מכירה בחסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמה למכירה בחסר (עסקת שורט) במניית בואינג. כניסה לעסקה ב-140$ ויציאה ב-135$. הרווח מעסקה כזו יהיה אפוא 5$ למנייה

מכירה בחסר (המכונה גם "שורט", מאנגלית: Selling Short) היא שיטה לעשיית רווחים כשערכו של נכס בסיס סחיר בשוק ההון נמצא בירידה. בשיטה זו נמכרים ניירות ערך או כספים שאינם בבעלות המוכר במטרה לגריפת רווחים במועד מאוחר יותר, אם ערכם אכן ירד.

המשמעות היא שהסוחר מקבל בהשאלה נייר ערך מבעליו ומוכר אותו בשוק. לאחר זמן מסוים עליו לרכוש אותו מחדש על מנת להחזירו לבעליו. אם בינתיים חלה ירידה בשערו של נייר הערך, הרי שמחיר המכירה גבוה ממחיר הקנייה, והעסקה הייתה רווחית.

תיאור התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך המכירה בחסר מורכב מכמה שלבים:

  • ראשית, הסוחר שואל כמות רצויה של הנכס הפיננסי מבעליו המקוריים, ומשלם תמורתו עמלת השאלה.
  • הסוחר מזהה ירידה צפויה בערך הנכס ומוכר את הנכס ששאל (כניסה לעסקה).
  • לאחר תקופת ירידות מספקת ירצה הסוחר לסיים את העסקה ולקנות חזרה את המנייה.
  • הסוחר יקנה את הנכס מחדש ומחזירו לבעליו המקוריים (יציאה מן העסקה).

אם מחירו של הנכס ירד במהלך תקופת ההשאלה, הרוויח הסוחר את הפרש המחירים (בניכוי עמלת ההשאלה). אם מחיר הנכס במהלך תקופת ההשאלה עלה, נשאר ללא שינוי או ירד אך בסכום הנמוך מגובה עמלת ההשאלה, הרי שהסוחר הפסיד.

ניהול סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלת סיכונים
מגמה "לונג" "שורט"
עלייה ↑ ∞ ↓ ∞
ירידה ↓ 100% ↑ 100%
(↑) = רווח (↓) = הפסד

מסחר בנכס מסוים, מחייב את הסוחר לבנות תוכנית פעולה טכנית ומנטלית מותאמת שתאפשר לו להגיב בהתאם למקרים של שינויים בלתי צפויים בערך הנכס. מטרת התוכנית היא התאמת כמות המסחר לסוחר, בניית תגובות הולמות לתרחישי קצה וקביעת יעדי הפסד נסבלים ובלתי נסבלים. בדרך זו מובאים בחשבון הפסדים פוטנציאליים שעשויים להיגרם ומתאפשר טיפול מותאם ומבוקר בעת הצורך.

הסיכון להפסד בעסקת מכירה בחסר (להלן: "שורט") גבוה מבחינה מסוימת מאשר בעסקאות רגילות (להלן: "לונג") של קניית נכס. בקניית נכס סטנדרטית, ההפסד הפוטנציאלי במקרה של ירידת ערך עד לאפס מוגבל ל-100% מסכום ההשקעה. מנגד, במקרה של עליות, הרווח הפוטנציאלי בעסקה אינו מוגבל, היות שמחיר מנייה יכול תאורטית לעלות בלי סוף. מנגד, במכירה בחסר, המצב הינו הפוך: במקרה של ירידות עד לאפס, פוטנציאל הרווח מהעסקה מוגבל ל-100%. מנגד, פוטנציאל ההפסד במקרה של עליות, איננו מוגבל.

יתרונות וחסרונות המכירה בחסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכירה בחסר חשיבות רבה למשקיע הבודד וגם לשוק ההון בכללותו. החשיבות למשקיע הבודד מתבטאת ביכולת ליהנות מרווחים גם כששוק ההון נמצא בירידה, וכן ביכולת לגדר סיכונים, כלומר להקטין את השפעתה של ירידה בערך הנכסים שבתיק (במידה ותבוא). בנוסף, משקיעים מתוחכמים משתמשים במכירה בחסר כחלק מאסטרטגיות השקעה מורכבות. עבור שוק ההון בכללותו, מכירה בחסר מגדילה את סחירות המנייה ונזילותה ובכך משפרת את יעילות השוק וביצועיו גם בעתות משבר.

כדי להבין את חשיבות המכירה בחסר לשוק בכללותו יש להבין תחילה את המצב בשוק בו לא קיימת אפשרות כזו. בשוק הון שאינו מאפשר מכירה בחסר, רק הסוחרים המצפים לעליות מחירים מסוגלים לפתוח פוזיציות (להתחייב לעסקאות) שיתאימו לצפיותיהם (פוזיציות כאלה מכונות פוזיציות לונג), בעוד אלה המצפים לירידות מחירים מסוגלים רק לסגור פוזיציות על ידי מכירת נכסים. בשוק המאפשר טכניקות שורט, שמכירה בחסר היא אחת מהן, גם סוחרים המצפים לירידות מחירים מסוגלים לפתוח פוזיציות בהתאם לציפיותיהם (אלה מכונות פוזיציות שורט). בשוק הון בו כל ציפיות המשקיעים יכולות לבוא לידי ביטוי, משקפים המחירים את הידע והציפיות של כל המשקיעים בשוק. שוק כזה מוגדר בכלכלה כשוק הון יעיל. בנוסף, תורמת המכירה בחסר לנזילות בשוק, משום שגם בשעה שערכם של נכסים מסוימים ירד, יהיה להם ביקוש מצד אלו שמכרו אותם לפני כן בחסר ומעוניינים עכשיו להשלים את העסקה. מחקר שנעשה על מניות מצא שחברות שפעלו נגד מכירה בחסר של מניותיהם הראו תשואות נמוכות יותר מחברות אחרות, באופן המצביע על ניפוח מחירים כתוצאה של מניעת מכירה בחסר‏[1].

לעומת זאת, יש הטוענים כנגד מכירה בחסר ודורשים לאסור את הנוהג. לטענתם, המכירה בחסר גורמת לירידת מחירים‏[2][3][4] בגלל שמועות בלתי מבוססות או התנפלות עדרית על מנייה‏[5]. במספר מקרים בהם נקטו השלטונות באיסור על מכירה בחסר נפלו שערי ניירות הערך באופן חד לאחר נקיטת האיסור‏[6].

ביטחונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, מכירה בחסר כרוכה בהשאלה של מניות. השאלה זו מהווה למעשה הלוואה לכל דבר, שכן השואל מקבל לידיו סחורה בעלת ערך כספי, אותה הוא מוכר בשוק. כמו בכל הלוואה, על השואל להעמיד ביטחונות כספיים, המבטיחים כי יש לו יכולת כלכלית להחזיר את ששאל. התמורה הכספית המתקבלת מהמכירה של המניות אינה מספיקה, שכן צריך לקחת בחשבון כי ערך המניות שהושאלו עשוי לעלות, ואז אין די בתמורה שהתקבלה. השואל צריך לשעבד כספים נוספים, המשמשים כביטחונות במקרה שערך המניות יעלה. כמות הביטחונות המדויקת הנדרשת, מחושבת על ידי אלגוריתם שנקבע על ידי הבורסה שאצלה מתבצעת המכירה בחסר.

שורט סקוויז (short squeeze)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזור לונג / שורט המושפע משינויי מחיר חדים (squeeze) וגורר שינוי במאזן הביקוש והיצע.

תופעה של עליית מחיר חדה ופתאומית (בניגוד לתחזיותיו של מי שביצע מכירה בחסר) המביאה לכך שפוזיציית השורט עשויה להיכנס להפסד. ככל שהעלייה תימשך ייקרב הרגע בו הביטחונות שהופקדו לא יהיו מספקים, עד כדי פניה מהברוקר לסוחר שעליו להוסיף ביטחונות בטרם תופסק פעילותו. פעולה כזו, פירושה סגירת הפוזיציה בהפסד רב בשל קניית הנכס המושאל (Buying back) בחזרה מהמשאיל.

תופעה זו נפוצה בעיקר במניות בעלות שווי שוק קטן יחסית ובעיקר במניות בהן נוכחות ה'שורטיסטים' עולה על 7-8%. פקודות הקנייה הרבות אשר משמשות כפקודות הגנה לשם קטיעת ההפסד, ממוקמות מעלה על ציר המחיר ומתבססות על נקודות שיא קודמות שהסוחר מניח שיהוו עוגנים במקרה של תנועה נגדית. עלייה קטנה ופתאומית במחיר המנייה, שעשויה להיגרם בשל חדשות שוק או התערבות של משקיע מוסדי, עשויה להביא לתחילה של דריכת פקודות הגנה. היות שחלקם היחסי של סוחרי השורט במניות אלו גדול, הפקודות נדרכות בזו אחר זו כבמעגל קסמים, ומייצרות חיש מהר זרם ביקוש אדיר למניה הניזון מפקודות קנייה נוספות שהוצבו במעלה מחיר המנייה.

תיאור תהליך השורט סקוויז:

  1. כמות מסוימת של משקיעים בחסר, נאלצים לסגור את הפוזיציה, וכתוצאה מכך מזרימים ביקושים.
  2. הביקושים מתחילים להעלות את מחיר המניה
  3. כתוצאה מהעלייה, נכנסים משקיעים נוספים למצב של חוסר ביטחונות, ונאלצים גם הם לסגור את הפוזיציה, על ידי הזרמת ביקושים נוספים.
  4. התהליך מזין את עצמו כאשר בכל פעם נכנסים משקיעים נוספים, וכמות הביקושים הולכת ועולה.
  5. בשלב מסוים, לאחר קפיצה משמעותית ופתאומית מאד, מתחילים להופיע מוכרים והתהליך מאט ונעצר. לאחר הסקוויז, יכולה להיות גם ירידה כאשר מוכרים הרוצים לנצל את רמת המחירים הגבוהה, מזרימים היצעים.

התופעה ההפוכה לשורט סקוויז, ונפוצה הרבה יותר היא הלונג סקוויז .

מכירה בחסר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היקף פעילות המכירה בחסר בבורסה בישראל איננו משמעותי כיום. ישנן מספר דרכים לבצע מכירה בחסר בארץ: הראשונה באמצעות השאלת מניות בתיווך הבורסה, השנייה באמצעות נגזרים פיננסיים כדוגמת אופציות, המאפשרים פתיחת פוזיציות שורט מגוונות, והשלישית רכישה של תעודה בחסר, מנגנון השקעה חדש יחסית (מאז אפריל 2005), המאפשר לרכוש תעודת סל שמתנהגת בצורה הופכית למדד מסוים. בנוסף, בשנים האחרונות מאפשרים חלק מהברוקרים לפתוח פוזיציות שורט בתנאי שהן נסגרות באותו היום, וחלקם אף מאפשרים למכור בחוסר ניירות ערך לטווח ארוך תמורת דמי השאלה, אם כי האפשרויות מוגבלות בהשוואה לארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]