תוכנית בזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תוכנית בזל

הציונות שואפת להקים לעם היהודי מולדת חוקית בארץ ישראל. לשם השגת מטרה זו שוקל הקונגרס את הצעדים הבאים:

  1. קידום ענייני של התיישבותם בפלשתינה של חקלאים, פועלים ובעלי מלאכה יהודים.
  2. ארגונה וריכוזה של היהדות כולה באמצעות אירועים וגופים מתאימים, מקומיים וכלליים, לפי חוקי כל מדינה.
  3. חיזוק תחושת הלאום והמודעות הלאומית של היהודים.
  4. צעדים מכינים לשם השגת הסכמת הממשלות אשר דרושות לשם השגת מטרת הציונות.
תוכנית בזל, 1897 (מקור, בגרמנית)

תוכנית בזל היא מצעה של התנועה הציונית, שגובש בעת הקונגרס הציוני הראשון בבזל, (שווייץ, 1897) ונוסח על ידי מקס נורדאו. מטרת התוכנית: "הציונות שואפת להקים בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, המובטח לפי משפט הכלל", כלומר: שאיפה להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל, בהסכמתן של אומות העולם. בתוכנית לא נעשה שימוש במונח "מדינה" אלא "בית מולדת", מחשש לתגובת העות'מאנים ששלטו באותה העת בארץ ישראל ויכלו להתנכל ליהודים שם.

דרכי הביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פיתוח תכליתי של ארץ ישראל, וזאת על ידי יישובה בעובדי אדמה, עוסקים במלאכה ועוסקים במשלחי יד.
  2. העלאת יהודים לארץ ישראל.
  3. הגברת הרגש הלאומי היהודי וההכרה בלאומיות היהודים – הגברת רגשי הלאומיות היהודים והכרה של העולם בזכותם של היהודים למדינה משלהם, בהיותם לאום.
  4. פעולות הכנה להשגת משפט הכלל – הסכמת הממשלות השונות להקמת בית לאומי (צ'רטר).

על מנת לממש את תוכנית בזל הוקמה ההסתדרות הציונית, שתפקידהּ היה לרכז את המאמץ הציוני לעלייה, להתיישבות, לרכישת קרקעות בארץ ישראל ולהשגת הצ'רטר מן הממשלות .

ההחלטות שהתקבלו בקונגרס בזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. קיום קונגרס ציוני אשר יתכנס באופן שוטף אחד לשנה, ואשר יהא אסיפה לאומית של העם היהודי לצורך דיון וקבלת החלטות לקבלת הארץ.
  2. בחירות: הצירים ייבחרו על ידי הקהילות ברוכשם את השקל הציוני, המשייכם לתנועה.
  3. הקמת ועד פועל ציוני, אשר יהיה גוף מבצע של החלטות הקונגרס הציוני.
  4. הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל.
למימוש מטרה זו, הוקמו מוסדות השייכים לתנועה הציונית: בנק לאומי – "אוצר התיישבות היהודים", וב-1902 הוקם בנק אנגלו-פלשתינה ביפו, כחברת-בת של הבנק בגולה, שנועד להיות קרן למימון הפעולות הכלכליות-חברתיות של התנועה הציונית; החלו פעולות התיישבות בארץ ישראל ונרכשו קרקעות בה על ידי קרן קיימת לישראל (1901) והמשרד הארצישראלי (1907) בהנהגתו של ארתור רופין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]