הנתיב המהיר בכביש 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו של המיזם
אולם המתנת נוסעים בחניון חנה וסע של הנתיב המהיר ליד מחלף שפירים
נקודת ביקורת לקבלת פטור מתשלום אגרה בנתיב המהיר
בניין המנהלה של חברת הנתיב המהיר, 2011
תרשים אתר חנה וסע ליד מחלף שפירים
מבט מהאוויר לכיוון מזרח על החניון והנתיב המהיר משמאלו, צמוד לנתיבי כביש 1

הנתיב המהיר בכביש 1 הוא נתיב אגרה בכביש 1 לכיוון מערב, ממחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות באורך של 13 קילומטר. הנתיב נפתח לתנועה בינואר 2011 ונועד לשרת עד 1,600 כלי רכב בשעה. הנתיב משולב בחניון חנה וסע ממזרח למחלף שפירים וייתכן שבעתיד תוקם בו תחנת הרכבת שפירים.

הפרויקט הוקם בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) על ידי בעלת הזיכיון, קבוצת שפיר, בעלות של כ-350 מיליון ש"ח, תמורת הכנסות מאגרה לתקופה של שלושים שנה, מתוכן שתיים וחצי שנות הקמה. עם פתיחת הנתיב המהיר צומצם מספר הנתיבים בתוואי כביש 1 באזור מחלף קיבוץ גלויות משלושה לשניים, כדי לאפשר השתלבות חלקה מהנתיב המהיר בחזרה לכביש 1. הרשות הממונה מטעם הממשלה על הפרויקט היא חברת כביש חוצה ישראל בע"מ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הנתיב המהיר בהחלטת ממשלת ישראל מאוגוסט 1997 וחוק נתיבים מהירים לרכב ציבורי (נתיבי אגרה) (הוראת שעה), התש"ס-2000‏[1], שנחקק בעקבותיה בשנת 2000. תוכנית הנתיב המהיר אושרה בשנת 2004 כפרויקט בנה-הפעל-העבר (BOT). התוכנית כללה הקמת נתיב מהיר וחניון. עתירתה של עמותת "אדם טבע ודין" בסוף אותה שנה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, חייבה את המדינה לשלב בחניון גם תחנת רכבת על תוואי המסילה הוותיק שעובר במקום. המדינה התנגדה להקמת תחנת רכבת כיוון שתחנת הרכבת כפר חב"ד ממוקמת במרחק של פחות משני קילומטרים‏[2]. באוגוסט 2007 חתם משרד האוצר חוזה לבניית הנתיב עם קבוצת שפיר, אף על פי שלפני החתימה הציע משרד הפנים לבטל את הפרויקט עקב התנגשות תכנונית בין קצהו המערבי של הנתיב המהיר לתוואי מסילת הרכבת הרביעית המתוכננת במסילת איילון[3]. במסגרת הזכייה במכרז הציעה החברה הזוכה למדינה תמלוגים בסך של 182 מיליון שקל, עם סיום הקמת הפרויקט.

עם חתימת החוזה החלו עבודת ההכשרה בשטחי הפרדס שהיה בין נתיבי כביש 1 ממזרח למחלף שפירים. שטח זה, שהיה קיים בין נתיבי הכביש מאז הקמתו בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 נוצר במקור כדי לאפשר למסילת הרכבת מתל אביב-יפו ללוד לעזוב את תוואי כביש 1 ולעבור דרומה מתחת לנתיב לכיוון מזרח. במקביל החלו עבודות ההכשרה מצפון לכביש 1 לבניית נתיב נוסף בכיוון מערב, בצד הצפוני של הכביש. לשם בניית נתיב רביעי בתוואי זה, נעשו מספר שינויים בגשרים החוצים את התוואי. גשר במקוה ישראל נהרס ונבנה מחדש בשנת 2005 ומפתח של גשר ביילי סמוך הורחב. הנתיב הרביעי שנבנה בשולי הכביש הימניים לא יועד להיות הנתיב המהיר אלא נתיב חלופי לנתיב השמאלי הקיים, שבשטחו נסלל הנתיב המהיר. לשם הקלה על ביצוע העבודות בנתיב המהיר, נסללה בחלקו הצפוני של הכביש רצועת דרך רחבה המסוגלת לאכלס באופן זמני יותר מנתיב אחד ולעתים אף שלושה.

הקמת תחנת הרכבת המיועדת בשטח החניון לא החלה עד לחנוכת הנתיב, למרות שלפי החלטת ועדת התכנון והבנייה, לא ניתן להפעיל את הנתיב ללא תחנת רכבת. משרדי הממשלה השונים עדיין עומדים בסירובם להקמת התחנה שעלותה מוערכת ב-100 מיליון שקל והם פועלים לשינוי החלטת הוועדה. בינואר 2009 פורסם כי הבנק המלווה את הפרויקט עצר את המימון עקב החשש ליכולת החברה לגבות את האגרה במלואה. חברת שפיר המשיכה לקדם את הפרויקט באמצעות כספים מהונה העצמי‏‏[4], עד להסדרת מנגנון פיצוי המקובל על הבנק, היזם ומשרד האוצר. במאי 2009 הודיע הזכיין על הפסקת כל העבודות ומשרד האוצר הודיע כי מדובר בהפרת הזיכיון‏[5].

העבודות בפרויקט התחדשו לאחר מספר שבועות, וביולי 2009 הוסטה התנועה בכביש 1 לכיוון מערב אל הנתיבים הצפוניים שהתווספו. עם הסטת הנתיבים החלה הריסה והסרה של המקטע ששימש כנתיב השמאלי לכיוון מערב, לקראת בנייתו מחדש כנתיב המהיר. לקראת סוף שנת 2009 הופסקו העבודות שוב, ובתחילת 2010 הודיעה הזכיינית שהיא ממתינה לאישור המדינה למתן פיצוי כספי על היעדר היכולת לבנות את 600 המטרים האחרונים של הנתיב המהיר בסמוך למחלף קיבוץ גלויות. המחלוקת לגבי קטע זה נובעת מטעות תכנונית במכרז של הפרויקט, שהובילה עוד בתחילת 2009 להפסקת המימון של הבנקים המלווים. הזכיינית הודיעה למדינה שהיא מבקשת לפרוש מבניית הפרויקט אם לא יאושר הפיצוי[6]. במרץ 2010 הסכימו המדינה והזכיינית על המשך העבודה בפרויקט[7].

הנתיב נחנך לבסוף באיחור קל, ב-7 בינואר 2011. יום לפני חנוכת הנתיב הושלמו העבודות בקטע הנתיב האחרון וסומנו הנתיבים בכביש 1 מחדש. במסגרת הסימון בוטל אחד משלושת הנתיבים של כביש 1 באזור מחלף קיבוץ גלויות לאורך קטע של כמה מאות מטרים. במחצית השנייה של 2011 התבצעו עבודות להרחבת גשר ונתיבים בקטע הסמוך למחלף קיבוץ גלויות. עבודות אלו אפשרו את החלפת גדר ההפרדה הרכה בין הנתיב לכביש בגדר הפרדה קשיחה בקטע זה וכך השלימו גדר קשיחה רצופה לכל אורך הנתיב. גם לאחר הרחבת הכביש בקטע זה, נותר בו קטע בן כמה מאות מטרים עם שני נתיבי נסיעה בלבד לנוסעים לכיוון תל אביב.

בינואר 2013 העביר משרד התחבורה מימון לצורך תכנון קומה נוספת לחניון הנתיב המהיר, על מנת להכפיל את תכולתו ל-4,000 מקומות חניה. ההרחבה תתבצע באמצעות בניית קומה שנייה מעל החניון הקיים. באותה עת אף החליט שר התחבורה להתחיל בתכנון פרויקט נתיב מהיר דומה במערב ראשון לציון[8].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתיב המהיר נסלל על גבי הנתיב השמאלי הקיים בקטע כביש 1 ממחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות. באמצע הדרך, ממזרח למחלף שפירים, משתלב הנתיב במערכת כבישים וגשרים לכניסה ויציאה מחניון חנה וסע המיועד לכ-2,100 מכוניות. הקמת הכניסות והיציאות הייתה כרוכה בבניית שישה גשרים חדשים, מתוכם שניים המיועדים ליציאה לכביש 1 בכיוון מערב, אחד מתחבר לכביש הרגיל בנתיב הימני ואחד מתחבר לנתיב המהיר בצד שמאל. הנתיב המהיר מופרד מהנתיבים הרגילים באמצעות גדר הפרדה קשיחה‏‏[4], למעט בחצי הקילומטר האחרון שלו, שם ההפרדה היא באמצעות עמודי פלסטיק. הכניסה לחניון לנוסעים מכיוון מזרח למערב בכביש 1 אינה מתאפשרת בסמוך לחניון אלא דרך הכניסה הראשית לנתיב, בסמוך למחלף בן-גוריון. החונים בחניון אינם מחויבים בעלות הנסיעה בקטע זה. החניון משמש את הנוסעים בנתיב כנקודת היציאה היחידה עד לסיומו, כלומר, לנוסעים ממחלף בן-גוריון אין אפשרות יציאה ישירה במחלפי שפירים, גנות וקיבוץ גלויות.

אגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשתמשים בנתיב המהיר נדרשים לשלם אגרה, פרט לכלי תחבורה ציבורית, מכוניות פרטיות המסיעות ארבעה נוסעים או יותר ומכוניות המשמשות נכים[9]. בניגוד להחלטה המקורית של ועדת הכנסת, אופנועים אינם פטורים מתשלום אגרה ונדרשים לשלם מחצית מהסכום המלא. גביית האגרה מסתמכת על מצלמות ומערכות זיהוי אוטומטיות (בדומה לגבייה בכביש 6), והמשתמשים בנתיב יכולים להירשם מראש כמנויים ולנסוע בנתיב המהיר ללא מעבר במתחם "חנה וסע", בו ממוקמת עמדה המאפשרת תשלום באמצעות מכונות אוטומטיות. משתמשים שאינם מנויים מחויבים בקנס בנוסף לתשלום הרגיל, אם לא עצרו ושילמו את אגרת הנסיעה בעמדת תשלום בחניון חנה וסע. בחניון מוצבת גם עמדת זיהוי המיועדת לבדיקת מכוניות פרטיות שנהגיה מבקשים לקבל פטור מתשלום בזכות הסעת ארבעה נוסעים או יותר (או שלושה בשעות שפל).

שלט המציג את העומסים הצפויים ואת גובה האגרה, בכניסה לנתיב המהיר

גובה האגרה הוא דינמי, וגדל ככל שעומס התנועה בנתיב גדל. הנוהגים בכביש 1 מקבלים מידע על גובה האגרה הנכון לאותו רגע בשלט אלקטרוני הממוקם כקילומטר לפני הכניסה לנתיב המהיר. עם הפעלת הנתיב המהיר עמד גובה אגרת הנסיעה המינימלית על שישה שקלים והאגרה המקסימלית עמדה על 75 שקלים‏[10]. שינוי התעריף בהתאם לעומס התנועה נועד לשמור על מהירות מינימלית של 70 קילומטר לשעה בנתיב, בכל שעות היממה. במהירות זו מוערכת הדרך ממחלף בן-גוריון לחניון שפירים בחמש דקות, ומשם למחלף קיבוץ גלויות בתל אביב, בשש דקות נוספות.

במסגרת תנאי הזיכיון הבטיחה המדינה לזכיין מקור הכנסה נוסף, מעבר לגביית האגרה, והוא תשלום (מהמדינה) בגין כל כלי רכב שחונה במתחם "חנה וסע" בשעות הבוקר. כן הבטיחה המדינה לזכיין תשלום במסגרת מנגנון של הבטחת יעד הכנסות שנתי.

חניון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הגשרים שהוקמה מאפשרת רציפות בכניסות והיציאות מהחניון, ללא שימוש בצמתים או רמזורים. בחניון הוקם אולם המתנה שמשרת את הנוסעים ללא תשלום באוטובוסים הייעודיים הנוסעים הלוך וחזור בין החניון לאזור הקריה בתל אביב-יפו ולמתחם הבורסה ברמת גן. האולם ישמש גם את תחנת הרכבת, אם תוקם. שרות האוטובוסים, שכולל בשעות העומס נסיעה מדי חמש דקות, ממומן מתשלומי האגרה של המשתמשים בנתיב המהיר. בנוסף, חברת אגד מפעילה קו אוטובוס מהחניון לירושלים.

אוטובוסי הנתיב המהיר ממתינים בחניון חנה וסע בשפירים לקראת נסיעה לתל אביב

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתיב המהיר גרר ביקורת מגורמים שונים. הביקורת נסבה סביב מספר נקודות:

  • ההפקעה של נתיב תנועה אחד מתוך שלושה נתיבים ביציאה מהנתיב המהיר, בנתיבי איילון סמוך למחלף קיבוץ גלויות‏[11].
  • העובדה שבכניסה לנתיב המהיר אין תחנת רכבת, למרות שאזור הכניסה והחניה נמצאים על פסי הרכבת, ולמרות קיומה של תחנת רכבת בכפר חב"ד, סמוך מאד למקום.
  • רכב עם 4 נוסעים ומעלה, הרשאי לעבור בנתיב באופן חופשי, צריך לעבור דרך תחנת בדיקה ידנית הגוזלת זמן, ומעמידה בשאלה את החסכון בזמן[12]. זאת, במקום להשתמש במערכות אוטומטיות הסופרות את מספר האנשים ברכב, כמקובל בעולם‏[13]
  • הנתיב הינו צר מאוד וחסום על ידי גדר-הפרדה משני צדדיו. רוחבו הצר של הנתיב מאפשר מעבר של טור אחד של כלי רכב בלבד. כתוצאה מכך, בשעת סכנה (לדוגמה, בלימת חירום של הרכב מלפנים), לא ניתן לתמרן ו-"לברוח" לצדדים. בנוסף, רכב כבד שיתקע על הנתיב (בגלל תאונת דרכים, תקלה מכנית, וכו'), יחסום לחלוטין את הנתיב ויגרום לפקקי תנועה חמורים‏[14].
  • גורמים חברתיים יצאו נגד הכביש ואף כינוהו "נתיב לעשירים בלבד"‏[15][16], היות שהמחיר לנסיעה בודדת בנתיב יכול להגיע ל-75 שקלים‏[17].
  • כלי רכב היוצאים מנתב"ג אינם יכולים להשתלב בנתיב המהיר גם אם הם מעוניינים בכך, ונאלצים להשתלב בשאר הנתיבים של כביש 1. זאת למרות שמבחינה תכנונית, אפשר היה ליצור מצב שבו תחילת ההפרדה והכניסה לנתיב תיבנה כ-400 מטר מערבה מהמקום שבו היא מתחילה כיום, ובכך לאפשר ליוצאים מנתב"ג להשתלב בנתיב המהיר. גורמים שונים‏[18] טוענים שמדובר בהכשלה מכוונת, שנועדה למנוע ממאות המוניות, הפורקות מדי יום נוסעים בנתב"ג וחוזרות לתל אביב ריקות, מלנסוע בנתיב בחינם, שכן הנסיעה לרכב ציבורי פטורה מאגרה. עם זאת, ניתן לצאת מנתב"ג דרך מחלף לוד ולהשתלב בנתיב המהיר.

מסלול הנתיב המהיר בכביש 1 ISR-HWB1.png ממזרח למערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
0 מחלף בן-גוריון Bengurion.svg נתב"ג (אין גישה מהיציאה המערבית של נתב"ג - ISR-HW4503.png RWBA Flughafen(R).svg)
5 כניסה לחניון חנה וסע הנתיב המהיר.svg סמוך למחלף שפירים, בית דגן כביש גישה לחניון חנה וסע שבמרכז הכביש
13 מחלף קיבוץ גלויות Galuyot.svg תל אביב כביש 20 ISR-HW20.png (אין גישה לכביש 461 ISR-HW461.png)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנתיב המהיר בכביש 1 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק נתיבים מהירים לרכב ציבורי (נתיבי אגרה) (הוראת שעה), התש"ס-2000
  2. ^ אבי בר-אלי, פרויקט הנתיב המהיר לת"א: בניית מתחם חנה וסע הותנתה בהקמת תחנת רכבת, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2007
  3. ^ אבי בר-אלי, משרד הפנים: לבטל הנתיב המהיר לת"א, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2007
  4. ^ 4.0 4.1 לאומי עצר את המימון לנתיב המהיר לתל אביב, באתר כלכליסט, 25 בינואר 2009
  5. ^ המדינה: "הפסקת העבודות בנתיב המהיר - הפרת הזיכיון", באתר TheMarker‏, 20 במאי 2009
  6. ^ ארבע חודשים לפני הפתיחה: הנתיב המהיר לתל אביב בסכנת ביטול, באתר TheMarker‏, 3 בינואר 2010
  7. ^ שי פאוזנר, פתרון בסכסוך הנתיב המהיר לת"א: שפיר והמדינה הסכימו על פתיחתו בדצמבר הקרוב, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2010
  8. ^ עמירם ברקת, ‏נתיב מהיר נוסף ייסלל בכניסה הדרומית לתל-אביב, באתר גלובס, 2 בינואר 2013
  9. ^ שחר הזלקורן, אופנוענים ונכים - הכניסה לתל אביב תהיה בחינם, באתר ynet‏, 15 בדצמבר 2009
  10. ^ כמה תעלה נסיעה בנתיב המהיר לתל אביב?, באתר וואלה, 25 בנובמבר 2010
  11. ^ ביזיון ישראלי: עומס כבד בכביש מס' 1 בשל פתיחת הנתיב המהיר; רק 900 נהגים השתמשו הבוקר בנתיב, באתר גלובס, 9 בינואר 2011
  12. ^ ניצן רז, הנתיב המהיר לת"א ייפתח ב-7 בינואר, באתר "אוטו", 27 בדצמבר 2010
  13. ^ אבי בר-אלי, עידן הנתיב המהיר נפתח בהבטחה: לא תרדו מתחת ל-70 קמ"ש, באתר TheMarker‏, ‏.28 בדצמבר 2010
  14. ^ אבי אשכנזי, חולץ הפקקים: נסיעת בכורה בנתיב המהיר, באתר nrg מעריב, 28 בדצמבר 2010
  15. ^ שחר הזלקורן, מדיניות חברתית? לא על הכביש הציבורי, באתר ynet‏, 3 בינואר 2011
  16. ^ ארז וולברג, ‏ממחר: העשירים יוכלו לשריין לעצמם פטור מהפקק בכביש 1, באתר גלובס, 22 בנובמבר 2010
  17. ^ עומר רבין, ‏תתכוננו לשלם עד 75 שקל כדי לעקוף את הפקקים לת"א, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2010
  18. ^ גיל מלמד, למה אי אפשר להגיע מנתב"ג לנתיב המהיר?, באתר nrg מעריב, 22 בפברואר 2011