אדורה
| |
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | הר חברון |
| גובה ממוצע[1] | 652 מטר |
| תאריך ייסוד | 1982 |
| תנועה מיישבת | חרות בית"ר |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1] | |
| - אוכלוסייה | 440 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.0% בשנה עד סוף 2018 |
(למפת הר חברון רגילה)   אדורה  | |
אֲדוֹרָה היא התנחלות ויישוב קהילתי בהר חברון מערבית לעיר חברון. שייכת למועצה אזורית הר חברון והוקמה בידי תנועת משקי חירות-בית"ר. היישוב שוכן מדרום לכביש חוצה יהודה, על הר המשקיף מערבה לכיוון שפלת יהודה וערי המרכז, מעל אפיקו התלול של נחל גוברין, ולמרגלותיו נמצאים עין אלפארעה וח'רבת אלפארעה, המזוהה עם פִּרְעָתוֹן הנזכרת באזור זה בספר מכבים. התנחלות תלם שוכנת בסמוך.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם בתחילת 1982 כהיאחזות נח"ל "מצפה אמציה" על בסיס צו תפיסה של אדמות "לצרכים צבאיים"[2].
החלטת הממשלה על הקמת יישוב אזרחי במקום התקבלה בספטמבר 1982[3] ואושררה בוועדת השרים להתיישבות בדצמבר 1982[4], זאת על בסיס חוות דעת של מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, פליאה אלבק, שניתן להכריז על הקרקעות במקום כ"אדמות מדינה"[5].
החל מ-1990 זכאים תושבי היישוב להנחה במס הכנסה[6].
באינתיפאדה השנייה, ב-27 באפריל 2002 אירע ביישוב פיגוע, בו פרצו ליישוב שני מחבלים שהיו לבושים במדי צה"ל וחגרו אפודי מגן. בפיגוע נפצעו שבעה אנשים ונרצחו ארבעה תושבים[7].
בשנת 2003 הורשעו שני תושבי היישוב במכירת תחמושת לפלסטינים מחברון[8].
שם היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם היישוב, שנקרא באופן זמני מצפה אמציה, נגזר משם העיר הקדומה אדורים, אשר נזכרת ברשימת ערי ממלכת יהודה שביצר המלך רחבעם[9][10], ואשר שמה נשמר גם בשם הכפר הערבי דוּרָא, המצוי מדרום-מזרח להתנחלות.
מוסדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב מונה כ-100 משפחות, הרכב אוכלוסייה מגוון דתיים וחילונים משפחות ותיקות לצד זוגות צעירים.
מבני ציבור- שני גנים, מעון, ספריה, מכולת, חדר כושר, אזור תעשייה, בית כנסת, מועדון נוער, סניף בני עקיבא, מועדון קהילתי. תעסוקה - אזור תעשייה אדורה.
תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעיינות תלם אדורה- (עין פארעה) מעיין שופע למרגלות היישוב אדורה ובאפיקו של נחל גוברין עילי. במקום שתי בריכות. מהמעיין יוצאות אמות מים קדומות לכיוון בית גוברין וכנראה שהמעיין שימש כספק המים המרכזי לשם בתקופה הרומית.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף היישוב אדורה באתר המועצה אזורית הר חברון
- אדורה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- גיא צברי, אדורה: הפרדוקס שבין הרצוי למצוי, באתר של "רשת 13", 16 בדצמבר 2007 (במקור, מאתר "nana10")
- אתר היישוב אדורה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
- ^ נולדו בחטא: הקמת התנחלויות על קרקעות פרטיות בצווים צבאיים' יולי 2016
- ^ אישור הקמת יישוב אדורה כיישוב קהילתי בדרום הר חברון, החלטה מספר 955 של ממשלת ישראל ה-19, משנת 1982, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ הישובים שהקמתם אושרה בוועדת השרים להתיישבות, מעריב, 30 בדצמבר 1982
- ^ דו"ח תא"ל ברוך שפיגל, 2004
- ^ להנחה ממס זכאים, מעריב, 27 בפברואר 1990
- ^ עמוס הראל, ארבעה תושבי אדורה נרצחו בחדירת חוליית מחבלים לבתי היישוב, באתר הארץ, 28 באפריל 2002
- ^ אפרת וייס, חמש שנות מאסר נגזרו על מוכר תחמושת לפלסטינים, באתר ynet, 11 באפריל 2003
יהונתן ליס, באדורה תוהים אם שכניהם מכרו הכדורים שרצחו את חבריהם, באתר הארץ, 19 ביולי 2002 - ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוק ט'
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1491
- ^ https://goyatir.co.il/business/%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%9C%D7%9D-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%94/
| ||||||||||
