אדמה משוגעת
 |
|
| כרזת הסרט | |
| במאי | דרור שאול |
|---|---|
| מפיק | שרון שמיר, דרור שאול, פיליפה קוברסקי, יוהנס רקסין, בטינה ברוקמפר, אדגרד טנמבאום |
| תסריטאי | דרור שאול |
| עורך | יצחק צחייק |
| שחקנים ראשיים | תומר שטיינהוף רונית יודקביץ' שי אביבי הנרי גרסין גל זייד |
| מוזיקה | צוף פילוסוף, עדי רנרט |
| מדינה | ישראל, גרמניה |
| הקרנת בכורה | 29 בספטמבר 2006 |
| משך הקרנה | 97 דקות |
| שפת הסרט | עברית, כתוביות באנגלית |
| תקציב | כמיליון דולר[1] |
| פרסים | 4 פרסי אופיר (2006) "דוב הקריסטל" בפסטיבל ברלין סרט הדרמה הזר בפסטיבל סאנדנס |
| דף הסרט ב-IMDb | |
 |
|
אדמה משוגעת הוא סרט קולנוע ישראלי של הבמאי והתסריטאי דרור שאול שצולם בשנת 2005 בקיבוץ רוחמה ובקיבוץ ניר אליהו. הסרט מבוסס על חוויותיו האישיות של הבמאי מקיבוץ כיסופים בו גדל[2]. הסרט יצא לאקרנים בספטמבר 2006, ומאז למעלה מ-145,000 צופים צפו בו בקולנוע[3]. בהפקתו היו שותפות קרן הקולנוע הישראלי, קשת, קולנוע השקעות ו-yes.
הסרט זכה בפרס אופיר 2006 לסרט הטוב ביותר. הסרט היה מועמד בעשר קטגוריות וזכה גם בפרס הפסקול, המלחין והעיצוב האמנותי. הסרט זכה בפרס סרט הדרמה הבינלאומי הטוב ביותר בפסטיבל סאנדנס. הסרט השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2006, פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2007, פוסאן קוריאה, ברלין, מיאמי, איסטנבול ועוד רבים.
הסרט נבחר לייצג את ישראל בתחרות פרסי האוסקר, בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ואף היה מועמד לייצג את ישראל בפרס גלובוס הזהב, אך הוא לא זכה בפרסים אלו. בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין זכה הסרט בדב הקריסטל לסרט עלילתי בקטגוריית סרטי הילדים והנוער. כמו כן זכה בפרס חביב הקהל בפסטיבל מיאמי, ובפסטיבל הסרטים העצמאיים בברמודה זכה הסרט בפרס הראשון (יחד עם הסרט "CashBack" של הבמאי הבריטי שון אליס).
תוכן עניינים
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת הסרט מתרחשת בקיבוץ בדרום ישראל, בשנות ה-70. מירי היא אלמנה מעורערת בנפשה ודיכאונית, המתקשה ליישר קו עם האידאולוגיה של האחידות והשוויון הקיבוציים, ובולטת בחריגותה. העלילה מעמידה במרכז את דמותו של דביר, בנה המתבגר של מירי, המוצא עצמו נקרע בין ערכי הקיבוץ והחינוך המשותף שלאורם הוא מתחנך, מול התנהגויות לא הולמות של חברים בקיבוץ, ויחסיו הקרובים עם אמו החריגה והמעורערת, עליה הוא מנסה להגן.
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שחקנ/ית | דמות |
|---|---|
| תומר שטיינהוף | דביר אבני |
| רונית יודקביץ' | מירי |
| שי אביבי | אברם |
| אנרי גרסין | סטפאן |
| גל זייד | שמשון |
| פיני טבגר | אייל |
| שרון צוקרמן | אתי |
פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שדות שבעמק - ביצוע: המקהלה הקאמרית תל אביב
- אני ממשיך לשיר - ביצוע: שי אביבי
- האינטרנציונל
- בטהובן – סונטה לפסנתר מס' 8, אופוס 13, "הפתטית" פרק שני
- לאן נושבת הרוח - הגבעטרון
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פבלו אוטין, קרחונים בארץ החמסינים - הקולנוע הישראלי החדש - שיחות עם במאים, רסלינג, 2008, הפרק "'אדמה משוגעת' - שיחה עם דרור שאול", עמ' 203-179.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "אדמה משוגעת", בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- רויטל אורדן ואמיר טל, דיכאון מז'ורי, מלנכוליה או מאבק לקיום אותנטי: שלוש נקודות מבט לניתוח הדמויות המרכזיות בסרט "אדמה משוגעת", באתר פסיכולוגיה עברית
- נירית אנדרמן, שני סרטים ישראליים מועמדים ל"גלובוס הזהב", באתר הארץ
- הקיבוץ והקולנוע הישראלי (באנגלית)
- מרב יודילוביץ', "זה תפקיד חיי", באתר ynet, 5 ביולי 2005
- "אדמה משוגעת", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרב יודילוביץ', "זה תפקיד חיי", באתר ynet, 5 ביולי 2005
- ^ "הלך עליו בשדות", באתר הארץ
- ^ נירית אנדרמן, קופה משוגעת, באתר הארץ
| 1990-1999 | שורו (1990) • מעבר לים (1991) • החיים על פי אגפא (1992) • נקמתו של איציק פינקלשטיין (1993) • שחור (1994) • חולה אהבה בשיכון ג' (1995) • קלרה הקדושה (1996) • עפולה אקספרס (1997) • קרקס פלשתינה (1998) • החברים של יאנה (1999) | |
| 2000-2009 | ההסדר (2000) • חתונה מאוחרת (2001) • כנפיים שבורות (2002) • האסונות של נינה (2003) • מדורת השבט (2004) • איזה מקום נפלא (2005) • אביבה אהובתי/אדמה משוגעת (2006) • ביקור התזמורת (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • עג'מי (2009) | |
| 2010-2019 | שליחותו של הממונה על משאבי אנוש (2010) • הערת שוליים (2011) • למלא את החלל (2012) • בית לחם (2013) • גט - המשפט של ויויאן אמסלם (2014) • באבא ג'ון (2015) • סופת חול (2016) | |
