הלוואת בעלים
הלוואת בעלים היא הלוואה הניתנת מאחד או יותר מבעלי מניות החברה לחברה, בנפרד מהשקעותיהם הרגילות בחברה, וזאת בתנאי ריבית ותשלומים הנקבעים מראש. הלוואה זו היא בדרך כלל החוב הנחות ביותר מבין חובות החברה, כלומר שבעת פירוק החברה ראשית יגבו את חובותיהם כל שאר בעלי החוב (לרוב מלווים חיצוניים כמו בנקים או גופים פיננסים אחרים), ורק לאחר מכן יגבו הבעלים את החוב בגין הלוואתם.
הלוואות בעלים יכולות לנבוע מצרכים שונים:
- צורך זמני במימון לטובת התרחבות החברה, בעוד שהבעלים לא מעוניינים להרחיב את השקעתם בחברה ועל ידי כך להגדיל את הסיכון הטמון בכך. הבעלים בעצם מעדיפים להיות גם נושי החברה ולקבל את הכסף בחזרה במועד מאוחר יותר.
- שמירת החלק היחסי בבעלות על ידי מתן הלוואה במקום השקעה בהון מניות נוסף - הלוואת בעלים לא משפיעה על שיעור האחזקות של משקיעים אחרים בחברה. לדוגמה - אם לחברה מספר בעלי מניות אשר אחד מהם הוא המייסד והוא מעוניין לתת כסף נוסף לחברה מסיבה כלשהי, אם יעשה זאת במסגרת השקעה תמורת מניות, שאר בעלי המניות ידוללו וכדי לשמור על חלקם בחברה יצטרכו להוסיף סכומי כסף נוספים, מה שלא תמיד מקובל עליהם. הלוואת בעלים לעומת זאת, לא תשנה את הרכב האחזקה בחברה.
- הקטנת הסיכון ועמידה בפני בעלי המניות – כיוון שההלוואה היא חוב, הם זכאים לקבל את כספי ההלוואה במידה והחברה תפורק בקדימות לחלוקת יתרת כספי החברה לבעלי המניות.
- ענייני מיסוי – במקרים מסוימים ייתכן שהריבית שמקבל בעל המניות על הלוואת הבעלים תחויב בשיעור מס נמוך יותר מאשר שיעור המס על דיבידנד.
במקרים מסוימים ייתכן כי הלוואת הבעלים תהיה ניתנת להמרה למניות החברה, לפי החלטת הלווה או המלווה, מה שיהפוך אותה להלוואה המירה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
