הקולנוע הישראלי: העשור הראשון של המאה ה-21
 |
תחילת המאה ה-21 בקולנוע הישראלי נחשבות לתחילתו של תור זהב של יצירה קולנועית של סרטים עלילתיים באורך מלא בעיקר. בתקופה זו פרחו מספר ההפקות בקולנוע הישראלי, זכו בפרסים ובפרסום רב מסביב לעולם, והחזירו את קהל הצופים בארץ לבתי הקולנוע. שיא התהליך במספר רב של מועמדויות לפרס אוסקר לסרט הזר (שלוש שנים ברציפות, 2006-2009). ולקופרודוקציות בינלאומיות. הסרטים מתאפיינים ברובם ביצירה אישית של במאים צעירים וסרטי ביכורים. הסרטים נחשבים בעלי איכות גימור גבוהה ואיכות (ביחס להפקות הקולנועיות שקדמו להם).
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות ה-90 בקולנוע הישראלי, עברו שינוי מהותי. הקמת ערוצי טלוויזיה מסחריים חדשים(ערוץ 2 בעיקר), והתרבותם של בתי ספר לקולנוע, בראשם סם שפיגל הולידו דור חדש של יוצרי קולנוע ואנשי מקצוע מיומנים. במקביל, החל תהליך של גדילה מסחרית הדרגתית, קרנות קולנוע הוקמו, ענף הפרסום גדל ובאופן כללי נוצרו יותר מקומות עבודה. המצלמה הדיגיטלית הוזילה את מחירי ההפקות. בסוף שנות ה-90, אישורו של חוק הקולנוע נתן זריקת מרץ לתשתית של יוצרים צעירים. פתיחת הסינמה סיטי של האחים אדרי בשנת 2000 תמכה בהפצת והקרנת הסרטים ומשכה את הקהל, ביחד עם פסטיבלי הקולנוע הוותיקים בחיפה ובירושלים שנערכו משנות ה-80.
חתונה מאוחרת וכנפיים שבורות נחשבים לסרטים הראשונים ופורצי הדרך של הקולנוע החדש. (על אף שקדמו להם ההסדר וכיפור) כיוון שהנושא המרכזי בהם עסקו היה משפחה. בכך שתי סנוניות אלו התרחקו מהנושאים הפוליטיים שהעסיקו את הקולנוע בארץ משנות ה-80. וזכו לאהדת הקהל בארץ ובעולם. שני הסרטים גם זכו בפרסים, גם ובארץ וגם בחו"ל. סרטו של ניר ברגמן זכה במסגרת הפנורמה של פסטיבל ברלין, פאלם ספרינגס ובפרס הגדול בפסטיבל הבינלאומי בטוקיו. חתונה מאוחרת זכה בכ-8 פרסים בפסטיבלים במספר מדינות בעולם, בהן: סלובקיה, ארגנטינה, אוקראינה, יוון, נורווגיה, ספרד, פולין, הונג קונג, ניו אורלינס, קנדה וכן פסטיבל קאן. כתוצאה מהזכיות הרבות, מכמות הצופים בארץ, יחד עם אפשרויות ההפצה מחוץ לארץ הסרטים הפכו גם רווחיים מאוד. עיקר הרווחים נעשו כאשר סרט נמכר לחו"ל. (הסרטים שמכרו את מספר הכרטיסים הרב ביותר בארץ, נותרו אסקימו לימון, "קזבלן", וסאלח שבתי).
נקודות ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2001 - בחתונה מאוחרת צופים 270,000 איש בישראל.
- 2002 - כנפיים שבורות זוכה בגראנד פרי בפסטיבל הבינלאומי בטוקיו.
- 2002 - קדמה, סרטו של עמוס גיתאי מתקבל לתחרות הרשמית, בפסטיבל קאן.
- 2004 - ללכת על המים פותח את מסגרת ה"פאנורמה" בפסטיבל ברלין.
- 2004 - מספר שיא של צופים בארץ מאז שנות ה-80. 450,000 צופים לסוף העולם שמאלה.
- 2004 - עטאש/צמאון זוכה בפרס הביקורת בפסטיבל קאן.
- 2006 - מישהו לרוץ איתו פותח את פסטיבל ירושלים (לראשונה סרט ישראלי).
- 2006 - אדמה משוגעת זכה בפרס ראשון בקטגוריית הסרט הזר בפסטיבל סאנדנס 2007, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין זכה הסרט בדב הקריסטל.
- 2007 - ביקור התזמורת זכה בשלושה פרסים בפסטיבל קאן: פרס חביב השופטים, פרס השופטים הצעירים ופרס פיפרסקי (המוענק על ידי איגוד מבקרי הקולנוע הבינלאומי).
- 2007 - יוסף סידר זוכה בפרס דוב הכסף עם סרטו בופור בפסטיבל ברלין.
- 2007 - מדוזות מוקרן בפסטיבל הקולנוע בקאן שבצרפת. בשבוע המבקרים של הפסטיבל, בו התקיימה הבכורה העולמית של הסרט. במהלך הפסטיבל הוענקו ליוצרי הסרט, אתגר קרת ושירה גפן, פרס מצלמת הזהב, פרס המוענק לסרט ביכורים.
- 2008 - בופור מועמד לסרט הזר הטוב ביותר בטקס האוסקר,(ביקור התזמורת לא ענה לדרישות השפה.)
- 2008 - ואלס עם באשיר ו"9.99$", שני סרטים ישראליים מונפשים באורך מלא שיצאו לאקרנים מאז "בעל החלומות" מ-1962.
- 2009 - ואלס עם באשיר זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2008. באותו החודש הוכרז הסרט כמועמד לזכייה באוסקר בקטגוריית הסרט הזר. הסרט זוכה ביותר מ-20 פרסים ברחבי העולם. בהם פרס סזאר ופרס הסרט התיעודי של השנה מטעם איגוד הקולנוע התיעודי הבינלאומי.
- 2010 - עג'מי זוכה במצלמת הזהב ב פסטיבל קאן. הוא מועמד מטעם ישראל ל סרט הזר הטוב ביותר בטקס האוסקר בשנה השלישית ברציפות.
- 2010 - לבנון זכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה.
- 2010 - זוהי סדום מוקרן כשובר קופות ומוכר יותר מ-100,000 כרטיסים בשבוע הראשון להקרנתו בישראל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נטע אלכסנדר, בריחת המוחות הגדולה של הקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2016
