גיורא קדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיורא קדר שנת 2016

גיורא קדר הוא יזם ואיש עסקים ישראלי. ממקימי ענף שייט המפרשיות ויאכטות בישראל. יזם, הקים וניהל את מרינה תל אביב - המרינה הראשונה בישראל. מוציא לאור את המגזין 'כחול'מגזין השיט הישראלי ועוסק בביטוח כללי וימי מילדותו ולאורך כל חיו, גיורא קדר הינו שייט פעיל המרבה להפליג בהפלגות חופיות ובינלאומיות כולל בתחרויות שיט.

משפחה וילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האב גרשון קדר נולד בגרמניה למשפחה יהודית-הולנדית. הוא עלה לבדו לישראל בגיל 15 ולמד בבית הספר החקלאי במקווה ישראל. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי. הוריו של האב ירדו למחתרת בהולנד, נעצרו, שרדו את מחנות הריכוז ועלו לישראל.[1]
גרשון קדר התמחה בכלכלה חקלאית, בתפקידו האחרון כיהן כמשנה למנכ"ל בנק לאומי לישראל. האם יעל מורה במקצועה היא בת לחלוצי גדוד העבודה ממקימי עין חרוד וכפר ויתקין.
גיורא קדר נולד ב-23 באפריל 1947 בכפר ויתקין. גדל ברמת חן והיה פעיל בתנועת הצופים המקומית ובצופי ים תל אביב. בשנת 1961 החל את לימודיו בבית הספר לקציני ים בעכו.

שרות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום לימודיו בבית הספר לקציני ים עכו בשנת 1965 לאחר תקופת שירות קצרה בצי הסוחר התגייס קדר לחיל הים ובשנת 1966 התנדב לצנחנים.
במלחמת ששת הימים לחם קדר כסמל בגדוד הצנחנים 202 בקרבות לכיבוש רצועת עזה. במהלך המלחמה מונה כמפקד מחלקת החבלה, איתה נחת במבצע המוסק לכיבוש רמת הגולן. מיד עם סיום המלחמה הועלה לדרגת סג"ם וחודש לאחר מכן לדרגת סגן.
בעת שירותו נפצע קשה. לאחר החלמה של שנה שבמהלכה למד כלכלה באוניברסיטת תל אביב חזר בקיץ 1968 לשרות צבאי בצנחנים. מונה כקצין מבצעים של סיירת חרוב אשר משימתה העיקרית הייתה מניעת חדירת מחבלים דרך בקעת הירדן. במרץ 1969 נפצע שנית במהלך מרדף המערה בבקעת הירדן. לאחר אשפוז והחלמה חזר לסיירת חרוב ומונה למפקד פלוגה.

במלחמת יום הכיפורים שירת קדר כקצין המבצעים של חטיבת מילואי צנחנים חטיבה 247, אשר צלחה ראשונה את תעלת סואץ במסגרת אוגדת שרון. על תפקודו במלחמה זו הוא הומלץ על ידי מפקדו אל"ם (לימים אלוף) דני מט לקבלת עיטור. לאחר המלחמה מונה בנוסף לתפקידו כקצין המבצעים לאחראי על נושא הצליחה במפקדת קצח"ר -קצין צנחנים וחי"ר ראשי. תפקיד זה הוסב בשנת 1977 לאחראי על נושא הנחיתה מהים. לאחר שעבר קורס מפקדי גדודים בשנת 1979 מונה קדר לתפקיד מפקד ראש החוף של האוגדה המוצנחת.

במלחמת שלום הגליל שירת קדר כמפקד ראש החוף של האוגדה. במסגרת זו הנחית כוחות צנחנים, שריון וכוחות אחרים בחופי צידון, ג'וניה וביירות. במהלך המלחמה הועלה לדרגת סא"ל.
ב-1983 הוקמה חטיבת גבעתי המחודשת. חטיבה זו יועדה לפעול כחטיבת נחתים וקדר מונה כסגן מפקד החטיבה במילואים. תפקיד אותו מילא עד שנת 2001. במסגרת זו סיים קורס מפקדי חטיבות.
קדר היה שותף יחד עם אל"ם יום טוב סמיה ב-1994 להקמת עמותת "משפחת גבעתי". אשר מטרתה לתחזק את הקשר עם המשפחות השכולות של החטיבה. וממשיך לפעול ברציפות בעמותה,

בית הספר לשייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1971 השתחרר מהשירות הסדיר והקים עם חברתו, לימים אשתו, מיכל ובעזרת אחיו הצעיר יובל קדר, בחוף תל ברוך. בית ספר לשיט מפרשיות קטנות אשר היה בית הספר הפרטי לשיט הראשון בישראל. במקביל שיווק הזוג מפרשיות לבוגרי קורס השיט.

מפגש אקראי בין מנכ"ל החברה העירונית - ממשלתית אתרים, אורי בר רצון וגיורא קדר, הביא להעתקת בית הספר לחוף תל אביב צפונית לבריכת גורדון. במקום הוקם מועדון שיט תל אביב אשר בנוסף לפעילות ההדרכה והשיווק אחסן את מפרשיות החברים.

מרינה תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרינה בתל אביב

הצלחת המועדון, אשר תוך זמן קצר מנה כ-200 מפרשיות, (בעת הקמתו היו בישראל מפרשיות פרטיות בודדות), הביאה את הנהלת "אתרים" בראשות היו"ר ראש העיר יהושע רבינוביץ לבנות ב-1973 את שוברי הגלים של מרינה בתל אביב. המרינה נמסרה לניהולם של מיכל וגיורא קדר אשר נישאו במועדון השיט בספטמבר 1971.

שמו של גוף הניהול בבעלות מיכל וגיורא שונה ל"מרינה תל אביב". מרינה תל אביב הייתה הגוף העסקי הראשון בישראל אשר הפעיל בית הספר לשיט יאכטות בצד שרותי מכירה ואחזקה וביטוח לכלי שיט אלו.

שיווק ציוד ימי - מיכל וגיורא הקימו עם שותפים בשנת 1973 את חברת 'ימית' סחר לשווק כלי שיט וציוד ימי אשר לימים התרחבה בניהולם של דורון עזרא ויובל קדר והקימה את רשת מועדוני השיט "לב הים". באותה שנה, נרכש ציודו של מפעל המפרשיות "סנפיר" והוקם מפעל המפרשיות ולימים גלשני רוח "ימית תעשיות". המפעל אשר הוקם כשותפות בין ימית סחר וראובן פעמוני התרחב, הועתק לנתניה בשנות השמונים ורוב תוצרתו הופנתה ליצוא.

דיונים משפטיים - כבר משנותיה הראשונות התנהלה מרינה תל אביב תוך חילוקי דעות בין חברת אתרים והיו"ר ראש העיר שלמה להט לבין מיכל וגיורא קדר, זאת למרות התפתחותה ושגשוגה יוצא הדופן. בתחילת שנות השמונים הגיעה תפוסת העגינה במרינה ל 100%. חילוקי דעות אלו הגיעו פעמיים להכרעת בבית המשפט העליון אשר פסק לטובת הזוג קדר.

עסקי ביטוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 מכרו מיכל וגיורא קדר את זכויותיהם במרינה תל אביב לחברת אתרים[2]. בשנה זו הקימו עם רמי אילון את סוכנות הביטוח אשר קלטה את פעילות הביטוח שבה עסקו במסגרת מרינה תל אביב מאז 1973. הסוכנות החלה לעסוק בכל ענפי הביטוח לרבות ביטוח כלי שיט. ב־1993 קיבלה הסוכנות זכויות חיתום ביטוחי לכלי שיט משורה של חברות ביטוח מובילות באירופה. ב-1995 הועברה פעילות הסוכנות לחברת "קדר סוכנות לביטוח בע"מ" בשליטת מיכל וגיורא קדר. בשנת 2018 הקימה המשפחה את החברה "קדר חתמים בינלאומיים בע"מ" מורשת ביטוח של תאגיד ללוידס.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייטים לאולימפיאדה - בשנת 1980 הקים גיורא את קרן "ימית" אשר מטרתה הייתה לגייס מימון להכנת השייטים למשחקים האולימפיים במוסקבה ובלוס אנגלס .

בשנת 1994 גיורא קדר היה שותף יחד עם אל"ם (לימים אלוף) יום טוב סמיה ועם אל"ם יצחק מויאל להקמת עמותת "משפחת גבעתי". אשר מטרתה לתחזק את הקשר עם המשפחות השכולות של החטיבה. מאז הקמת העמותה ועד היום ממשיך קדר לפעול ברציפות בעמותה.
בשנת 1991 היה קדר ממקימי עמותת "הפורום לקידום השיט בישראל" אשר מטרתה לפעול לקידום השיט התחרותי והעממי בישראל. קדר פעיל בהנהלת העמותה גם היום.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוגר בית הספר לקציני ים עכו מחזור י' 1965
  • לימודי כלכלה באוניברסיטת תל אביב (ללא השלמת התואר) 1968.
  • קורס מפקדי גדודים בשנת 1979
  • בוגר המכללה לביטוח (סוכנים)של לשכת סוכני הביטוח 1983.
  • בוגר קורס מנהל עסקים של המרכז הישראלי לניהול 1986.
  • בוגר קורס קברניטים (ק.נ.ב) של המכון להכשרה ימית - 1987.
  • קורס מפקדי חטיבות בצה"ל -1991.
  • תואר ראשון במדעי הרוח והיסטוריה – האוניברסיטה הפתוחה 2014.
  • תואר שני בהיסטוריה (בהצטיינות) – אוניברסיטת בר-אילן 2017.

פרסומים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 יזמו מיכל וגיורא את הוצאתו של מגזין השיט "כחול" שהוא מגזין השיט היחיד בישראל. בנוסף למאמרים רבים במגזין כתב קדר את הספרים הבאים:

  • מדריך השיט הישראלי (עורך) הוצאת כחול מהדורה ראשונה 1976
  • ימאות יאכטות הוצאת כחול מהדורה ראשונה 1977.
  • מבצעי ההחפה של המוסד לעלייה ב' 1945- 1948 עבודת תזה לתואר שני. אוניברסיטת בר-אילן 2017.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכל וגיורא קדר הורים למרב, גל ואור, וסביםשישה נכדים. הבנים שותפים עם ההורים בעסקי המשפחה.

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת המערה מבצע אבירי לב מרינה תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיורא קדר בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תולדות משפחת גנז באירופה סופר על ידי הנכד גיורא קדר ואביו גרשון קדר, באתר עמלנט
  2. ^ איה אורנשטיין, אבא חדש למרינה, מעריב, 15 ביולי 1984