הפיגוע בקו 165
| תאריך | 4 באוגוסט 2005 |
|---|---|
| מקום | קו 165 של אגד שעבר בשפרעם, ישראל |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובה M-16 |
| הרוגים | 4 |
| פצועים | 12 |
| מבצע | חייל צה"ל עדן נתן-זאדה |
| מניע | לאומני, טרור יהודי |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   הפיגוע בקו 165 בשפרעם | |
  | |
הפיגוע בקו 165 הוא פיגוע ירי שבוצע בקו 165 של אגד על ידי חייל צה"ל עדן נתן-זאדה ב-4 באוגוסט 2005 בשפרעם. בפיגוע הטרור נרצחו 4 בני אדם ובסיומו נהרג נתן-זאדה בלינץ' על ידי ההמון לאחר שנתפס.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
נתן-זאדה נולד וגדל בראשון לציון. טרם גיוסו לצה״ל, סירב פעמיים להתגייס לשירות חובה בעקבות התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, והושם במעצר. גויס לצה"ל ב-3 בינואר באותה שנה, ונשלח לבצע טירונות במחנה ניצנים. במהלך שירותו סירב להשתתף בהקמת מחנה רעים, כחלק מההכנות להתנתקות. ב-14 ביוני עזב את בסיסו וערק יחד עם נשקו האישי. בשער הכניסה לבסיס הותיר נתן-זאדה מכתב: ”כמו שלא אוכל לציית לפקודה שאומרת לחלל שבת, כך גם לא יכול להיות חלק מארגון שמגרש יהודים”. הוא הוסיף במכתבו גם את המילים "יהודי לא מגרש יהודי", וסיים את המכתב במילים: ”אני אשקול את המשך שירותי”.
למרות חיפושים חוזרים ונשנים של המשטרה הצבאית בבית הוריו בראשון לציון, לא נמצא נתן-זאדה מכיוון שעבר להתגורר בכפר תפוח שבשומרון. משפחתו טענה כי התריעה בפני הצבא כי הוא מחזיק בנשק ונעדר משירות אך הצבא החל לפעול רק לאחר 45 ימים כאשר הוגדר כעריק ולא כנפקד משירות.[1] כרמלה מנשה תיארה שאימו של זאדה פנתה לשורה של גורמים רשמיים בבקשה לעצור את בנה שברח עם נשק, משום שהיא חוששת שיתרחש אסון.[2]
הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 באוגוסט 2005 בשעה 17:05 עלה זאדה לבוש במדי צה"ל על אוטובוס אגד קו 165 (שפרעם דרך קריית אתא) בתחנת היציאה של הקו, תחנת מרכזית המפרץ בחיפה.
כאשר נכנס האוטובוס בשעה 18:03 אל רחוב שייח אמין טריף, המוכר כשכונת הדרוזים בשפרעם, ירה זאדה בנהג האוטובוס מישל בחוס מטווח קצר והרגו. מיד לאחר מכן איבד האוטובוס שליטה והתדרדר עד שנעצר בהמשך הרחוב. זאדה החל לירות לפנים האוטובוס ופגע בשבעה נוסעים נוספים, שלושה מהם: האחיות הזאר ודינא תורקי ונאדר חאיק נהרגו במקום וארבעה נוספים נפצעו.[3] בהמשך ירה זאדה לכל עבר ופצע עוד תשעה בני אדם, לאחר מספר דקות ואחרי שאזלה התחמושות בנשקו הצליחו נוסעי האוטובוס יחד עם קב"ט שפרעם, ג'מאל אעליאן, ושוטר נוסף להשתלט על זאדה ולאזוק אותו. ”קשרתי את החייל באזיקים ועצרתי אותו יחד עם שוטר נוסף, הוא דימם. עצרנו אותו אחרי שהוא רוקן את המחסנית. הוא היה חי ולא נתנו להמון לפגוע בו. לא הצלחנו להוציא אותו מהאוטובוס בגלל ההתקהלות. לפי דעתי הוא נהרג כחצי שעה אחרי שהוא ירה”, סיפר אעליאן.[4]
לאחר הפיגוע החלו מהומות ענק וצוותי ההצלה לא הצליחו להגיע לזירה ולחלץ את הפצועים ואת ההרוגים. כ-30 שוטרים שהיו בזירה ניסו למנוע מאלפי המתפרעים להיכנס אל האוטובוס, אך מספר מתפרעים חדרו אל האוטובוס, פצעו תשעה שוטרים וגרמו למותו של זאדה האזוק. רק לאחר מותו הצליחו כוחות המשטרה לחלץ את גופתו מן הזירה בעזרת רכב שטח משטרתי.
הלוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו, שר הביטחון שאול מופז הודיע שהוא לא יאפשר קבורה של זדה בבית עלמין צבאי "מאחר שהוא לא ראוי להיקבר במקום כזה". גורמים במשרד הביטחון קיימו שיחות עם המשפחה והצליחו לשכנעם לוותר על קבורה צבאית, והוחלט שהוא יקבר בבית עלמין אזרחי בראשון לציון. תושבי האזור עתרו לבג"ץ בדרישה למנוע את הקבורה באזור, בשל חשש שקברו ישמש מוקד עליה לקבר לגורמים קיצוניים.[5] אלוף פיקוד מרכז הודיע שלא יאפשר לקבור את זדה ביהודה ושומרון, ואף הודיע שאם יעשה ניסיון כזה הוא יציב מחסומים שיעצרו את הלוויה, אולם ראש העיר ראשון לציון הכריז שהוא איננו חייב לאפשר קבורה בעיר, כיוון שמקום מגוריו הרשמי של זדה בעת הפיגוע היה כפר תפוח. מנגד, מזכירות כפר תפוח התנגדה לבקשה, משום שלטענתה הוא לא היה תושב המקום.[2]
חקירת הלינץ' בעדן נתן-זאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הפיגוע הראו צילומים מהזירה כי זאדה היה בחיים בסיום האירוע וכי הוא נהרג בידי מתפרעים ולא במהלך האירוע. עם היוודע הדבר פתחה המשטרה בחקירה שבמהלכה נעצרו 12 מתושבי שפרעם ובחודש יוני 2009 הגישה הפרקליטות כתבי אישום נגד שבעה חשודים ושחררה חמישה. השבעה הואשמו בהשתתפות בהתפרעות, בתקיפת שוטרים ובתקיפתו של נתן-זאדה. סעיפי האישום נגדם שנקבעו היו ניסיון לרצח, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתפרעות שסופה נזק.
שבעת העצורים הורשעו. שישה מהם נשלחו למאסר בפועל ואחד לשמונה חודשי מאסר על תנאי. כל הנאשמים זוכו מאישום בעבירת רצח אך הורשעו בעבירות שונות.
- מוניר זקוט, בן 27, הורשע בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ונשפט לשמונה חודשי מאסר על תנאי.
- נעמאן בחוס, בן 37, הורשע בניסיון הריגה, בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, ונשפט ל-24 חודשי מאסר בפועל.
- ארקאן כורבאג', בן 27, הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ובתקיפת שוטר, ונשפט ל-11 חודשי מאסר בפועל.
- באסל קדרי, בן 35, הורשע בניסיון הריגה ובתקיפת שוטר, ונשפט ל-24 חודשי מאסר בפועל.
- באסל חטיב, בן 29, הורשע בניסיון הריגה ובתקיפת שוטר, ונשפט ל-20 חודשי מאסר בפועל.
- פאדי נסראללה, בן 40, הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ובתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ונשפט ל-18 חודשי מאסר בפועל.
- ג'מיל ספורי, בן 49, הורשע בניסיון הריגה ובתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ונשפט ל-24 חודשי מאסר בפועל.[6][7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבת ערוץ 2 על הריגת זאדה, באתר יוטיוב
- 17 שנים לטבח בשפרעם: חקירה מלאת חורים וסימני שאלה באתר שיחה מקומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כתבי ynet, המחבל השאיר מכתב: "לא אגרש יהודים", באתר ynet, 4 באוגוסט 2005
- ^ 1 2 אלי סניור וחנן גרינברג, אלוף הפיקוד: אסור לקבור את המחבל ביו"ש, באתר ynet, 5 באוגוסט 2005
- ^ מקבולה נסאר, עשור לטבח בשפרעם: את נתן זאדה זוכרים, אבל איך קוראים לקורבנות שלו?, באתר שיחה מקומית, 9.8.2015
- ^ ירון דרוקמן ואחיה ראב"ד, שפרעם: פעיל ימין קיצוני ירה ורצח 4 באוטובוס, באתר ynet, 4 באוגוסט 2005
- ^ שירות, הלוויית החייל-המחבל, עדן נתן-זדה - בראשל"צ, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2005
- ^ תוקפי נתן זאדה לכלא, יידוי אבנים בלב חיפה
- ^ קובי מנדל, עונשי מאסר בפועל על מבצעי הלינץ' במחבל היהודי נתן זאדה, באתר וואלה!, 28 בנובמבר 2013
| פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור הראשון של המאה ה-21 | ||
|---|---|---|
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • > | |
| פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | הפיגוע בדלפק אל על בנמל התעופה של לוס אנג'לס (4 ביולי 2002) • הפיגועים במומבסה (28 בנובמבר 2002) • הפיגוע בשגרירות ישראל בטשקנט (30 ביולי 2004) • מתקפת הטרור בסיני (7 באוקטובר 2004) • הפיגוע בשגרירות ישראל במאוריטניה (1 בפברואר 2008) | |