אדמה משוגעת

אדמה משוגעת
	כרזת הסרט
בימוי	דרור שאול
הופק בידי	שרון שמיר, דרור שאול, פיליפה קוברסקי, יוהנס רקסין, בטינה ברוקמפר, אדגרד טנמבאום
תסריט	דרור שאול
עריכה	יצחק צחייק
שחקנים ראשיים	תומר שטיינהוף; רונית יודקביץ'; שי אביבי; הנרי גרסין; גל זייד
מוזיקה	צוף פילוסוף, עדי רנרט
צילום	סבסטיאן אדשמיד
מדינה	ישראל, גרמניה
הקרנת בכורה	29 בספטמבר 2006
משך הקרנה	97 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט דרמה
תקציב	כמיליון דולר
פרסים	4 פרסי אופיר (2006); "דוב הקריסטל" בפסטיבל ברלין; סרט הדרמה הזר בפסטיבל סאנדנס
	דף הסרט ב-IMDb

אדמה משוגעת הוא סרט קולנוע ישראלי של הבמאי והתסריטאי דרור שאול שצולם בשנת 2005 בקיבוץ רוחמה ובקיבוץ ניר אליהו. הסרט מבוסס על חוויותיו האישיות של הבמאי מקיבוץ כיסופים בו גדל^[2]. הסרט יצא לאקרנים בספטמבר 2006, ומאז למעלה מ-145,000 צופים צפו בו בקולנוע^[3]. בהפקתו היו שותפות קרן הקולנוע הישראלי, שידורי קשת, קולנוע השקעות ו-yes.

הסרט זכה בפרס אופיר 2006 לסרט הטוב ביותר. הסרט היה מועמד בעשר קטגוריות וזכה גם בפרס הפסקול, המלחין והעיצוב האמנותי. הסרט זכה בפרס סרט הדרמה הבינלאומי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס. הסרט השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2006, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2007, פוסאן קוריאה, ברלין, מיאמי, איסטנבול ועוד רבים.

הסרט נבחר לייצג את ישראל בתחרות פרסי האוסקר, בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ואף היה מועמד לייצג את ישראל בפרס גלובוס הזהב, אך הוא לא זכה בפרסים אלו. בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין זכה הסרט בדב הקריסטל לסרט עלילתי בקטגוריית סרטי הילדים והנוער. כמו כן זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל מיאמי, ובפסטיבל הסרטים העצמאיים בברמודה זכה הסרט בפרס הראשון (יחד עם הסרט "CashBack" של הבמאי הבריטי שון אליס).

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט מתרחשת בקיבוץ בדרום ישראל, בשנות ה-70. מירי היא אלמנה מעורערת בנפשה ודיכאונית, המתקשה ליישר קו עם האידאולוגיה של האחידות והשוויון הקיבוציים, ובולטת בחריגותה. העלילה מעמידה במרכז את דמותו של דביר, בנה המתבגר של מירי, המוצא עצמו נקרע בין ערכי הקיבוץ והחינוך המשותף שלאורם הוא מתחנך, מול התנהגויות לא הולמות של חברים בקיבוץ, ויחסיו הקרובים עם אמו החריגה והמעורערת, עליה הוא מנסה להגן.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית	דמות
תומר שטיינהוף	דביר אבני
רונית יודקביץ'	מירי
שי אביבי	אברם
אנרי גרסין	סטפאן
גל זייד	שמשון
פיני טבגר	אייל
שרון צוקרמן	אתי

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדות שבעמק - ביצוע: המקהלה הקאמרית תל אביב
אני ממשיך לשיר - ביצוע: שי אביבי
האינטרנציונל
בטהובן – סונטה לפסנתר מס' 8, אופוס 13, "הפתטית" פרק שני
לאן נושבת הרוח - הגבעטרון

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פבלו אוטין, קרחונים בארץ החמסינים - הקולנוע הישראלי החדש - שיחות עם במאים, רסלינג, 2008, הפרק "'אדמה משוגעת' - שיחה עם דרור שאול", עמ' 179–203.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אדמה משוגעת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אדמה משוגעת", באתר AllMovie (באנגלית)
"אדמה משוגעת", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אדמה משוגעת", באתר ספר הקולנוע הישראלי
"אדמה משוגעת", באתר TV.com (באנגלית)
"אדמה משוגעת", באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
"אדמה משוגעת", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
רויטל אורדן ואמיר טל, דיכאון מז'ורי, מלנכוליה או מאבק לקיום אותנטי: שלוש נקודות מבט לניתוח הדמויות המרכזיות בסרט "אדמה משוגעת", באתר פסיכולוגיה עברית
נירית אנדרמן, שני סרטים ישראליים מועמדים ל"גלובוס הזהב", באתר הארץ
הקיבוץ והקולנוע הישראלי (באנגלית)
מרב יודילוביץ', "זה תפקיד חיי", באתר ynet, 5 ביולי 2005

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מרב יודילוביץ', "זה תפקיד חיי", באתר ynet, 5 ביולי 2005
^ "הלך עליו בשדות", באתר הארץ
^ נירית אנדרמן, קופה משוגעת, באתר הארץ

[1] מרב יודילוביץ', "זה תפקיד חיי", באתר ynet, 5 ביולי 2005

[2] "הלך עליו בשדות", באתר הארץ

[3] נירית אנדרמן, קופה משוגעת, באתר הארץ

[1]

[2]

[3]

פרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר
שנות התשעים של המאה העשרים	שורו (1990) • מעבר לים (1991) • החיים על פי אגפא (1992) • נקמתו של איציק פינקלשטיין (1993) • שחור (1994) • חולה אהבה בשיכון ג' (1995) • קלרה הקדושה (1996) • עפולה אקספרס (1997) • קרקס פלשתינה (1998) • החברים של יאנה (1999)
העשור הראשון של המאה העשרים ואחת	ההסדר (2000) • חתונה מאוחרת (2001) • כנפיים שבורות (2002) • האסונות של נינה (2003) • מדורת השבט (2004) • איזה מקום נפלא (2005) • אביבה אהובתי/אדמה משוגעת (2006) • ביקור התזמורת (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • עג'מי (2009)
העשור השני של המאה העשרים ואחת	שליחותו של הממונה על משאבי אנוש (2010) • הערת שוליים (2011) • למלא את החלל (2012) • בית לחם (2013) • גט - המשפט של ויויאן אמסלם (2014) • באבא ג'ון (2015) • סופת חול (2016) • פוקסטרוט (2017) • האופה מברלין (2018) • ימים נוראים (2019)