יעל גרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעל גרמן
Yael german.jpg
לידה 5 באוגוסט 1947 (בת 74)
חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה מכללת לוינסקי לחינוך
אוניברסיטת תל אביב
המרכז הבינתחומי הרצליה
עיסוק פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת שינוי, מרצ, יש עתיד
סיעה
שרת הבריאות ה־27
18 במרץ 20134 בדצמבר 2014
(שנה ו־37 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
5 בפברואר 201316 במרץ 2020
(7 שנים ו־5 שבועות)
כנסות 1922
ראש עיריית הרצליה ה־6
19982013
(כ־15 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעל גרמן (נולדה ב-5 באוגוסט 1947, י"ט באב ה'תש"ז) היא פוליטיקאית ישראלית ושגרירת ישראל בצרפת. כיהנה כשרת הבריאות בין השנים 2013 ו-2014, כחברת הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד", וכחברת רשימת כחול לבן. כיהנה גם כראש עיריית הרצליה בשנים 19982013. לקדנציה הראשונה שלה בראשות העירייה נבחרה מטעם מפלגת מרצ ובבחירות בשנים 2003 ו-2008, התמודדה עם רשימה-בת של מרצ, "הרצליה שלנו". במרץ 2020 התפטרה מן הכנסת עקב אירוע מוחי שעברה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמן נולדה בחיפה לבנימין, איש עסקים יליד רומניה, ולאדלה ארנר, מורה לשירה ילידת פולין, ולה אחות גדולה ממנה. בילדותה עברה משפחתה לרמת גן. כשהייתה בת תשע עברה לגור במשך שנה באיסטנבול, שם הקים אביה בית חרושת למכונות תפירה, ושם גם למדה במנזר, וחוותה אנטישמיות כילדה.[1] לאחר שובם לארץ, חזרה המשפחה להתגורר ברמת גן, והיא סיימה את בית הספר התיכון בגבעתיים. היא נישאה בגיל 19, והחלה ללמוד במכללת לוינסקי לחינוך למורים והוסמכה למורה. גרמן בוגרת אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה כללית, בעלת תואר שני במנהל עסקים, בהתמחות במנהיגות ציבורית, מהמרכז הבינתחומי הרצליה (משנת 2007).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980, ייסדה את בית-הספר למבוגרים "תהיל"ה" בהרצליה, אותו ניהלה עד שנת 1987. על פעילותה בו הוענק לה פרס בשנת 1986. בין השנים 1987 ל-1994 ניהלה מפעל לאלקטרוניקה. בהמשך שימשה מנכ"ל משותף בחברת "יועצים לתקשורת המונים", לצד יריב בן אליעזר.

בשנת 1988, הצטרפה למפלגת "שינוי" של אמנון רובינשטיין. בשנת 1992, עם הקמת מרצ, שהייתה אז עדיין רשימה אחת לכנסת אך כקואליציה של שלוש מפלגות, הצטרפה גרמן למרצ וכאשר אנשי "שינוי" בראשות אברהם פורז פרשו ממרצ, נשארו גרמן ורובינשטין במפלגה, ועד מהרה היא נבחרה ליו"ר הסניף של המפלגה בהרצליה. ב-1993 נבחרה כחברת מועצת העיר מטעם מרצ.

ראשת העיר הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמן כיהנה כראשת העירייה במשך שלוש קדנציות. בשנת 1998 נבחרה לכהונה ראשונה, בסיבוב שני. בכך הייתה גרמן לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה בהרצליה, והיחידה אי פעם מטעם מרצ. בשנת 2003, נבחרה לכהונה שנייה, בתמיכת 56% מהמצביעים.[2] בפברואר 2005, התמנתה ליו"ר ועדת החינוך במרכז השלטון המקומי.[3] בנובמבר 2008, נבחרה לכהונה שלישית בראשות העירייה, הפעם ברוב של 62%,[4] ורשימתה "הרצליה שלנו" זכתה בשבעה מושבים במועצת העיר.

כראשת עיר, ניהלה גרמן תקציב של למעלה ממיליארד ש"ח בשנה, תוך שמירה על איזון תקציבי וניהול כספי יציב. הוכחה לכך ניתנה כשהעיר הרצליה קיבלה, בדומה לעיריית רעננה ועיריית תל אביב, דירוג אשראי של ilAAA/Stable (הדירוג הגבוה ביותר בסולם דירוג האשראי המקומי) מחברת דירוג האשראי S&P מעלות.[5]

גרמן עמדה בראש מאבק למניעת הרחבת פריסת האנטנות הסלולריות, מאבק שהביא אותה לעימות עם פורום החברות הסלולריות.[6] בעקבות המאבק, חוקק "חוק האנטנות הסלולריות", המחייב את החברות המפעילות רשתות סלולריות לקבל אישור מוועדת התכנון והבנייה המחוזית כדי להציב אנטנה.

בקדנציה הראשונה שלה הקימה את "תיאטרון אנסמבל הרצליה" ואת המרכז העירוני לתיאטרון, שפעלו תחילה באוהל שהוקם בסמוך לאצטדיון הכדורגל העירוני, ולאחר מכן עברו למשכן קבע בבית חיל האוויר שהוקם בעיר. עם זאת, עלויות תפעול גבוהות, קושי בגיוס חסויות והכנסות נמוכות מהצפוי ממכירת כרטיסים, קלעו את האנסמבל לגירעון תקציבי שהלך וגדל. גרמן שאפה לשפר את מצבו של האנסמבל באמצעות עמותה פרטית שבה כיהנה כיו"ר. עד 2004, אז הפכה העמותה לעירונית, הזרימה עיריית הרצליה 7.2 מיליון שקלים לעמותה. ב-2005 הגיש מבקר העירייה נתן לביא דוח בו נטען כי תמיכת העירייה באנסמבל הייתה בהיקפים חריגים ביחס לתמיכה לה זכו עמותות אחרות. כמו כן נטען בדוח כי לא בכל המקרים דווחו העברות הכספים.[7] זמן קצר לאחר סיום כהונתה נסגר "תיאטרון אנסמבל הרצליה".

גרמן הקימה את הספורטק העירוני ולאחר מכן את בית הנוער. בעת כהונתה הוקמו בעיר קניון שבעת הכוכבים וקניון ארנה הרצליה, ונחנך בית חיל האוויר. בקדנציה השנייה שלה הובילה גרמן שיפוץ נרחב של מרכז העיר ובעיקרו רחוב סוקולוב, הרחוב הראשי של העיר, לשם הרחבה ניכרת של מדרכותיו, כחלק מפרויקט הידוע בשם "המרכז החדש של הרצליה". במסגרת הפרויקט נפתחו במרכז העיר סינמטק הרצליה, ובית האזרח, אליו עבר תיאטרון אנסמבל הרצליה. בקדנציה זו נפתח פארק הרצליה ובית משפט השלום עבר למבנה חדש, מרווח ומודרני.

ב-10 בנובמבר 2006, הייתה גרמן לראשת העירייה הראשונה במדינת ישראל, שהביעה סולידריות עם הקהילה הלהט"בית, והשתתפה בעצרת הגאווה באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. היא אמרה בעניין:

"איך יעלה על הדעת שאלימות תמנע זכות אלמנטרית כזו במדינת ישראל? אם אנחנו נחשוש - בואו נלך הביתה. לאף איש ציבור שחושש מאיומים, אין זכות קיום ציבורית".[8]

גרמן פעלה ללא הצלחה לקידום סגירתו של שדה התעופה הרצליה, בנימוק שההמראות והנחיתות בו מסכנות את חיי התושבים בשכונת גן רש"ל הסמוכה לו.

יעל גרמן בהתייעצות ראובן ריבלין, נשיא מדינת ישראל, עם מפלגתה לגבי הטלת מלאכת הרכבת הממשלה לאחר הבחירות לכנסת העשרים, מרץ 2015.

בתפקידה זה נמתחה על גרמן ביקורת על שפעלה לקידום מינויו של מקורבה שרגא אלקלעי לתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית, על אף העובדה שוועדת איתור לבחירת מנכ"ל בחרה בחן סאלטי. גרמן גנזה את מסקנות הוועדה ומינתה לתפקיד את אלקלעי "לאור היכרותו עם המערכת המוניציפלית בכלל, והמערכת בהרצליה בפרט, ולנוכח יחסי האמון השוררים בינו ובינה". בתגובה התפטרו ארבעה חברי דירקטוריון החברה הכלכלית, בהם שני חברי ועדת האיתור.[7] עד עזיבת ראשות העיר, שימשה גרמן יו"ר החברה הכלכלית לפיתוח הרצליה, יו"ר תאגיד התרבות, יו"ר תיאטרון אנסמבל הרצליה ויו"ר צוות ההיגוי של הביאנלה בהרצליה.

פוליטיקה ארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הודיעה גרמן על הצטרפותה למפלגת "יש עתיד".[9] זמן קצר לאחר מכן, הודיעה על התפטרותה מתפקידה בראשות העיר, כדי שתוכל להקדיש מזמנה למערכת הבחירות.[10]

גרמן משתתפת בצעדה בתל אביב כהפגנה על תקיפת אישה טרנסית כחלק מיום המחאה של הקהילה הגאה בישראל ביולי 2018

גרמן הוצבה במקום השלישי ברשימת "יש עתיד" לכנסת ונבחרה לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-19 מנדטים.

גרמן פעלה לקרוב לבבות עם האוכלוסייה הלא-יהודית בישראל, ואף גילתה יחס ליברלי לנישואים בין-דתיים. היא נתנה דגש לכך בשיאו של מבצע צוק איתן, כשבאה לתמוך ביהודיה שהתאסלמה ובן זוגה, שחוגי הימין הקיצוני הפגינו נגדם וניסו למנוע את חתונתם.[11] כמו כן, דוגלת גרמן בגישה, שמקלה על איחוד משפחות בין אזרחי ישראל לבין תושבי רצועת עזה ויו"ש שאינם אזרחי ישראל.[12]

שרת הבריאות 2013 - 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 במרץ 2013, הושבעה גרמן לכהונה כשרת הבריאות. שימשה כחברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. ההחלטה הראשונה שקיבלה גרמן כשרת הבריאות הייתה לבחון מחדש את הסעיף בשאלון תורם דם האוסר על הומואים שקיימו יחסי מין עם גברים לתרום דם בישראל.[13] החלטה נוספת שקיבלה הייתה בנוגע להפסקת ההפלרה הגורפת של מי שתייה בישראל; משנת 2002 חייב משרד הבריאות את כל ספקי המים בישראל להוסיף פלואוריד למי השתייה בכל יישוב המונה מעל 5,000 איש. בעקבות החלטתה של גרמן, הופסקה ההפלרה בראשית 2014.[14][15]

בתקופתה של גרמן כשרה, הוסכם גם על ביטול הרחבת טיפולי השיניים לילדים, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ביולי 2013; למשרד הבריאות הובטח תקציב של 80 מיליון ש"ח לצורך הרחבת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 14, אולם על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, בוטלה ההרחבה במסגרת חוק ההסדרים.[16]

בנובמבר 2013, פורסם דבר הקמת מועצה לאומית למניעת התאבדויות. המועצה תפעל להקטנת הנגישות לאמצעי התאבדות, לפיקוח על מקומות המועדים לפורענות, ולהכשרת 'שומרי סף' שיאתרו תושבים בסיכון להתאבדות, ויפנו אותם לאבחון מקצועי במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש של משרד הבריאות בהליך הפניה מהיר. המועצה מתוקצבת בכ-40 מיליון ש"ח בשנה. גרמן פעלה לפתיחת מרפאה פסיכיאטרית למסתננים מאפריקה, כמו גם לקידום הוצאתו לדרך של מיזם לסבסוד הטיפול התרופתי במסתננים נשאי HIV וחולי איידס.[17]

ב-30 במרץ 2014, פיזרה גרמן את דירקטוריון קופת חולים מאוחדת וביטלה את תקנון הקופה. ברקע המהלך עמדה שורת חשדות, לפיהן, הבחירות לדירקטוריון התנהלו בצורה לא כשרה, וכי אופן הפעולה לקראת איתור המועמדים לבחירות "נועד לסמן מראש את זהות המתמנים או להבטיח השפעה מהותית של גורמים מוגדרים בקופה על קביעת זהותם, בדרך אחרת, בבחינת 'אותה גברת בשינוי אדרת'". במקום הדירקטוריון שפוזר מינתה גרמן דירקטוריון זמני, ובראשו עורך הדין יעקב כהן.[18][19]

ב-3 באפריל 2014, פורסם כי גרמן החליטה שלא לאפשר כל סוג של כריית פוספטים בשדה בריר הסמוך לערד, זאת, לאור חוות דעתו של המומחה שנשכר בעניין על ידי משרד הבריאות.[20]

כחלק מהמלצות ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל, הקימה גרמן את רשות בתי החולים הממשלתיים, אשר תפקידה לנהל את בתי החולים בנפרד ממשרד הבריאות.

בדצמבר 2014, פרשה גרמן מהממשלה, יחד עם יתר שרי יש עתיד, בעקבות פיטוריו של ראש המפלגה ממשרת שר האוצר.

הכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת ה-20, הוצבה בשנית במקום השלישי ברשימת יש עתיד ונבחרה לכהונה נוספת, לאחר שמפלגתה זכתה ב-11 מנדטים. כיהנה כחברה בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדת חוק, חוקה ומשפט. בנוסף, עמדה בראש שלוש שדולות: השדולה לבריאות ציבורית, השדולה למען זכויות בעלי החיים והשדולה לקהילה הגאה (בשיתוף עם חברי הכנסת יואב קיש, מרב מיכאלי ומיכל רוזין). שימשה כחברה בשדולה לחיזוק ופיתוח הכלכלה הערבית. באותה קדנציה הוכתרה כחברת הכנסת במקום ה-2 במדד דירוג פעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת ה-20 לטובת הקהילה הגאה.[21]

הכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21, הוצבה במקום החמישי ברשימת יש עתיד. לאחר האיחוד עם מפלגות "חוסן לישראל" בראשות בני גנץ ו-"תל"ם - תנועה לאומית ממלכתית" בראשות משה יעלון, הוצבה במקום השלושה עשר ברשימת כחול לבן המאוחדת.

ב-15 במרץ 2020, נודע כי גרמן עתידה להתפטר לקראת השבעת הכנסת העשרים ושלוש. זאת בשל אירוע מוחי קל שעברה.[22]

2021 שגרירת ישראל בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 באוגוסט 2021 מונתה על ידי שר החוץ יאיר לפיד, לשגרירת ישראל בצרפת[23] במסגרת מכסת המינויים הפוליטיים במשרד החוץ.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביוני 2014 העניק לה ארגון הנוער הלהט"בי, איגי, אות הוקרה עבור תרומתה לקהילה הגאה.[24]
  • 1986, פרס על הקמת וניהול בית-הספר למבוגרים "תהיל"ה" בהרצליה, בשנים 1980 - 1987

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמן הייתה נשואה ליוסף (אוסיקה) גרמן, מנהל ובעלים של מפעל אלקטרוניקה, והתאלמנה ממנו במאי 2020.[25] לגרמן שני בנים ובת. בנה איל, נהרג בתאונת אימונים ב-17 בנובמבר 1987, במהלך שירותו הצבאי.[26] תושבת הרצליה משנת 1979.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעל גרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיאנה בחור-ניר, אבא תמיד אמר: "הפתרון נולד לפני הבעיה. תאמיני בזה, ועכשיו תמצאי אותו", באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
  2. ^ ברכות חמות ליעל גרמן, באתר "הרצליה שלנו"
  3. ^ מירב לוי, יעל גרמן תכהן כיו"ר ועדת חינוך של השלטון המקומי, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 בפברואר 2005
  4. ^ נטע-לי בינשטוק, הרצליה: יעל גרמן, ובגדול, באתר mynet‏ הרצליה, 12 בנובמבר 2008
  5. ^ עיריית הרצליה, באתר של S&P מעלות
  6. ^ בג"ץ 5211/14 הפורום לסלולריות שפויה נ. שר הפנים, ‏ניתן ב-18 ביולי 2016
  7. ^ 1 2 הילו גלזר, האם יעל גרמן תצליח לעמוד במשימה ולתקן את מערכת הבריאות, באתר הארץ, 13 במרץ 2014
  8. ^ עידן יוסף, "המצעד יצית את המזרח התיכון", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 בנובמבר 2006
  9. ^ לילך ויסמן, ‏יעל גרמן ומאיר כהן מצטרפים למפלגת "יש עתיד", באתר גלובס, 22 באוקטובר 2012
  10. ^ תם עידן בהרצליה: יעל גרמן התפטרה מתפקידה, באתר nrg‏, 6 בינואר 2013
  11. ^ אילן ליאור, הפגנות מחאה ותמיכה בחגיגת נישואי בני הזוג מחמוד ומורל; ארבעה מפגינים נעצרו, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2014
  12. ^ יהונתן ליסחוק ביטוח בריאות יוחל לראשונה על בני זוג חסרי מעמד של ישראלים, באתר הארץ, 24 במרץ 2014
  13. ^ דן אבןשרת הבריאות: לבחון מחדש את איסור תרומות דם של הומואים, באתר הארץ, 24 במרץ 2013
  14. ^ איתי גל, שרת הבריאות הכריעה: תופסק הפלרת מי השתייה, באתר ynet, 11 באפריל 2013
  15. ^ דן אבןגרמן הכריעה: תוך שנה תופסק החובה להחדיר פלואור למים, באתר הארץ, 11 באפריל 2013
  16. ^ רוני לינדר-גנץ, דן אבן, ההשתתפות העצמית בבריאות תעלה: הקופות יגבו תשלום על רופאי ילדים, נשים ומשפחה, באתר TheMarker‏, 7 במאי 2013
  17. ^ הילו גלזר, האם יעל גרמן תצליח לעמוד במשימה ולתקן את מערכת הבריאות, באתר הארץ, 13 במרץ 2014
  18. ^ רוני לינדר-גנץגרמן פיזרה את דירקטוריון קופ"ח מאוחדת וביטלה את תקנון הקופה, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2014
  19. ^ מיקי פלד, השרה גרמן פיזרה את דירקטוריון קופת חולים מאוחדת, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2014
  20. ^ רוני לינדר-גנץחדשות רעות לכיל: גרמן החליטה לא לאשר כל סוג של כריית פוספטים בשדה בריר, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2014
  21. ^ החזית הגאה - המדד, proudfront (באנגלית)
  22. ^ טל שניידר, ‏ח"כ יעל גרמן החליטה להתפטר מהכנסת ה-23, באתר גלובס, 15 במרץ 2020
  23. ^ יעל גרמן מונתה לשגרירת ישראל בצרפת, שמעון סולמון מונה לשגריר באנגולה, ערוץ שבע, ‏03.08.2021
  24. ^ שרת הבריאות יעל גרמן מקבלת אות הוקרה מתנועת הנוער הגאה איגי (בעברית), בדיקה אחרונה ב-8 במאי 2021 
  25. ^ אריה אברמזון, יוסף גרמן, בעלה של יעל גרמן, הלך לעולמו. "האדם הכי טוב שאי פעם הכרתי", ספדה לו גיסתו, "צומת השרון", 11 במאי 2020
  26. ^ קורות החיים של איל גרמן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון


ראשי מועצת ועיריית הרצליה
אברהם הירש שמעון זאב לוין בן ציון מיכאלי פסח יפהר נתן רוזנטל משולם לנגרמן
(ועדה קרואה)
יוסף נבו אלי לנדאו יעל גרמן יהונתן יסעור משה פדלון
מ-1937 מ-1938 מ-1943 מ-1959 מ-1966 מ-1967 מ-1969 מ-1983 מ-1998 2013 מ-2013