קזבלן (סרט)

קזבלן
Kazablan
	הכרזה המקורית
	הכרזה המקורית
מבוסס על	המחזה "קזבלן" מאת יגאל מוסינזון (1954), ומחזמר מאת יגאל מוסינזון ויואל זילברג (1966)
בימוי	מנחם גולן
הופק בידי	מנחם גולן, יורם גלובוס
תסריט	מנחם גולן, חיים חפר
עריכה	דב הוניג
שחקנים ראשיים	יהורם גאון, אפרת לביא, אריה אליאס
מוזיקה	דובי זלצר. שירים: עמוס אטינגר, חיים חפר, דן אלמגור
צילום	דוד גורפינקל
מדינה	ישראל
חברה מפיצה	מטרו גולדווין מאייר
הקרנת בכורה	7 ביולי 1973
משך הקרנה	123 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט מוזיקלי
	דף הסרט ב־IMDb

קזבלן הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת סרט מוזיקלי וסרטי בורקס, בבימויו של מנחם גולן וכיכובו של יהורם גאון. התסריט נכתב על ידי מנחם גולן וחיים חפר, ועובד על בסיס המחזמר באותו שם משנת 1966. הסרט עלה לאקרנים בישראל ב-7 ביולי 1973, ונכון להיום הוא הסרט השני הכי נצפה בתולדות סרטי הקולנוע הישראלים, עם 1,222,500 כרטיסים שנמכרו (אוכלוסיית המדינה באותה תקופה הייתה כ-2.8 מיליון תושבים).^[2]^[3] כמו כן עלה לאקרנים בארצות הברית ב-8 במאי 1974.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיכון רעוע ביפו גרים ביחד עולים חדשים וותיקים – חלקם מאירופה וחלקם מארצות המזרח. כמו כן, בשכונה מתגורר דייג מבוגר בשם מושיקו בביוף (אריה אליאס) אשר מנחה את עלילת הסרט. בשיכון גר גם יוסף סימן־טוב (יהורם גאון), המכונה בפי כל "קזבלן" (או בקיצור: קָזָה). קזבלן עלה לישראל ממרוקו כילד וגיבש סביבו חבורת בריונים ("הג'מעה"), המציקה לתושבי יפו בכלל ולתושבי השיכון בפרט, למשל על ידי יצירת רעש ומהומה ברחוב בשעת בוקר מוקדמת בה כולם עדיין ישנים.

קזבלן מתעקש כי רחל (אפרת לביא), בתו של מר פלדמן הפולני (יהודה אפרוני), מראשי השיכון היפואי, תאמר לו בוקר טוב, אך מר פלדמן מתנגד, מורה לרחל להיכנס הביתה, ואומר לקזבלן שהוא לא יודע מה זה כבוד. השכנים חוזרים חזרה לבתיהם וקזבלן והג'מעה פוצחים בשיר הידוע "כל הכבוד".

תושבי השכונה יוצאים לעמל יומם, רובם בדוכנים בשוק, מדברים ואף מתעמתים ביניהם (השיר "כולנו יהודים").

רחל מגיעה לחנותו של יאנוש (יוסי גרבר), עולה מהונגריה, סנדלר ותושב השיכון, על מנת לתקן את הנעליים. קזבלן וחבורתו מכנים את יאנוש "גולאש" בשל מוצאו. יאנוש המאוהב ברחל על אף שהוא מבוגר ממנה בשנים רבות, מעניק לה נעליים חדשות איתן היא יוצאת החוצה ונתקלת בקזבלן שעדיין מתעקש שתאמר לו בוקר טוב, וחוסם את דרכה. אביה (מר פלדמן) מגיע להגנתה בריצה, אך רחל משועשעת מכל המצב ומברכת את קזבלן בברכת בוקר טוב והוא מפנה לה את הדרך. מר פלדמן והשכנים מביטים בו במבטי שנאה ובוז והוא הולך משם לבדו ומתגעגע לתחושת בית ושייכות (השיר "יש מקום").

בינתיים מחליטה עיריית תל אביב-יפו להרוס את שיכון העולים ביפו בטענה שהבתים רעועים ועלולים להיהרס בגשם הקרוב. תושבי השיכון מחליטים לא לוותר ומקיימים אסיפה בה הם מחליטים לאסוף כסף כדי לחזק את השיכון על מנת שיהיה ראוי למגורים (השיר "דמוקרטיה"). קזבלן והג'מעה עוברים באסיפה ורואים את הכסף שנאסף וקזבלן מזהיר את מר פלדמן שהכסף "לא יקבל רגליים".

בהמשך אותו ערב, עוברת רחל ברחובות יפו בדרך לביתה לאחר הלימודים, ופוגשת ביאנוש אשר המתין לה מבעוד מועד. הוא מציע לה לצאת איתו והיא מסרבת להצעתו, ויאנוש מתחיל לאחוז בה בכוח. קזבלן, שעבר גם הוא במקרה באותו מקום, עוזר לרחל, מגרש את יאנוש ומלווה אותה לביתה. בדרכם עוקבים אחריהם הג'מעה, אותם מגרש קזבלן כדי שלא יפריעו לו (הג'מעה המשועממים בשיר "מה קרה").

רחל נהנית מההליכה עם קזבלן ומזמינה אותו לארוחת צהריים בשבת בביתה. קזבלן המאוהב מהסס אך מקבל את ההזמנה והולך לפגוש את הג'מעה. בדרכו לשם, תוקפים אותו מאחור שני עובדיו של יאנוש, ששלח אותם כדי לנקום את השפלתו. קזבלן המוכה והחבול פונה להתנחם במועדון הלילה של מאדאם רוזה, שם נמצאים חבריו (השיר "יפו").

מר פלדמן, אביה של רחל, מבין שקזבלן ליווה אותה הביתה ובא לשוחח איתו מחוץ למועדון. הוא מבקש מקזבלן שיניח לה ושימצא מישהי שתהיה "יותר מתאימה" עבורו, כשהוא רומז למוצאו המרוקאי של קזבלן. קזבלן חוזר למועדון מאוכזב ובעלת המועדון מנסה לנחם אותו (השיר "רוזה").

קזבלן מגיע לבית משפחת פלדמן לארוחת הצהריים בשבת אליה הוזמן. מר פלדמן מסרב להצטרף לשולחן ומכנה את קזבלן מהחדר השני גנגסטר. רחל ואימה החורגת מנסות לשכנע את מר פלדמן להצטרף לשולחן ומשאירות את קזבלן לבד בחדר, והוא מבחין בקופסה המוחבאת שבה הונח הכסף שנאסף מתושבי השכונה. הוא דוחף את הקופסה פנימה כדי שתוסתר טוב יותר. הארוחה עוברת בצורה טובה, על אף שזוהי היתקלותו הראשונה של קזבלן המרוקאי עם המאכל גפילטע פיש (אותו הוא מעביר בהיחבא אל החתול). במהלך הארוחה מתגלה כי קזבלן הוא גיבור מלחמה שקיבל צל"ש על חילוץ מפקדו הפצוע משדה הקרב, מה שגורם למר פלדמן להסתכל עליו קצת אחרת. בסיום הארוחה, נוסעים קזבלן ורחל יחד לירושלים במכונית ש"אירגנה" חבורת קזבלן. בזמן שהשניים מטיילים בירושלים מגיע יאנוש לביתו של פלדמן, כדי לשכנע אותו שיגיד לרחל להתחתן איתו ולהפציר בו שיעזבו יחד את השכונה למקום טוב יותר. מר פלדמן מסרב לשתי הבקשות. יאנוש המאוכזב מבחין גם הוא בקופסה שבה נמצא הכסף וגונב אותו.

כאשר קזבלן ורחל חוזרים מירושלים, ממתינה לקזבלן המשטרה, ועוצרת אותו בגין גניבת הכסף, לאחר שהתגלה כי הקופסה בה הוא נשמר ריקה. מר פלדמן וכל תושבי השכונה משוכנעים שקזבלן הוא הגנב, ורק רחל בטוחה שזה לא הוא. אביה סוטר לה כשהיא מתעקשת על כך מולו והיא נמלטת ממנו לחוף (השיר "אני כל כך פוחדת").

קזבלן נמצא במעצר וממתין לחקירתו. הקצין החוקר שמגיע מתגלה כג'וש, מפקדו של קזבלן בצבא (מישה אשרוב), שאותו הציל בקרב בו לחמו. המפגש בין השניים טעון וקזבלן מספר לו בתסכול ובמרמור על בדידותו ואכזבתו מכך שחבריו לשעבר מהצבא, איתם נלחם כתף אל כתף במלחמה ואותם הציל באמצע התופת בסחיבה על גבו, לא נותרו איתו כלל בקשר. ג'וש אומר לו שעליו להפוך לאדם נורמטיבי ושלא צריך להיות לו אכפת מהזמנות שהוא כן או לא מקבל ממי שהיו חבריו למחלקה.

בינתיים הג'מעה דואגים לשיפוץ השכונה, ומביאים משאית, חומרים ומהנדס. כל תושבי השכונה מתגייסים ומבצעים את השיפוץ. כאשר פקחי העירייה מגיעים שוב כדי להודיע על הריסת השכונה, המהנדס מוסר להם את חוות דעתו כי מבני השכונה יציבים כעת ואין צורך בהריסתם.

בינתיים, ג'וש ממשיך בחקירה, אך קזבלן מסרב לומר שלא לקח את הכסף. למרות זאת, ולמרות העובדה שטביעות אצבעותיו נמצאו על הקופסה (משום שדחף אותה פנימי יותר למחבוא), ג'וש מחליט לשחרר את קזבלן.

קזבלן חוזר ליפו ובמהלך הדרך לשם מבין כי עליו להשתחרר מתחושת המרמור והנחיתות (השיר "תרד ממני קזבלן"). הוא מגיע היישר לחנותו של יאנוש, שם הוא מוצא אותו יחד עם רחל שהגיעה כדי לומר ליאנוש שהיא יודעת שהוא הגנב. קזבלן מוציא את רחל החוצה, ומסלק גם את שני עוזריו של יאנוש שתקפו אותו. העוזרים בורחים, אך הג'מעה ממתינים להם כדי לנקום את התקיפה. קזבלן נשאר לבד עם יאנוש בחנות, מכה אותו ושואל איפה הכסף. אחרי דקות ספורות, קזבלן משליך את יאנוש החוצה כשבידיו של יאנוש קופסת נעליים ובה הכסף הגנוב, ואשמתו מוכחת לעיני כל תושבי השכונה. המשטרה מגיעה ועוצרת את יאנוש, וג'וש מזמין את קזבלן אליו הביתה לשבת.

אביה של רחל וכל תושבי השכונה מבינים שהם מיהרו לשפוט את קזבלן וכי הם למעשה חייבים לו תודה. הסרט מסתיים במעמד ברית המילה של בנם של זוג צעיר מתושבי השכונה, בה נקרא התינוק על שמו של קזבלן, והוא זוכה לכבוד כסנדק וכגיבור השכונה (מחרוזת מזמורי ברית מילה).

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית	דמות
יהורם גאון	קזבלן (יוסף סימנטוב)
אפרת לביא	רחל פלדמן
אריה אליאס	מושיקו בביוף
אתי גרוטס	מריומה בביוף
יהודה אפרוני	מר פלדמן
ג'טה לוקה	מניה פלדמן
יוסי גרבר	יאנוש
אברהם רונאי	סרבסקי
מישה אשרוב	ג'וש
יענקלה בן סירא	מר שפיגל
חיים בנאי	שמעון שמעון
גאולה יפת	גברת שמעון
ויקטור עטר	סמל מזרחי
צבי בורודו	מר ניסימוב
מדלן רחמימוב	גברת ניסימוב
עליזה עזיקרי	הזמרת שרלוטה
משה הלל	מוהל / מוכר כדים בשוק
אריה מוסקונה	חבר בחבורת קזבלן
גבי שושן	חבר בחבורת קזבלן
עמוס טל שיר	חבר בחבורת קזבלן
מנחם עיני	חבר בחבורת קזבלן
שמואל לבנה	חבר בחבורת קזבלן
זאב מליכי	חבר בחבורת קזבלן
רזי אמיתי	רקדן
רות אשל	רקדנית
מניה בן־עמי	רקדנית
אליזבת בראון	רקדנית
שרה ברמן	רקדנית
ריטה ג'ילי	רקדנית
שולמית גלר	רקדנית
דוד דביר	רקדן
שלמה חזיז	רקדן
אסתי כץ	רקדנית
עירית דגן	רקדנית
צבי להט	רקדן
רות לוי	רקדנית
מליציה מירנדה	רקדנית
ג'יין מנואל	רקדנית
דב נימור	רקדן
מיכה נס	רקדן
אינה סלע	רקדנית
דוד עוז	רקדן
רות עוזרי	רקדנית
ציפורה פורת	רקדנית
אורית קריין	רקדנית
שלמה רוזמרין	רקדן
אהרן רוזן	רקדן
רחמים רון	רקדן
נטע רמתי	רקדנית
שלמה וישינסקי	המהנדס וישינסקי
יעקב טימן	גרוזיני
מוצי אביב	ניקו אברמסקו
נורית אמיר	שרינה אברמסקו
שושנה מוצפי	שכנה
מרגלית צנעני	שכנה
רחל רביד	שכנה
רגינה גרוטס	מאדאם רוזה
מרים אולייניק	פולניה
בן־עמי שומלי	שוליה של יאנוש
פרוספר ואנונו	שוליה של יאנוש
מצליח בן־אבי	רוכל
עזרא עמרני	רוכל
ראובן עינב	דייג
פנינה גמליאל	רוכלת
זהבה הלר	שכנה
ג'ון פולטון	רוכל
פרדי פאר	שכן
ג'וי מרגנשטיין	רוכלת
אברהם בגיוף	רוכל
סאלי וסטרמן	רוכלת
בלהה יבנה	רוכלת
חנה אורן	שכנה
מיכאל רונן	שכן
מיכאל שדה	שכן
דינה טוילי	שכנה
ישעיהו צפרי	דייג
מרים צפרי	רוכלת
אידה כהן	שכנה
לאה כהן	רוכלת
שושנה קרצמן	רוכלת
זכריה קופל	דייג
דני לו	דייג
דיאנה לדריג'	שכנה
אורי שמר	התינוק בברית־המילה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה "קזבלן" נכתב על ידי יגאל מוסינזון לבקשת ארגון תל"ם (תיאטרון למעברות), שרצו מחזה שיפנה לעולים החדשים. בספטמבר 1954 הוא הועלה כהצגה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של שמואל בונים ובכיכובם של יוסף ידין וחיה הררית. בשנת 1966 הפך המחזה למחזמר, בעיבודם של מוסינזון ויואל זילברג. נוספו לו שירים שנכתבו על ידי עמוס אטינגר, דן אלמגור וחיים חפר, והולחנו על ידי דובי זלצר. כמו כן, הסיפור רוכך וקזבלן - שבגרסה המקורית הואשם ברצח - הואשם בגרסת המחזמר בגנבה בלבד. את המחזמר הפיק גיורא גודיק וביים יואל זילברג. יהורם גאון, אשר כיכב בתפקיד הראשי, פרץ לתודעה הישראלית בזכות המחזמר וחזר לככב גם בעיבוד הקולנועי.

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם בתקציב של 2.8 מיליון לירות ישראליות, בהפקה היקרה ביותר בישראל באותה תקופה. משכורות העובדים היוו כ-700 אלף ל"י.^[4] הצילום נעשה במצלמת פאנאוויזיון שנשכרה מאנגליה על גבי סרט צילום 70 מ"מ, והמוזיקה הוקלטה בשיטת סטריאו.^[5] יהורם גאון, אתי גרוטס ואריה אליאס, אשר גילמו במחזמר המקורי את קזבלן, מריומה ומושיקו, חזרו לגלם את דמויותיהם בסרט. בעוד שעלילת המחזה "קזבלן" מתרחשת ב"שטח הגדול" (כיום גן הפסגה), הרי שבשנות ה-70 לא נותר כמעט שריד ממקום ההתרחשות המקורית, והסרט צולם בשכונת מנשייה הסמוכה, שעמדה באותה עת בפני הריסה.

במקביל לצילומים צולמה גם גרסה בשפה האנגלית בהשתתפות השחקנים המקוריים. מתורגמנים מארצות-הברית ואנגליה עזרו בתרגום התסריט והשירים, והדריכו את השחקנים בהגייה נכונה.^[4]