ג'פרי מורטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'פרי מורטון
Geoffrey J. Morton
לידה 1907 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1996 (בגיל 89 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת המנדט
עיטורים
מדליית האמפריה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'פרי ג'קסון מורטוןאנגלית: Geoffrey Jackson Morton‏; 19071996) היה קצין בלשים במשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. מורטון הוא שירה למוות במפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי מורטון נולד באנגליה בשנת 1907. בצעירותו התגייס למשטרה הבריטית ושימש כשוטר בלונדון.

השנים הראשונות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1931 התנדב לשרת במשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל ובאותה שנה הגיע לארץ. מורטון עבר הכשרה בבסיס האימונים לשוטרים בהר הצופים, שבסיומה נתמנה אחראי לשוטרי הסיור בירושלים. בימי מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט שימש מורטון כמפקד משטרת ג'נין ולאחר מכן היה לקצין בבולשת הבריטית, ה־C.I.D, באזור המרכז. תחום השיפוט של המחוז כלל את לוד, רמלה, יפו, תל אביב והערים היהודיות שסביב לה, ורובו יישוב יהודי צפוף. במסגרת תפקידו החל מורטון לפעול נגד ארגוני המחתרת: ההגנה, האצ"ל ולאחר מכן הלח"י.

משפט בן שמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־22 בינואר 1940 פיקד מורטון על חיפוש נשק של ההגנה בכפר הנוער בן שמן, שבו, בעקבות מידע מוקדם, נחשפו מחסני נשק ובהם עשרות רובים ומקלעים ותחמושת רבה. בעקבות גילוי הנשק נערך משפט ראווה ל־12 מורים ועובדי הכפר והם נדונו לתקופות מאסר ממושכות. המשפט הסעיר את היישוב ונקרא "משפט בן שמן".

המאבק בלח"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה־40 של המאה ה־20 התגבר מאוד מאבקם החמוש של אנשי לח"י נגד מטרות בריטיות. המאבק במחתרת הפך למאמץ העיקרי של הבולשת, ובראשו עמד ג'פרי מורטון ולצידו קצין נוסף בבולשת, הנמוך ממנו בדרגה, תומאס ג'יימס וילקין.

ב־17 בינואר 1942 היה מורטון אחראי לרציחתם של שני חברי לח"י ולמעצר שניים נוספים ברחוב דיזנגוף 30[1]. נטען שמורטון ירה בהם לאחר שנכנעו, בטענה שחשש כי הם נושאים עליהם פצצה[2]. ב־20 בינואר 1942 הטמינו אנשי לח"י מטעני נפץ על גג בניין ברחוב יעל 8 בתל אביב. מטענים נוספים הוטמנו בחצר ליד הכניסה לבניין. התוכנית הייתה למשוך את תשומת לב הבולשת לבית זה על ידי פיצוץ על הגג, כדי שמורטון ווילקין יבואו למקום, ובבואם יופעלו נגדם יתר המטענים. המטענים שעל הגג הופעלו באמצעות כבל חשמלי שנמתח בין הבית ברחוב יעל לבניין הסמוך. המטען הראשון הופעל ואנשי לח"י המתינו להופעת מורטון ווילקין, אולם הקדימו אותם שני קציני משטרה יהודים וקצין אנגלי. המטענים הופעלו ושלושתם נהרגו.

בעקבות האירוע הפך מפקד לח"י אברהם שטרן (יאיר) למבוקש מספר אחת של הבולשת ונאלץ להסתתר בדירת מסתור. ב־12 בפברואר 1942 נתגלה לבולשת מקום מחבואו של שטרן בדירתם של טובה ומשה סבוראי, ברח' מזרחי ב' מס' 8 בשכונת פלורנטין. מייד עם קבלת המידע על מקום המסתור של שטרן חש מורטון לדירה עם וילקין ועם כוח של שוטרים חמושים. לפי הגרסה הרווחת, שטרן נתגלה מסתתר בארון בגדים והוצא ממנו. בעלת הדירה סולקה ממנה ואז, בלא נוכחות עדים יהודיים, ירה מורטון בשטרן באקדחו.

נסיבות הירי שנויות במחלוקת. מורטון טען שאנשי לח"י איימו כי לא ייתפסו חיים אלא יתפוצצו עם השוטרים שיתפסו אותם, ולפיכך חשש שיאיר יפעיל פצצה עם הילכדו. כאשר חשב שיאיר עומד להפעיל מטען חבלה, ירה בו[3]. שלטונות המנדט טענו שיאיר נורה בעת "ניסיון בריחה". לח"י, לעומת זאת, טען כי שטרן נרצח בלא סיבה.

לאחר מותו של שטרן הפך מורטון, עם שותפו וילקין, ליעד עיקרי של לח"י. יצחק יזרניצקי (הוא יצחק שמיר, לימים ראש ממשלת ישראל), ממנהיגי לח"י אחר רצח שטרן, היה מי שגזר על מורטון גזר דין מוות. מורטון זכה לשמירה צמודה של אנשי המשטרה, אך ב־1 במאי 1942 ארבו אנשי לח"י למכוניתו ופוצצו מטען חבלה ליד מסלול נסיעתה[4]. מורטון נפצע, הבין את הסכנה המרחפת וכעבור זמן מה עזב את תפקידו במשטרת המנדט, לטובת תפקיד אחר, מחוץ לגבולות ארץ ישראל.

לאחר שירותו בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1944 עד 1947 שירת מורטון כקצין במשטרת המושבה הבריטית טרינידד (כיום טרינידד וטובגו). בתקופה זאת ניסו הלח"י להתנקש בחייו בטרינידד, אך הדבר לא יצא אל הפועל[3]. בשנים 1947 עד 1953 שירת מורטון במושבה הבריטית ניאסאלנד (כיום מלאווי). מורטון דבק בגרסת חפותו מרצח ובטענה כי יאיר נורה בעת ניסיון בריחה. הוא ניהל שורה של משפטי דיבה נגד המעלים את טענת הרצח ובכולם הוא זכה. בשנת 1957 פרסם את ספר זיכרונותיו "Just the Job" (בתרגום חופשי: "התפקיד בלבד") ובו טען כי עשה את כל שעשה מכוח תפקידו כקצין משטרה קולוניאלי, לרבות הריגתו של אברהם שטרן.

שנים רבות לאחר הרצח מסר סרג'נט דניאל דיי לאיש הלח"י מתתיהו שמואלביץ', בשמו של השוטר טנאנט, אשר היה היחיד שנותר בחדר עם מורטון ושטרן, תיאור של האירוע:

לאחר שציווה מורטון על כולם לעזוב את הדירה ולקחת איתם את טובה סבוראי, נשארנו עם שטרן רק שנינו, מורטון ואני. ואז ניגש מורטון אל מאחורי גבו של שטרן, דחף אותו אל החלון וירה בראשו. שטרן נפל ומורטון המשיך לירות בחזה. אחר כך הפנה את ראשו אליי ואמר: אתה ראית שהוא ניסה לברוח.

לוחמי חירות ישראל: אנשים, רעיונות, עלילות

מורטון מת באנגליה בשנת 1996 והוא בן 89 שנים.

ספר זיכרונותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Just the Job – Some experiences of a Colonial Policeman, Holder & Stoughton, London 1957

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'פרי מורטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]