הפארק הלאומי קנצ'נדזונגה

הפארק הלאומי קנצ'נדזונגה
הר קנצ'נג'נגה
הר קנצ'נג'נגה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית מעורב בשנת 2016, לפי קריטריונים 3, 6, 7 ו-10
שטח אזור החיץ 1,147.12 קמ"ר
מידע כללי
תאריך הקמה 1977 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 1,784 קמ"ר
מיקום
מדינה הודוהודו הודו
מיקום בצפון-מערב מדינת סיקים
קואורדינטות 27°39′23″N 88°18′44″E / 27.656306°N 88.312306°E / 27.656306; 88.312306
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפארק הלאומי קנצ'נדזונגההינדית: कंचनजंगा राष्ट्रीय उद्यान) הוא פארק לאומי, השוכן בצפון-מערב מדינת סיקים שבצפון-מזרח הודו. הפארק נוסף לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו ביולי 2016,[1] והיה לאתר המורשת העולמית המעורב (כלומר גם טבעי וגם תרבותי) הראשון של הודו. הוא נכלל בתוכנית אדם וביוספירה (אנ') של אונסק"ו.[א] הפארק קרוי על שם הר קנצ'נג'נגה (תעתיק חלופי לשם המקורי), שהוא, בגובה של 8,586 מטרים, הפסגה השלישית בגובהה בעולם. הפארק הוקם לראשונה בשנת 1977 על שטח בן 849.5 קילומטרים רבועים,[2] ב-1997 הוכפל שטח הפארק ל-1,784 קילומטרים רבועים (כ-25% משטח סיקים).[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגם בפארק

הפארק הלאומי קנצ'נדזונגה משתרע על שטח של 1,784 קילומטרים רבועים ברכס ההימלאיה בצפון-מערב מדינת סיקים שבצפון-מזרח הודו. הפארק מתאפיין בהפרש גבהים יוצא דופן של כ-7 קילומטרים על פני מרחק אווירי של 40 קילומטרים, מהמקום הנמוך ביותר בפארק בגובה 1,220 מטרים מעל גובה פני הים ועד פסגת הר קנצ'נג'נגה בגובה 8,586 מטרים, הפסגה השלישית בגובהה בעולם. הנוף מורכב ממגוון ייחודי של שפלות, עמקים המוקפים הרים תלולים והרים מכוסים בשלג, בהם 20 פסגות מעל גובה 6,000 מטרים. יש בפארק שמונה עשר קרחונים כולל קרחון זמו (Zemu), אחד הגדולים באסיה, המשתרע על שטח של כ-107 קילומטרים רבועים. כמו-כן יש בפארק 73 אגמים קרחוניים, כולל יותר משמונה עשר אגמים צלולים בגובה רב. הפארק הוא מקור לשני נהרות ראשיים: טיסטה (אנ') ורנגיט (אנ').[1]

השינוי המהיר בגובה משפיע על האקלים, על משטר המשקעים, ובהמשך על החי והצומח של האזור. האקלים בפארק הוא אקלים מונסון עם עונה גשומה ממושכת בין מאי לאמצע אוקטובר; אולם האקלים משתנה גם ביחס לגובה והחשיפה. לכן הטמפרטורה וגם כמות המשקעים הממוצעת עשויים להשתנות באופן משמעותי מקו פרשת מים אחת לאחרת. בחורף יורד בפארק שלג רב.

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמחייה בפארק מחולקת לארבעה אזורים אופייניים: סובטרופי (1200–2100 מטרים), ממוזג (2100–3100 מטרים), תת--אלפיני (3100–4100 מטרים), ואלפיני (4100–4500 מטרים). הפארק הוא משכן לכמעט מחצית ממיני העצים, הסחלבים והרודודנדרון הקיימים בהודו ושליש ממיני צמחים בעלי פרחים. הוא מכיל את האזור הרחב והנרחב ביותר של קרומהולץ באזור ההימלאיה.[1] המורדות מכוסים ביערות ראשוניים של עצי אלון, אשוח, שדר, אדר וערבה, כשקו העצים באזור זה גבוה במיוחד. צמחיית הפארק כוללת גם עשבים ושיחים אלפיניים בגובה רב יותר יחד עם צמחי מרפא ועשבי תיבול רבים.

בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופית זנב-אש (Aethopyga ignicauda) בפארק

הפארק הוא משכן לכמעט מחצית (כ-550) ממיני העופות הקיימים בהודו.[1] כולל פסיון הדם, טרגופן פניני, שלך, נשר ההימלאיה, פרס, Tragopan melanocephalus‏, Columba curvirostra, חוגלה טיבטית, יונת השלג (Columba leuconota), לופפור נוצץ, Chrysococcyx maculatus, צופיתיים ועיט. מין חדש של ציפור שקיבלה את הכינוי קיכלי יערות ההימאליה התגלה בפארק ב-2016. שמה המדעי: Zoothera salimalii.[3]

הפארק כולל מינים רבים של יונקים: איילי מושק, נמר השלג, טאר ההימלאיה, דול מצוי, דוב שפתני, גחניים, דוב שחור ההימלאיה, פנדה אדומה, קיאנג, כבש כחול מצוי, סרו, גוראל, טאקין, נמר ערפילי מצוי, חתול ביצות, חתול זהוב אסייתי, חתול נמרי בנגלי ומין סנאי דואה Hylopetes alboniger.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים המוקדמים ביותר באזור היו בני הקבוצה האתנית לפצ'ה (אנ'), שעבורם אין תיעוד של הגירה, ולכן ניתן היה לראות בהם את התושבים המקוריים של סיקים. המיתולוגיה מספרת כי הזוג הראשון של בני הלפצ'ה נוצר מתוך השלגים הטריים של הר קנצ'נג'נגה.

על פי תיעוד דתי ביקר בסיקים במאה השמינית הגורו פדמאסמבהאבה, שגיבש את הבודהיזם בטיבט ונערץ כבודהה שני, וקידש את הארץ. הוא הביא את הבודהיזם בפני תושבי סיקים ומספרים שהוא החביא ספרים בודהיסטים קדושים במקומות נסתרים בהרים.

הגעת הקבוצה האתנית של הבהוטיה (אנ') מטיבט במאה ה-13 מתעודת בהיסטוריה המיתולוגית, המתעדת את הסכם החברות שבין הלפצ'ה והבהוטיה.

בשנת 1642 הוקמה ממלכת סיקים על ידי שלושה לאמות שהכתירו את המלך הראשון של סיקים. במאה ה-19 ביקרה המשלחת הראשונה בשטח הפארק של ימינו ומשלחות נוספות נמשכו במאות ה-19 וה-20. כאשר כבשו את פסגת הר קנצ'נג'נגה לראשונה בשנת 1955, כיבדה המשלחת את אמונות הקהילה המקומית ועצרה מעט מטרים מתחת לפסגה.[4]

הפארק ואמונות דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבת המשמעות התרבותית של הפארק סובבת סביב רעיון הבייול (אנ'). מושג זה קשור לנרטיב על הגורו פדמאסמבהאבה, שביקר את אזור סיקים במאה השמינית וקידש את האזור כולו, וקרא לו בייול או 'ארץ נסתרת קדושה', גן עדן עלי אדמות. לא הוגדרו גבולותיו אך הבייול חולק לרמות גבוהות, רמות נמוכות ושפלות, כאשר הר קנצ'נג'נגה יושב כמו מלך על כס המלוכה, מכהן כמגן על האזור העליון של הבייול.

סביב הרעיון של בייול נכתבו כמה טקסטים ופותחו טקסים דתיים. בהם הנאיי-סול (Nay-Sol), הכולל תיאור של טקס מנחה לכל אלי הבייול, והנאיי-ייג (Nay-Yig), טקסט עדכני יותר המבוסס על מקור נבואי מהמאה ה-14, המכיל מעין מדריך לכל האתרים והאוצרות הקדושים של הארץ הנסתרת.

טקס חשוב נוסף הקשור לפארק הלאומי קנצ'נדזונגה ושאר האלים השומרים על הבייול הוא הפאנג להבסול (Pang Lhabsol), יוזמה של מלך סיקים מהמאות ה-17–18 ועדיין מבוצע מדי שנה. הטקס כולל מסלול דרך המנזרים הבודהיסטים העיקריים ומאפייני טבע בולטים המוזכרים בטקסטים מקודשים. הטקס הבודהיסטי המסוים הזה שזור בטקסים של הקבוצה האתנית לפצ'ה, המבוצעים על ידי שני שמאנים במקביל לביצוע הפאנג להבסול - האחד בצפון והשני בדרום סיקים. טקסים אלה בוצעו במשך יותר משלוש מאות שנים, ויחד עם הטקסטים בהם הם מתוארים מילאו תפקיד מכריע בעיצוב הזהות הסיקית והקשר שלה עם הסביבה.

הקשר הדתי אל הטבע כולל: אגמים, מערות, סלעים קדושים ופסגות קדושות. מנגד, מרכיבים מעשה ידי אדם של הקשרים בין בני האדם והסביבה הטבעית הם המנזרים, הצ'ורטנים, הגומפות (אנ')[ב] והריסות ארמונות מלוכה.[4]

מנזר בודהיסטי בולט במיוחד באזור החיץ של אתר המורשת העולמית הוא הגומפה מנזר תולונג (אנ'), הנחשב למנזר הקדוש ביותר בסיקים.[5][6][7]

יחד עם השקפת העולם הבודהיסטית קיימות גם האמונות המסורתיות של בני הלפצ'ה והבהוטיה. הלפצ'ה מאמינים במאייל ליאנג (Mayel Lyang), המקבילה לבייול, אבל מתארת ארץ נסתרת הקיימת רק לאורך מדרונות הר קנצ'נג'נגה. אל ההר קונגצ'ן (השם שבו מכנים הלפצ'ה את קנצ'נג'נגה) מגן על בני הלפצ'ה והוא מקור הפריון והמגוון הביולוגי. הקלאנים של בני הלפצ'ה משייכים את אבותיהם לפסגות ולאגמים. הם מאמינים שאחרי המוות הם יובלו בידי השמאנים אל ארץ אבותיהם.

בני הבהוטיה שהיגרו לסיקים מטיבט במאה ה-13 וחיו לצד בני הלפצ'ה אמצו חלק מההשקפות הדתיות של הלפצ'ה, אבל יש להם גם אמונות ייחודיות. הם מאמינים שבכל האלמנטים בטבע, כולל בעלי חיים, שוכנים ישויות אלוהיות. פגיעה בטבע או במרכיביו עלולה לגרום למחלות או למזל רע ויש צורך לבצע טקס ריפוי לכפר על הפגיעה.[4]

סיורים בפארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על עמק למוני בפארק

מרבית שבילי ההליכה בפארק מתחילים בעיירה יוקסום (אנ') (כ-145 קילומטרים מגנגטוק, בירת סיקים). ניתן לקבל את האישור הדרוש ממרכז החינוך לחיות בר ביוקסום או בכניסה לפארק. מחלקת התיירות של המדינה יחד עם סוכני נסיעות אחרים מארגנים טרקים לדזונגרי (4,050 מטר) ולמקומות אחרים. נקודת טיול פופולרית נוספת כוללת שביל לאגם הירוק עם לאצ'ן, כפר בצפון סיקים כנקודת ההתחלה. אזרחים זרים נדרשים לקבל היתר שטח מוגבל ממשרד הפנים, ממשלת הודו, דלהי לביקור בפארק ובאזור הקשור אליו. אזרחים הודים נדרשים לקבל אישור ממשרד הפנים של המדינה שלהם. גם אישורו של המנהל הראשי של אגף חיות הבר של המדינה הוא חובה לכל מי שמבקר בפארק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוכנית מדעית בין -ממשלתית, שהושקה בשנת 1971 על ידי אונסק"ו, שמטרתה לבסס בסיס מדעי לשיפור היחסים בין אנשים וסביבתם.
  2. ^ סוג של מנזר בודהיסטי טיבטי מבוצר, הכולל גם בית ספר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Khangchendzonga National Park, UNESCO site
  2. ^ Khangchendzonga National Park
  3. ^ Himalayan Forest Thrush
  4. ^ 1 2 3 Advisory Body Evaluation (ICOMOS)
  5. ^ "Tholung Monastery (1789 A.D)". Department of Ecclesiastical Affairs, Government of Sikkim. Department of Information Technology Government of Sikkim. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Tholung Monastery Trekking - 10 Days". Alpine Adventure Club. Alpine Adventure Club Treks & Expedition.
  7. ^ "Khangchendzonga National Park: Tholung monastery in the buffer zone of KBR". UNESCO World Heritage Centre.