גורדון פרסונס

גורדון פרסונס
Gordon Persons

גורדון פרסונס
לידה	5 בפברואר 1902 מונטגומרי, אלבמה, ארצות הברית
פטירה	29 במאי 1965 (בגיל 63) מונטגומרי, אלבמה, ארצות הברית
שם מלא	סת' גורדון פרסונס
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות גרינווד, מונטגומרי, אלבמה, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת אובורן
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל אלבמה ה־43 15 בינואר 1951 – 17 בינואר 1955 (4 שנים) סגן מושל אלבמה ג'יימס אלן → ג'ים פולסום ג'ים פולסום ←

סת' גורדון פרסונס (באנגלית: Seth Gordon Persons ;‏ 5 בפברואר 1902 – 29 במאי 1965) היה פוליטיקאי אמריקאי מאלבמה, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אלבמה בשנים 1951–1955.

ראשית חייו

גורדון פרסונס נולד במונטגומרי, אלבמה, שם החזיק והפעיל אביו בית מרקחת בשכונת מגוריהם. בתקופת נעוריו התנהל פרסונס ברחובות מונטגומרי כשהוא רכוב על אופנוע בעוד שרוב הנערים בני גילו רכבו על אופניים. כתלמיד בינוני, הוא למד בארבעה בתי ספר תיכון שונים. לאחר סיום לימודיו הוא החל ללמוד ב-1921 בתוכנית להנדסת חשמל באוניברסיטת אובורן, שם הישגו הבולט ביותר היה כהונתו כנשיא "מועדון הנוודים", קבוצה של סטודנטים שנכחו בכל משחקי החוץ של נבחרת הפוטבול של המוסד כשהם לבושים כנוודים. שמה של קבוצה זו השתקף ברוח חסרת המנוחה של חבריה. לאחר שנת לימודים אחת פרש פרסונס מהלימודים, ובמשך השנים הבאות עבר מעבודה לעבודה. הוא עבד במשרד של אחת החוות, באיגוד הכותנה, ובמפעל של IBM באית'קה, ניו יורק, וניהל תחנת דלק במונטגומרי. לבסוף גילה פרסונס את תחום העניין שלו כאשר הוא זיהה את הפוטנציאל של הרדיו באלבמה ופתח חנות לחלקי חילוף למכשירי רדיו במונטגומרי. ב-1928 הוא נשא לאישה את אליס מקייטן, ולשניים נולדו שני ילדים. הצלחתו בתחום הרדיו עלתה מדרגה כאשר ב-1930 הקימו הוא ושותפו האוורד פיל את תחנת הרדיו הראשונה במונטגומרי, WSFA.

ראשית הקריירה הפוליטית

פרסונס החל להיות פעיל לראשונה בפוליטיקה כאשר מושל אלבמה ביב גרייבס מינה אותו ב-1935 כיושב ראש רשות החשמול הכפרית. לאחר שלוש שנים בתפקיד, הקים פרסונס חברת הנדסה משל עצמו ובנה קווי חשמל באורך של יותר מ-16,000 ק"מ ברחבי אלבמה. עד 1940, הוא הרוויח הון קטן והיה גיבורם של חוואים רבים שהפיקו תועלת ממאמציו להנגיש את החשמל למשפחותיהם באלבמה הכפרית. בעוד שפרסונס היה שחקן מפתח בזירה הציבורית, הוא גם החל לחשוש מהשפעות כוחה של נציבות השירות הציבורי, שהוא חש שהיא הייתה בלתי יעילה. שאיפתו לרפורמה הובילה אותו לנהל מסע בחירות לתפקיד נשיא הנציבות ב-1940. ממסע בחירות זה עלה פרסונס כמנצח לכאורה, אך ספירה חוזרת בכמה מחוזות העניקה בסופו של דבר את הניצחון ליריבו בהפרש של כ-2,000 קולות. מבלי לחשוש, שנתיים לאחר מכן הוא ניצח בבחירות לתפקיד וב-1944 הוא נבחר כנשיא הנציבות.

מושל אלבמה

מערכת הבחירות

מנקודה זו עשה פרסונס ב-1946 את הצעד הראשון שלו לכיוון המשרה הבכירה ביותר במדינה. מחלת גרון קשה הקשתה עליו במסע הבחירות, ובבחירות המקדימות הוא סיים במקום האחרון. הוא המשיך להוביל את נציבות השירות הציבורי. הוא שמר על תעריפים נמוכים בשירותי הגז, הטלפון והחשמל, וצמצם את השפעתן של חברות התשתית רבות העוצמה. ב-1950 חידש פרסונס את שאיפתו להיבחר כמושל, אך נמנע מהמאבק הקשה בין אלו שתמכו במפלגת זכויות המדינות ב-1948 לבין אלו שנותרו נאמנים למפלגה הדמוקרטית הלאומית. הוא פתח את מסע הבחירות שלו בהתחייבות לנאמנות למפלגה הדמוקרטית הלאומית, ועד מהרה נטש את הסוגיה עד לתום מערכת הבחירות. במהלך מערכת הבחירות של 1950, נסע פרסונס בכל רחבי אלבמה כשהוא עושה שימוש במסוק דו-מושבי, ובכך גרם להתרגשות בקרב רבים מכפריי אלבמה שראו אז לראשונה כלי טיס מסוג זה. המסוק שלו ביצע 385 נחיתות, ואחד מיריביו העניק לו את הכינוי "האיש ממאדים". מצד שני, ציבור הבוחרים ראו בנשיא נציבות השירות הציבורי כאפשרות של איש עם רגליים על הקרקע. ביום סגריר בראשית מאי 1950, זכה פרסונס ב-35 אחוזים מקולות הבוחרים, הרבה מעבר לקולות שניתנו לכל אחד מ-14 המועמדים האחרים בבחירות המקדימות. היריב שזכה בתוצאה הקרובה ביותר אליו, פיליפ האם, זכה ב-13 אחוזים בלבד מהקולות. האם פרש מהמרוץ, ובכך העניק לפרסונס את מינוי המפלגה. בבחירות הכלליות שנערכו בנובמבר הביס פרסונס את יריבו הרפובליקני כאשר גרף יותר מ-90 אחוזים של הקולות.

כהונתו

פרסונס הביא ללשכת המושל גישה עסקית רצינית. בציינו את מלחמת קוריאה שהתנהלה אז, הוא החליף את מצעד ההשבעה המסורתי ואת נשף ההשבעה המפואר לטקס צנוע נטול גינונים מיותרים. בטקס ההשבעה הוא עמד על מדרגות בניין הקפיטול המדינתי ונשא את שבועתו כשהוא לבוש בחליפת עסקים פשוטה במקום במעיל הבוקר הנהוג והמגבעת. הוא אמר לקהל שהתאסף שאין לו שאיפות פוליטיות להמשך ושהוא ישקיע את כל האנרגיה שלו למען אלבמה.

כאדם בעל מזג טוב ומהיר שכל, לפרסונס היה חיוך רחב שפעל היטב במגעיו עם בית המחוקקים המדינתי. שלא כמו בארבע השנים הקודמות בהם משל ג'ים פולסום, תקופת כהונתו של פרסונס עמדה בסימן של יחסים הרמוניים עם הסנאט ועם בית הנבחרים של אלבמה. מטרותיו ותוכניותיו היו פשוטות, שמרניות, ובסופו של דבר נחלו הצלחה. הוא יזם רפורמה במערכת הכליאה, הגדיל את המימון למערכת החינוך, שיפר את הבטיחות בדרכים, ועודד את פעילותה של הטלוויזיה החינוכית במדינה. אך צעדו הרשמי הראשון כמושל היה לכנס את מועצת הנאמנים של אוניברסיטת אובורן לצורך פיטוריו של המאמן הכושל של נבחרת הפוטבול של המוסד, ארל בראון. לאחר מכן נשכר יליד העיר סלמה, ראלף "שאג" ג'ורדן, ששיקם את מעמדה של הנבחרת.

כדי להגשים את מטרותיו, בהשקט ובשיטתיות ניגש פרסונס לניהולה של אלבמה. במשך כל ארבע שנות כהונתו הוא העדיף שלא לנאום באירועים, ותחת זאת הוא דאג שמעשיו ידברו בעדו. זמן קצר לאחר השבעתו, שמו פרסונס ובית המחוקקים קץ להתנהלות הלקויה במערכת בתי הסוהר והכפיפו אותה לשליטתה של מועצה מפקחת חדשה. בתצוגה פומבית חיה, שרף פרסונס את השוטים ששימשו להצלפה באסירים במדינה וגינה את הנוהג הזה כברברי.

על אף רגשותיו נגד הענישה הגופנית, איים פרסונס באופן אירוני להצליף בעיתונאי אחד או שניים. ככל הנראה, צעדו השנוי במחלוקת בתור המושל, היה יחסו הקשוח כלפי ג'פרי בירט, כתב העיתון Montgomery Advertiser. במסיבת עיתונאים שהתקיימה בקיץ 1951, פרסונס, שבדרך כלל היה נינוח, התפרץ כלפי בירט, והאשים אותו בהתנהלות בלתי הוגנת בדיווחיו. שנתיים לאחר מכן, שוב איים פרסונס על בירט לאחר שזה האחרון פרסם מאמר שהאשים את המושל בהתנהלות בלתי אתית. עם זאת, המחלוקת התפוגגה עד מהרה ללא השלכות בהמשך. אף על פי שהוא היה נתון לביקורת מהעיתונות, באופן כללי הכירו תושבי אלבמה בתוכניות החיוביות של פרסונס. הוא הגדיל את ההוצאה על סלילת כבישים, וב-1953 הוא הנהיג מהירות מרבית של 60 מילים לשעה (96 קמ"ש) בשעות היום ו-50 מילים לשעה (80 קמ"ש) בלילה. מאמציו אלו של פרסונס צמצמו באופן משמעותי את מספר תאונות הדרכים הקטלניות באלבמה.

בין שאר הישגיו הבולטים, עם הרקע שלו בתחום הרדיו, היה פרסונס בין הראשונים בארצות הברית שראו את הפוטנציאל החינוכי שהיה גלום בטלוויזיה. ב-1950, בעידודו של פרסונס, הוקמה באלבמה נציבות הטלוויזיה החינוכית, ובכך הייתה אלבמה המדינה הראשונה לעשות כן. פרסונס חתם על חוק "הזכות לעבוד" שאסר על כפיית חברות באיגודי העובדים כתנאי לקבלה לעבודה. העברת החוק התאפשרה באמצעות סעיף של חוק טאפט-הארטלי (Taft–Hartley Act) מ-1947 שחוקק בעיצומה של סדרת שביתות שלאחר המלחמה במהלך תקופת נשיאותו של הארי טרומן. עם זאת, לא כל צעדיו של פרסונס היו חיוביים. בהיותו מושל במהלך תקופת המקרתיזם, חתם פרסונס על חוק שאסר על קומוניסטים להחזיק במשרות ציבוריות ודרש מהם לדווח על שיוכם המפלגתי. הוא גם תמך בתיקון לחוקת אלבמה שמיסד דרכים חדשות לשלילת זכות הבחירה מהאפרו-אמריקאים, כאשר הדרכים הישנות לכך נמצאו נוגדים את חוקת ארצות הברית על ידי בתי משפט פדרליים.

בשלבים המאוחרים של כהונתו של פרסונס וזמן קצר לפני מערכת הבחירות הבאה, קיבל בית המשפט העליון של ארצות הברית את ההחלטה בפסק דין בראון נגד מועצת החינוך, שהוציא אל מחוץ לחוק את ההפרדה הגזעית בבתי ספר ציבוריים. פרסונס קיווה לצמצם את הדאגה באלבמה בנוגע לסוגיית זכויות האדם הזו ושנה קודם לכן הוא החל בלמידת דרכים להתמודדות עם השלכות פסיקת בית המשפט. כמי שהיה מתון יחסית בסוגיות גזעיות, הוא ניהל את מסע הבחירות שלו תוך מחויבות להגביל או לבטל את מס הגולגולת, ששלל את זכות הבחירה הן משחורים והן מעניים לבנים. בית המחוקקים העביר החלטה על הצעת פשרה להגבלת השבת מס גולגולת בלתי משולם לשנתיים וביטל אותו לחלוטין עבור מצביעים מעל גיל 45. כמו רבים מהלבנים המתונים באלבמה, האמין פרסונס שביטול ההפרדה הגזעית לא מתקבלת על הדעת, אך הוא סירב לכנס מושב מיוחד של בית המחוקקים כדי לקבל החלטה על המשך ההפרדה הגזעית במוסדות החינוך הציבוריים.

בנוסף לחוסר הנוחות שנגרמה כתוצאה מביטול ההפרדה הגזעית, התמודדה אלבמה עם בעיה מקומית נוספת. אלברט פטרסון, שעשה שימוש במסע הבחירות שלו למיגור השחיתות והפשע בעיר פניקס סיטי כדי לזכות במועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת התובע הכללי, נרצח, ובכך נדחף בנו, ג'ון פטרסון לאור הזרקורים הפוליטי. פרסונס הטיל ממשל צבאי על מחוז ראסל ושלח כוחות של המשמר הלאומי של אלבמה כדי להגן על אזרחים מפני גורמים פליליים ששלטו בעיר.

שנותיו האחרונות

על פי חוקת אלבמה אז, לא יכול היה פרסונס להתמודד בבחירות לתקופת כהונה שנייה ברציפות, אך פעילותו הפוליטית נקטעה עוד מוקדם יותר, כאשר ימים ספורים לפני בחירתו של ג'ים פולסום לכהונתו השנייה בנובמבר 1954 הוא לקה בהתקף לב קשה. הוא מעולם לא שב ללשכתו וייפה את כוחו של מזכירו האישי, ורנון מריט, לקרוא את נאום הפרידה שלו בבית המחוקקים. על אף החלטתו לא לשוב עוד לכהן במשרה ציבורית, רבים ראו בפרסונס כמועמד רציני לתפקיד המושל בבחירות של 1958. על כל פנים, שבץ מוחי קל מנע ממנו מלשקול להתמודד שוב על משרת המושל.

ב-29 במאי 1965 לקה גורדון פרסונס בשבץ קשה ונפטר בבית החולים של מונטגומרי. הוא נטמן בבית הקברות גרינווד שבעיר.

קישורים חיצוניים

• גורדון פרסונס אתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• גורדון פרסונס באנציקלופדיה של אלבמה (באנגלית)
• גורדון פרסונס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• גורדון פרסונס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)