיו הרב צבי יהודה קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, וכן לפי פסק ההלכה של ארגון "רבני פיקוח נפש" מחוגי הרבי מחב"ד.
- תומך בכניסת יהודים בטהרה לחלק המותר בהר הבית ואף עולה בעצמו[10].
- תומך בעונש מוות למחבלים רוצחים[11].
- הצטרף לקריאה שלא לענות צעירים יהודים על ידי חוקרים וקרא להקמת ועדת חקירה בנידון[12].
- גינה בכל פה את רצח הנער הערבי משועפט ופעולות תג מחיר[13].
- היה מהרבנים שחיזקו את נאומו של בנימין נתניהו לפני נאומו בקונגרס[14].
- דרש בעבר מרמי לוי להרחקת עובדים ערבים המציקים ומתערבים עם הקופאיות היהודיות למנוע התבוללות, בסניף גוש עציון[15][16].
- בשנת תשע"ה חתם על מכתב נגד מועמדותם של רבנים מהציונות הדתית לתפקיד רב העיר ירושלים במקביל להתמודדותו של הרב אריה שטרן[17].
- סובר שאסור לקבל צדקה או קמחא דפסחא מהקרן לידידות[18].
- היה מהקוראים למצוא פתרון לדרישה להרוס את עמונה ועוד אלפיים בתים ביו"ש.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשוי וגר באלון שבות. לזוג לשבעה ילדים שכיום כולם נשואים. בנו הוא דוידי פרל לשעבר ראש מועצת גוש עציון.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת תשל"א ערך, יחד עם הרב מיכאל הרשקוביץ והרב חיים שטיינר את הספר זכור זאת ליעקב, בהוצאת מדרשיית נועם ובסיוע מוסד הרב קוק.
- כתב מאמרים ופסקי הלכה רבים אשר נתפרסמו בכתבי העת תחומין ו'צוהר', בקובצי תורה שבעל פה בהוצאת מוסד הרב קוק, בקובצי "בית התלמוד" בהוצאת מוסד הרב קוק ובספרי "שערי צדק" העוסקים בכנסים לדיני ממונות בהוצאת "הליכות עם ישראל" בראשות הרב רצון ערוסי. כמו כן חיבר פסקי דין רבים במסגרת הדיונים בבית הדין האזורי לדיני ממונות בגוש עציון אשר הוא עומד בראשו. וכן כתב מאמר על דיני תנאים בחוברת "הדרום" (של הסתדרות הרבנים בארצות הברית).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תורתו של הרצי"ה, אתר מכון מאיר
- הספד שאמר על הגר"א שפירא, המעיין תשס"ט, אתר שעלבים
- הספד שאמר על הרב אורי דסברג, ערוץ 7
- מאמר על גיור, אתר רבני צוהר
- השימוש במדיח כלים - כשרות ושבת, מאמרו בכתב העת תחומין כרך יא וראה עוד מאמרים נוספים שלו בתחומין: כרך ז, כלאים בכרמי נכרים. כרך ו', קריאת הפטרה כהלכתה. כרך יט, חובת הרשויות למנוע היזק ראייה.
- שיעור בכנס לממונות, אתר ישיבה
הרב גדעון פרל בתפילה בקבר רחל, סרטון באתר יוטיוב- שיעור על בית המקדש
- שיעור על בחירת נשים לתפקידים ציבוריים
- האם מותר לסחור בבורסה?
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך אתר 'הארץ'
- ^ ראה כאן שמונה על ידי הרבנות הראשית
- ^ מתוך אתר nrg
- ^ מתוך אתר שעלבים
- ^ מתוך אתר סרוגים
- ^ מתוך אתר ארגון רבני צוהר
- ^ מתוך אתר סרוגים
- ^ מתוך ערוץ 7
- ^ הסיפור החסידי של הרב פרל באלון שבות, אתר כיפה
- ^ מתוך אתר nrg
- ^ מתוך ערוץ 7
- ^ מתוך ערוץ 7
- ^ מתוך ערוץ 7
- ^ מתוך ערוץ 7
- ^ מתוך אתר סרוגים
- ^ מתוך ערוץ 7
- ^ זקן רבני מרכז הרב: מועמדותם של רבנים נגד הרב שטרן תפגע בציונות הדתית, אתר כיפה
- ^ מתוך אתר סרוגים
