הליניאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הליניאני
Глиняни
Gliniany
Coat Of Arms of Hlyniany.png
סמל הליניאני
Flag of Hlyniany.png
דגל הליניאני
Глиняни. Костел Святого Духа.jpg
קתדרלה בהליניאני
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
מחוז מחוז לבובמחוז לבוב לבוב
שטח 5.45 קילומטר רבוע
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 3,242 (2011)
קואורדינטות 49°49′N 24°31′E / 49.817°N 24.517°E / 49.817; 24.517
אזור זמן UTC+2

הליניאניאוקראינית: Глиняни; בפולנית: Gliniany; ביידיש: גלינע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

העיירה קיבלה זכויות עיר בשנת 1397, ובמהלך המאה ה-16 ובתחילת המאה ה-17 נהרסה בידי הטטרים. בשנת 1772 עברה העיירה לשלטון אוסטריה, ובשנת 1919 נכללה בשטחי פולין.

יהודי הליניאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד ראשון לישיבת יהודים בעיירה הוא במסמך משנת 1474. בפרעות ת"ח ות"ט נרצחו רבים מיהודי המקום. בית כנסת נבנה בעיירה בראשית המאה ה-18, אך עד אמצע המאה ה-18 היו יהודי המקום כפופים לקהילת לבוב הסמוכה.

באמצע המאה ה-19 התיישב בעיירה האדמו"ר יחיאל מיכל מושקוביץ, צאצא של המגיד מזלוטשוב, והקים במקום שושלת אדמו"רים וחסידות. בשנת 1895 נפתח בעיירה בית ספר מיסודו של הברון הירש.

מסוף המאה ה-19 הוקמו בעיירה ארגונים ציוניים, ובשנת 1909 נפתח בה בית ספר עברי מרשת שפה ברורה. בשנת 1910 נמנו בעיירה 2,418 יהודים, רוב תושביה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נמלטו מהעיירה רבים מיהודיה, ובזמן זה רכושם נבזז בידי האוכלוסייה המקומית, ובית הכנסת ובית התרבות היהודי בעיירה הועלו באש. בסוף המלחמה פרעו ביהודי העיירה חיילים פולנים. לאחר המלחמה, השתקמה הקהילה היהודית בעיירה בסיוע יוצאיה בארצות הברית.

בין מלחמות העולם התגברה בעיירה הפעילות הציונית, כאשר המפלגה הבולטת הייתה הציונים הכלליים. לצדה, התקיימה בעיירה פעילות של אגודת ישראל. בשנות השלושים סבלו יהודי העיירה מקריאות לחרם על עסקיהם, ובמספר מקרים נרצחו יהודים בכפרי הסביבה. בתקופה זו נמנו בעיירה כ-1,900 יהודים.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסת הסובייטים לעיירה בספטמבר 1939 נסגרו המוסדות היהודיים בה, ומספר פעילים פוליטיים נאסרו, והוגלו לסיביר. ב-1 ביולי 1941, לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים.

עם תחילת הכיבוש הגרמני נרצחו מספר יהודים בכפר קורוביצה הסמוך לעיירה בידי אוקראינים מקומיים, ולמחרת שרפו הגרמנים בעיירה ספרי תורה. ימים ספורים לאחר מכן צוו יהודי העיירה לשאת סרט עם מגן דוד על זרועם, והם נקראו להתייצב למפקד בכיכר השוק בעיירה, בשעה שהאוקראינים המקומיים עורכים מצוד בבתי היהודים אחר מסתתרים. לאחר מכן, הוצאו להורג 9 מיהודי העיר שנתפסו בידי המשטרה האוקראינית. בהמשך סבלו יהודי העיירה ממעשי ביזה והתעללות מצד האוכלוסייה האוקראינית.

באוגוסט 1941 הוקם בעיירה יודנרט, בראשות אהרון הוכברג, שנצטווה להעביר לגרמנים תשלומי כופר גבוהים ביותר, וכן לספק מדי יום מאה איש למחנה עבודה שהוקם בכפר הסמוך קורוביצה, אשר הפך באוקטובר למחנה סגור. בד בבד, נחטפו יהודים למחנה עבודה נוסף. באביב 1942 התפשטה בקרב יהודי העיירה מגפת טיפוס, וגבר בקרבם הרעב, ויהודים שנתפסו אוספים ירקות משדות הסביבה נרצחו בידי האיכרים המקומיים או הגרמנים.

ב-20 בנובמבר 1942 ציוו הגרמנים על יהודי העיירה לעבור תוך מספר ימים קצוב לגטאות בערי הסביבה, ובייחוד לגטו פרמישלן. לאחר השלמת הגירוש, הוכרזה העיירה רשמית כ"נקייה מיהודים". תוך תקופה קצרה שולחו יהודי העיירה מהגטאות אליהם הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ. 37 יהודים מהעיירה שהצליחו להימלט מגטו פרמישלן לפני חיסולו, וחזרו לעיירה, נרצחו בה בידי אוקראינים מקומיים. כ-40 יהודים נוספים שהסתתרו בבונקר בסביבת העיירה נרצחו לאחר שנתגלו בידי אוקראינים, וכך גם קבוצה שהסתתרה ביער ליד הכפר זאניוב.

ב-20 ביולי 1944 שוחררה העיירה בידי הצבא האדום. רק כ-25 יהודים שבו אליה, ואלו עזבו אותה במהרה, לאחר שגילו כי בתיהם נתפסו בידי אוקראינים, ומצאו כי בית הכנסת בעיירה הוסב לאכסניה וכי בית העלמין היהודי בה נחרש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הליניאני בוויקישיתוף