דקסמתזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דקסמטזון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דקסמתזון
Dexamethasone 3D ball.png
שם IUPAC
(8S,9R,10S,11S,13S,14S,16R,17R)-9- Fluoro-11,17-dihydroxy-17-(2-hydroxyacetyl)-10,13,16-trimethyl-6,7,8,9,10,11,12,13,14,15,16,17- dodecahydro-3H-cyclopenta[a]phenanthren-3-one
שמות מסחריים בישראל
דקסמטזון, דקסאקורט פורטה, דקסול, דקסמתזון קרן פארמה
נתונים כימיים
כתיב כימי C22H29FO5 
מסה מולרית 392.461
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 80%-90%
מטבוליזם כבדי
זמן מחצית חיים 190 דקות
הפרשה שתן (65%)
בטיחות
מעמד חוקי בישראל תרופת מרשם הכלולה בסל הבריאות[1]
קטגוריית סיכון בהריון C (ארצות הברית)
דרכי מתן פומי, תוך-שרירי, תוך-ורידי, תת-עורי, תוך-עיני
מזהים
מספר CAS 50-02-2
PubChem 5743
ChemSpider 5541
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דקסמתזון (Dexamethasone) הוא תרופה ממשפחת הקורטיקוסטרואידים.[2] הוא משמש לטיפול במצבים מגוונים, בהם בין היתר בעיות ראומטיות, מספר מחלות עור, אלרגיות קשות, אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית, דלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות, בצקת מוחית וטיפול משולב באנטיביוטיקה בשחפת. צורת המתן של דקסמתזון יכולה להיות דרך הפה, הזרקה לתוך שריר או במתן תוך-ורידי.[2] ההשפעות של דקסמתזון נראות לעיתים קרובות בתוך יום ונמשכות עד כשלושה ימים.[2]

שימוש ממושך בדקסמתזון עלול לגרום קנדידיאזיס, אובדן עצם, קטרקט, חבורות קלות, או חולשת שרירים.[2] בארצות הברית מוגדר דקסמתזון כתרופה בקטגוריית סיכון בהיריון C כלומר השימוש בתרופה נעשה רק במקרה שבו ברור שהפונטנציאל הטיפולי עולה על הסיכונים שבכך.[3] באוסטרליה, דקסמתזון נמצא בקטגוריה A, כלומר נעשה בתרופה שימוש נפוץ בהריון ולא נצפו נזקים לעובר.[4] אין לקחת את התרופה בתקופת הנקה.[2] לדקסמתזון יש השפעות אנטי-דלקתיות ודיכוי של מערכת החיסון.[2]

דקסמתזון נרקח לראשונה ב-1957 ואושר לשימוש רפואי בשנת 1961.[5][6] התרופה נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי, רשימת התרופות היעילות והבטוחות ביותר במערכת הבריאות.[7] דקסמתזון אינה תרופה יקרה,[8] כשבארצות הברית טיפול חודשי בתרופה עולה פחות מ-25 דולר.[2] התרופה זמינה ברוב המקומות בעולם.[8] בשנת 2016 הייתה התרופה במקום ה-259 במספר המרשמים שלה בארצות הברית עם יותר ממיליון מרשמים.[9]


שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקסמתזון

נגד דלקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקסמתזון משמש לטיפול במצבים דלקתיים ואוטואימוניים רבים, כגון דלקת מפרקים שגרונית ועווית הסמפונות (ברונכוספזם).[10] ארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית, ירידה במספר הטסיות בשל בעיה חיסונית, יכולה להיות מטופלת באמצעות כ-40 מ"ג ליום במשך ארבעה ימים; התרופה יכולה להינתן במחזורים של 14 יום. לא ברור אם דקסמתזון במצב זה הוא טוב בהרבה מאשר גלוקוקורטיקואידים אחרים.[11]

התרופה ניתנת גם בכמויות קטנות[12] לפני ולאחר ניתוחי שיניים מסוימים, כגון הוצאת שיני בינה, פעולה אשר לעיתים קרובות משאירה את המטופל עם לחיים נפוחות.

דקסמתזון ניתן לעיתים קרובות כטיפול בדלקת גרון, קנה נשימה וסימפונות בילדים, מאחר שמנה אחת יכולה להפחית את הנפיחות של דרכי הנשימה, וכך לשפר את הנשימה ולהפחית את אי הנוחות.[13]

דקסמתזון ניתן בהזרקה לעקב כאשר מטפלים בדורבן, לפעמים בשילוב עם טריאמצינולון אצנויד.

כאשר התרופה ניתנת במינונים גבוהים, היא שימושית כדי לטפל בהלם אנפילקטי אלרגי.

דקסמתזון נמצא במגוון תכשירים כדוגמת טיפות עיניים, תרסיסים לאף ובטיפות אוזניים. דקסטמזון בצורה של שתל תוך עיני המטופל (שם מסחרי Ozurdex) אושר על ידי ה-FDA לטיפול בבעיות עיניים כגון בצקת מקולרי סוכרתית, חסימת וריד הרשתית המרכזית, ודלקת הענבייה.[14] דקסמתזון שימש גם בשילוב עם אנטיביוטיקה לטיפול דלקת תוך עינית חריפה (endophthalmitis).[15]

דקסמתזון פוספט להזרקה

סרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולי סרטן העוברים כימותרפיה מקבלים לעיתים קרובות דקסמתזון כדי לנטרל תופעות לוואי של הטיפולים נגד הגידול. דקסמתזון יכול להגדיל את האפקט נגד בחילה של אנטגוניסטים לקולטן 5-HT3, כגון אונדאנסטרון.[16] המנגנון המדויק של אינטראקציה זו אינו מוגדר היטב, אבל משערים כי השפעה זו עשויה לנבוע בין היתר כתוצאה מעיכוב של סינתזה פרוסטגלנדין, השפעות אנטי דלקתיות, השפעות של דיכוי מערכת החיסון, ירידה בשחרור של אופיואידים אנדוגניים, או שילוב של הנ"ל.[17]

בגידולים במוח (ראשוני או גרורתי), דקסמתזון משמש כדי להפחית את התפתחות הבצקת, אשר עלולה בסופו של דבר לדחוס מבנים אחרים במוח. דקסמתזון ניתן גם בטיפול במצבים של דחיסת חוט השדרה על ידי גידול.

דקסמתזון משמש גם כתרופה כימותרפית בגידולים המטולוגיים מסוימים, במיוחד בטיפול במיאלומה נפוצה, שבה התרופה ניתנת לבדה או בשילוב עם תרופות כימותרפיות אחרות כדוגמת תאליומיד, לנלידומיד, פלודרבין, בורטזומיב,[18] או שילוב של דוקסורוביצין ווינקריסטין או בורטזומיב/ לנלידומידלנלידומיד/ דקסמתזון.

בעיות אנדוקריניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקסמתזון משמש גם לטיפול בהפרעה נדירה של ההתנגדות לגלוקוקורטיקואיד.[19][20]

בתת פעילות בלוטת יותרת הכליה ומחלת אדיסון, דקסמתזון ניתן כאשר החולה אינו מגיב היטב לפרדניזון או למתילפרדניזולון.

דקסמתזון יכול לשמש לטיפול בהיפרפלזיה מולדת של האדרנל במתבגרים ומבוגרים כדי לדכא את הייצור של ACTH. דקסמתזון ניתן בדרך כלל בלילה.

הריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בדקסמתזון בהריון מצריך אישור רופא ומעקב. דקסמתזון עשוי להינתן לנשים בסיכון לידה מוקדמת כדי לקדם את ההבשלה של ריאות העובר. השימוש בתרופה נקשר לתופעות של משקל לידה נמוך, אם כי ללא שיעור מוגדל של מוות ילודים.[21]

דקסמתזון שימש גם במהלך ההריון כמו תרומה שלא בהתוויה לטיפול טרום לידתי עבור הסימפטומים של היפרפלזיה מולדת של האדרנל (CAH) בתינוקות בנות. CAH גורם למגוון של ליקויים פיזיים, בעיקר תופעות של אינטרסקס ואיברי מין שאינם חד משמעיים. טיפול ב-CAH לפני הלידה מפחית סימפטומים של CAH, אך הוא אינו מטפל בהפרעה מולדת. שימוש זה שנוי במחלוקת: הוא נחקר באופן לא מספק, ורק בערך אחד מכל עשרה עוברים של נשים שטופלו נמצאים בסיכון להיפגע מכך, ומנגד תועדו תופעות לוואי חמורות. השימוש הניסויי בדקסמתזון בהריון עבור טיפול CAH הופסק בשוודיה כאשר אחד מחמישה מקרים סבלו מתופעות לוואי.[22]

מחלות גבהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקסמתזון משמש בטיפול בבצקת מוח תלוית גובה (HACE) ובצקת ריאות תלוית גבוה (HAPE). משלחות של מטפסי הרים מצוידות לרוב בתרופה כדי לעזור למטפסים להתמודד עם סיבוכים של מחלת גובה.[23][24]

בחילה והקאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקסמתזון במתן תוך ורידי יעיל למניעת בחילה והקאות אצל אנשים שעברו ניתוח.[25]

כאב גרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנה אחת של דקסמתזון או סטרואיד אחר מעודד את ההבראה מכאב גרון.[26]

התוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדקסמתזון מספר התוויות נגד בהן בין היתר[27][28]:

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכיחות המדויקת של ההשפעות השליליות של דקסמתזון אינן זמינות, ולכן נעשו אומדנים לגבי ההיארעות של ההשפעות השליליות שלהלן על בסיס ההשפעות השליליות של סטרואידים קשורים ועל תיעוד אודות דקסמתזון.[27][28][29][30][31][32]

נפוץ:

  • אקנה
  • נדודי שינה
  • ורטיגו
  • תיאבון מוגבר
  • עלייה במשקל
  • ריפוי עור פגוע
  • דיכאון
  • אופוריה
  • יתר לחץ דם
  • סיכון מוגבר לזיהום
  • עלייה בלחץ תוך עיני
  • הקאות
  • בעיות עיכול
  • בלבול
  • אצמזחה
  • עצבנות
  • בחילה
  • חוסר נוחות
  • כאבי ראש
  • קטרקט (בטיפול ממושך מופיע בכ-10% מהמטופלים)

אינטראקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטראקציות מוכרות עם תרופות אחרות:[28]

פרמקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו גלוקוקורטיקואיד, דקסמתזון הוא אגוניסט של קולטן גלוקוקורטיקואיד (GR). אין לו פעילות מינרלוקורטיקואידית.[33][34] יחס ההמרה של דקסמתזון לפרדניזון הוא 3 מ"ג דקסמתזון ל-20 מ"ג פרדניזון.

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקסמתזון הוא קורטיקוסטרואיד פרגנאן סינתטי והוא נגזרת של קורטיזול (הידרוקורטיזון). הוא ידוע גם בשם 1-dehydro-9α-fluoro-16α-methylhydrocortisone או כ־9α-fluoro-11β, 9α-fluoro-11β,17α,21-trihydroxy-16α-methylpregna-1,4-diene-3,20-dione.‏[35][36]

סינתזת דקסמתזון

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקסמתזון סונתז לראשונה בשנת 1957.[5] הוא הוכנס לשימוש רפואי בשנת 1958.[37]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דקסמתזון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דקסמתזון, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 "Dexamethasone". The American Society of Health-System Pharmacists. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-09-08. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2015. 
  3. ^ "Dexamethasone Use During Pregnancy". www.drugs.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 May 2016. בדיקה אחרונה ב-9 ביוני 2016. Dexamethasone is only recommended for use during pregnancy when there are no alternatives and benefit outweighs risk. 
  4. ^ "Prescribing medicines in pregnancy database". Australian Government. 3 במרץ 2014. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 April 2014. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2014. Drugs which have been taken by a large number of pregnant women and women of childbearing age without any proven increase in the frequency of malformations or other direct or indirect harmful effects on the fetus having been observed. 
  5. ^ 5.0 5.1 Rankovic, Zoran; Hargreaves, Richard; Bingham, Matilda (2012). Drug discovery and medicinal chemistry for psychiatric disorders. Cambridge: Royal Society of Chemistry. עמ' 286. ISBN 9781849733656. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2016-03-05. 
  6. ^ Fischer, Jnos; Ganellin, C. Robin (2006). Analogue-based Drug Discovery (באנגלית). John Wiley & Sons. עמ' 485. ISBN 9783527607495. 
  7. ^ "WHO Model List of Essential Medicines (19th List)". World Health Organization. אפריל 2015. ארכיון ארכיון מהמקור מ-13 December 2016. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2016. 
  8. ^ 8.0 8.1 "DEXAMETHASONE FOR ACCELERATING LUNG MATURATION IN PRETERM BABIES". ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 December 2015. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2015. 
  9. ^ "The Top 300 of 2019". clincalc.com. בדיקה אחרונה ב-22 בדצמבר 2018. 
  10. ^ Till, John. "Paramedic Clinical Training Aid". אורכב מ-המקור ב-31 March 2012. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2011. 
  11. ^ Drew Provan, Roberto Stasi, Adrian C. Newland, Victor S. Blanchette, International consensus report on the investigation and management of primary immune thrombocytopenia, Blood 115, 2010-01-14, עמ' 168–186 doi: 10.1182/blood-2009-06-225565
  12. ^ R. Schmelzeisen, J. C. Frölich, Prevention of postoperative swelling and pain by dexamethasone after operative removal of impacted third molar teeth, European Journal of Clinical Pharmacology 44, 1993, עמ' 275–277
  13. ^ "Croup- Diagnosis & Treatment". Mayo Clinic. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2017. Dexamethasone is usually recommended because of its long-lasting effects (up to 72 hours). 
  14. ^ Christopher J. Brady, Andrea C. Villanti, Hua Andrew Law, Ehsan Rahimy, Corticosteroid implants for chronic non-infectious uveitis, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2, 2016-02-12, עמ' CD010469 doi: 10.1002/14651858.CD010469.pub2
  15. ^ Kim CH, Chen MF, Coleman AL (2017). "Adjunctive steroid therapy versus antibiotics alone for acute endophthalmitis". Cochrane Database Syst Rev 2: CD012131. PMC 5419424. PMID 28225198. doi:10.1002/14651858.CD012121.pub2. 
  16. ^ Italian Group for Antiemetic Research, Dexamethasone alone or in combination with ondansetron for the prevention of delayed nausea and vomiting induced by chemotherapy, The New England Journal of Medicine 342, 05 25, 2000, עמ' 1554–1559 doi: 10.1056/NEJM200005253422102
  17. ^ Kathrine Holte, Henrik Kehlet, Perioperative single-dose glucocorticoid administration: pathophysiologic effects and clinical implications, Journal of the American College of Surgeons 195, 2002-11, עמ' 694–712
  18. ^ Jean-Luc Harousseau, Michel Attal, Xavier Leleu, Jacques Troncy, Bortezomib plus dexamethasone as induction treatment prior to autologous stem cell transplantation in patients with newly diagnosed multiple myeloma: results of an IFM phase II study, Haematologica 91, 2006-11, עמ' 1498–1505
  19. ^ G. P. Chrousos, S. D. Detera-Wadleigh, M. Karl, Syndromes of glucocorticoid resistance, Annals of Internal Medicine 119, 1993-12-01, עמ' 1113–1124
  20. ^ Evangelia Charmandari, Tomoshige Kino, Takamasa Ichijo, George P. Chrousos, Generalized glucocorticoid resistance: clinical aspects, molecular mechanisms, and implications of a rare genetic disorder, The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism 93, 2008-5, עמ' 1563–1572 doi: 10.1210/jc.2008-0040
  21. ^ S. L. Bloom, J. S. Sheffield, D. D. McIntire, K. J. Leveno, Antenatal dexamethasone and decreased birth weight, Obstetrics and Gynecology 97, 2001-4, עמ' 485–490
  22. ^ Hirvikoski, Tatja; Nordenström, Anna; Wedell, Anna; Ritzén, Martin; Lajic, Svetlana (יוני 2012). "Prenatal Dexamethasone Treatment of Children at Risk for Congenital Adrenal Hyperplasia: The Swedish Experience and Standpoint". The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism 97 (6): 1881–1883. doi:10.1210/jc.2012-1222. 
  23. ^ Cymerman a; Rock PB (1994). "Medical Problems in High Mountain Environments. A Handbook for Medical Officers". USARIEM-TN94-2. US Army Research Inst. of Environmental Medicine Thermal and Mountain Medicine Division Technical Report. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2009-04-23. בדיקה אחרונה ב-6 בספטמבר 2010. 
  24. ^ Eledrisi MS (אפריל 2007). "First-line therapy for hypertension". Ann. Intern. Med. 146 (8): 615. PMID 17438328. doi:10.7326/0003-4819-146-8-200704170-00021. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2008-06-25. 
  25. ^ S. Grape, I. Usmanova, K. R. Kirkham, E. Albrecht, Intravenous dexamethasone for prophylaxis of postoperative nausea and vomiting after administration of long-acting neuraxial opioids: a systematic review and meta-analysis, Anaesthesia 73, 2018-4, עמ' 480–489 doi: 10.1111/anae.14166
  26. ^ Sadeghirad, B; Siemieniuk, RAC; Brignardello-Petersen, R; Papola, D; Lytvyn, L; Vandvik, PO; Merglen, A; Guyatt, GH; Agoritsas, T (20 בספטמבר 2017). "Corticosteroids for treatment of sore throat: systematic review and meta-analysis of randomised trials.". BMJ (Clinical research ed.) 358: j3887. PMID 28931508. 
  27. ^ 27.0 27.1 "Decadron, Dexamethasone Intensol (dexamethasone) dosing, indications, interactions, adverse effects, and more". Medscape Reference. WebMD. ארכיון ארכיון מהמקור מ-12 December 2013. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2013. 
  28. ^ 28.0 28.1 28.2 "PRODUCT INFORMATION DEXMETHSONE® (dexamethasone)" (PDF). TGA eBusiness Services. Aspen Pharmacare Australia Pty Ltd. 10 באוגוסט 2010. ארכיון ארכיון מהמקור מ-28 January 2017. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2013. 
  29. ^ "PRODUCT INFORMATION DEXMETHSONE INJECTION" (PDF). TGA eBusiness ServicesAspen Pharmacare Australia Pty Ltd. Aspen Pharmacare Australia Pty Ltd. 2 במרץ 2011. ארכיון ארכיון מהמקור מ-29 January 2017. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2013. 
  30. ^ "DEXAMETHASONE tablet [ECR Pharmaceuticals]". DailyMed. ECR Pharmaceuticals. דצמבר 2010. ארכיון ארכיון מהמקור מ-13 December 2013. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2013. 
  31. ^ "Dexamethasone Tablet BP 2.0 mg – Summary of Product Characteristics (SPC)". electronic Medicines Compendium. Merck Sharp & Dohme Limited. 4 בדצמבר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 May 2015. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2013. 
  32. ^ "Dexamethasone 4.0 mg/ml injection – Summary of Product Characteristics (SPC)". electronic Medicines Compendium. Merck Sharp & Dohme Limited. 4 בדצמבר 2013. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 May 2015. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2013. 
  33. ^ Nicolas C. Nicolaides, Aikaterini N. Pavlaki, Maria Alexandra Maria Alexandra, George P. Chrousos, Glucocorticoid Therapy and Adrenal Suppression, South Dartmouth (MA): MDText.com, Inc., 2000
  34. ^ M. Omar F. Khan, Kwan K. Park, Henry J. Lee, Antedrugs: an approach to safer drugs, Current Medicinal Chemistry 12, 2005, עמ' 2227–2239
  35. ^ J. Elks (14 בנובמבר 2014). The Dictionary of Drugs: Chemical Data: Chemical Data, Structures and Bibliographies. Springer. עמ' 366–. ISBN 978-1-4757-2085-3. ארכיון ארכיון מהמקור מ-15 February 2017. 
  36. ^ Index Nominum 2000: International Drug Directory. Taylor & Francis. ינואר 2000. עמ' 310–. ISBN 978-3-88763-075-1. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2017-08-24. 
  37. ^ M. Omar F. Khan, Kwan K. Park, Henry J. Lee, Antedrugs: an approach to safer drugs, Current Medicinal Chemistry 12, 2005, עמ' 2227–2239

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.