המשחקים הגאים בקלן (2010)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשחקים הגאים VIII
סמל המשחקים הגאים בקלן
סמל המשחקים הגאים בקלן
סמל המשחקים הגאים בקלן
עיר מארחת גרמניהגרמניה קלן, גרמניה
מדינות משתתפות 70
ספורטאים משתתפים 9,500
תחרויות 35 ענפי ספורט
טקס הפתיחה 31 ביולי 2010
טקס הנעילה 7 באוגוסט 2010
האצטדיון הראשי אצטדיון ריין אנרגי
הערים שהתמודדו על האירוח יוהנסבורג, פריז

המשחקים הגאים בקלן (2010), הוא האירוע העולמי השמיני של תחרויות ספורט רב-ענפיות ואירועי תרבות מגוונים עבור נשים גברים המזהים עצמם כלהט"ב, שנערכו בין 31 ביולי ל-7 באוגוסט 2010 בקלן שבגרמניה. הייתה זו הפעם הראשונה שהמשחקים הגאים, שנועדה להשתתפותם של ספורטאים וחובבנים החברים בקהילה הגאה מרחבי העולם, התקיימו בגרמניה והפעם השנייה שהתקיימו ביבשת אירופה.[א][1]

סיסמת המשחקים הייתה "היה חלק מכל זה" (באנגלית: Be Part Of It).

ארגון המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במרץ 2005 הוכרזו שלושת ערים שהגישו את מועמדותן לארח את המשחקים ב-2010: יוהנסבורג, פריז וקלן. בפגישת פדרציית המשחקים הגאים ב-13 בנובמבר 2005 בשיקגו, העיר שאירחה את המשחקים הגאים ב-2006, הוכרז כי קלן, המכונה "העיר הגאה ביותר באירופה אחרי ברלין", תארח את המשחקים ה-8.[2][3]

מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון ריין אנרגי, בו נערכו טקסי הפתיחה והסגירה של התחרות.

מתקני הספורט במשחקים הגאים היו מפוזרים ב-4 מוקדים ברחבי העיר:

תחרויות השיט נערכו בעיר רורמונד, הולנד.

טקסים ואירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הפתיחה נערך באצטדיון ריין אנרגי ב-31 ביולי 2010, במהלכו נערך מצעד של הספורטאים המשתתפים, נאומים ממנהיגים גרמנים והופעות של הזמרים טיילור דיין ומו אגנס.[3]

תחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים הגאים ב-2010 נערכו תחרויות ב-35 ענפי ספורט ותרבות שונים.

ענפי התחרות ותוצאותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות האופניים נערכה במקטעים בין 1 באוגוסט ל-6 באוגוסט 2010.[4]

תחרות
נשים מריון פנגלס
גרמניהגרמניה גרמניה
דניאלה קונצה
גרמניהגרמניה גרמניה
איריס רייטר
אוסטריהאוסטריה אוסטריה
גברים ג׳נס מירום פדרסן
דנמרקדנמרק דנמרק
מתיאס מאייר
גרמניהגרמניה גרמניה
סורן פריס לרסן
דנמרקדנמרק דנמרק

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביליארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הביליארד כללה תחרות בביליארד 8 כדורים ו-9 כדורים.[8]

תחרות
8 כדורים נשים וינקה תמסן
גרמניהגרמניה גרמניה
דניאלה סטרונץ
גרמניהגרמניה גרמניה
פטרה הופמן
גרמניהגרמניה גרמניה
9 כדורים נשים יונקה תמסן
גרמניהגרמניה גרמניה
דניאלה סטרונץ
גרמניהגרמניה גרמניה
פטרה הופמן
גרמניהגרמניה גרמניה
8 כדורים גברים סטפן ורגן
גרמניהגרמניה גרמניה
טימות׳י בורק
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יוהאן קורץ
גרמניהגרמניה גרמניה
9 כדורים גברים סטפן ורגן
גרמניהגרמניה גרמניה
ליאו גונזלס
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עמנואל קאני
איטליהאיטליה איטליה
8 כדורים משולב סטפן ורגן וג׳ינה פורטר
גרמניהגרמניה גרמניה ו-אוסטריהאוסטריה אוסטריה
עמנואל קאני ווינקה תמסן
איטליהאיטליה איטליה ו-גרמניהגרמניה גרמניה
סטייסי לואיס ודניאלה סטרונץ
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית ו-גרמניהגרמניה גרמניה

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכדורסל נשים ניצחה הקבוצה הלונדונית ״London Cruisers״. בכדורסל גברים ניצחה קבוצת DC, אחרי 12 שנים בהן קבוצת ״Rockdogs״ מסן פרנסיסקו החזיקה בתואר, מפלתה של Rockdogs למקום השלישי נגרם בעקבות פיצול בקבוצה שנתיים לפני כן שתועד חלקית על ידי סדרת הריאלטי Shirts & Skins (אנ'). זוכת מדליית כסף, LB Rebels, זכתה בעבר במדליית זהב ב-1998.[9][10]

תחרות
נשים Cruisers
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לונדון, הממלכה המאוחדת
Pottmixx
גרמניהגרמניה גרמניה
Shaved Hedgehogs
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
גברים DC-USA
ארצות הבריתארצות הברית וושינגטון, ארצות הברית
LB Rebels
ארצות הבריתארצות הברית קליפורניה, ארצות הברית
Rockdogs
ארצות הבריתארצות הברית סן פרנסיסקו, ארצות הברית

פיתוח גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הפיתוח גוף נערכה ב-3 באוגוסט 2010. בתחרות השתתפה אישה אחת בלבד.[11]

תחרות
גברים מעל 40 ג׳ורג׳ בירד
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מארק אבינגר
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
בריאן דונר
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
גברים מעל 50 לורנס סלואן
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
גוי דו טויט
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
פרנק פיירי
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
גברים מעל 60 רנה סילבין
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
פייר דרסארט
צרפתצרפת צרפת
גברים מעל 70 נורמן אברמסון
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
פרדריק הפטר
קנדהקנדה קנדה
פול מארט
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
גמלאים לוקאס אלכסנדר
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
אלכסנדר דוהר
גרמניהגרמניה גרמניה
פיטר שיין ג׳וניור
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
נשים מעל 40 ולרי וורל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
גברים - זוגות בריאן דונר ודייוויד זיגלר
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
ג׳ון דה ליון וגוי דו טויט
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית/קנדהקנדה קנדה

השתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים השתתפו 9,500 ספורטאים מ-65 מדינות.[1] המדינה המיוצגת ביותר הייתה גרמניה עם 2,955 משתתפים ואחריה ארצות הברית עם 2,219 משתתפים. בנוסף להם היו נציגים ממדינות בהן הומוסקסואליות היא מחוץ לחוק כגון אנגולה, איחוד האמירויות הערביות וסרי לנקה.[3] המדינות שהשתתפו הן:

משלחת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת בראשותם של יניב ויצמן ואדיר שטיינר ועשרה ספורטאים מישראל השתתפו במשחקים בתחרויות בשחייה, באתלטיקה, ובטריאתלון בתמיכתה של עיריית תל אביב נערך במשחקים ערב תרבות תל אביבי-ישראלי בהפקתו של די ג'יי יואב ארנון, שבמסגרתו הופיעו זמרים, אמני דראג ודי ג'יי תל אביביים מובילים.[12]

הנבחרת הישראלית זכתה במדליית כסף אחת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 היסטוריית המשחקים הגאים, פדרציית המשחקים הגאים
  2. ^ הכרזת תוצאות המכרז, פדרציית המשחקים הגאים, 13 בנובמבר 2005
  3. ^ 1 2 3 אייבן קווינטנילה, Gay Games 2010 Update, באתר OutTraveler,‏ 6 באוגוסט 2010 (באנגלית)
  4. ^ תוצאות תחרות האופניים (בגרמנית)
  5. ^ תוצאות ריצת 5,000 (בגרמנית)
  6. ^ תוצאות ריצת 10,000 (בגרמנית)
  7. ^ תוצאות המרתון (בגרמנית)
  8. ^ תוצאות תחרות הביליארד (בגרמנית)
  9. ^ תוצאות טורניר הכדורסל (בגרמנית)
  10. ^ סיפור כדורסל גאה, סרטון דוקומנטרי על קבוצת הכדורסל ״LB Rebels״, 2 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  11. ^ תוצאות תחרות הבודיבילדינג (בגרמנית)
  12. ^ יואב זיתון, כבוד גרמני: אירוע תמיכה בישראל בעיר קלן, באתר ynet, 22 ביוני 2010

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמסטרדם, הולנד אירחה את המשחקים ב-1998.