גרביל החוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
קריאת טבלת מיוןגרביל החוף
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי עכבר
משפחה: עכבריים
תת־משפחה: גרביליים
סוג: גרביל
מין: גרביל החוף
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Gerbillus andersoni
וינטון, 1902
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גרביל החוף או גֶּרְבִּיל אָלֶנְבִּי[2] (שם מדעי: Gerbillus andersoni; בעבר נקרא: Gerbillus allenbyi) הוא מין מכרסם לילי קטן ממשפחת העכבריים. תפוצתו משתרעת מתוניסיה עד לישראל, בה הוא מוגדר כחיית בר מוגנת. הגרביל חי בחולות, ובישראל הוא נפוץ באזורים החוליים של מישור החוף.[3][4][5]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקלו של גרביל החוף כ-24 גרם בממוצע. הוא חי בחולות, ומעדיף חול מיוצב למחצה המכוסה בצמחייה מעטה. צמחייה כזו מספקת לו הן מחסה הן חלק ממזונו. כפות רגליו מכוסות שערות המונעות ממנו לשקוע, כדי שיוכל לנוע היטב מעל החול. על גבו פרווה זהובה וקצרה, ואילו על גחונו פרווה לבנה. בשולי אוזניו פרווה כהה. זנבו ארוך, ובקצהו פרווה לבנה,[3][4].[5] הגרביל בעל חוש ריח מפותח המסייע לו לאתר זרעים הקבורים בחול, ועיניו הגדולות מסייעות לו למצוא את דרכו בחשכה. שפמו הארוך עוזר לו לנווט בצמחייה, ושמיעתו החדה מאפשרת לו להבחין בהתקרבותם של טורפים, כמו שועלים ותנשמות.[5][4]

גרביל החוף פעיל בשעות הלילה המאוחרות, שעות שבהן הוא מחפש את מזונו[3] חייו קצרים, כשבעה חודשים בממוצע, ובמהלכם הוא נאלץ להתחרות עם גרביל החולות על מקום מחיה ועל מזון. גרבילי החוף חיים ביחידות.[5][4]

הזנה ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרביל החוף ניזון בעיקר מזרעים, חרקים וצמחים ירוקים. את הזרעים הוא שומר במחילה לעת הצורך.[5][4][3]

בעונת הרבייה חל מפגש קצר בין הזכר לנקבה של גרביל החוף. בדומה לשאר היונקים, הנקבה בוחרת לה זכר ומזדווגת עמו לאחר חיזור קצר.[5][4][3]

בתום ההזדווגות עוזב הזכר את הנקבה, והטיפול בגורים נותר באחריותה הבלעדית[4][3]

לאחר הריון קצר בן שלושה שבועות ממליטה הנקבה ארבעה עד חמישה גורים עירומים מפרווה[5] הגורים גדלים במחילה ויונקים מחלב אמם במשך שבועות ספורים בטרם יוצאים לחפש מזון בעצמם.[5][4][3]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נפוץ גרביל החוף מסיני ועד קיסריה, ובחולות הנגב המערבי. פיתוח מואץ, שימוש מוגבר בחופים והתייצבות החולות דחקו את גרביל החוף דרומה, וכתוצאה מכך ממעטים למצוא אותו צפונית לקיסריה. התרבותו מאוימת גם מפיתוח תשתיות וכבישים, המקטינים את שטחי המחיה שלו ומפרידים בין אוכלוסיות באזורים שונים.[5][4][3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרביל החוף באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ מילון בעלי חיים א"י (תשכ"ג), 1963, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "גרביל החוף". FXP. נבדק ב-2018-05-07.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 החברה להגנת הטבע - גרביל החוף, www.teva.org.il
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "גרביל חוף". הגן הזואולוגי. נבדק ב-2018-05-07.