דן מרצבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דן מרצבך
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרב דן שמואל מרצבך (כ"ב בניסן תשט"ז, 3 באפריל 1956 - י"ד בחשוון ה'תשע"ב, 11 בנובמבר 2011) היה הנדסאי אדריכלות שתכנן לצד מבני מגורים ומבני ציבור גם בתי כנסת ומקוואות רבים. נהרג בשוגג מירי של כוח צה"ל.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפריז לעזריאל ולשושנה מרצבך. בגיל 11 עלה לישראל. למד בישיבה תיכונית שעלבים ולאחר מכן בישיבת הר עציון באלון שבות. לאחר מכן פנה ללימודי הנדסאי אדריכלות במכללה הטכנולוגית באר שבע, תקופה קצרה לאחר מכן הצטרף ב-1983 לגרעין ההקמה של היישוב עתניאל שבדרום הר חברון. באותה עת פתח את משרדו הפרטי כאדריכל.

הרב מרצבך למד יומיים בשבוע אצל הרב יורם אברג'ל בנתיבות. הוא העביר שיעורי תורה מדי יום ביישובים שמעה, ליבנה, טנא עומרים, חירן, באר שבע ועוד. שימש באופן לא רשמי כרב היישובים שמעה וטנא עומרים.

קירב רבים ליהדות והיה ידוע במאור פניו ובעזרה לזולת.

עבודתו כאדריכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנים בית הכנסת בכפר דרום בשנת 2005

תכנן מקוואות ובתי כנסת ביישובים רבים. שניים מבתי הכנסת שתכנן בגוש קטיף, ביישובים בדולח וכפר דרום, נעזבו ונהרסו במהלך ההתנתקות בשנת 2005. את בית הכנסת בכפר דרום, מבתי הכנסת הגדולים שהוקמו בגוש קטיף, התחיל להקים בשנת 1995, אך עיכובים בבנייה הביאו להשלמתו רק ב-2005, רגע לפני פינויו. הבניין הכיל 500 מקומות ישיבה בעזרת הגברים ועוד 250 מקומות בעזרת הנשים.

תכנן בין היתר גם את בתי הכנסת ביישובים עתניאל, אדורה, טנא עומרים ושמעה וכן בתי כנסת בבאר שבע ובביתר עילית; בית מדרש לישיבת דימונה, מקוואות ובתים פרטיים ביישובים רבים. תכנן גם את בריכת השחייה בעתניאל.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מרצבך נהרג ביום שישי, י"ד בחשוון ה'תשע"ב (11 בנובמבר 2011), כאשר נהג במכוניתו מעתניאל למערת המכפלה, בדרכו לתפילת ותיקין, וכוח צה"ל בצומת הכבשים שבין בית חג"י לקריית ארבע, שחשד שמדובר במחבל, ירה בו למוות. מרצבך נטמן בהר הזיתים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו, עזריאל ושושנה מרצבך, שעלו לישראל מצרפת בעקבותיו, נהרגו בתאונת דרכים בצומת נצרים ב-1985. שמונה מתשעת אחיו עלו גם הם לישראל. בין אחיו: פרופ' עלי מרצבך והרב ראובן מרצבך מראשי נטורי קרתא. הוא הותיר אחריו את רעייתו, חמישה ילדים, ונכדים. חתנו הוא הרב זאביק הראל.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו של הרב מרצבך הוציאה ספרים לזכרו, בעריכת חתנו, הרב זאביק הראל:

  • כתבם על לוח לבך, יצא לרגל השלושים. "נקודות אור והתעוררות בעבודת ה' יתברך" שסיכם הרב מרצבך מתוך שיעורי רבו, הרב יורם אברג'ל, מסודרות לימי השנה.
  • סדרת ספרים וחוברות הכוללים סיפורים על הרב מרצבך ודברי תורתו: חוברת אשר קידש ידיד מבטן, תשע"ב - סדר ברית מילה; סדר מלווה מלכה, תשע"ג; להתעדן באהבתך וביראתך, תשע"ד – סדר זמירות שבת; ישראל במועדן, תשע"ה – אוסף תפילות למועדי ישראל.

בשנת תשע"ד, הפיק הרב הראל סרט תיעודי לזכרו, בשם אדריכל של נשמות[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוני קמפינסקי, לצפייה: סרט לזכרו של הרב מרצבך ז"ל, באתר ערוץ 7, י"ד בחשון תשע"ד