ישראל רוזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל רוזן
Rav Israel Rozen.jpg
לידה מאי 1941
אייר ה'תש"א
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בנובמבר 2017 (בגיל 76)
י"ג בחשוון ה'תשע"ח
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תנ"ך
תפקידים נוספים ראש מכון צומת
חיבוריו ספר שופטים בגובה חז"ל, אתרי סגולה בגובה חז"ל, בחצוצרות בית ה, ואוהב גר.
צאצאים יקהת רוזן, אביה רוזן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב ישראל רוזן

הרב ישראל רוזן (אייר ה'תש"א, מאי 1941י"ג בחשוון ה'תשע"ח, 2 בנובמבר 2017) היה רב ציוני דתי, מייסד מינהל הגיור ודיין במינהל, ראש מכון צומת לענייני הלכה וטכנולוגיה וראש מערכת השנתון "תחומין" שבהוצאת המכון. עורך עלון פרשת השבוע "שבת בשבתו" וכותב טור פובליציסטי בעלון. עסק בענייני פרשנות התנ"ך על פי חז"ל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לבת-ציון ולדב רוזן בתל אביב. למד בישיבת היישוב החדש ובכרם ביבנה והוסמך לרבנות. בשנים 19731976 למד אלקטרוניקה במכון לב ובאוניברסיטת בר-אילן והוכשר כמהנדס. עבד במכון המדעי טכנולוגי להלכה שבירושלים, ובשנת 1976 הקים את מכון צומת. במסגרת זו עסק בפתרונות "הלכתיים-טכניים" - יישום של עקרונות הלכתיים במכשירים טכנולוגיים (בעיקר אלקטרוניים) כדי לאפשר שימוש בהם במסגרת ההלכה. במקביל עסק בכתיבה פובליציסטית-ציבורית (בין השאר גם ב-ynet). כתב ספרים ופרסומים נוספים בענייני מקרא ועוד. החזיק בעמדות שמרניות-ימניות בתחומים הפוליטיים ובתחומים דתיים.

בשנת 1980 יזם את השנתון "תחומין" המוקדש לסוגיות תורה, חברה ומדינה.

באפריל 2008 זכה בפרס לב שניתן על ידי מכון לב, בנושא תורה ומדע.

במרץ 2011 זכה בפרס ירושלים שמוענק בכנס ירושלים של ערוץ 7[1].

נפטר בגיל 76, ב-2 בנובמבר 2017.

התגורר באלון שבות, והיה נשוי לשלומית, בתו של נתן גרדי, ואב לחמישה. אחיו הוא הרב יגאל רוזן, ראש ישיבת אור ישראל. בנו הוא הסופר יקהת רוזן. בן נוסף, הרב אביה, הוא ראש מדרשת השילוב נטור, לשעבר ראש מדרשת עין הנציב.

פועלו במינהל הגיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב רוזן ראה במינהל הגיור, אותו ייסד, את מפעל חייו[2]. הוא ניסה בפועלו בתחום זה להוביל לתהליך גיור אחיד, שיאופיין במתינות הלכתית ובעמידה בסטנדרטים כלליים לכל הגיורים הנעשים על ידי המינהל. הוא התנגד לביקורת על המינהל מגורמים חיצוניים (גופים אקדמיים או לא אורתודוקסים) בטענה שביקורת זו תחליש את המינהל ותוציא את ידם של החרדים על העליונה בכל הקשור לנושא הגיור[3].

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 התייחס לסכנה שבה היו נתונים אז תושבי עוטף עזה בשל הרקטות שנורו עליהם בתדירות גבוהה מרצועת עזה שבשלטון חמאס. לדבריו, על פי המוסר המערבי המקובל המדינה אינה יכולה להשיב אש מפאת החשש שייפגעו ממנה אזרחים. לכן מוסרי היה לדעתו להקים "מיליציות בלתי נשלטות" של צעירים בני האזור אשר ישיבו מלחמה שערה. ואולם, לדבריו, ההצעה אינה יעילה משום שגורמי שמאל בתקשורת יחשפו את התוכנית[4].

בינואר 2010 פרסם מאמר בשם "ונוספו ערביי ישראל (ובג"ץ) על שונאינו", בעקבות ראיון של ח"כ ג'מאל זחאלקה בערוץ הראשון, החלטת בג"ץ להתיר לפלסטינים לנסוע בכביש 443 ועוד. לדברי הרב רוזן, היהודים בישראל נמצאים תחת מתקפה קשה וארסית נגד זכות הקיום של מדינת ישראל. כל הצעדים בוני האמון שביצעו (כמו תוכנית ההתנתקות) הפכו להם לרועץ וכל מה שנעשה לטובת זכויות האדם של ערביי ישראל ויהודה ושומרון ינוצל בסופו של דבר כנגדם. לכן הוא קורא: "הגיעה העת 'להכריז מלחמה' על ערביי ישראל, וכמובן פלשתינאי יו"ש, שאינם נאמנים למדינה לפי מבחנים ברורים שיוגדרו, ולהגדירם כ'אויבים'. ה'מלחמה' תהיה במסגרת של שלילת זכויות, גם קולקטיביות (כמו נסיעה בעורקי תחבורה), כל זמן שאינם עומדים במבחן הנאמנות למדינה. גם זכות ההצבעה לכנסת, ובוודאי זכות ההיבחרות, אינם 'הלכה למשה מסיני' ומותר לכרסם בהם בשל אי-נאמנות, ובוודאי מטעמי ביטחון ו'הבא להורגך'". עוד כתב: "אכן, הסיבה לאי יכלתנו לממש 'מלחמה' זו מצויה ב'אויב הפנימי' שלנו, בקרב אחינו יהודי השמאל, ובראשם חלק משופטי בג"ץ אשר זכויות אדם והומאניזם כלפי אויבים עדיפים בעיניהם על פני ביטחון המדינה ואזרחיה... כלפיהם אין לי פתרון! הם אחים-אויבים וחלילה 'להלחם' בם. רק בשכנוע, ובעיקר בהסברה חדה ואף מגוייסת, אולי נצליח להפיג את 'אויבותם' או לפחות לדחוק אותם לשוליים"[5].

בעקבות רצח שלושת הנערים קרא לספח את גוש עציון למדינת ישראל ולקבוע עונש מוות למחבלים משוחררים שחזרו לעסוק בטרור[6].

על רצח מוחמד אבו ח'דיר כתב: "מעשיהם חמורים שבעתיים מיגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה. הוא כיון את אקדחו כלפי מי שתכנן להגותו מן המסילה מתוך שראה בו אויב אישי (כמעשה שמעון ולוי בשכם, וכמובן אין במילים אלו שום שמץ של קורטוב, הצדקה או סינגור). חיות הטרף רוצחי הנער משועפאט צדו למוות חף מפשע, יושב קרנות תמים. רצח לשם רצח לשם ספורט לשם פורקן לשם חייתיות. אני נחנק מדמעות עד לאיזה בור תחתיות ניתן לשקוע"[7].

בנושא היהדות הרפורמית טען הרב רוזן כי צריך לבחון מחדש את היחס כלפיה בצורה חיובית. לדבריו, הוא לא התנגד לשירותי הדת שהם מספקים בישראל וסבר שהרפורמים אינם פחות טובים מחילוניים. עוד אמר כי המלחמה של היהדות האורתודוקסית ביהדות הרפורמית היא "מלחמה השייכת לעבר". יחד עם זאת ציין כי דבריו מכוונים לתנועה הרפורמית בישראל בלבד, כיוון שהיהדות הרפורמית בארצות הברית ובאירופה מאפשרת נישואי תערובת, המובילים להתבוללות בקרב העם היהודי[8].

הרב רוזן היה חבר נשיאות מפלגת הבית היהודי. באוגוסט 2017 הודיע על פרישתו מהמפלגה, לאחר שיועצת התקשורת של השר נפתלי בנט הציגה עצמה כלסבית, בנימוק שלסבית אינה יכולה להיות דוברת של מפלגה דתית[9].

מספריו ומאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]