בלומף שחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבלומף שחור
Vespertilio leucomelas.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: עטלפים
תת־סדרה: עטלפים קטנים
משפחה: נשפוניים
סוג: בלומף
מין: בלומף שחור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Barbastella leucomelas
קרצשמר, 1826
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלומף שחור (שם מדעי: Barbastella leucomelas) הוא מין עטלף חרקים קטן ממדים. העטלף בעל גב שחור ומפשעה לבנה ואורך גופו משתרע לכ-5 ס"מ. העטלף מצוי בשלל מדינות אסיה ואפריקה.[2]

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלומף שחור הוא עטלף חרקים קטן ממדים בעל מפשעה לבנה, גב שחרחר וחזה כהה. אורך הגוף כ-5 ס"מ, אורך הזנב כ-4.5 ס"מ, אורך האמה 3.7 ס"מ, משקלו כ-10 גרם. הכנפיים חומות, האוזניים ארוכות, מופנות קדימה ומחוברות ביניהן כך שהעין נמצאת בתוך דמוי משולש. הנחיריים נפתחים כלפי מעלה וכלפי חוץ. הזנב והרגליים ארוכים יחסית וקצה הזנב בולט מתוך קרום התעופה. תעופתו מתוארת כנמוכה וכבדה.

הבלומף השחור אוסף מזון בנחלים עתירי צמחים עם מקורות מים, וגם מעל ברֵכות חמצון ובשטחים חקלאיים.[2]

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם העברי של המין מתייחס למבנה הפחוס של החרטום, אשר מקנה לו צורה מיוחדת. שם הסוג בא מצרפתית ופירושו קנקן.[2]

שמו המדעי של הסוג leukon שפירושו לבן ו- melas פירושו שחור, נגזר מצבעיו: חזה וגב שחורים ומפשעה לבנה.[3]

תפוצה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע על חייו של הבלומף השחור: הוא נראה לעיתים רחוקות בלבד, 9 פרטים תועדו עד 2017[4], וככל הנראה נדיר בישראל. בארץ הוא נצפה בעמק השבר, מים המלח ודרומה עד לאילת ובסיני.[5]

תפוצה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לצפות בעטלף ביפן ועד איראן, טורקסטן, בקווקז, באריתריאה ובחצי האי סיני. באירופה נמצא הבלומף בחללים בעצים ובניינים, אך גם במערות. לעיתים קרובות הוא נצפה כשהוא עף מעל נהרות. למין תפוצה רחבה המתפרסת על פני מדבריות אפריקה ובאזורים ערבתיים באסיה. באזורנו המין מוכר גם בירדן ובמצרים.[3][2]

בפקיסטן הבלומף שוכן בהרים גבוהים ביער לח או ביער יבש, מעל גובה של 2,400 מטרים. נח מתחת קליפות עצים, במערות או במכרות.[2]

גורמי הסיכון של הבלומף הם שימוש בקוטלי-חרקים בשטחים חקלאיים.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלומף שחור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלומף שחור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 בלומף שחור, widisrael
  3. ^ 1 2 בלומף שחור, החברה להגנת הטבע
  4. ^ יורם יום טוב, הרואים את הקולות: עטלפים - בין מיתוס למציאות, ISBN 978-965-572-563-6
  5. ^ בני שלמון, עטלפי ישראל- תמונת מצב לסיכום העשור, מגזין אקולוגיה וסביבה (ארכיון)