הבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבנה היא תהליך פסיכולוגי שקשור לאובייקט (אנ') מופשט (אנ') או פיזי, כגון אדם, מצב, או מסר (אנ'), אשר אדם מסוגל לחשוב עליהם, ולהשתמש במושגים (אנ') כדי להתמודד כראוי עם אותו אובייקט.

הבנה היא היחס בין היודע לבין אובייקט ההבנה. הבנה מרמזת על היכולות והנטיות ביחס לאובייקט של ידיעה, אשר מספיקה כדי לתמוך בהתנהגות אינטליגנטית.[1]

הבנה לעיתים קרובות, אם כי לא תמיד, קשורה ללמידת מושגים ותפיסות, ולפעמים גם לתאוריה או לתאוריות הקשורות למושגים האלה. עם זאת, יכול שתהיה לאדם יכולת טובה לחיזוי ההתנהגות של אובייקט, בעל חיים או מערכת, ולכן אולי, במובן מסוים, להבין את זה, בלי בהכרח להכיר מושגים או תאוריות המשויכים לאותו אובייקט, בעל חיים או מערכת בתרבות שלהם. ייתכן שהם פיתחו מושגים ברורים משלהם ותאוריות, אשר עשויות להיות שוות ערך, טובות יותר או פחות, מאשר מושגים סטנדרטיים מוכרים, ותפיסות של התרבות שלהם. לפיכך, ההבנה היא בקורלציה עם היכולת להסיק מסקנות.

דוגמאות להבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. אדם מבין את מזג אוויר אם הוא מסוגל לחזות (למשל אם יהיה מאוד מעונן, או גשום), או לספק הסבר (אנ') של כמה תכונות שלהם, וכו'.
  2. פסיכיאטר מבין חרדות של אדם אחר, אם הוא מכיר את החרדות של אותו אדם, הסיבות שלהם, והוא יכול לתת עצות שימושיות כיצד להתמודד עם החרדה.
  3. אדם מבין חלק של הנמקה (אנ') או של טיעון, אם הוא יכול במודע לשחזר את תוכן המידע המועבר במסר.
  4. אדם מבין את שפה עד לרמה שיכול לשחזר את תוכן המידע שנמסר לו על ידי מגוון רחב של מסרים מדוברים או מסרים כתובים בשפה זו.

הבנה רדודה ועמוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם שיש לו הבנה מתוחכמת יותר, יכולת חיזוי מדויקת יותר, או הבנה המאפשרת לו לספק הסברים שאחרים בדרך כלל מחשיבים אותם כטובים יותר, נחשב כמי שיש לו הבנהן "עמוקה". לעומת זאת, אדם שיש לו הבנה מוגבלת יותר נחשב כמי שיש לו הבנה "רדודה". עם זאת, עומק ההבנה הנדרשת כדי להיות להשתף בעיסוק או בפעילות עשויים להיות שונים במידה ניכרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bereiter, Carl. "Education and mind in the Knowledge Age". אורכב מ-המקור ב-2006-02-25.