לדלג לתוכן

דורון בלשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
דורון בלשה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 באוגוסט 1944 (בן 80)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת תחבורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
צאצאים שגיא בלשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דורון בלשה (נולד ב-12 באוגוסט 1944), מהנדס תחבורה ותנועה וממובילי הפיתוח התחבורתי של העיר חיפה בשנים 1986—2006. שימש בין היתר כמנכ"ל נתיבי כרמל, מנכ"ל נתיבי איילון ומנכ"ל יפה נוף[1]. בלשה, ממובילי הנדסת התחבורה בארץ, כתב ספר לימוד בתחום הנדסת תעבורה, כתב את הערך "תחבורה" באנציקלופדיה העברית וכן עשרות מאמרים, דוח"ות מחקר וחוות דעת בתחום התחבורה. בנוסף, בלשה היה דמות מובילה בתכנון שורה ארוכה של פרויקטים תחבורתיים מרכזיים בישראל.

דורון בלשה נולד בשכונת הדר הכרמל בחיפה. אמו, חנה בלשה לבית גריניץ, הייתה מאבחנת פסיכולוגית. אביו, לאנדור מאיר בלשה, היה מהנדס אזרחי שהיה מחלוצי בנייתה של חיפה בשנותיה הראשונות וכן צייר שהציג בתערוכות רבות. כחניך תנועת הצופים, התגייס לגרעין נח"ל בקיבוץ רביבים.

פעילות אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון (.B.Sc), למד לתואר שני (.M.Sc) ושלישי (.D.Sc) ביחידה להנדסת תחבורה בטכניון. דורון היה הסטודנט הראשון בישראל בעל תואר שני ודוקטורט בתנועה ותחבורה.

ב-1978 - 1979 היה פרופסור אורח באוניברסיטת אוהיו O.S.U. בארצות הברית. בשנים 1970 - 1982 לימד בלשה הנדסת תנועה בטכניון ובאוהיו, ועסק במחקר בתחומי התחבורה והבטיחות בדרכים. בשנת 1982 פרש מהאקדמיה ועסק בתכנון תחבורה וניהול בעולם הפרטי והציבורי.

ב-2005 מונה כפרופסור בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, שם גם התמנה לתפקיד ראש "מרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים". בטכניון עסק פרופ' דורון בלשה בהוראה של מקצועות התחבורה ובמחקר בתחום הבטיחות בדרכים.

קריירה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו של בלשה כמתכנן תנועה ותחבורה החלה עם קבלת התואר השני במשרד המהנדסים מ.ת.ן., שם עסק בתכנון מפורט של צמתים, רמזורים (תרשים זרימה ראשון בישראל), עורקים, חניונים והכין את תוכנית האב לתחבורה לעיר כפר סבא.

לאחר פרישתו מהטכניון בשנת 1982, פתח בלשה עם שני שותפיו, ד"ר יורם בן יעקב ופרופ' ברוך קיפניס את המשרד לתכנון תנועה ותחבורה "איתות", ושם עסק בתכנון מפורט של תנועה עירונית ותוכניות אב תחבורתיות לערים שונות ברחבי הארץ. בשנים אלה החל בלשה לפתח את תפיסת התכנון של ריסון תנועה (היום מכונה – "מיתון תנועה") עם מספר פרויקטים ניסיוניים, וניסה להחדיר בערי הארץ עקרונות הנדסיים – תנועתיים של עדיפות להולכי רגל ולבטיחות שלא היו מקובלים עד אז.

ב-1986 הוצע לבלשה להקים את "מנהלת פרויקטים תחבורתיים חיפה" (מפת"ח) שלאחר שונה שמה ל-"נתיבי כרמל", בה שימש בלשה כמנכ"ל עד 1995. במסגרת זו החל בלשה לגבש צוות מקצועי, להכין תוכנית השקעות תחבורתיות למטרופולין חיפה, לעמוד בראש צוותי תכנון של פרויקטים תחבורתיים קטנים וגדולים ולעסוק בהיקף רחב בתחומי התחבורה הבאים:

במקביל קידמו בלשה וצוותו תכנון מפורט של מאות פרויקטים במטרופולין חיפה שהמרכזיים בהם:

ברוב הפרויקטים הללו היה בלשה יוזם התוכניות, מנחה ומוביל אותם תכנונית, (בעיקר בהיבטים של תכנון התחבורה, הנדסת התנועה, התאום בין המתכננים, הטיפול בתיקצובם והמעקב אחר ביצועם והשלמתם). היקפי התכנון הלכו וגדלו וכך גם היקפי הביצוע שהגיעו עד למאות מיליוני ₪ בשנה.

ב-1995 מונה בלשה למנכ"ל נתיבי איילון. במשך ארבע שנות כהונתו (1995 - 1998), התמודד עם המשימות העיקריות[4]:

בנוסף על כך עסק בלשה בקידום מאות פרויקטים קטנים ובינוניים בגוש דן. בתקופה זו היה בלשה בתפקידו כמנכ"ל נתיבי איילון אחראי ומעורב מקצועית וניהולית גם ב"נתיבי כרמל" וגם ב"נתיבי גליל" (שעסקה בביצוע פרויקטים לא גדולים במאות יישובים ערביים). בתקופה זו עסק ולעיתים נאבק בלשה על החדרת עקרונות תכנוניים מקצועיים כוללניים בהתאם למדיניות התחבורתית של משרד התחבורה ולהתפתחותו המקצועית בעולם.

ב-1 בינואר 1999, מטלות "נתיבי כרמל" הועברו לחברה החדשה "יפה נוף", ובלשה עבר להיות המנכ"ל הראשון של החברה, שם עבד עד ספטמבר 2006. ביפה נוף המשיך בלשה ביתר תנופה להנהיג את המהפך התחבורתי של מטרופולין חיפה[5][6]. שני קווי היסוד בפעילות זו היו:

במקביל להובלת התכנון והביצוע המורכבים של פרויקטים עירוניים אלה, היה ד"ר בלשה פעיל בעשרות ועדות מקצועיות ארציות ומקומיות, נתן עשרות רבות של הרצאות מקצועיות ברחבי הארץ, וניסה להפיץ את הידע בתפיסות התחבורתיות והחדשניות לכל הקהילה התכנונית.

ב-2006, פרש בלשה מיפה נוף ומונה כפרופסור בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון[11]. במקביל פעל בלשה בייעוץ למשרד התחבורה בהכנת תוכנית חומש אינטגרטיבית לתחבורה היבשתית בישראל, במטרה ליישם את מדיניות המשרד וליצור שילוביות בין כל מערכות התחבורה בארץ. בשנת 2007 מונה לעמוד בראש במכון לחקר הבטיחות בטכניון[12].

בלשה הוא ממייסדי איגוד ITS -ישראל, הפועל לקידום חזון העתיד התחבורתי – מערכות תחבורה תבוניות (ITS) ושימש יו"ר האיגוד החל מהקמתו בשנים 2005 - 2011. כמו כן פעיל בלשה בפעילויות מקצועיות ברחבי הארץ, בוועדות מקצועיות רבות ובייעוץ תחבורתי למשרד התחבורה וחברותיו.

ב-2010 פרש בלשה מהטכניון ופתח משרד פרטי לתכנון תנועה ותחבורה הנושא את שמו. במסגרת משרדו, מעורב בלשה בתכנון אב לתחבורה בישראל ובפרויקטים רבים, בהם:

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ואותות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס איגוד המהנדסים לבניה ותשתיות לשנת 2007 עבור "התרומה למערכת התנועה והתחבורה בישראל".
  • אות יקיר התכנון לשנת 2013 "על תרומתו רבת השנים לתכנון התחבורה והבטיחות, על מעורבותו הפעילה בהנחיה ובייעוץ לפורומים שונים ברמה הארצית ועל תרומתו לפיתוח מערכות התחבורה ברמת המטרופולין בחיפה ותל אביב"[14].

בלשה נשוי לחוה בלשה לבית שרייבר ולהם שלושה ילדים, שגיא, ארז ותמיר.

פרסומים ועבודות מחקר עיקריים בטכניון 1972 - 1984:

  • הנדסת תעבורה – עקרונות ותכן (ספר לימוד בטכניון).
  • רמזורים (ספר לימוד בטכניון בקורס לתואר שני)
  • פילוג מהירויות בדרכים בין עירוניות בישראל (מחקר לתואר השני)
  • קרבת תאונות כאמד לסיכון התעבורה בצמתים (מחקר לתואר השלישי)
  • בדיקת התועלת הבטיחותית של שיפורים הנדסיים (המרכז לבטיחות בדרכים)
  • שיקום בטיחותי של שכונות מגורים (המרכז לבטיחות בדרכים)
  • תכנון בטיחותי של רחובות מאספים (המרכז לבטיחות בדרכים)
  • בדיקת התועלת הבטיחותית של שיפורים הנדסיים (המרכז לבטיחות בדרכים)

עבודות מחקר במרכז רן נאור לבטיחות בדרכים בטכניון 2009 - 2012:

  • בחינה בטיחותית של תוכניות מפורטות של רחובות עירוניים עם שימושי קרקע מעורבים
  • פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי רגל בתנאי הארץ
  • סקר ארצי של מהירויות נסיעה בישראל
  • שימוש באמצעי בטיחות לילדים בכלי רכב פרטיים
  • בחינת בעיית בטיחות הולכי רגל בדרכים הבין עירוניות בישראל וגיבוש דרכי פעולה לצמצום התופעה
  • מתקן עזר לנהג לחציית צומת מרומזר
  • אביזרי בטיחות באתרי עבודה בדרכים עירוניות
  • חבישת קסדות על ידי רוכבי אופניים
  • התנהגות הולכי רגל במעברי חצייה
  • תכנון תחנות אוטובוס במחלפים
  • חקר הבטיחות במעגלי תנועה בדרכים דו-מסלוליות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שירות גלובס, ‏דירקטוריון חברת "יפה נוף" אישר המשך כהונת ד"ר בלשה כמנכ"ל, באתר גלובס, 6 ביוני 2005
  2. ^ דוד חיון ונעה ווסרמן, ‏דורון בלשה: פרסום המיכרז לפרוייקט מינהרות הכרמל נדחה לחודש דצמבר, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1996
  3. ^ גל ניסים, ‏בחיפה מנסים לעודד את התחבורה הציבורית, באתר גלובס, 9 ביולי 2006
  4. ^ בלשה מרים את הראש, באתר גלובס, 24 במרץ 1997
  5. ^ דוד חיון, ‏תוקם ועדה לנושא מיזוג חברות התשתיות יפה-נוף ונתיבי-כרמל, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1998
  6. ^ למרות הלחצים: פעילויות נתיבי כרמל יופרדו מנתיבי איילון ב-1 בינואר, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
  7. ^ דוד רטנר, איך נולד ונתקע פרויקט בישראל, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2001
  8. ^ אבי שמול, שר התחבורה: לצרף הרכבת הקלה בחיפה לרשימת הפרויקטים הלאומיים, באתר הארץ, 5 באפריל 2002
  9. ^ צפריר רינת, רכבל הסטודנטים ייפרש על ארבעה קילומטרים, כל עשר שניות תצא קרונית, באתר הארץ, 1 במאי 2003
  10. ^ גל ניסים, ‏מנכ"ל יפה נוף נגד השיטה: בעולם המגמה ברורה - הרכבות הקלות הן לא מתחת לקרקע, באתר גלובס, 27 בפברואר 2006
  11. ^ שרון קדמי, מנכ"ל יפה נוף פרש מתפקידו ויתמנה כפרופסור להנדסה אזרחית בטכניון, באתר הארץ, 23 באפריל 2006
  12. ^ ידיעה בעיתון על מינוי דורון בלשה לעמוד בראש המכון לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון
  13. ^ משה ליכטמן, ‏לופ רכבת קלה בין נצרת לנצרת עילית, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2012
  14. ^ הענקת אות יקיר התכנון 2013 על ידי איגוד המתכננים - נימוקי הוועדה