לדלג לתוכן

האמנה לשמירה על המורשת התרבותית התת-ימית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צדדים לאמנת אונסק"ו 2001 בדבר הגנת המורשת התרבותית התת-ימית, נכון לחודש פברואר 2015

אמנת האו"ם לשמירה על המורשת התרבותית התת-ימית היא אמנה שהתקבלה ב-2 בנובמבר 2001 על ידי הוועידה הכללית של אונסק"ו (UNESCO).[1] האמנה נועדה להגן על "כל שרידי הקיום האנושי בעלי אופי תרבותי, היסטורי או ארכאולוגי" הנמצאים מתחת לפני המים למעלה מ-100 שנה.[1]

הגנה זו של האמנה כוללת ספינות טרופות, ערים שקועות, יצירות אמנות פרהיסטוריות, אוצרות שעלולים להיבזז, אתרי הקרבת קורבנות וקבורה, ונמלים ישנים הנמצאים על קרקעית האוקיינוסים.[2] שימור המורשת התרבותית התת-ימית הוא בעל חשיבות כיוון שהוא מאפשר להבין אירועים היסטוריים רבים. אונסק"ו, כחלק מחובתה לערוך מחקר מדעי ולאפשר פעילות חינוכית מתמשכת על חשיבותה של המורשת התרבותית התת-ימית, שואפת לשמור על אתרים אלה למען הדורות הנוכחיים והעתידים. האמנה מהווה מסגרת כדי לעזור להעלות את המודעות ולהילחם בביזה בלתי חוקית ופיראטיות המתרחשות מתחת לפני הים ברחבי העולם. כגוף בינלאומי, המדינות החברות באמנה מסכימות לפעול למען שימור ערכי תרבות מתחת לפני הים בתחומי השיפוט שלהן ובים הפתוח.

תוכן האמנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסח הרשמי של האמנה מגדיר את חובותיהן של המדינות החברות בכל הנוגע לשמירה על מורשת תרבותית תת-ימית, אשר מוגדרות בסעיף 1[3]

"כל העקבות של הקיום האנושי שהם בעלי אופי תרבותי, היסטורי או ארכאולוגי והנמצאים בחלקם או במלואם מתחת לפני המים, באופן זמני או ברציפות, במשך לפחות 100 שנה"[1]

סעיפים 1–4 מגדירים את האמנה ואת מטרותיה, וכן את הקשר שלה לאמנת האומות המאוחדות בדבר חוק הים (UNCLOS) ולחוק שכר הצלה .[1]

סעיפים 5–12 מגדירים רמות שונות של חובות ונהלים בתוך ארבעת האזורים הימיים ( מים טריטוריאליים, אזור סמוך, אזור כלכלי בלעדי, מדף יבשתי) כפי שהוגדרו בחוק הים.[1]

סעיפים 13–21 מגדירים חובות נוספות, כגון תפיסת מורשת תרבותית תת-מימית שנחשפה באופן לא חוקי, שיתוף פעולה עם מדינות אחרות ומתן הכשרה בארכאולוגיה ימית.[1]

סעיפים 22–35 מבהירים מספר נקודות הרלוונטיות להיבטים הביצועיים של האמנה, כגון יצירת גופים סטטוטוריים, יישוב מחלוקות בין מדינות צד ודרכי אשרור.[1]

נספח לאמנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לנוסח הרשמי של האמנה, קיים נספח המכיל 36 כללים להסדרת היבטים מעשיים של פעילויות לשימור מורשת תרבותית תת-ימית. מדינות שהן צדדים לאמנה נדרשות להבטיח שהכללים הללו מיושמים בתוך המים הטריטוריאליים והאזור הסמוך שלהן,[1] : (סעיפים 7–8)  וגם שכל בני הלאומים השונים וכלי שיט מכל מדינה מצייתים להם.[1] (סעיף 16) 

כללים 1–8 מגדירים עקרונות כלליים. כלל מרכזי ביניהם הוא האיסור המוחלט על ניצול מסחרי של מורשת תרבותית תת-ימית[1] ( כלל 2)  והעיקרון שלפיו יש להתייחס תמיד לשימור אין סיטו בעדיפות ראשונה.[1] הכללים דנים גם בהיבטים כמו עיצוב פרויקט, שימור, תיעוד ודיווח.[1]

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית נמנעה מלחתום על אמנת האו"ם משנת 2001, תוך שציינה כי המונח "כל העקבות של הקיום האנושי" רחב מדי, מבחינה משפטית וככלי לשמירה על מורשת תרבותית תת-ימית ולשימורה לטובת הדורות הבאים.[4] גם בריטניה הביעה חשש דומה.[5] האמנה גם ספגה לביקורת מצד כמה מדינות על כך שלכאורה היא מכרסמת בעקרון חסינות הריבון ועל כך שאינה מתיישבת עם הוראות UNCLOS, אף על פי שקיימות ראיות הסותרות זאת.[5]

אחת ביקורת על UNCLOS היא שסעיפיה מעורפלים באופיים. סעיף 149 אינו מפרט את האופן שבו יש לשמר ולטפל בממצאים בעלי אופי ארכאולוגי, וכן אילו מנגנונים יש לקבוע לצורך שימורם לטובת הדור הנוכחי והדורות הבאים.[6]

עם גילוי הגליאון הספרדי "סן חוזה" על ידי ממשלת קולומביה, ניסתה ממשלת ספרד לתבוע את השבת הספינה ומטענה מידי קולומביה בהסתמכה על כללי האמנה,[7] באופן מיוחד על סעיף 13 מכיר בחסינות הריבון על ספינות מלחמה שטבעו.[8] אך קולומביה אינה צד לאמנה. קולומביה כינתה את הגליאון חלק ממורשתה התת-ימית, ומשכך היא מחויבת חוקתית להגן ולשמור על ספינת המלחמה.

צדדים לאמנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לספטמבר 2023, שבעים ושתיים מדינות חברות לאמנה,[9] מדינת ישראל אינה צד לאמנה.

מדינות חברותכניסה לתוקףתאריך הצטרפות/אשרור
אוקראינהאוקראינה אוקראינה2 בינואר 200927 בדצמבר 2006
איטליהאיטליה איטליה8 בינואר 2010
איראןאיראן איראן16 ביוני 2009
אלבניהאלבניה אלבניה19 במרץ 2009
אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה26 בפברואר 2015
אנטיגואה וברבודהאנטיגואה וברבודה אנטיגואה וברבודה25 באפריל 2013
אסטוניהאסטוניה אסטוניה20 בנובמבר 2020
אקוודוראקוודור אקוודור2 בינואר 20091 בדצמבר 2006
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה19 ביולי 2010
בולגריהבולגריה בולגריה2 בינואר 20096 באוקטובר 2003
בוליביהבוליביה בוליביה24 בפברואר 2017
בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה22 באפריל 2009
בחרייןבחריין בחריין7 במרץ 2014
בלגיהבלגיה בלגיה5 באוגוסט 2013
בניןבנין בנין4 באוגוסט 2011
ברבדוסברבדוס ברבדוס2 בינואר 20092 באוקטובר 2008
גאנהגאנה גאנה20 בינואר 2016
גבוןגבון גבון1 בפברואר 2010
גואטמלהגואטמלה גואטמלה3 בנובמבר 2015
גיאנהגיאנה גיאנה28 באפריל 2014
גינאהגינאה גינאה13 יולי 2021
גינאה ביסאוגינאה ביסאו גינאה ביסאו7 במרץ 2016
גמביהגמביה גמביה10 בנובמבר 2023
ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה9 באוגוסט 2011
גרנדה (מדינה)גרנדה (מדינה) גרנדה15 בינואר 2009
דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה12 במאי 2015
האיטיהאיטי האיטי9 בנובמבר 2009
הונגריההונגריה הונגריה19 במרץ 2014
הונדורסהונדורס הונדורס23 ביולי 2010
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית22 ביולי 2021
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו28 בספטמבר 2010
הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית8 בדצמבר 2011
טוגוטוגו טוגו7 ביוני 2013
תוניסיהתוניסיה תוניסיה15 בינואר 2009
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו27 ביולי 2010
ירדןירדן ירדן2 בדצמבר 2009
כוויתכווית כווית30 במאי 2017
כף ורדהכף ורדה כף ורדה26 במרץ 2019
לבנוןלבנון לבנון2 בינואר 20098 בינואר 2007
לובלוב לוב2 בינואר 200923 ביוני 2005
ליטאליטא ליטא2 בינואר 200912 ביוני 2006
מאוריטניהמאוריטניה מאוריטניה7 ביולי 2023
מאלימאלי מאלי2 במרץ 2021
מדגסקרמדגסקר מדגסקר19 בינואר 2015
מונטנגרומונטנגרו מונטנגרו2 בינואר 200918 ביולי 2008
מיקרונזיהמיקרונזיה מיקרונזיה19 באפריל 2018
מלאווימלאווי מלאווי7 ביולי 2022
מלטהמלטה מלטה7 באפריל 2021
מצריםמצרים מצרים30 באוגוסט 2017
מקסיקומקסיקו מקסיקו2 בינואר 20095 ביולי 2006
מרוקומרוקו מרוקו20 ביוני 2011
ניגריהניגריה ניגריה2 בינואר 200921 באוקטובר 2005
ניואהניואה ניואה15 בנובמבר 2019
נמיביהנמיביה נמיביה9 במרץ 2011
סלובניהסלובניה סלובניה2 בינואר 200918 בספטמבר 2008
סלובקיהסלובקיה סלובקיה11 במרץ 2009
סנגלסנגל סנגל15 בספטמבר 2020
סנט וינסנט והגרנדיניםסנט וינסנט והגרנדינים סנט וינסנט והגרנדינים8 בנובמבר 2010
סנט לוסיהסנט לוסיה סנט לוסיה2 בינואר 20091 בפברואר 2007
סנט קיטס ונוויססנט קיטס ונוויס סנט קיטס ונוויס3 בדצמבר 2009
ספרדספרד ספרד2 בינואר 20096 ביוני 2005
עומאןעומאן עומאן10 ביוני 2020
עיראקעיראק עיראק10 בנובמבר 2023
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית13 בנובמבר 2015
פוליןפולין פולין18 במאי 2021
פורטוגלפורטוגל פורטוגל2 בינואר 200921 בספטמבר 2006
פנמהפנמה פנמה2 בינואר 200920 במאי 2003
פרגוואיפרגוואי פרגוואי2 בינואר 20097 בספטמבר 2006
צרפתצרפת צרפת7 בפברואר 2013
קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה27 באפריל 2018
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר10 בנובמבר 2023
קמבודיהקמבודיה קמבודיה2 בינואר 200924 בנובמבר 2007
קרואטיהקרואטיה קרואטיה2 בינואר 20091 בדצמבר 2004
קובהקובה קובה2 בינואר 200926 במאי 2008
רומניהרומניה רומניה2 בינואר 200931 ביולי 2007
שווייץשווייץ שווייץ25 באוקטובר 2019
  • במדינות שלא אשררו את האמנה קודם ליום 2 באוקטובר 2008, האמנה נכנסה לתוקף שלושה חודשים לאחר שאושררה והופקדה באומות המאוחדות.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 UNESCO "2001 Convention on the Protection of the Underwater Cultural Heritage" 2 November 2001
  2. ↑ "The Underwater Cultural Heritage". unesco.org. אורכב מ-המקור ב-2012-07-12.
  3. ↑ הוועד הישראלי לאונסקו, 2003, האמנה לשמירה על המורשת התרבותית התת-ימית
  4. ↑ Forrest, C. J. S. (2002). "Defining 'underwater cultural heritage'". The International Journal of Nautical Archaeology, 31(1), 3–11. doi:10.1006/ijna.2002.1022 p. 9
  5. 1 2 Roberts, Hayley (2018). "The British Ratification of the Underwater Heritage Convention: Problems and Prospects" (PDF). International and Commercial Law Quarterly. 67 (4): 833–865. doi:10.1017/S0020589318000210.
  6. ↑ Lowell Bautista (במאי 2012). "Ensuring the Preservation of Submerged Treasures for the Next Generation: The Protection of Underwater Cultural Heritage in International Law" (PDF). law.berkeley.edu. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ↑ "¿Quiénes reclamarán el tesoro del galeón San José?". Las2orillas. 9 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ↑ "Official texts – United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization". {{cite web}}: (עזרה)
  9. ↑ UNESCO, States Parties to the 2001 Convention, ‏22 בספטמבר 2023

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=האמנה_לשמירה_על_המורשת_התרבותית_התת-ימית&oldid=43084667"