המרגל שחזר מן הכפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרגל שחזר מן הכפור
The spy 1963.jpg
עטיפת הספר "המרגל שחזר מן הכפור" , 1983
מחבר ג'ון לה קארה
שם בשפת המקור The Spy Who Came in from the Cold
שפת המקור אנגלית
הוצאה לדורי, זמורה ביתן
הוצאה בעברית 1964, 1983
שנת הוצאה 1963
סוגה מותחן ריגול, רומן
תרגום לעברית יהודית אביטל, עדית זרטל
מספר עמודים 193
הספר הבא מלחמת המראות

המרגל שחזר מן הכפוראנגלית: The Spy Who Came in from the Cold) הוא מותחן ריגול מאת הסופר הבריטי ג'ון לה קארה, שיצא לאור ב-1963 והתפרסם בשל תיאורו את שיטות הריגול המערביות כסותרות את הדמוקרטיה המערבית וערכיה.

רקע לכתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 הצטרף דייוויד קורנוול לשירות הביון הבריטי, ושירת בגרמניה כסוכן חשאי, תחת הכיסוי של דיפלומט בריטי.‏[1]. בשנת 1961 התפרסם ספרו הראשון, Call for the dead (תורגם לעברית כ"חיוג אל השאול") תחת שם העט "ג'ון לה קארה". קורנוול נחשף כאשר המרגל המפורסם ביותר של התקופה, סוכן הק.ג.ב. קים פילבי, העביר את שמו למפעיליו הרוסים‏[2]. עקב כך שב לבריטניה בשנת 1964, פרש מן השירות ועבר לעבוד כסופר במשרה מלאה תחת שם העט ג'ון לה קארה. לימים העיד כי תקופת שירותו בשירות החשאי הבריטי הייתה מאושרת ומלאת תחושת שליחות וסיפוק‏[3]. קורנוול סיפר כי את ההשראה לספר קיבל מתקופת שירותו כסוכן חשאי בבון שבגרמניה‏[3], וכי את ההשראה לדמותו של ג'ורג' סמיילי והעזר כנגדו פיטר גוילאם קיבל מגיבורי ספריו של ארתור קונן דויל, שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון[4].

בשנת 2013 ראתה אור מהדורה חדשה של הספר, הכוללת הקדמה עדכנית מאת ג'ון לה-קארה תחת הכותרת "חמישים שנה אחרי". בהקדמה מספר הסופר כי כתב את הספר בגיל שלושים, בעת שירותו כקצין מודיעין במסווה של דיפלומט זוטר בשגרירות הבריטית בבון - ומפריך את השמועות שרווחו בעיתונות הבינלאומית עם צאת הספר, לפיהן העלילה מבוססת על אירועים שהתרחשו במציאות. לטענתו, עצם העובדה שהספר אושר על ידי הגוף שהעסיק אותו, השירות החשאי הבריטי, מוכיחה כי הספר הוא בדיה מתחילתו ועד סופו.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הספר, המתרחשת במלחמה הקרה, נפתחת כאשר אלק לימאס, סוכן חשאי בריטי שפעל מעבר למסך הברזל, במזרח ברלין, ושימש שם כראש "תחנת ברלין" של השירות החשאי הבריטי, שב לבריטניה לאחר שכל הסוכנים שהפעיל נלכדו או נהרגו על ידי שירות הריגול הנגדי של גרמניה המזרחית. לימאס, המתואר כגבר נמוך וחסון, הוא איש ביון מנוסה ומיומן. הוא החל את שירותו במודיעין הבריטי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עת התגייס לצבא הבריטי והתנדב למנהלת המבצעים המיוחדים. במנהלת המבצעים המיוחדים עבר הכשרה‏[5]. כלוחם[6] וכסוכן חשאי, וביצע פעולות קומנדו וביון בהולנד, אליה הוצנח בשנת 1941, ובנורבגיה[7]. בתום המלחמה הוענקה לו מדליה והוא שוחרר מן הצבא הבריטי. עד מהרה שב לימאס לשירות החשאי הבריטי‏[8], הפעם כסוכן חשאי בברלין ובהמשך הפך לראש "תחנת ברלין".

אף כי "קונטרול" (כך מכנה לה קארה בספריו את ראש ה-השירות החשאי הבריטי) מעריך כי לימאס מדוכא בעקבות מותם של סוכניו כולם, ומיוגע ומותש מן הפעילות המבצעית החשאית‏[9], הוא מבקש ממנו להתנדב למשימה אחרונה לפני שיפרוש‏[10] - לחסל את ראש הריגול הנגדי הגרמני, אדם קר ואכזרי במיוחד בשם מונדט. מתיאורו של לה קארה את המציאות המבצעית החשאית באמצעות המילה "כפור" מגיע שמו של הספר. לאחר מכן העלילה מתארת את הידרדרות חייו של לימאס הנאלץ לפרוש מהשירות‏[11], עד לכניסתו לכלא לשלושה חודשים. מעשיו צדים את עיניהם של סוכנים קומוניסטיים, שלוקחים את לימאס למזרח גרמניה על מנת שימכור להם מידע על שירות הריגול הבריטי. שם הוא נחקר על ידי פידלר, סגנו של מונדט. בהמשך פושטים אנשיו של מונדט על הבית שבו מוחזק לימאס, מתנהל קרב קצר, במהלכו הורג לימאס, הבקי בקרב מגע את אחד הפושטים‏[12], והשניים נאסרים. בחלק האחרון והמותח ביותר של הספר נפגשים ועולים מחדש כל האירועים והדמויות שהוזכרו עד כה בספר, בזמן משפט של המשטר הקומוניסטי נגד מונדט עצמו. הסופר מצליח להביא למפנה מפתיע במיוחד בעלילה, כשבמהלך המשפט, מתחוורת לקורא השפעתם של כל הפרטים השוליים לכאורה שהוזכרו בחלק הראשון על גורלם של הגיבורים בסיפור.

בספר מופיע כדמות משנה גיבורו הנודע של לה קארה, ג'ורג' סמיילי, כעמיתו של גיבור הספר, אלק לימאס. סמיילי הוא זה אשר מחפש אחריו ומנסה לסייע בידו. כמו כן מציין "קונטרול", ראש השירות החשאי, כי סמיילי מסתייג מן המבצע אליו מתנדב לימאס. לבסוף, זהו סמיילי הממתין לחלץ את לימאס בעת שזה מנסה לטפס מעל חומת ברלין[13].

מקומו של הספר בקטגוריית מותחני הריגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה לביקורות משבחות והפך לרב-מכר בינלאומי. גרהם גרין, מבולטי הסופרים הבריטיים של התקופה, כתב עליו ביקורת נלהבת אשר סייעה להכרה בג'ון לה קארה כסופר מקורי‏[14]. הספר נבחר על ידי המגזין TIME כאחד מבין "מאה הרומנים הטובים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית",‏[15] ובשנת 2006 דורג על ידי המגזין פאבלישרס וויקלי כ"מותחן הריגול הטוב ביותר שנכתב אי פעם".‏[16]

ספרו של לה קארה עמד בניגוד לספריו של סופר הריגול המצליח של אותה תקופה, איאן פלמינג, שיצר את דמותו של ג'יימס בונד. דמויותיו של לה קארה היו מורכבות יותר, אפלות ולעתים גם שפלות יותר. עולמו לא חולק לשחור ולבן, טובים ורעים (לאורכו של הספר כלל אין זה ברור לקורא מי הם ה"טובים" בעלילה ומי הם ה"רעים"). לה קארה הראה לקהל קוראיו שעולם הריגול הוא מורכב, מלוכלך ואפל הרבה יותר מעולמו הזוהר של בונד‏[17].

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוסרט בשנת 1965, ובשנה זו זכה בפרס אדגר מטעם אגודת סופרי המסתורין של אמריקה. את הסרט ביים מרטין ריט ואת דמותו של לימאס בסרט (אנ') גילם השחקן ריצ'רד ברטון ואת דמותו של ג'ורג' סמיילי גילם השחקן רופרט דיוויס.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראובן מירןגורלו של סוכן אנושי, באתר הארץ, 17 במאי 2004
  2. ^ ג'יל לולס, המרגל שפיספס הכל, באתר עכבר העיר, 15 באוקטובר 2008
  3. ^ 3.0 3.1 הסופר ג'ון לה קארה מודה: הייתי מרגל, באתר ynet‏, 26.12.2000
  4. ^ ג'ון לה קארה, "הקדמה: אחד ממספרי הסיפורים הגדולים בעולם, או למה אנחנו אוהבים את קולו של ווטסון", מתוך הספר "כלבם של בני בסקרוויל, ועוד סיפורים", מאת ארתור קונן דויל, הוצאת אריה ניר, 2008, עמודים 8-9, "בלי שרלוק הולמס, האם הייתי ממציא אי-פעם את ג'ורג' סמיילי? ובלעדי ד"ר ווטסון, האם הייתי נותן אי-פעם לסמיילי את העזר-כנגדו פיטר גילם? הייתי רוצה לחשוב שכן, אבל אני מטיל בכך ספק גדול".
  5. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמוד 63, "עברתי את הראיונות הרגילים ונשלחתי לבית-ספר ליד אוקספורד שם לימדו אותי את כל התרגילים המקובלים".
  6. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמוד 129, "הוא היה שליו, פשתה בו מעין תחושת רווחה לקראת האפשרות של פעולה, אבל הזכרונות הסתערו עליו. 'כמעט תמיד יש לך כלי-נשק: מאפרה, מטבעות כסף, עט נובע - משהו שאפשר לחתוך או לנקר בו.' היה זה הציווי החביב על הסמל הוולשי הקטן שבבית הסמוך לאוקספורד בתקופת המלחמה; 'לעולם אל תשתמש בשתי ידיך בעת ועונה אחת, לא עם סכין ולא עם מקל ולא עם אקדח; השאר את זרוע שמאל חופשיה, והחזק אותה לרוחב בטנך. אם אינך מוצא משהו חזק להכות בו, החזק את ידיך פתוחות ואת אגודליך נוקשים".
  7. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמודים 63-64, "בארבעים-ואחת הם הצניחו אותי בהולנד ונשארתי שם שנתיים בקירוב. איבדנו סוכנים מהר יותר מכפי שהיינו מסוגלים לגייס - זה היה רצח בדם קר. הולנד ארץ מחורבנת בשביל העבודה הזא ת- אין בה שטחי-פרא, שום מקום שאפשר להקים בו מיפקדה או להתקין תחנת רדיו. תמיד חייבים להיות בתנועה, לברוח, זה הפך את הכל למשחק מלוכלך מאוד. נחלצתי משם בארבעים-ושלוש ושהיתי חודשים אחדים באנגליה, אחר-כך היה עלי לצאת לנורבגיה - זה היה פיקניק בהשוואה להולנד. בארבעים-וחמש שיחררו אותי".
  8. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמוד 23, "לימאס עשה עבודה טובה במלחמה, הכל ידעו זאת. בנורבגיה ובהולנד הוא הצליח איכשהו להישאר בחיים, ואחרי הכל, הם העניקו לו מדליה והניחו לו ללכת. אחר-כך כמובן, כמובן, החזירו אותו בחזרה".
  9. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמוד 19, "אדם אינו יכול להיות כל הזמן שם בכפור; אדם צריך לחזור מן הכפור...".
  10. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמוד 19, "אני רוצה שתישאר עוד קצת שם בכפור".
  11. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמוד 23, "הוא היה זקן מדי בשביל מבצעים, עבודה שבה התגובות שלך חייבות להיות מהירות כאלה של שחקן טניס מקצועי".
  12. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמוד 130, "'סתום את הפה, טיפש,' לחש לימאס בתגובה, ובאותו הרגע אחז בשיער ראשו של האיש, משך את הראש קדימה וכלפי מטה, ובחבטה אדירה של ידו הימנית הכה במפרקתו, אחר-כך שוב משך את הראש כלפי מעלה, והכה בו בגרונו בכף ידו הפתוחה, ואז שיחרר את הגופה שנפלה על הרצפה".
  13. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמוד 192, "עכשיו היו הכל צועקים, ערבוביה של אנגלית, צרפתית וגרמנית; הוא שמע את קולו של סמיילי 'קרוב אליו: 'הנערה, איפה הנערה'?"
  14. ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, גרהם גרין: "ספר הריגול הטוב ביותר שקראתי אי פעם".
  15. ^ ALL TIME 100 Novels
  16. ^ Spy vs. Spy vs. Spy
  17. ^ המרגל שחזר מן הכפור, עמוד 185, ""זאת מלחמה,' השיב לימאס, "מלחמה לא-נעימה, כיוון שלוחמים אותה בקנה מידה מצוצמם, מטווח קצר, וכיוון שלפעמים נופלים בה בני-אדם חפים מפשע, אני מסכים. אבל זה לא כלום, לא כלום לעומת מלחמות אחרות - המלחמה האחרונה או המלחמה הבאה."