היבא יזבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
היבא יזבק
هبة يزبك
אין תמונה חופשית
לידה 8 ביולי 1985 (בת 35)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר שני בעבודה סוציאליתאוניברסיטת תל אביב
דוקטור לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיהאוניברסיטת תל אביב
עיסוק פוליטיקאית, פעילה חברתית, חוקרת בתחום מדעי החברה
מפלגה ברית לאומית דמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהנת
(שנה ו-14 שבועות)
כנסות ה־2123
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הֶיבָּא יַזְבַּקערבית: هبة يزبك, תעתיק מדויק: הֶבָּה יַזְבַּכּ; נולדה ב־8 ביולי 1985) היא פוליטיקאית ערבייה-ישראלית, חברת הכנסת מטעם מפלגת בל"ד בסיעת הרשימה המשותפת. יזבק היא גם דוקטור לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, פעילה חברתית ופמיניסטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזבק נולדה בנצרת, למשפחה מוסלמית. למדה בבית ספר תיכון קתולי בעיר. אביה מחמוד יזבק הוא היסטוריון המרצה באוניברסיטת חיפה.

בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר ראשון נוסף בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה וייעוץ חינוכי (במסגרת תוכנית מצטיינים בחינוך) מטעם אוניברסיטת חיפה. בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטורט ערכה על העקורים הפלסטינים ב-1948.[1]

יזבק חוקרת קולוניאליזם התיישבותי, מגדר ומרחב, עם התמקדות בנושא העקורים הפלסטינים בתוך ישראל.[2] עוסקת בהיסטוריה חברתית ופוליטית של הפלסטינים, היסטוריה שבעל פה, הגירה מאולצת, מגדר ופמיניזם.[3] ביצעה את הסקר המקיף הראשון שנערך בקרב העקורים הפלסטינים בישראל מטעם אגודת הגליל.[דרוש מקור]

יזבק הייתה מזכירת ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה ויו"ר תא בל"ד. פעלה בנושא המאבק הנשי והפלסטיני.[4] היא ניהלה את ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות (קואליציה של ארגוני נשים וזכויות אדם) בין השנים 2009–2015 ופעלה בין היתר למען תיקון חוק גיל הנישואין והעלאתו מ-17 ל-18 שנה בשנת 2013.

בשנת 2017 ראה אור בהוצאת פרדס הספר "מעמד אישי ומגדר: נשים פלסטיניות בישראל", שערכה עם פרופ' ליאת קוזמא. המאמרים בספר (שנכתבו על ידי משפטנים, סוציולוגים וחוקרי המזרח התיכון) בוחנים את הקשר בין מעמד הפלסטינים בישראל ליחס המדינה כלפיהם, ולהשלכותיו של יחס זה על מעמד האישה, ובפרט על מעמד הנשים במערכת המשפט לענייני משפחה.[5]

טרם כניסתה לכנסת לימדה באוניברסיטה הפתוחה.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזבק התמודדה מטעם מפלגת בל"ד בבחירות לכנסת התשע עשרה. היא שובצה במקום השישי ברשימה ולא נכנסה לכנסת.

בבחירות לכנסת העשרים ואחת נבחרה במקום השני ברשימת בל"ד, מוקמה במקום הרביעי ברשימת רע"ם-בל"ד, ונבחרה כחברת הכנסת העשרים ואחת.

בפוסטים שפרסמה יזבק בפייסבוק היא כינתה את המחבל סמיר קונטאר, "שאהיד". היא בירכה את ראווי סולטאני, עם שחרורו ממאסר שריצה בגין עבירות ריגול אחרי הרמטכ"ל גבי אשכנזי, והביעה געגוע לנשיא מצרים בעבר, גאמל עבד אל נאצר.[6] בפוסט אחר העלתה את תמונתה של המחבלת דלאל מוגרבי, שהנהיגה את חוליית המחבלים שרצחה 35 איש בפיגוע כביש החוף ב-1978, וכתבה: "היא הספיקה לעשות כל כך הרבה למרות שהיא מתה בגיל 20. מצדיעה להתנגדות הנשים".[7]

בבחירות לכנסת העשרים ושתיים שובצה מטעם בל"ד ברשימה המשותפת במקום ה-8. בערעור לבית המשפט העליון בנושא פסילת הרשימה המשותפת מהתמודדות בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, צוינו התבטאויותיה האמורות בפייסבוק. השופטים כתבו כי בהיעדר הסבר כלשהו דבריה יכולים "להתפרש כהבעת הזדהות ותמיכה מצדה בגורמים שונים הנוטלים חלק במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ובארגוני טרור"[8] אולם לא פסלו את מועמדותה של יזבק משום שהדיון עסק בפסילתה של כל רשימת בל"ד ולא בפסילתה של יזבק לבדה.

התמודדה שוב לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש ושובצה מטעם בל"ד ברשימה המשותפת במקום ה-8. מספר מפלגות עתרו לוועדת הבחירות המרכזית על פסילתה עקב אמירותיה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, דרש ממנה הבהרות בעניין הפוסטים האמורים. בסופו של דבר חיווה את דעתו שיש לאפשר לה לרוץ לכנסת ה-23, למרות אמירותיה השנויות במחלוקת, לאחר שהבהירה כי אין באמירותיה קריאה לאלימות אלא לסיום הכיבוש.[9] בינואר 2020 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה לכנסת, בתמיכתם של נציגי הליכוד, כחול לבן, ישראל ביתנו, המפלגות הדתיות והחרדיות ונציג אחד של מפלגת העבודה[10] אך בית המשפט העליון לא אישר את הפסילה ברוב של חמישה מתנגדים מול ארבעה תומכים.[11]

במהלך הבחירות לכנסת ה-23 שובצה במקום ה-2 ברשימת מפלגת בל"ד ובמקום ה-8 בסיעת הרשימה המשותפת ונבחרה לכנסת לאחר שהרשימה זכתה ב-15 מנדטים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזבק מתגוררת בנצרת, נשואה לשחקן חסן טאהא, ואם לילד.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היבא יזבק - חוקרת, פעילה פוליטית ופמינסטית ומומחית בתחום ההיסטוריה החברתית של הפלסטינים בישראל (באנגלית)
    סמאח סלאימה, הכירו את ארבע הפמיניסטיות הערביות שרצות לכנסת, באתר "שיחה מקומית", 8 במרץ 2019
    עטרה גרמן, ‏ח"כ היבא יזבק קיבלה תואר דוקטור מאוניברסיטת ת"א, באתר "סרוגים", 2 באפריל 2020
  2. ^ תיאור כמשתתפת בכנס, באתר האגודה הסוציולוגית הישראלית
  3. ^ הפרופיל של היבא יזבק, באתר a-list
  4. ^ פאנל הדרת נשים בפוליטיקה - היבא יזבק, באתר יוטיוב (בערבית) (עם כתוביות בעברית)
    סרטונים היבא יזבק על המאבק הפמיניסטי של בל"ד, נאום בערוץ יעל לרר באתר יוטיוב (אורך: 4:57), 17 בינואר 2013
  5. ^ הספר "מעמד אישי ומגדר: נשים פלסטיניות בישראל", באתר הוצאת פרדס
  6. ^ ניב שטנדל, למה לא נפסלה היבא יזבק מבל"ד? לא בגלל ביה"מ העליון, mako,‏ 26 באוגוסט 2019
  7. ^ יאיר אלטמן, אח הנרצח: לחקור את ח"כ יזבק, ישראל היום, ‏26 בינואר 2020
  8. ^ ע"ב 5487/19 עוצמה יהודית ואחרים נ' הרשימה המשותפת ואחרים, ניתן ב-25 באוגוסט 2019
  9. ^ דני זקן, ‏מנדלבליט: יש לאפשר לח"כ היבא יזבק לרוץ לכנסת ה-23, באתר גלובס, 27 בינואר 2020
  10. ^ ברוב גדול: ועדת הבחירות המרכזית פסלה את היבא יזבק מהתמודדות לכנסת, "החדשות 12", 29 בינואר 2020
  11. ^ א"ב 852/20 ח"כ אופיר כץ ואחרים נ' ח"כ היבא יזבק ואחרים, ניתן ב-9 בפברואר 2020
  12. ^ כתב תשובה לוועדת הבחירות המרכזית (בעמוד 6), באתר ועדת הבחירות המרכזית 2019