האמנה לשמירה על המורשת התרבותית התת-ימית
אמנת האו"ם לשמירה על המורשת התרבותית התת-ימית היא אמנה שהתקבלה ב-2 בנובמבר 2001 על ידי הוועידה הכללית של אונסק"ו (UNESCO).[1] האמנה נועדה להגן על "כל שרידי הקיום האנושי בעלי אופי תרבותי, היסטורי או ארכאולוגי" הנמצאים מתחת לפני המים למעלה מ-100 שנה.[1]
הגנה זו של האמנה כוללת ספינות טרופות, ערים שקועות, יצירות אמנות פרהיסטוריות, אוצרות שעלולים להיבזז, אתרי הקרבת קורבנות וקבורה, ונמלים ישנים הנמצאים על קרקעית האוקיינוסים.[2] שימור המורשת התרבותית התת-ימית הוא בעל חשיבות כיוון שהוא מאפשר להבין אירועים היסטוריים רבים. אונסק"ו, כחלק מחובתה לערוך מחקר מדעי ולאפשר פעילות חינוכית מתמשכת על חשיבותה של המורשת התרבותית התת-ימית, שואפת לשמור על אתרים אלה למען הדורות הנוכחיים והעתידים. האמנה מהווה מסגרת כדי לעזור להעלות את המודעות ולהילחם בביזה בלתי חוקית ופיראטיות המתרחשות מתחת לפני הים ברחבי העולם. כגוף בינלאומי, המדינות החברות באמנה מסכימות לפעול למען שימור ערכי תרבות מתחת לפני הים בתחומי השיפוט שלהן ובים הפתוח.
תוכן האמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנוסח הרשמי של האמנה מגדיר את חובותיהן של המדינות החברות בכל הנוגע לשמירה על מורשת תרבותית תת-ימית, אשר מוגדרות בסעיף 1[3]
"כל העקבות של הקיום האנושי שהם בעלי אופי תרבותי, היסטורי או ארכאולוגי והנמצאים בחלקם או במלואם מתחת לפני המים, באופן זמני או ברציפות, במשך לפחות 100 שנה"[1]
סעיפים 1–4 מגדירים את האמנה ואת מטרותיה, וכן את הקשר שלה לאמנת האומות המאוחדות בדבר חוק הים (UNCLOS) ולחוק שכר הצלה .[1]
סעיפים 5–12 מגדירים רמות שונות של חובות ונהלים בתוך ארבעת האזורים הימיים ( מים טריטוריאליים, אזור סמוך, אזור כלכלי בלעדי, מדף יבשתי) כפי שהוגדרו בחוק הים.[1]
סעיפים 13–21 מגדירים חובות נוספות, כגון תפיסת מורשת תרבותית תת-מימית שנחשפה באופן לא חוקי, שיתוף פעולה עם מדינות אחרות ומתן הכשרה בארכאולוגיה ימית.[1]
סעיפים 22–35 מבהירים מספר נקודות הרלוונטיות להיבטים הביצועיים של האמנה, כגון יצירת גופים סטטוטוריים, יישוב מחלוקות בין מדינות צד ודרכי אשרור.[1]
נספח לאמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לנוסח הרשמי של האמנה, קיים נספח המכיל 36 כללים להסדרת היבטים מעשיים של פעילויות לשימור מורשת תרבותית תת-ימית. מדינות שהן צדדים לאמנה נדרשות להבטיח שהכללים הללו מיושמים בתוך המים הטריטוריאליים והאזור הסמוך שלהן,[1] : (סעיפים 7–8) וגם שכל בני הלאומים השונים וכלי שיט מכל מדינה מצייתים להם.[1] (סעיף 16)
כללים 1–8 מגדירים עקרונות כלליים. כלל מרכזי ביניהם הוא האיסור המוחלט על ניצול מסחרי של מורשת תרבותית תת-ימית[1] ( כלל 2) והעיקרון שלפיו יש להתייחס תמיד לשימור אין סיטו בעדיפות ראשונה.[1] הכללים דנים גם בהיבטים כמו עיצוב פרויקט, שימור, תיעוד ודיווח.[1]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית נמנעה מלחתום על אמנת האו"ם משנת 2001, תוך שציינה כי המונח "כל העקבות של הקיום האנושי" רחב מדי, מבחינה משפטית וככלי לשמירה על מורשת תרבותית תת-ימית ולשימורה לטובת הדורות הבאים.[4] גם בריטניה הביעה חשש דומה.[5] האמנה גם ספגה לביקורת מצד כמה מדינות על כך שלכאורה היא מכרסמת בעקרון חסינות הריבון ועל כך שאינה מתיישבת עם הוראות UNCLOS, אף על פי שקיימות ראיות הסותרות זאת.[5]
אחת ביקורת על UNCLOS היא שסעיפיה מעורפלים באופיים. סעיף 149 אינו מפרט את האופן שבו יש לשמר ולטפל בממצאים בעלי אופי ארכאולוגי, וכן אילו מנגנונים יש לקבוע לצורך שימורם לטובת הדור הנוכחי והדורות הבאים.[6]
עם גילוי הגליאון הספרדי "סן חוזה" על ידי ממשלת קולומביה, ניסתה ממשלת ספרד לתבוע את השבת הספינה ומטענה מידי קולומביה בהסתמכה על כללי האמנה,[7] באופן מיוחד על סעיף 13 מכיר בחסינות הריבון על ספינות מלחמה שטבעו.[8] אך קולומביה אינה צד לאמנה. קולומביה כינתה את הגליאון חלק ממורשתה התת-ימית, ומשכך היא מחויבת חוקתית להגן ולשמור על ספינת המלחמה.
צדדים לאמנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לספטמר 2023, שבעים ושתיים מדינות חברות לאמנה,[9] מדינת ישראל אינה צד לאמנה.
| מדינות חברות | כניסה לתוקף | תאריך הצטרפות/אשרור |
|---|---|---|
 אוקראינה |
2 בינואר 2009 | 27 בדצמבר 2006 |
 איטליה |
8 בינואר 2010 | |
 איראן |
16 ביוני 2009 | |
 אלבניה |
19 במרץ 2009 | |
 אלג'יריה |
26 בפברואר 2015 | |
 אנטיגואה וברבודה |
25 באפריל 2013 | |
 אסטוניה |
20 בנובמבר 2020 | |
 אקוודור |
2 בינואר 2009 | 1 בדצמבר 2006 |
 ארגנטינה |
19 ביולי 2010 | |
 בולגריה |
2 בינואר 2009 | 6 באוקטובר 2003 |
 בוליביה |
24 בפברואר 2017 | |
 בוסניה והרצגובינה |
22 באפריל 2009 | |
 בחריין |
7 במרץ 2014 | |
 בלגיה |
5 באוגוסט 2013 | |
 בנין |
4 באוגוסט 2011 | |
 ברבדוס |
2 בינואר 2009 | 2 באוקטובר 2008 |
 גאנה |
20 בינואר 2016 | |
 גבון |
1 בפברואר 2010 | |
 גואטמלה |
3 בנובמבר 2015 | |
 גיאנה |
28 באפריל 2014 | |
 גינאה |
13 יולי 2021 | |
 גינאה ביסאו |
7 במרץ 2016 | |
 גמביה |
10 בנובמבר 2023 | |
 ג'מייקה |
9 באוגוסט 2011 | |
 גרנדה |
15 בינואר 2009 | |
 דרום אפריקה |
12 במאי 2015 | |
 האיטי |
9 בנובמבר 2009 | |
 הונגריה |
19 במרץ 2014 | |
 הונדורס |
23 ביולי 2010 | |
 הרפובליקה הדומיניקנית |
22 ביולי 2021 | |
 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו |
28 בספטמבר 2010 | |
 הרשות הפלסטינית |
8 בדצמבר 2011 | |
 טוגו |
7 ביוני 2013 | |
 תוניסיה |
15 בינואר 2009 | |
 טרינידד וטובגו |
27 ביולי 2010 | |
 ירדן |
2 בדצמבר 2009 | |
 כווית |
30 במאי 2017 | |
 כף ורדה |
26 במרץ 2019 | |
 לבנון |
2 בינואר 2009 | 8 בינואר 2007 |
 לוב |
2 בינואר 2009 | 23 ביוני 2005 |
 ליטא |
2 בינואר 2009 | 12 ביוני 2006 |
 מאוריטניה |
7 ביולי 2023 | |
 מאלי |
2 במרץ 2021 | |
 מדגסקר |
19 בינואר 2015 | |
 מונטנגרו |
2 בינואר 2009 | 18 ביולי 2008 |
 מיקרונזיה |
19 באפריל 2018 | |
 מלאווי |
7 ביולי 2022 | |
 מלטה |
7 באפריל 2021 | |
 מצרים |
30 באוגוסט 2017 | |
 מקסיקו |
2 בינואר 2009 | 5 ביולי 2006 |
 מרוקו |
20 ביוני 2011 | |
 ניגריה |
2 בינואר 2009 | 21 באוקטובר 2005 |
 ניואה |
15 בנובמבר 2019 | |
 נמיביה |
9 במרץ 2011 | |
 סלובניה |
2 בינואר 2009 | 18 בספטמבר 2008 |
 סלובקיה |
11 במרץ 2009 | |
 סנגל |
15 בספטמבר 2020 | |
 סנט וינסנט והגרנדינים |
8 בנובמבר 2010 | |
 סנט לוסיה |
2 בינואר 2009 | 1 בפברואר 2007 |
 סנט קיטס ונוויס |
3 בדצמבר 2009 | |
 ספרד |
2 בינואר 2009 | 6 ביוני 2005 |
 עומאן |
10 ביוני 2020 | |
 עיראק |
10 בנובמבר 2023 | |
 ערב הסעודית |
13 בנובמבר 2015 | |
 פולין |
18 במאי 2021 | |
 פורטוגל |
2 בינואר 2009 | 21 בספטמבר 2006 |
 פנמה |
2 בינואר 2009 | 20 במאי 2003 |
 פרגוואי |
2 בינואר 2009 | 7 בספטמבר 2006 |
 צרפת |
7 בפברואר 2013 | |
 קוסטה ריקה |
27 באפריל 2018 | |
 קטר |
10 בנובמבר 2023 | |
 קמבודיה |
2 בינואר 2009 | 24 בנובמבר 2007 |
 קרואטיה |
2 בינואר 2009 | 1 בדצמבר 2004 |
 קובה |
2 בינואר 2009 | 26 במאי 2008 |
 רומניה |
2 בינואר 2009 | 31 ביולי 2007 |
 שווייץ |
25 באוקטובר 2019 |
- במדינות שלא אשררו את האמנה קודם ליום 2 באוקטובר 2008, האמנה נכנסה לתוקף שלושה חודשים לאחר שאושררה והופקדה באומות המאוחדות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 UNESCO "2001 Convention on the Protection of the Underwater Cultural Heritage" 2 November 2001
- ^ "The Underwater Cultural Heritage". unesco.org. אורכב מ-המקור ב-2012-07-12. נבדק ב-2012-08-07.
- ^ הוועד הישראלי לאונסקו, 2003, האמנה לשמירה על המורשת התרבותית התת-ימית
- ^ Forrest, C. J. S. (2002). "Defining 'underwater cultural heritage'". The International Journal of Nautical Archaeology, 31(1), 3–11. doi:10.1006/ijna.2002.1022 p. 9
- ^ 1 2 Roberts, Hayley (2018). "The British Ratification of the Underwater Heritage Convention: Problems and Prospects" (PDF). International and Commercial Law Quarterly. 67 (4): 833–865. doi:10.1017/S0020589318000210.
- ^ Lowell Bautista (במאי 2012). "Ensuring the Preservation of Submerged Treasures for the Next Generation: The Protection of Underwater Cultural Heritage in International Law" (PDF). law.berkeley.edu.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "¿Quiénes reclamarán el tesoro del galeón San José?". Las2orillas. 9 בדצמבר 2015. נבדק ב-13 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Official texts – United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization". נבדק ב-13 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ UNESCO, States Parties to the 2001 Convention, 22 בספטמבר 2023