יערון צהוב-צוואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןיערון צהוב-צוואר
יערון קטן
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
תת־סדרה: דמויי עכבר
משפחה: עכבריים
תת־משפחה: עכברים
סוג: יערון
מין: יערון צהוב-צוואר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Apodemus flavicollis
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יערון צהוב-צוואר

יערון צהוב-צוואר (שם מדעי: Apodemus flavicollis) הוא מין מכרסם ממשפחת העכבריים. הוא קרוב מאוד למין יערון קטן, ובעבר נחשב לתת-מין, אך הופרד ממנו בשנת 1984.

מכרסם זה חי בטבע בעיקר בדרום אירופה אך התפשט לאורך אירופה עד למזרח אירופה (עד הרי אורל), לסקנדינביה ולבריטניה. הוא נפוץ גם במספר אזורים במזרח התיכון לרבות בישראל.

אורכו של היערון 89–133 מ"מ ומשקלו 28–45 גרם. הוא דומה ליערון הקטן, אך בעל פרווה צהובה לאורך צווארו והוא בעל אוזניים גדולות יותר וזנב ארוך יותר. צבעו חום-אפור והבטן והרגליים לבנים. הזנב ורדרד וחסר פרווה.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היערון חי לאורך יערות נשירים, בעיקר לאורך קצה היער, אך באזורים הרריים הוא מצוי גם בפנים היער. כמו כן הוא מצוי בבתות ושיחיות ובמטעים וגנים עירוניים. היערון מעדיף לחיות בין עצים גדולים כמו אלון ולוז וגם עצי אלנוס.

היערון פעיל במשך כל השנה כולל בחורפים ולעיתים קבוצות יערונים יצטופפו יחדיו כדי לשמור על החום. הוא מאחסן את מזונותיו בחורים ובמאורות בעצים ובקרקע. היערון הוא אוכל כל הניזון בעיקר מאגוזים אותם הוא מפצח עם שיניו החזקות. בנוסף הוא ניזון מניצנים, פירות, זרעי צמחים וחסרי חוליות קטנים. היערון יוצא לאכול בלילה.

הוא עצמו יכול להיטרף בידי מגוון טורפים לרבות ינשופיים, שועלים וסמוריים. היערון מתגונן בעזרת שמיעתו הטובה שעוזרת לו לנתר ממקום הסכנה ברגע.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יערון צהוב-צוואר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יערון צהוב-צוואר באתר הרשימה האדומה של IUCN