קזבלן (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קזבלן
Kazablan
קזבלן כרזה עברית.jpeg
הכרזה המקורית
מבוסס על המחזה "קזבלן" מאת יגאל מוסינזון (1954), ומחזמר מאת יגאל מוסינזון ויואל זילברג (1966)
בימוי מנחם גולן
הופק בידי מנחם גולן, יורם גלובוס
תסריט מנחם גולן, חיים חפר
עריכה דב הוניג
שחקנים ראשיים יהורם גאון, אפרת לביא, אריה אליאס
מוזיקה דובי זלצר. שירים: עמוס אטינגר, חיים חפר, דן אלמגור
צילום דוד גורפינקל
מדינה ישראל
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ישראלישראל7 ביולי 1973[1]
משך הקרנה 123 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט מוזיקלי עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יהורם גאון כקזבלן, מתוך הסרט, 1973

קזבלן הוא סרט קולנוע ישראלי מסוגת סרטי בורקס, בבימויו של מנחם גולן וכיכובו של יהורם גאון. התסריט נכתב על ידי מנחם גולן וחיים חפר, ועובד על בסיס המחזמר באותו שם משנת 1966. הסרט עלה לאקרנים בישראל ב-7 ביולי 1973, ונכון להיום הוא הסרט השני הכי נצפה בתולדות סרטי הקולנוע הישראלים, עם 1,222,500 כרטיסים שנמכרו (אוכלוסיית המדינה באותה תקופה הייתה כ-2.8 מיליון תושבים).[2][3] כמו כן עלה לאקרנים בארצות הברית ב-8 במאי 1974.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיכון רעוע ביפו גרים ביחד עולים חדשים וותיקים – חלקם מאירופה וחלקם מארצות המזרח. כמו כן, בשכונה מתגורר דייג מבוגר בשם מושיקו בביוף (אריה אליאס) אשר מנחה את עלילת הסרט. בשיכון גר גם יוסף סימן-טוב(יהורם גאון), המכונה בפי כל "קזבלן" (או בקיצור: קָזָה). קזבלן עלה לישראל ממרוקו כילד וגיבש סביבו חבורת בריונים, המציקה לתושבי יפו בכלל ולתושבי השיכון בפרט. קזבלן ממורמר דרך קבע ומרגיש מקופח, מכיוון שחבריו לשעבר מהצבא, שאיתם נלחם כתף אל כתף במלחמה, שבה קיבל צל"ש על גבורתו בקרב כשהציל את מפקדו באמצע התופת, שכחו אותו. אחת הדוגמאות בהם הוא מוכיח זאת הן שכשאחד מהחברים התחתן ולא הזמין אותו מכיוון שהוא לא ידע את הכתובת.

קזבלן מתאהב ברחל (אפרת לביא), בתו של מר פלדמן הפולני (יהודה אפרוני), מראשי השיכון היפואי, אולם פלדמן אינו רוצה שהוא יצא עם בתו בגלל התנהגותו של קזבלן. עוד אדם המתאהב בה הוא יאנוש (יוסי גרבר) אותו קזבלן וחבורתו מכנים "גולאש", עולה מהונגריה, סנדלר ותושב השיכון. לילה אחד עוברת רחל ברחובות יפו בדרך לביתה לאחר הלימודים, ופוגשת ביאנוש אשר המתין לה מבעוד מועד. הוא מציע לה לצאת איתו והיא מסרבת להצעתו, ויאנוש מתחיל לתפוס אותה בכוח. קזבלן, שעבר גם הוא במקרה באותו מקום, עוזר לרחל ומלווה אותה לביתה. רחל מזמינה את קזבלן לארוחת שבת בביתה. יאנוש המושפל שולח את שני עובדיו עוד באותו לילה ואלה תוקפים את קזבלן מאחור ומכים אותו נמרצות. בינתיים מחליטה עיריית תל אביב-יפו להרוס את שיכון העולים ביפו בטענה שהבתים רעועים ועלולים להיהרס בגשם הקרוב. תושבי השיכון מחליטים לא לוותר ואוספים כסף כדי לחזק את השיכון כדי שיהיה ראוי למגורים, ואת הכסף שאספו הם מחביאים בדירתו של פלדמן.

על אף התנגדותו של אביה, מגיע קזבלן לביתה של רחל לארוחה. ברגע מסוים, כשבני משפחת פלדמן אינם רואים אותו, מסתובב קזבלן בדירה ורואה את הקופסה בה הונח הכסף שנאסף מתושבי השכונה. הוא ניגש ומחביא את הקופסה טוב יותר. הארוחה עוברת מצוין וגם הוריה של רחל מתחילים לקבל אותו. יום לאחר מכן נוסעים קזבלן ורחל יחד לירושלים. בזמן שהשניים מטיילים בירושלים מגיע יאנוש לביתו של פלדמן, כדי לשכנע אותו שיגיד לרחל להתחתן איתו. פלדמן מסרב ויאנוש, שרואה את הקופסה שבה נמצא הכסף, מנצל רגע שבו פלדמן אינו רואה אותו, לוקח את הכסף ונעלם. תושבי השכונה משוכנעים שמי שגנב את הכסף הוא קזבלן וכשהשניים חוזרים מירושלים נעצר קזבלן על ידי המשטרה, שלוקחת אותו לכלא. אחרי מפגש טעון בבית הסוהר עם מפקדו לשעבר בצבא (מישה אשרוב) אותו הציל קזבלן בעבר (בקרב שבו לחמו שניהם), משתחרר קזבלן. הוא חוזר ליפו, מוכיח את אשמתו של יאנוש לעיני כל תושבי השכונה, ונוקם בעוזריו של יאנוש שתקפו אותו. בעקבות זאת, אהבתו של קזבלן לרחל זוכה בברכת הוריה, וקזבלן, שקודם היה שנוא נפשם של תושבי השיכון, הופך לגיבור המקום. הסרט מסתיים במעמד ברית המילה של בנם של זוג צעיר מתושבי השכונה, בה נקרא התינוק על שמו של קזבלן, והוא זוכה לכבוד כסנדק וכגיבור השכונה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
יהורם גאון קזבלן (יוסף סימן טוב)
אפרת לביא רחל פלדמן
אריה אליאס מושיקו בביוף
אתי גרוטס מריומה
יהודה אפרוני מר פלדמן
ג'טה לוקה מניה פלדמן
יוסי גרבר יאנוש
אברהם רונאי סרבסקי
מישה אשרוב ג'וש
יענקלה בן סירא מר שפיגל
חיים בנאי שמעון שמעון
גאולה יפת גברת שמעון
ויקטור אתר מזרחי
צבי בורודו מר ניסימוב
מדלן רחמימוב גברת ניסימוב
עליזה עזיקרי זמרת
משה הלל מוהל / מוכר כדים בשוק
אריה מוסקונה חבר בחבורת קזבלן
גבי שושן חבר בחבורת קזבלן
עמוס טל שיר חבר בחבורת קזבלן
מנחם עיני חבר בחבורת קזבלן
שמואל לבנה חבר בחבורת קזבלן
זאב מליצ'י חבר בחבורת קזבלן
דוד דביר רקדן
צבי להט רקדן
שלמה רוזמרין רקדן
שלמה וישינסקי המהנדס וישינסקי
יעקב טימן גרוזיני
מוצי אביב ניקו אברמסקו
מרגלית צנעני שכנה
רחל רביד שכנה

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה "קזבלן" נכתב על ידי יגאל מוסינזון לבקשת ארגון תל"ם (תיאטרון למעברות), שרצו מחזה שיפנה לעולים החדשים. בספטמבר 1954 הוא הועלה כהצגה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של שמואל בונים ובכיכובם של יוסף ידין וחיה הררית. בשנת 1966 הפך המחזה למחזמר, בעיבודם של מוסינזון ויואל זילברג. נוספו לו שירים שנכתבו על ידי עמוס אטינגר, דן אלמגור וחיים חפר, והולחנו על ידי דובי זלצר. כמו כן, הסיפור רוכך וקזבלן - שבגרסה המקורית הואשם ברצח - הואשם בגרסת המחזמר בגנבה בלבד. את המחזמר הפיק גיורא גודיק וביים יואל זילברג. יהורם גאון, אשר כיכב בתפקיד הראשי, פרץ לתודעה הישראלית בזכות המחזמר וחזר לככב גם בעיבוד הקולנועי.

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם בתקציב של 2.8 מיליון לירות ישראליות, בהפקה היקרה ביותר בישראל באותה תקופה. משכורות העובדים היוו כ-700 אלף ל"י.[4] הצילום נעשה במצלמת פאנאוויזיון שנשכרה מאנגליה על גבי סרט צילום 70 מ"מ, והמוזיקה הוקלטה בשיטת סטריאו.[5] יהורם גאון, אתי גרוטס ואריה אליאס, אשר גילמו במחזמר המקורי את קזבלן, מריומה ומושיקו, חזרו לגלם את דמויותיהם בסרט. בעוד שעלילת המחזה "קזבלן" מתרחשת ב"שטח הגדול" (כיום גן הפסגה), הרי שבשנות ה-70 לא נותר כמעט שריד ממקום ההתרחשות המקורית, והסרט צולם בשכונת מנשייה הסמוכה, שעמדה באותה עת בפני הריסה.

במקביל לצילומים צולמה גם גרסה בשפה האנגלית בהשתתפות השחקנים המקוריים. מתורגמנים מארצות-הברית ואנגליה עזרו בתרגום התסריט והשירים, והדריכו את השחקנים בהגייה נכונה.[4]

שירי הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

את השירים כתב דן אלמגור והלחין דובי זלצר.

  1. כל הכבוד- בביצוע יהורם גאון וחבורת קזבלן
  2. כולנו יהודים- בביצוע אריה אליאס, אתי גרוטס וחבורת קזבלן
  3. יש מקום- בביצוע יהורם גאון
  4. דמוקרטיה- בביצוע אתי גרוטס, יענקל'ה בן-סירא וחבורת קזבלן
  5. מה קרה- בביצוע חבורת קזבלן
  6. יפו- בביצוע עליזה עזיקרי
  7. רוזה- בביצוע יהורם גאון
  8. אני כל כך פוחדת- בביצוע חוה אלברשטיין
  9. תרד ממני, קזבלן- בביצוע יהורם גאון
  10. מזמורי ברית מילה- בביצוע חבורת קזבלן ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השבוע בבתי הקולנוע, מעריב, 6 ביולי 1973
  2. ^ דורון פישלר, מאה הסרטים הישראליים הנצפים בכל הזמנים, באתר עין הדג, 25 בספטמבר 2016
  3. ^ נורית גרץ, סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ג 1993, עמ' 55.
  4. ^ 1 2 יוסי ביילין, טוב, אז למי יש יותר כבוד- המשך, דבר, 29 ביוני 1973, עמ' 44.
  5. ^ יוסי ביילין, טוב, אז למי יש יותר כבוד, דבר, 29 ביוני 1973, עמ' 37.