הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1998)

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו בפעם האחת עשרה ב-10 בנובמבר 1998.

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית אשדוד
אריה אזולאי	2.37%	1,631
יחיאל לסרי	22,490	32.75%
צבי צילקר	44,558	64.88%

באשדוד ניצח ראש העיר המכהן צבי צילקר עם כ-64% מהקולות. מולו התמודד יחיאל לסרי שקיבל כ-32% מקולות הבוחרים. 9 סיעות התחלקו ב-25 המושבים שבמועצת העיר:

אשדוד ביתנו - 9
ש״ס - 4
יהדות התורה - 2
אשדוד חדשה בראשות לסרי - 2
אומץ בהנהגת אילן גילאון - 2
ליכוד - 2
אשדוד - 2
קול הלב - 1
אחדות למען אשדוד - 1

באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבאר שבע התחרו כ-21 רשימות על 27 מושבי המועצה. שני המועמדים הבולטים לראשות העיר היו ראש העיר המכהן דוד בונפלד (הליכוד) ויעקב טרנר (באר שבע אחת). בסופו של דבר טרנר ניצח בסיבוב הראשון עם 59% מהקולות לעומת 39% שהצביעו לבונפלד. מועצת העיר הורכבה מרשימתו של טרנר (7), הליכוד בראשות בונפלד (3), ישראל בעלייה (5), מפלגת ש"ס (3), המפד"ל ואגודת ישראל (2), מפלגת העבודה - מושב אחד. ארבע רשימות מקומיות קיבלו יחד 6 מנדטים.

גבעתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית גבעתיים
טליה ארגמן	1,478	7.67%
אמיר גרינבוים	4,128	21.42%
אלי סמוכה	2,703	14.03%
יורם רן	885	4.59%
אפרים שטנצלר	10,076	52.29%

בגבעתיים ניצח ראש העיר המכהן מטעם מפלגת העבודה אפרים שטנצלר ברוב של כ-52% מקולות הבוחר. המועמד המרכזי מולו היה אמיר גרינבוים מהליכוד שקיבל כ-21% מהקולות. מועצת העיר התחלקה בין מספר סיעות, ובהן: מפלגת העבודה (6), מרצ (3), צעירי גבעתיים (3), הליכוד-צומת-ישראל בעלייה (3), מפד״ל (2), גבעתיים נטו (יורם טל) (1) וגבעתיים קדימה (טליה ארגמן) (1).

הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהרצליה התמודדו כשבעה מועמדים כשהבולטים שבהם היו יעל גרמן (מרצ), יהודה אוריאלי (רשימה עצמאית) וחיים פלד (פלד למען הרצליה). בסבב הראשון גרמן קיבלה כ-32%, יהודה אוריאלי כ-26% ופלג קיבל כ-25%. בסבב השני גרמן ניצחה כשקיבלה 25 אלף קולות, לעומת 13 אלף שקיבל אוריאלי.

מועצת העיר:

מרצ - 6
פלד למען הרצליה - 4
מפד״ל-ישראל אחת -2
הרצליה אחת - 2
הליכוד - 2
הרשימה העצמאית - 2
ש״ס - 1

חולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעה מועמדים התמודדו לראשות עיריית חולון. מוטי ששון (53.94%), משה רום (33.35%), אפרים קורן (5.33%), יואל ישורון (3.64%), מאיר פתיחה ( 1.39%), צדוק צארום (1.24%), אורי אלמוג (1.11%). ששון ניצח בסיבוב הראשון ונבחר לכהונה נוספת.

מועצת העיר:

העבודה - 8
הליכוד - 5
ש"ס - 4
מרצ - 3
אלטרנטיבה - 2
עוצמה - 1
ישראל בעלייה - 1
מפד"ל - 1

חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בחיפה התחרו רשימות רבות על 31 המושבים במועצת העיר. מול ראש העיר המכהן עמרם מצנע (מפלגת העבודה) לא התמודדו מתחרים משמעותיים, והוא ניצח עם יותר מ-64% מקולות הבוחרים. למרות זאת, סיעתו בעירייה נחתכה בחצי וירדה מ-13 נציגים ל-7. שאר הסיעות היו חיפה שלנו-הירוקים (4), ישראל בעלייה (4), דור שלם והליכוד (3), ש"ס-יהדות התורה, "החיפאים", חד"ש והמפד"ל (2), "לקח" והליכוד (1). מפלגת גשר לא עברה את אחוז החסימה.

טבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבריה הודיע ראש העירייה המכהן יוסף פרץ כי הוא לא התמודד לבחירות נוספות וסגניו, ציון פיניאן וצביקה כהן, הודיעו שיתמודדו. גם יוסף בן-דוד ודרור ללוש הודיעו כי התמודדו בבחירות לראשות העיר בפעם הראשונה. מספר חודשים לפני הבחירות הודיע מפלגת הליכוד כי היא תומכת דווקא במועמד חיצוני, בנימין קריתי, לראשות עיריית טבריה וכך למעשה כל המועמדים, למעט צביקה כהן שהתמודד מטעם מפלגת ש"ס, הודיעו כי הם פורשים מהמירוץ. הבחירות עסקו סביב בחירות בין חילוניים ודתיים כשלבסוף ניצח קרייתי ופיניאן,ללוש ובן יוסף מונו להיות סגניו.

ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית ירושלים
אהוד אולמרט	97,171	61.00%
נאום בדר	1,208	0.76%
ארנן יקותיאלי	13,540	8.50%
אריאל כהן	16
אלישע שמעון פלג	4,198 קולות	2.64%
שמעון שטרית	36,567	22.95%

בירושלים התמודד ראש העיר המכהן אהוד אולמרט מול כשישה מועמדים, כשהבולט בהם הוא שמעון שטרית (מטעם "ירושלים אחת"), שנהנה מתמיכת המפלגות העבודה, שינוי והדרך השלישית. אולמרט זכה ב-97 אלף קולות, שהיוו 61% מהבוחרים, ושטרית זכה ב-23% מהקולות. מועצת העיר התחלקה בין "ירושלים המלוכדת" של אולמרט (שקיבלה שלושה מושבים) לבין "יהדות התורה" (7), ש"ס (5), "ירושלים עכשיו" של ארנן יקותיאלי (4), מרצ (3), המפד"ל, קהילות למען ירושלים "ירושלים אחת" (העבודה, הדרך השלישית ושינוי) (2 כל אחת), "יהורם גאון אני ירושלמי" ורשימת "יש עתיד בירושלים" קיבלו מנדט אחד. הליכוד, גשר, מולדת, צומת ירושלים שתיים, נ.ש.י - נביא שכל ישר, תנועת נכי ירושלים, ירושלים של כולנו (ימין סויסה), תל"מ - תושבים לפני מפלגות (ישראל שולודרמן), למען ירושלים (אלישע פלג), ירושלים היהודית (טירן פולק), ירושלים שלי (מאיר תורג'מן), ירושלים האחרת (הרצל בנימין), ירושלים לכל העם והרשימה הערבית העצמאית לא עברו את אחוז החסימה.

כפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישה מועמדים התמודדו לראשות העיר כפר סבא: יצחק ולד (26%), עמירם מילר (23%), יואל קרול (22%), יעקב אוחיון (16%) ודניאל אלדר (8%). בסיבוב השני ניצח יצחק ולד עם כ-13,000 קולות לעומת 11,500 שקיבל מילר.

מועצת העיר:

העבודה - 4
מרצ - 4
כפר סבא שלנו - 3
הליכוד-גשר-צומת -2
המפד״ל - 2
ש״ס - 2
כפר סבא 2000 - 2
ישראל בעלייה - 1
רשימת אלדר -1

נצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לראשות עיריית נצרת
סלמאן אבו אחמד	15,613	47.59%
ראמז ג'ראיסי	17,192	52.41%

בנצרת נבחר ראש העירייה ראמז ג'ראיסי לכהונה נוספת, כשהוא מביס את סלמאן אבו אחמד שהתמודד מולו. בבחירות למועצת העירייה התמודדו חמישה רשימות: רשימת נצרת המאוחדת, רשימת האחווה, חזית נצרת הדמוקרטית, תג'מוע אלנצרה אלוטני וג'בהת אלעמל אלוטני ואבנא אלבלד. רק שתי רשימות עברו את אחוז החסימה: רשימת נצרת המאוחדת (10), וחזית נצרת הדמוקרטית (9).

רעננה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברעננה ניצח המועמד זאב בילסקי ברוב משמעותי של כ-72%. מועצת העיר התחלקה כך:

הרשימה העצמאית של בילסקי - 4
מרצ - 4
העבודה - 4
הרשימה הדתית -3
רשימת דן ברוך - 1
הליכוד -2
ש״ס - 1

שדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשדרות התחרו 3 מועמדים בולטים: דוד בוסקילה (38%), אלי מויאל (34%) והרצל שאולי (16%). בסבב השני ניצח מויאל את בוסקילה ברוב של כ-52% מול 48%. מושבי מועצת העיר התחלקה בין רשימת ש״ס-העבודה (4) ורשימת ישראל בעלייה (3). הרשימות ״עם אחד״, ״גשר״, ״עוצמה״ ו״חיים חדשים״ קיבלו כשני מושבים. הליכוד והמפד״ל לא עברו את אחו החסימה.

תל אביב-יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל אביב-יפו התחרו כ-27 רשימות על 31 מושבי מועצת העיר. בבחירות אלו ראש העיר רוני מילוא בחר שלא להתמודד, והמועמדים המרכזיים לראשות העיר היו רון חולדאי (יורשו של מילוא), דורון רובין והשחקן שמואל וילוז'ני. בסופו של דבר, חולדאי קיבל כ-65,000 קולות, שהיוו כ-50.3% מקולות הבוחרים. רובין קיבל כרבע מהקולות ווילוז'ני כ-13.5%. מועצת העיר התחלקה בין סיעת "תל אביב אחת" בהובלת חולדאי שקיבלה 5 מושבים ולאחריה מרצ והליכוד (4), ש"ס, דור שלם וכוח לגמלאים (3), הירוקים, רשימת דורון ורשימת "העיר שלנו" (2), ואילו המפד"ל, הרשימה החילונית ויהדות התורה קיבלו כמושב אחד. מפלגת העולים הארצית "ישראל בעליה" לא עברה את אחוז החסימה.