אורי דיסטניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורי דיסטניק
Ori Disatnik.jpg
לידה 1958 (בן 61 בערך)
בנימינה
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה (ים) אלוף-משנה
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
תפקידים אזרחיים
  • עוזר ביצועי למנכ"ל Alvarion
  • ראש המועצה המקומית בנימינה גבעת-עדה
  • יו"ר איגוד ערים לשמירת איכות סביבה "שרון-כרמל"
  • מנכ"ל מדרשת שדה בוקר בנגב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורי דיסטניק (נולד ב-1958) משמש בתפקיד מנכ"ל מדרשת שדה בוקר בנגב. היה ראש המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה החל משנת 2008[1] ועד שנת 2013, וכיהן בתפקיד יושב ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון כרמל. בעבר שירת כמפקד שייטת הצוללות ובשורה ארוכה של תפקידי פיקוד מבצעי, הדרכה, תכנון ודיפלומטיה צבאית. דיסטניק השתחרר בדרגת אלוף-משנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי דיסטניק נולד ב-1958 בבנימינה, בכור לשתי אחיות, ילדיהם של תמר וחיים, דור שלישי לראשוני המושבה. הורי אביו, סימה ויוסף דיסטניק, היו ממקימי גבעת הפועל, והורי אמו, רבקה ואברהם אנוקוב, היו ממקימי שכונת יעקוב בבנימינה[2]. נשוי ואב ל-4.

דיסטניק הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת חיפה (1993) ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה (1999), תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה (2005), תואר שני במשפטים עם התמחות בתחום המשפט מנהלי אזרחי מאוניברסיטת חיפה (2014). עורך דין, חבר הלשכה ומגשר.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסטניק התגייס בשנת 1976. את מרבית שירותו הצבאי עשה בחיל הים. לאחר סיום קורס חובלים במגמת שייט, הוסמך כקצין-ים והוצב כמפקד גשר באח"י סער ובהמשך מונה לתפקיד מפקד מחלקת נשק באח"י חרב. ב-1980 יצא לקורס פיקוד ימי במגמת גילוי נווט וקשר (גנ"ק) והמשיך והתמחה בלוחמה נגד צוללות (נצ"ל). בסיום ההכשרה הוצב באח"י אילת בתחום אליו הוסמך ומונה לתפקיד סגן מפקד הספינה. בתקופה זו השתתפה הספינה בפעילות הביטחון השוטף ומלחמת של"ג הראשונה.

לאחר המלחמה השתחרר דיסטניק מהשרות הצבאי. לאחר כשנה נתבקש לחזור לשירות על ידי מפקד שייטת הסטי"לים לתפקיד מפקד סטי"ל. בשנת 1984 קיבל פיקוד על אח"י סער, לאחר התמחות לפיקוד על אח"י גאולה. באותם ימים הוצב צוות הסער בבסיס אשדוד כחלק מפלגה 31. דיסטניק נבחר מבין מפקדי הסטי"לים לבצע הסבה לתחום התת-מימי ולהתמחות לפיקוד על צוללת. בתקופה זו מונה לתפקיד מפקד סטי"ל עתודה עד תחילת שנת 1986.

במהלך ההסבה לפיקוד על צוללת, עבר אימונים בארץ ובחו"ל. את ההסבה החל בקורס צוללן לקצינים. בסיום הקורס הוענקה לו תעודת חניך מצטיין ממפקד בסיס ההדרכה אל"ם דורון עמיר אשר פיקד בעבר על שייטת הצוללות. כחלק מההכשרה נשלח לבסיס דולפין באנגליה להשתלם במתקן אימון היחלצות מצוללת. במהלך האימונים התאמן בשורה של מתארי היחלצות והוסמך כמדריך היחלצות מצוללת. דיסטניק זכה להערכה רבה בקרב צוות ההדרכה המקצועי כשהוסמך במהלך האימונים גם כ-BOTTOM DROPER, הסמכה ייחודית אשר רק מעטים זכו לה, גם בקרב מדריכי ההיחלצות הבריטים. הסמכה זו נרשמה בתעודת ההסמכה.

לאחר מספר חודשי הכשרה יצא לקורס מפקדי צוללות בחו"ל. הוא סיים אותו מדורג במקום הראשון לאחר שקיבל את הציון הגבוה בקרב חניכי הקורס. הנספח הצבאי במקום אשר העביר את הדו"ח למפקד חיל-הים, צרף מכתב משלו בו ציין בין השאר כי "היה גאה ביותר לקבל התעודה ומכתב הערכה לנוכח ההישגים היפים של אורי דיסטניק בקורס".

בשנת 1987 הוסמך לפיקוד על צוללת וקיבל את הפיקוד על ה"רהב". לאחר שנתיים עתירות פעילות מבצעית, קיבל פיקוד על אח"י "תנין", והמשיך בפעילות המבצעית עד צאתו ללימודים. במאמר הנושא את הכותרת "שובר שתיקה" חשף דיסטניק טפח מהפעילות המבצעית ותיאר כיצד החליט לנצור אש ולעצור פעילות חשאית לסיכול פעילותה של חוליית מחבלים, רק בשל ספק באשר להיותם מחבלים, החלטה שהתבררה בדיעבד כנכונה.[3] בסמוך לסיום תפקידו, במהלך פעילות מבצעית בה השתתפו גם סגן הרמטכ"ל ומפקד חיל הים, עודכן כי הוחלט להעניק לו דרגת סגן-אלוף אישית עוד בטרם צאתו ללימודים. לאחר שהשלים תואר ראשון בכלכלה, מונה דיסטניק לראש ענף תכנון מבצעי ובחלק מהתקופה שימש גם בתפקיד מ"מ רמ"ח מבצעים במינוי של מפקד חיל הים דאז, האלוף עמי איילון.

בסיום תפקידו במחלקת מבצעים, קיבל את הפיקוד בית ספר לקצינים של חיל הים. במאמר שכותרתו: "קורס חובלים – מיצוי מרבי של פוטנציאל העילית",[4] מנתח דיסטניק את הרעיון, יישומו ותוצאותיו. מניתוח הנתונים עולה כי תפיסת ההדרכה שיושמה, הגדילה משמעותית את שיעור הצוערים המסיימים את הקורס בהצלחה, וזאת מבלי להתפשר כלל בכל הנוגע לדרישות המחמירות של הקורס. מתוך אמונה שמנהיגות נבנית בדוגמה אישית, הקפיד לקחת חלק בכל האימונים והתרגילים ביחד עם הצוערים ולעמוד מקרוב אחר מידת ההתקדמות שלהם. אל מפקד בית ספר לקצינים הצטרפו רבים מהמדריכים.[5]

דיסטניק

בשלהי 1995 מונה דיסטניק למפקד שייטת הצוללות והועלה לדרגת אל"ם. בתקופה זו עסקה השייטת בפעילות מבצעית רחבת היקף על ידי צוללות ה"גל", תוך הערכות לקליטת צוללות ה"דולפין" לרבות הכשרת הצוותים והכנת התשתית הטכנו-לוגיסטית לקליטת הצוללות החדשות. כלקח מהחלפת הדור הקודם של הצוללות אשר הותירו את השייטת חסרת יכולת מבצעית במלחמת יום כיפור, הוחלט להמשיך ולשמר את היכולת המבצעית של צוללות דור "הגל" עד כניסתן של צוללות "הדולפין" לכשירות מבצעית. החלטה זו הטילה באותה תקופה על השייטת חובה להכפיל את גודלה ולהכשיר לוחמים, קצינים ומפקדים הן לצוללות הגל המבצעיות והן לצוללות הדולפין אשר נבנו באותה עת בגרמניה.

בשנת 1998 בסיום הפיקוד על שייטת הצוללות הוצב דיסטניק במטה חיל הים בתפקיד ראש מחלקת תכנון ארגון ופתוח הקשרים האסטרטגים. בשנת 2001 עבר דיסטניק קורס דיפלומטיה צבאית וקיבל את הפיקוד על מחלקת קשרי החוץ של צה"ל, בתפקיד זה, נשא באחריות למערך הנספחים הצבאיים של צה"ל ברחבי העולם ולקשר עם הנספחים הצבאיים מחו"ל המשרתים בישראל. תפקיד זה מילא עד סיום שירותו בשלהי 2003. לאחר השחרור המשיך בביצוע שירות מילואים פעיל.

לאחר שחרורו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל, השלים את לימודי המשפטים והתמחה לעריכת דין במשרד וקסלר ברגמן ושות' עו"ד. לאחר מכן החל בתפקיד עוזר ביצועי למנכ"ל בחברת Alvarion.

בשנת 2008 נבחר לראשות המועצה המקומית בנימינה גבעת-עדה. דיסטניק צוין לשבח בדו"ח מבקר המדינה על שהורה להפחית 3% מהשכר שלו ושל סגנו[6]. ביולי 2013 הודיע דיסטניק כי בסיום הקדנציה לא יציג את מועמדו ויקח פסק זמן מהחיים הציבוריים.[7]

ביוני 2011 נבחר דיסטניק לתפקיד יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה "שרון כרמל",[8] לאחר שנבחר פה אחד על ידי כל חברי המליאה.[9]

בתקופה זו הוביל דיסטניק את האיגוד להישגים רבים יחד עם מנכ"ל האיגוד היוצא, ירוחם לקריץ, והמנכ"ל ניר סהר אשר נבחר על ידי ועדה בראשות יו"ר האיגוד. כחלק מתפיסת עולם הרואה בשקיפות המנהלית ערך, הוחלט להנגיש את המידע לציבור במגוון אמצעים ובפרסום דו"ח שנתי מפורט על פעילות האיגוד.[10] פרסום הממצאים הוביל לזירוז הטיפול באירועים החמורים של זיהום אוויר על ידי חברת חשמל ומעורבות של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה.[11]

בצד הפעילות בתחומי פעילות רבים כגון: מניעת זיהום אויר וזיהום קרקע בתעשיות, ליווי הרשויות בתחום הפסולת, ביצוע מחקרים לקידום טכנולוגיות חדישות, מדידות רעש וקרינה, מתן חוות דעת לוועדות בניין ערים, מתן חוות דעת לבקשות להיתרי בנייה, חינוך סביבתי, רישוי עסקים ועוד, הוחלט בתקופה זו להרחיב את פעולות האיגוד גם לתחומים חדשים כגון פיקוח ואכיפה גם על מוסכים ולמפעלי התעשייה.[12] בין ההישגים בתחום איכות הסביבה ובשיפור איכות חיי התושבים בתקופה זו ייזכר גם כניסת פעילות האיגוד לתחום הגז הטבעי והרחבת הפיקוח על תחנות הכח כמוטו מוביל במאבק המתמשך על זכותם של תושבי מרחב האיגוד לחיות בסביבה איכותית.

כדי לחזק את התוקף המקצועי הוחלט באיגוד לאמץ ולהטמיע תקן איזו 9001 שהינו תקן בינלאומי המגדיר דרישות ניהול מערכת באופן איכותי. דיסטניק ציין: "אנו רואים חשיבות רבה בהטמעת תקנים אשר יאפשרו מדידה של הפעילות הרבה שלנו למען הסביבה על פי תקן קבוע.” הדברים נאמרו לאחר שהסתיים השלב הראשון בהסמכה במסגרתו הוגדרו אופני העבודה בין שלושת האגפים באיגוד: תכנון, אויר וקרקע וזאת לאחר הסמכת מעבדת האיגוד לתקן איזו 17025, שהינו תקן התקף לכל הגופים הבינלאומיים בהם מתבצעות בדיקות שפכים.[13]

דיסטניק המשיך את המאבק במפחמות בו החל קודמו בתפקיד, אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה. האיגוד פעל לאתר ולדווח על מפגעי המפחמות והנזקים הבריאותיים והסביבתיים הנוצרים כתוצאה מפעילות המפחמות.[14]

מאבק בולט של האיגוד בהנהגתו, התמקד במניעת הפיכת תחנת הכח "אורות רבין" לנמל מסחרי ליבוא פחם, וזאת לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה לחברת החשמל לישראל ולחברת GLOBALCST לאפשר העברת פחם מתחנת הכוח בחדרה לירדן. בדיון שהתקיים במועצת האיגוד הוחלט להתנגד לתוכנית, בשל זיהום האוויר הנגרם מהעמסת הפחם בתחנת הכח למשאיות בהיקף של כ-500 טון פחם ביום וממעבר המשאיות העמוסות בפחם לאורך העיר חדרה והסביבה והחשש לזיהום אוויר רב ולפגיעה בבריאותם של תושבי הסביבה. למאבק רתם דיסטניק את השר להגנת הסביבה עמיר פרץ בבקשה להתערב ולמנוע את האפשרות של הפיכת תחנת הכח לנמל ליבוא פחם כתחנת מעבר[15]. בעקבות המאבק הודיע משרד הפנים כי הוחלט לאשר פיילוט מצומצם לבחינת האפשרות להעברת פחם מישראל לירדן בהתאם לכללים סביבתיים שיקבעו, והאיום הוסר.[16] לאחר שסקר את עקרי הפעילות, דיסטניק חתם את מכתבו לחברי האיגוד בסיום תפקידו, במילים: "איגוד חזק הפועל למען איכות הסביבה בנחרצות, שקיפות וניקיון כפיים, הוא יעד של כלל תושבי המרחב, הזכאים לחיות באיכות חיים גבוהה בסביבה מקיימת בהווה ולמען הדורות הבאים. תודה על ההזדמנות שניתנה לי להשפיע ולו במעט על כל אלא".

בדצמבר 2014 מונה לתפקיד מנכ"ל תאגיד מדרשת שדה בוקר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורי דיסטניק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נאוה בוקר, אורי דיסטניק נבחר - מהפך בבנימינה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 12 בנובמבר 2008
  2. ^ השמות מופיעים על שלטי העמותה לשימור ושחזור עבר המושבה - בנימינה
  3. ^ אורי דיסטניק, שובר שתיקה, ‏דצמבר 2015.
  4. ^ אורי דיסטניק, קורס חובלים - מיצוי מרבי של פוטנציאל העילית, מערכות 382 (תשס"ב) עמ' 54–63.
  5. ^ רוזנר, ליאת, "שלושים דקות וחמישים שניות", במחנה, 1 בפברואר 1995
  6. ^ תומר אביטל, ויתור על שכר יו"ר המועצה וסגנו, באתר כלכליסט, 8 במאי 2013
  7. ^ יהב דולב, בנימינה-גבעת עדה: אורי דיסטניק הודיע על פרישה, ‏יולי 2013.
  8. ^ יואב איתיאל, פרסום ראשון: אורי דיסטניק יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה, ‏יוני 2011
  9. ^ ראש המועצה המקומית בנימינה - גבעת עדה נבחר פה אחד לשמש כיו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה "שרון כרמל"
  10. ^ יואב איתיאל, לראשונה, איגוד הערים לאיכות הסביבה פרסם דו"ח שנתי, ‏ספטמבר 2011
  11. ^ אריאל נוי, דו"ח חמור: "תחנת הכח בחדרה מזהמת באופן חריג", ‏ספטמבר 2011
  12. ^ אריאל נוי, איגוד ערים שרון-כרמל החל באכיפה במוסכים, ‏ינואר 2012
  13. ^ איגוד ערים: קבעו תקן, ‏נובמבר 2011
  14. ^ המפחמות שוב מזהמות את האוויר בוואדי ערה, ‏נובמבר 2011
  15. ^ המפחמות שוב מזהמות את האוויר בוואדי ערה, ‏ספטמבר 2011
  16. ^ נירית שפאץ, ניסיון למנוע העברת פחם מירדן דרך תחנת הכוח "אורות רבין", ‏דצמבר 2013


Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.