רצח מוחמד אבו ח'דיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רצח הנער מוחמד אבו חְ'דֵיר הוא אירוע טרור שבו, ב-2 ביולי 2014, נחטף ונרצח נער פלסטיני משועפאט שבמזרח ירושלים על ידי שלושה יהודים. הרצח בוצע על רקע חטיפתם ורציחתם של שלושה נערים יהודים, והוביל לגל של אלימות במזרח ירושלים[1].

הרצח והחקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד אבו ח'דיר (בערבית: محمد أبو خضير, בתעתיק מדויק: מחמד אבו ח'צ'יר), נער בן 16 משועפאט, נחטף במכונית מרחוב בשכונת מגוריו שבמזרח ירושלים ב-2 ביולי 2014, בדרכו לתפילת הבוקר של הרמדאן במסגד השכונתי. סמוך ל-3:45 לפנות בוקר הבחינו בו החוטפים, ירדו מהמכונית ופנו אליו במטרה לוודא כי הוא ערבי. אבו ח'דיר חשד בהם, ניסה להתרחק והתקשר לדודו, אך חוטפיו הכו אותו והכניסו אותו בכוח למכונית, שם חנקו אותו עד לאובדן ההכרה.[2] מספר עוברי אורח שהבחינו באירוע ניסו לרדוף אחר המכונית, אך איבדו את עקבותיה בגבעה הצרפתית. הם הלכו לביתה של משפחת אבו ח'דיר והודיעו לה על האירוע. הוריו הודיעו על כך מיידית למשטרה. המשטרה, שאיכנה את הטלפון הסלולרי שלו, איתרה לאחר כשעה מהאירוע את גופתו ביער ירושלים[3][4]. תוצאות ראשונות של נתיחה שלאחר המוות הראו שהוא נשרף למוות.

ב-6 ביולי 2014 עצרה המשטרה שישה חשודים יהודים מירושלים, מבית שמש ומההתנחלות גבע בנימין[5][6], לפי לוחיות רישוי של המכונית שזוהתה כמכונית שבה נחטף מוחמד אבו ח'דיר[7]. למחרת, נערך שחזור של הרצח בהשתתפותם של שלושת החשודים המרכזיים, יוסף חיים בן דוד, בן 29 מגבע בנימין, ושני אחייניו הקטינים, בני 16 מירושלים ומבית שמש, שזוהו על ידי המשטרה כמי שביצעו את הרצח[8][9]. ב-10 ביולי שוחררו שלושת החשודים האחרים, מחוסר אשמה[10].

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 ביולי הוגש נגד החשודים המרכזיים כתב אישום, ולפיו המניע לרצח היה לאומני, כשהם יצאו לפעולת נקם על רקע אירוע חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים[11]. כמו כן, הם ביצעו ניסיון חטיפה נוסף, כושל, של ילד בן 7.5 מבית חנינא, יומיים קודם לכן[12]. ב-27 ביולי נפתח משפטם של החשודים בבית המשפט המחוזי בירושלים[13].

ב-30 בנובמבר 2015 הרשיע בית המשפט את שני הנאשמים הקטינים ברצח אבו ח'דיר, ודחה את ההכרעה בעניין הנאשם המרכזי[14]. ב-4 בפברואר 2016 גזר בית המשפט מאסר עולם על הקטין שהיה מעורב בפועל ברצח, וברוב קולות גזר על הקטין השני 21 שנות מאסר[15].

ב-22 בפברואר 2016 קבע הפסיכיאטר המחוזי בירושלים כי יוסף חיים בן דוד, הנאשם המרכזי ברצח, אחראי למעשיו וכשיר לעמוד לדין[16]. הוא הורשע בחטיפה ורצח ובית המשפט גזר עליו מאסר עולם ו-20 שנים נוספות בכלא[17]. בסוף אפריל 2016, לאחר פרסום הכרעת הדין, דווח כי בן דוד ניסה לשים קץ לחייו וכי מצבו קל[18].

ב-8 בפברואר 2018 דחה בית המשפט העליון את ערעורם של יוסף בן דוד ושל שני אחייניו הקטינים שעזרו לו בחטיפה וברצח, והותיר על כנם את העונשים שנגזרו עליהם בבית המשפט המחוזי בירושלים.[19] בפסק הדין כתב השופט יצחק עמית:

קשה למצוא מילים לתיאור המעשה – קיצוני, נתעב, אכזרי, מזעזע, ברוטלי, מרושע, מעורר שאט נפש, נוגד מוסר אנושי בסיסי ועוד. זדונו ורשעותו המופלגת של המעשה מציבים אותו בשורה אחת לצד המקרים בהם נגזרו עונשי מאסר עולם על קטינים.

תגובות לרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכת האבלים למוחמד אבו ח'דיר

הרצח ספג גינויים רבים בישראל ומחוצה לה, בין היתר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי והאיחוד האירופי[20]. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו גינה את הרצח, שלח תנחומים למשפחת הנרצח והצהיר כי: "נמצה את מלוא חומרת הדין עם מבצעי הפשע המזעזע הזה שראוי לכל גינוי. מקומם של רוצחים כאלה איננו בחברה הישראלית"[21] שר הכלכלה נפתלי בנט הגדיר את המעשה "מתועב, אנטי-מוסרי ואנטי-יהודי"[21].

הרב אליקים לבנון אמר כי יש לגזור עונש מוות על רוצחי הנער "כדי לקיים 'וביערת הרע מקרבך'"[22].

ב-6 ביולי, במהלך ביקורו של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, אצל משפחת הנרצח נפתלי פרנקל, שוחחו משפחות אבו ח'דיר ופרנקל טלפונית וניחמו זו את זו. בני משפחת פרנקל אמרו כי הם מבינים את גודל האובדן וכי הם מתנגדים לכל מעשה אלימות הן בידי יהודים והן בידי ערבים[23].

בעקבות הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצח הביא לתגובה פלסטינית רחבה. בפסק הדין צויין: "הרצח של המנוח אבו חדיר היה בבחינת "פיגוע אסטרטגי" נוכח גלי ההדף והתבערה שנוצרו בעקבותיו. עד עצם היום הזה מגיעים לפתחו של בית משפט זה תיקים בעבירות ביטחוניות שונות, כגון התפרעויות, השלכת בקבוקי תבערה ויידוי אבנים על אזרחים ועל כוחות הביטחון, כאשר הנאשמים מציינים כי הדברים נעשו כנקמה על רצח המנוח."[24]

למחרת הרצח החלו מהומות בקרב ערביי ישראל, תחילה במזרח ירושלים ובהמשך ביישובים ערביים ובצירי התנועה הסמוכים אליהם במשולש, בגליל ובנגב. במהומות במזרח ירושלים נזרקו בקבוקי תבערה ואבנים. ונגרם נזק בהקף עשרות מיליוני שקלים לתשתיות הרכבת הקלה[25] והופסקה תנועת הרכבת לשכונות שועפט, בית חנינא ופסגת זאב, והכניסה ליהודים בשכונות שועפט ובית חנינא נאסרה. המהומות נמשכו גם לאחר הפרסום על לכידת החשודים[26], ובמהלכן נעצרו עשרות מתפרעים[27].

במהומות שפרצו במזרח ירושלים, הוכה טארק אבו ח'דיר, נער בן 15, קרוב משפחתו של הנרצח, עד אובדן הכרה על ידי שני שוטרי מג"ב, בעודו אזוק. טארק, אזרח אמריקני, הגיע זמן קצר קודם לכן מארצות הברית לביקור קרוביו בישראל והשתתף בהפגנות האלימות כשהוא רעול פנים[28]. על אחד השוטרים נגזרו עבודות שירות למשך חודש וחצי[29]. המשטרה עצרה 34 אנשים נוספים ממשפחת אבו ח'דיר, בנימוק של הפרת סדר[30], וביולי 2016 הוגש כתב אישום נגד שניים מקרוביו של מוחמד אבו ח'דיר, באשמה של פעולות אלימות שונות שביצעו כנקמה על הרצח[31].

במקום הרצח של אבו ח'דיר הוקם גלעד, אשר הושחת פעמיים ביומיים שאחרי הרצח. חברי תנועות הנוער העובד והלומד ודרור-ישראל עזרו בשיקומו[32].

לאחר מותו הוכר אבו ח'דיר כנפגע פעולת איבה[33], אך לבקשת בני משפחתו, שמו הוסר מאנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל[34].

ביולי 2016 עתרה משפחת אבו ח'דיר לבג"ץ בבקשה להריסת בתי משפחותיהם של רוצחי בנם, בדומה לצווי הריסת בתי מחבלים ערבים, ולאחר שפנית המשפחה לשר הביטחון ולרשויות סורבה. ב-4 ביולי 2017 נדחתה עתירת המשפחה פה אחד על ידי שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, ניל הנדל וצבי זילברטל מהטעמים, שצו הריסת בתים אינו כלי ענישה אלא כלי הרתעה, ושזמן ניכר עבר בין ביצוע העבירה לעתירה[35][36].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רצח מוחמד אבו ח'דיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי זילברמן, התפרעויות בירושלים: בקבוקי תבערה בתחנת דלק, באתר "mako",‏ 7 בספטמבר 2014
    פיגוע דריסה נוסף בירושלים, שבו נהרגה תינוקת. ברקע: גל התפרעויות ומעשי אלימות של הפלסטינים במסגרת מה שמכונה "ההתנגדות העממית", באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 23 באוקטובר 2014
    יהונתן ליס, ראש השב"כ על הפיגוע בירושלים: אבו מאזן לא מעודד טרור, גם לא מתחת לשולחן, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2014
  2. ^ יעל פרידסון ותלם יהב, נדחה ערעורו של רוצח הנער מוחמד אבו חדיר, באתר ynet, 8 בפברואר 2018
  3. ^ חיים לוינסון, ניר חסון, שישה יהודים נעצרו בחשד לרצח הנער הפלסטיני מוחמד אבו חדיר, באתר הארץ, 6 ביולי 2014
  4. ^ ניר חסוןחטיפת רצח הנער משועפט נקלטה במצלמת אבטחה, באתר הארץ, 4 ביולי 2014
  5. ^ משה נוסבאום, חשוד ברצח הנער משועפאט הודה - והפליל, mako,‏ 6 ביולי 2014
  6. ^ אביאל מגנזי, איתי בלומנטל, רועי מנדל, ניר (שוקו) כהן, מיכל מרגלית וירון קלנר, "החשודים ברצח אבו חדיר פעלו בשתי חוליות", באתר ynet, 7 ביולי 2014
  7. ^ עומרי אפרים, המשטרה על רצח הנער מוחמד אבו חדיר: "המניע לאומני, המכונית של החשודים בידינו", באתר ynet, 6 ביולי 2014
  8. ^ עמרי מניב, אור הלר, שלושת החשודים ברצח אבו חדיר שחזרו את המעשה. נתניהו לאב: "הרצח מתועב", באתר ערוץ עשר, 7 ביולי 2014 (במקור, מאתר "nana10")
  9. ^ ניר חסוןהותר לפרסום: הנאשם המרכזי ברצח מוחמד אבו חדיר הוא יוסף חיים בן דוד, באתר הארץ, 20 ביולי 2014
  10. ^ ניר חסוןשלושה מהעצורים בפרשת רצח מוחמד אבו חדיר ישוחררו מחר, באתר הארץ, 9 ביולי 2014
  11. ^ אביעד גליקמן, עמרי מניב, כתב אישום: רצחו את מוחמד אבו חדיר ב"מסע ציד אדם", באתר ערוץ עשר, 17 ביולי 2015 (במקור, מאתר "nana10")
  12. ^ ניר חסוןכתב אישום נגד בגיר ושני קטינים ברצח אבו חדיר: "יצאו למסע ציד אדם", באתר הארץ, 17 ביולי 2014
  13. ^ יוסי זילברמן, ‏הנאשם ברצח אבו-חדיר בבית המשפט: "אני המשיח", באתר ‏mako‏‏, ‏27 ביולי 2014‏
  14. ^ ניר חסוןשני הקטינים הורשעו ברצח אבו חדיר; נדחתה ההכרעה בעניין הנאשם המרכזי, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2015
    תפח (י-ם) 34700-07-14 מדינת ישראל נגד יוסף חיים בן דוד ואחרים, ניתן ב-30 בנובמבר 2015
  15. ^ אמרי סדן, מאסר עולם לאחד הקטינים שרצח את מוחמד אבו ח'דיר, באתר nrg‏, 4 בפברואר 2016
    תפח (י-ם) 34700-07-14 מדינת ישראל נגד יוסף חיים בן דוד ואחרים, ניתן ב-4 בפברואר 2016
  16. ^ יעל פרידסון, רצח אבו חדיר: הנאשם המרכזי אחראי למעשיו, באתר ynet, 22 בפברואר 2016
  17. ^ תפח (י-ם) 34700-07-14 מדינת ישראל נגד יוסף חיים בן דוד, ניתן ב-3 במאי 2016
  18. ^ רוצח מוחמד אבו חדיר ניסה לפגוע בעצמו בתאו; מצבו קל
  19. ^ העליון הכריע: נדחה ערעורם של רוצחי אבו ח'דיר, באתר ערוץ 10, 8 בפברואר 2018
  20. ^ סוכנויות הידיעות, ‏מועצת הביטחון של האו"ם: רצח הנער הפלסטיני – "מעשה נתעב", באתר ‏mako‏‏, ‏3 ביולי 2014‏.
  21. ^ 21.0 21.1 יהונתן ליס, ברק רביד וגילי כהן, נתניהו גינה את רצח הנער; בנט: "להחיל את חוק המחבלים על הרוצחים היהודים", באתר הארץ, 6 ביולי 2014.
  22. ^ יוסי זילברמן ועופר חדד, מגיש וכתב, ‏הרב אליקים לבנון: "גזר דין מוות לרוצחי הנער הערבי", באתר ‏mako‏‏, ‏6 ביולי 2014‏.
  23. ^ יעל פרידסון, משפחות פרנקל ואבו חדיר שוחחו "מבינים את האובדן", באתר nrg‏, 6 ביולי 2014
  24. ^ פסק דין בית המשפט העליון ברצח מוחמד אבו ח'דיר, בעמוד הפייסבוק של ניר חסון, 8 בפברואר 2018
  25. ^ ידידיה בן אור, הרס רב וכתובות נאצה בתוואי הרכבת הקלה, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2014
  26. ^ מתי סיבר, חסן שעלאן ועומרי אפרים, התפרעויות מהדרום עד הצפון: מכוניות ספגו אבנים, נזק לתחנת משטרה, כבישים נחסמו, באתר ynet, 7 ביולי 2014
  27. ^ מתי סיבר, המהומות מתפשטות: "כמו במלחמה בעיראק", באתר ynet, 7 ביולי 2014
  28. ^ יונתן אוריך, מח"ש: להעמיד לדין את מכה קרובו של אבו חד'יר, באתר nrg‏, 9 ביולי 2014
  29. ^ ‫ערוץ 7, עבודות שירות ללוחם שתועד מכה מתפרע ערבי, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2015
  30. ^ ניר חסוןארה"ב: מודאגים מכך שבני משפחת אבו חדיר "סומנו" למעצר, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2014
  31. ^ אמרי סדן‏, שניים מקרוביו של מוחמד אבו חדיר חשודים בתכנון פיגוע נקם, באתר וואלה! NEWS‏, 1 באוגוסט 2016
  32. ^ ניר חסוןהגלעד לזכר מוחמד אבו־חדיר הושחת בשנית; גל תקיפות נגד ערבים בירושלים, באתר הארץ, 13 ביולי 2014
  33. ^ יוחאי עופר, מוחמד אבו חדיר הוכר כנפגע פעולות איבה, באתר nrg‏, 17 ביולי 2014
  34. ^ אליאור לוי, שמו של אבו חדיר הונצח בלוח הזיכרון, אך יוסר לבקשת משפחתו, באתר ynet, 21 באפריל 2015
    ניר חסון, ג'קי חורי, שמו של הנער מוחמד אבו חדיר יוסר מהאנדרטה בהר הרצל לדרישת משפחתו וארגון נפגעי טרור, באתר הארץ, 21 באפריל 2015
  35. ^ פסק הדין בבג"ץ 16/5376
  36. ^ רויטל חובל, ניר חסון, בג"ץ: אין מניעה להרוס בתי יהודים, אך בתיהם של רוצחי אבו חדיר לא ייהרסו, באתר הארץ, 4 ביולי 2017