הכנסת העשרים ואחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הכנסת ה-21)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ושתיים

הממשלה השלושים וחמש
פורטל - הממשל בישראל

הכנסת העשרים ואחת היא הכנסת המכהנת כעת לאחר שנבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019); ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודכסי.[1]

נשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט לנסות להקים ממשלה לחבר הכנסת וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. במשא ומתן לגיבוש קואליציה היוותה הצעת חוק להסדרת גיוס בני ישיבות[2] סלע מחלוקת בין ישראל ביתנו לליכוד והמפלגות החרדיות. ב-30 במאי 2019 פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה. אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה, וקביעת מועד לבחירות לכנסת העשרים ושתיים.[3][4] בשל כך ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים תמשיך לכהן לאורך כל הכנסת העשרים ואחת.

בכנסת זו לא היו קואליציה ואופוזיציה ובהתאם לכך לא מונו התפקידים הנגזרים מכך.

כהונת הכנסת העשרים ואחת צפויה להימשך חמישה חודשים בלבד - הכהונה הקצרה ביותר בדברי ימי הכנסת. כמו כן, זו הכנסת היחידה שֶבעת ההצבעה על פיזורה לא חוקקה ולו חוק אחד.

חלוקת המושבים בכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ואחת
תוצאות הבחירות לכנסת ה-21:
     מפלגות הימין: 49 מושבים
     מפלגות החרדים: 16 מושבים
     מפלגות המרכז: 35 מושבים
     מפלגות השמאל: 10 מושבים
     מפלגות הערבים: 10 מושבים

תוצאות הבחירות לכנסת ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה ראש הרשימה מושבים
הכנסת ה-21 הכנסת ה-20
הליכוד בנימין נתניהו 35[5] 30
כחול לבן בני גנץ 35 11[6]
ש"ס אריה דרעי 8 7
יהדות התורה יעקב ליצמן 8 6
העבודה אבי גבאי 6 18[7]
חד"ש-תע"ל איימן עודה 6 5
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 5 5[8]
איחוד מפלגות הימין רפי פרץ 5 5[9]
כולנו משה כחלון 4 10
מרצ תמר זנדברג 4 5
רע"ם-בל"ד מנסור עבאס 4 8

גושים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גוש הימין: הליכוד, ישראל ביתנו, איחוד מפלגות הימין, כולנו, אח"י – 49 מושבים
  • גוש החרדים: ש"ס, יהדות התורה – 16 מושבים
  • גוש המרכז: כחול לבן - 35 מושבים
  • גוש השמאל: העבודה, מרצ – 10 מושבים
  • גוש הערבים: חד"ש-תע"ל, רע"ם-בל"ד – 10 מושבים

חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחול לבן בני גנץ, יאיר לפיד, משה יעלון, גבי אשכנזי, אבי ניסנקורן, מאיר כהן, מיקי חיימוביץ', עפר שלח, יועז הנדל, אורנה ברביבאי, מיכאל ביטון, חילי טרופר, יעל גרמן, צבי האוזר, אורית פרקש-הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, יואל רזבוזוב, אסף זמיר, יזהר שי, אלעזר שטרן, מיקי לוי, עומר ינקלביץ', פנינה תמנו-שטה, ר'דיר מריח, רם בן ברק, אלון שוסטר, יואב סגלוביץ', רם שפע, בועז טופורובסקי, אורלי פרומן, איתן גינזבורג, גדי יברקן, עידן רול, יוראי להב-הרצנו
הליכוד[5] בנימין נתניהו, יולי אדלשטיין, ישראל כץ, גלעד ארדן, גדעון סער, מירי רגב, יריב לוין, יואב גלנט, ניר ברקת, גילה גמליאל, אבי דיכטר, זאב אלקין, חיים כץ, צחי הנגבי, אופיר אקוניס, יובל שטייניץ, ציפי חוטובלי, דודי אמסלם, אמיר אוחנה, אופיר כץ, אתי עטייה, יואב קיש, דוד ביטן, קרן ברק, שלמה קרעי, מיקי זוהר, שרן השכל, מיכל שיר, קטי שטרית, פטין מולא, מאי גולן, עוזי דיין, אריאל קלנר, אוסנת מארק
ש"ס אריה דרעי, יצחק כהן, משולם נהרי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, משה ארבל, ינון אזולאי
יהדות התורה יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר, יצחק פינדרוס
חד"ש-תע"ל איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, אוסאמה סעדי, עופר כסיף, יוסף ג'בארין
העבודה אבי גבאי, טל רוסו, איציק שמולי, סתיו שפיר, שלי יחימוביץ', עמיר פרץ
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, אלי אבידר, יוליה מלינובסקי
איחוד מפלגות הימין[5] רפי פרץ, בצלאל סמוטריץ', מוטי יוגב, אופיר סופר, עידית סילמן
מרצ תמר זנדברג, אילן גילאון, מיכל רוזין, עיסאווי פריג'
כולנו משה כחלון, אלי כהן, יפעת שאשא-ביטון, רועי פולקמן
רע״ם[10] מנסור עבאס, עבד אל-חכים חאג' יחיא
בל"ד[10] מטאנס שחאדה, היבא יזבק
אח"י[5] אלי בן-דהן

מאפייני חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי כנסת חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל הכנסת העשרים ואחת נכנסו מספר שיא של 49 חברים חדשים, 24 מתוכם מטעם רשימת כחול לבן.

בנוסף להם מכהנים שני חברי כנסת (גדעון סער ובועז טופורובסקי) שכיהנו בכנסת בעבר אך לא כיהנו בכנסת העשרים; 4 חברי כנסת (יואב גלנט, משה יעלון, אריה דרעי ואוסאמה סעדי) שהתפטרו מהכנסת העשרים במהלך כהונתה ונבחרו מחדש לכנסת ה-21; 3 חברי כנסת (משה כחלון, מאיר פרוש ויצחק כהן) שהפסיקו את חברותם בכנסת ה-20 על-פי "החוק הנורווגי" ונבחרו מחדש לכנסת הנוכחית וכן חברת כנסת אחת (יוליה מלינובסקי) שהחלה את כהונתה במהלך הכנסת ה-20 בעקבות הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת אביגדור ליברמן עם כניסתו לממשלה במסגרת "החוק הנורווגי" וכהונתה הסתיימה במהלך כהונת הכנסת ה-20 עם התפטרות ליברמן מן הממשלה.

יהודים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו 31 יהודים דתיים (אורתודוקסים), מתוכם כל 16 חברי המפלגות החרדיות וכל 5 חברי איחוד מפלגות הימין. מספר זה דומה למספר בכנסת שעברה (30), ונמוך מבכנסות שלפניהן. בכנסת זו מכהנת חברת כנסת חרדית אחת, עומר ינקלביץ', האישה החרדית השנייה בכנסת (הראשונה הייתה צביה גרינפילד ממרצ).

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת השבעת הכנסת העשרים ואחת היו בה 29 נשים - מספר המחזיק אף הוא בשיא, יחד עם המספר בכנסת הקודמת:[11]

להט"בים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנסת העשרים ואחת נבחרו 5 להט"בים - מספר שיא, לאחר בחירתם של שלושה חברי כנסת חדשים מטעם רשימת כחול לבן, נוסף על השניים שהיו בכנסת הקודמת:

לא-יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנסת העשרים ואחת נבחרו 12 לא-יהודים, מתוכם 2 דרוזים. מספר זה נמוך מבכנסת הקודמת, אך זהה לכנסת שלפניה:

יוצאי מערכת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו ישנם 11 חברי כנסת בדרגות אלוף-משנה (מיל') ומעלה בצה"ל:

4 חברי כנסת נוספים מילאו תפקידים בכירים בזרועות הביטחון:

דוקטורים ופרופסורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים ואחת ישנם רק 9 בעלי תואר דוקטור לעומת 17 בכנסת הקודמת (בכנסת זו אין פרופסורים לעומת הכנסת הקודמת, בה כיהנו 2 פרופסורים):

יוצאי אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו שני חברים יוצאי אתיופיה: פנינה תמנו-שטה ממפלגת יש עתיד וגדי יברקן ממפלגת תל"ם, שניהם חברי סיעת כחול לבן.

מספר יוצאי אתיופיה בכנסת בעת היבחרה גבוה יותר מבכנסת שעברה, אז נבחר רק אחד (אברהם נגוסה), אם כי חברת הכנסת תמנו-שטה נכנסה בהמשך. עם זאת, גם בשלוש הכנסות שקדמו להן נבחרו שני נציגים.[15]

קרובי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי מכהנים במקביל כחברי הכנסת מטעם חד"ש-תע"ל.

פעולות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יולי אדלשטיין, מונה בשלישית לכהן כיו"ר הכנסת.

ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים ואחת, בה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-30 באפריל 2019. את הישיבה פתח נשיא המדינה ראובן ריבלין שהעביר את ניהולה ליושב ראש הכנסת היוצאת יולי אדלשטיין. בהמשך היום נבחר אדלשטיין לכהונה שלישית כיושב ראש הכנסת.

ב-3 ביוני 2019 הכנסת בחרה במתניהו אנגלמן בהצבעה חשאית לתפקיד מבקר המדינה.[16]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הראשון שאושר בכנסת ה-21 היא חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, שהתקבל ב-30 במאי 2019[17]. חוק נוסף מסדיר את הבחירות לכנסת ה-22: חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות).[18]

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים בכנסת ה-21
התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת ישראל אייכלר יהדות התורה
מאיר כהן כחול לבן
יושבי ראש הוועדות הזמניות (לא הוקמו ועדות קבועות)
הוועדה המסדרת (ממלאת תפקידי ועדת הכנסת) מיקי זוהר הליכוד
ועדת הכספים הזמנית משה גפני יהדות התורה
ועדת החוץ והביטחון הזמנית אבי דיכטר הליכוד
יושבי ראש הסיעות
יושב ראש סיעת הליכוד בנימין נתניהו הליכוד
יושב ראש סיעת כחול לבן אבי ניסנקורן כחול לבן
יושב ראש סיעת ש"ס יואב בן צור ש"ס
יושב ראש סיעת יהדות התורה יעקב אשר יהדות התורה
יושב ראש סיעת חד"ש-תע"ל איימן עודה חד"ש-תע"ל
יושב ראש סיעת העבודה איציק שמולי העבודה
יושב ראש סיעת ישראל ביתנו עודד פורר ישראל ביתנו
יושב ראש סיעת איחוד מפלגות הימין רפי פרץ איחוד מפלגות הימין
יושב ראש סיעת מרצ אילן גלאון מרצ
יושב ראש סיעת כולנו רועי פולקמן כולנו
יושב ראש סיעת רע"ם מנסור עבאס רע"ם
יושב ראש סיעת בל״ד מטאנס שחאדה בל״ד
יושב ראש סיעת אח"י אלי בן-דהן אח"י
בעלי תפקידים
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הכנסת העשרים ואחת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דחיית ישיבת הפתיחה לאחרי חול המועד פסח נעשתה על פי חוק הכנסת, וכן דחייה נוספת לאחרי חג הפסחא על פי סמכותו של יושב ראש הכנסת.
  2. ^ הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  3. ^ חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019, באתר הכנסת
  4. ^ שחר חי, יובל קרני וקובי נחשוני, הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-17 בספטמבר, באתר ynet, 30 במאי 2019
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 אלי בן-דהן נבחר מטעם מפלגת אח"י כחלק מרשימת הליכוד, והתפלג ממנה ב־2 ביוני לסיעת היחיד אח"י. במקור, על פי ההסכם היה צפוי להתאחד עם סיעת איחוד מפלגות הימין
  6. ^ מספר המנדטים של יש עתיד בכנסת ה־20
  7. ^ בבחירות לכנסת ה-20 רצה ברשימה אחת עם מפלגת התנועה אשר זכתה ב-24 מנדטים. ב-1 בינואר 2019 אישרה ועדת הכנסת את פיצול הסיעה, כך שמטעם מפלגת העבודה נותרו בכנסת 18 חברים ומטעם מפלגת התנועה - שישה.
  8. ^ בבחירות לכנסת ה-20 זכתה המפלגה ב-6 מנדטים, אך ב-15 במרץ 2017 הכריזה ועדת הכנסת על חברת הכנסת אורלי לוי כעל פורשת מסיעתה.
  9. ^ בבחירות לכנסת ה-20 זכתה הבית היהודי ב-8 מנדטים, אך ב-30 בדצמבר 2018 אישרה הכנסת את התפלגות הסיעה לשתיים - מטעם סיעת הבית היהודי נותרו בכנסת חמישה חברים ומטעם סיעת הימין החדש שהוקמה באותו המועד - שלושה.
  10. ^ 10.0 10.1 רע״מ ובל״ד התפלגו לסיעות נפרדות מתוך רע"ם-בל"ד
  11. ^ בכנסת העשרים נבחרו 29 נשים, ובמהלך כהונתה עלה המספר ל-35. להרחבה ראו: הכנסת העשרים#נשים בכנסת.
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 12.6 12.7 איסלאם
  13. ^ 13.0 13.1 נצרות
  14. ^ 14.0 14.1 דרוזים
  15. ^ לפירוט ראו פרק בנושא, בערך ישראלים יוצאי אתיופיה.
  16. ^ שחר חי, מתניהו אנגלמן נבחר למבקר המדינה: "נועץ שיניים ולא מוותר", באתר ynet, 3 ביוני 2019
  17. ^ חוק התפזרות הכנסת העשרים ואחת, התשע"ט-2019, באתר הכנסת
  18. ^ חוק הבחירות לכנסת העשרים ושתיים (הוראות מיוחדות לעניין ועדת הבחירות), התשע"ט-2019, ס"ח 2785 מ-6 ביוני 2019



הקודמת:
הכנסת העשרים
הכנסת העשרים ואחת הבאה:
הכנסת העשרים ושתיים