חסידות גלינא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות גלינא
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות
קבוצה תנועת החסידות
מייסד רבי יחיאל מיכל מושקוביץ'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסידות גלינא הייתה חסידות בגליציה המזרחית (כיום אוקראינה). אבי החסידות היה רבי יחיאל מיכל מושקוביץ', נינו של רבי יוסף מיאמפולה, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יחיאל מיכל היה חתנו של רבי מאיר מפרמישלאן. חותנו העיד עליו שהוא נוטר הברית. בשנת תרי"ט עבר לגלינא (כיום הליניאני) שם נהג באדמו"רות והתפרסם כצדיק ובעל מופתים. נפטר בשנת תרכ"ז. חיבר את הספר "קב ונקי". חתנו היה רבי לוי יצחק מנזון נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

בנו רבי בצלאל יהושע מילא את מקומו. נולד בשנת ת"ר. התפרסם כבעל צדקה שנהג בפזרנות והנהיג את חצרו בעשירות. בזיווג ראשון היה חתנו של דודו רבי חיים אברהם ממיקולייב ובזיווג שני היה חתנו של רבי חיים מצאנז. היה תלמידו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה וכן נסע לצ'ורטקוב ולהוסיאטין. הקים בית מדרש בצפת. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לבולחוב שם נפטר בה' בתמוז תרע"ה במהלך קבלת שבת באומרו את המילים "אור זרוע לצדיק".

בנו (מאשתו השנייה) רבי חיים (תרמ"ח-תרפ"א) מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט. חתנו היה הרב יוסף מאיר רובין (בן רבי יעקב מסאסרגן).

אחריו המשיך גיסו רבי יצחק צבי אפרתי (חתן רבי בצלאל יהושע) שכיהן גם ברבנות העיר עד שנספה בשואה. חתנו (מאשתו הראשונה) היה הרב ישראל דוד מאוסטילה.

במקביל לרבי חיים, המשיך אחרי רבי בצלאל יהושע, אחיינו רבי חיים גרינברג בן רבי יצחק אליעזר רבה של גלינא וחתנו של רבי יחיאל מיכל. נולד בשנת תרמ"ח. היה חתנו של רבי נחום מבילקמין (גזע סטרליסק). נרצח בשואה בשנת תש"ב. בנו היה המשורר אורי צבי גרינברג.

ענף נוסף בשושלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן נוסף של רבי יחיאל מיכל היה רבי מאיר מזבורוב. היה חתנו של רבי ישראל אלימלך מדז'בנה. בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח לטורקה ומשם לקרולי האלמיץ שבהונגריה. נפטר בכ"ט בחשוון תרע"ה.

בנו של רבי מאיר מזברוב היה רבי ישראל אלימלך מזברוב. נולד בשנת תרל"ז. נסמך להוראה מהמהרש"ם מברז'אן ומה'מחזה אברהם' מברוד. היה חתנו של רבי שלום מסאמבור. ברח עם אביו לטורקה שם כיהן כרב ולאחר מכן נמלט לפראג. בשנת תרפ"ג היגר לארצות הברית ומעריציו פתחו לו בית כנסת בשם 'כרם ישראל'. חיבר ספר "נר ישראל". נפטר בי"ח באדר תשי"ד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]