נפילת קאבול (2021)
 | ||||||||||||||
| אנשי טליבאן ואזרחים אפגנים בכניסה לנמל התעופה הבינלאומי חאמיד כרזאי | ||||||||||||||
| מערכה: השתלטות הטליבאן על אפגניסטן | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת אפגניסטן | ||||||||||||||
| תאריך הסכסוך | 15 באוגוסט 2021 | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי |
2021 Kabul Airlift  | |||||||||||||
| מקום | קאבול, אפגניסטן | |||||||||||||
| קואורדינטות | 34°30′00″N 69°10′00″E / 34.5°N 69.166666666667°E | |||||||||||||
| תוצאה |
ניצחון עבור הטליבאן
| |||||||||||||
| ||||||||||||||
 | ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
נפילת קאבול הייתה כיבושה של העיר קאבול, בירת אפגניסטן, על ידי כוחות הטליבאן ב-15 באוגוסט 2021. נפילת העיר הייתה שיא המתקפה הצבאית שהחלה במדינה במאי 2021 נגד הממשלה האפגנית. כיבוש העיר התרחש שעות לאחר שנשיא המדינה אשרף גאני נמלט מהמדינה. רוב ערי הבירה של מחוזות אפגניסטן נפלו ברצף במהלך נסיגת הכוחות האמריקאיים במסגרת הסכם דוחה (אנ') שנחתם בפברואר 2020 בין ארצות הברית לטליבאן.[12][13][14]
הערכות קהילת המודיעין האמריקאית קבעו במקור כי קאבול עשויה ליפול בתוך חודשים או שבועות לאחר נסיגת הכוחות האמריקאיים מאפגניסטן, אם כי המצב הביטחוני הידרדר במהירות, מה שהוביל את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן להודות ב-16 באוגוסט כי "הדבר התפתח מהר יותר משציפינו".[15][16]
המשא ומתן בין משלחת הטליבאן לבין גורמים באפגניסטן נמשך. הטליבאן דרש העברת שלטון שקטה,[17] והממשלה הכריזה על נכונותה לעמוד בכך, והעדיפה העברת סמכויות על ממשלת מעבר,[18] בעוד שהטליבאן שואף לכניסה ישירה שלהם לשלטון.[19] במדינה נותרו מספר כוחות נאט"ו המספקים אבטחה לפינוי של אזרחי מדינותיהם ושל אזרחים אפגנים המבקשים להימלט מהמדינה.[20]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – השתלטות הטליבאן על אפגניסטן
ב-1 במאי 2021, הטליבאן וקבוצות מיליטנטיות בעלות בריתה החלו במתקפה נרחבת במדינה, במקביל לנסיגת רוב הכוחות האמריקאיים מאפגניסטן. לאחר תבוסתו המהירה ברחבי המדינה, הצבא האפגני (אנ') נותר במצב של כאוס, ורק שתי יחידות נשארו בתפקוד באמצע חודש אוגוסט: גיס 201 (אנ') ודיוויזיה 111, שתיהן ממוקמות בקאבול. עיר הבירה עצמה נותרה מכותרת לאחר שכוחות הטאליבן כבשו את הערים מיחטרלם (אנ'), שראנה (אנ'), גרדז (אנ'), אסדבאד (אנ') וערים נוספות, וכן מחוזות במזרח. בימים שקדמו לנפילה, התחזיות בנוגע למצב הביטחוני של קאבול החמירו במהירות. הערכת מודיעין אמריקאית מתחילת אוגוסט מצאה כי קאבול יכולה להחזיק מעמד מספר חודשים, אך כחמישה ימים לפני שהטליבאן הגיע לקאבול, המודיעין הניח שהבירה תחזיק מעמד "30 עד 90 יום",[21][22][16] ותוך יומיים, המודיעין הניח מחדש שהעיר תיפול תוך שבוע.[23]
הלחימה והתמוטטות ממשלת אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 באוגוסט 2021 הנחה פיקוד הטליבאן את כוחותיו לעצור את התקדמותם לעבר שערי קאבול, והצהיר כי לא ישתלט על העיר בכוח, על אף שכוחותיהם נכנסו לפאתיה.[24] המקומיים דיווחו כי לוחמי הטליבאן מתקדמים לאזורים העירוניים למרות ההצהרות הרשמיות של מנהיגיהם.[25][18] לאחר מספר עימותים, המורדים לכדו את בית הסוהר פול-צ'ארחי (אנ'), בית הסוהר הגדול באפגניסטן, ושחררו את כל האסירים, ביניהם אנשי המדינה האסלאמית ואל-קאעדה, על פי הדיווחים.[26] לוחמי הטליבאן הניפו את דגלם בכמה אזורים בעיר, ודרשו מכמה שוטרים למסור להם את כל כלי הנשק שלהם.[25] שדה התעופה בגראם ומתקן המעצר בפרוואן (אנ'), בו הוחזקו 5,000 אסירים, נפלו גם הם בידי הטליבאן.[25][27]
לפחות 22 מטוסים של חיל האוויר האפגני (אנ') ו-24 מסוקים שהובילו 585 אנשי צבא אפגניים נמלטו לאוזבקיסטן. מטוס סופר טוקאנו (אנ') אפגני התרסק לאחר שחצה את הגבול, והשלטונות האוזבקיים פרסמו דיווחים סותרים על הסיבה לכך. בנוסף, שני מטוסים צבאיים אפגניים שעליהם מעל ל-100 חיילים נחתו בעיר בוח'תר שבטג'יקיסטן.[28]
בהצהרה שמסר משרד הפנים האפגני נאמר כי הנשיא אשרף גאני החליט לוותר על השלטון וכי תקום ממשלת מעבר בראשות הטליבאן.[29] לאחר מכן הלחימה גוועה, אם כי אזרחים רבים נותרו מפוחדים והתבצרו בבתיהם.[25] בשעה 11:17 (זמן מרכז אירופה), דווח כי מנהלי המשא ומתן מטעם הטליבאן הגיעו לארמון הנשיאות כדי להתחיל בהעברת השלטון.[30] אף על פי שהמשא ומתן היה מתוח, הממשלה הכריזה על נכונותה להיכנע לטליבאן על קאבול בצורה שקטה,[18][17] וקראה לאזרחים להישאר רגועים.[31] רשת אל-ערביה דיווחה כי תוקם ממשלת מעבר בהנהגתו של השר לשעבר עלי ג'לאלי (אנ'),[32] אך מאוחר יותר הטליבאן הכחיש את הידיעה.[33]
מאוחר יותר באותו יום, דיווחי חדשות מאפגניסטן ומהודו טענו כי הנשיא גאני עזב את אפגניסטן[34][35][36] יחד עם סגן הנשיא אמרוללה סאלח; על פי הדיווחים, שניהם טסו לטג'יקיסטן.[37] ארמון הנשיאות של קאבול, ארג, פונה על ידי מסוקים. באותו זמן, עבד אל-ע'ני בראדר, ממייסדי הטליבאן, הגיע לשדה התעופה בקאבול כדי להתכונן לקראת השתלטות הממשלה.[6]
בשעה 20:55 (זמן מקומי) טען הטליבאן כי השתלטו על הארג, ממנו התפנה הנשיא גאני מוקדם יותר באותו יום. לפי הטענות, כל שאר עובדי הארמון התבקשו לעזוב לאחר עזיבתו של גאני.[38] כתבים מאל-ג'זירה הורשו מאוחר יותר להיכנס לארג וראיינו מיליציות של הטליבאן.[39]
בערך בשעה 21:12 (זמן מקומי), נמסר כי הטליבאן יכריז בקרוב על כינונה של האמירות האסלאמית של אפגניסטן בארג, ועל החזרה לסמליות הרשמית של ממשלת הטליבאן כפי שהייתה בשנים 1996 עד 2001.[40] בסביבות השעה 23:00 (שעון מקומי) פרסם גאני ברשת החברתית פייסבוק כי הוא ברח בניסיון להימנע מקרב עקוב מדם וכי "הטליבאן ניצחו בשיקול הדעת של חרבותיהם ותותחיהם".[41]
פינויים משדה התעופה בקאבול[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – השתלטות הטליבאן על אפגניסטן
מכיוון שהטליבאן השתלט על כל מעברי הגבול, נמל התעופה של קאבול נשאר המסלול המאובטח היחיד החוצה מאפגניסטן.[42] לאחר נפילת הראת ב-12 באוגוסט הודיעו ארצות הברית והממלכה המאוחדת על פריסת 3,000 ו-600 מכוחותיהן, בהתאמה, בשדה התעופה בקאבול על מנת להבטיח את התובלה האווירית של אזרחיהן, צוותי השגרירות שלהן ואזרחי אפגניסטן שעבדו עם כוחות הקואליציה, אל מחוץ למדינה.[42] גורמים אמריקאיים אמרו כי פריסתם הראשונה תתבצע בתוך 24 עד 48 שעות וכי כל כוחותיהם עדיין צפויים לעזוב את אפגניסטן עד סוף אוגוסט 2021.[43] ב-13 באוגוסט נשלח תזכיר לכל צוות השגרירות בקריאה להיפטר מ"פריטים עליהם מודפסים לוגואים של השגרירות או הסוכנות, דגלי ארצות הברית או פריטים שיכולים לשמש לרעה במאמצי תעמולה".[44] באותו זמן ניתן היה לראות ענני עשן קטנים ליד גג השגרירות, כאשר דווח כי דיפלומטים משמידים במהירות מסמכים מסווגים וחומרים רגישים אחרים.[42] בין המסמכים שהושמדו היו דרכונים של אזרחים אפגנים אשר ביקשו אשרות.[45]
בעוד הטליבאן הקיף את קאבול והחל בדרכו לעברה, נראו מסוקי CH-47 צ'ינוק, UH-60 בלקהוק ו-CH-46 אביר הים של טייסת מחלקת המדינה נוחתים בשגרירות האמריקאית על מנת לבצע פינויים. שיירה של רכבי SUV משוריינים (רכבי שטח) יצאה משטחי השגרירות, ועל פי הדיווחים נראה מסוק תקיפה מפעיל זיקוקים באזור כדי להתגונן מפני ירי אפשרי.[42] יחד עם אנשי השגרירות נותרו בעיר 5,000 חיילים אמריקאים וכמה כוחות של נאט"ו.[46][20] מאוחר יותר אישרה ממשלת ארצות הברית פריסה של 1,000 חיילים נוספים מהדיוויזיה המוטסת ה-82 לשדה התעופה, מה שחיזק את נוכחות הכוחות בקאבול ל-6,000, כדי להקל על הפינויים.[47]
הבהלה התפשטה בקרב האוכלוסייה האזרחית כשהטליבאן החל בהשתלטות על הבירה, ואזרחים רבים מיהרו לבתיהם או לשדה התעופה, שנשאר בשליטת נאט"ו לאחר שהתפרקה ממשלת אפגניסטן.[42][25][31] מצב כאוטי התפתח כאשר אלפי אזרחים אפגנים נמלטים מיהרו לשדה התעופה בקאבול, ומאות הצטופפו על מסלול ההמראה בניסיון לתפוס טיסות אל מחוץ לעיר; חלקם טיפסו על קירות גבול כדי להיכנס למסלול ההמראה.[48][49] חיילים אמריקאים הטיסו מסוקים בגובה נמוך מעל לפני הקרקע על מנת להשיג שליטה על ההמונים, פרסו רימוני עשן, ומדי פעם ירו יריות אזהרה לאוויר כדי לפזר אנשים המנסים לעלות בכוח על מטוסים.[50][51][52] קטעי וידאו בהם נראים מאות אנשים רצים לצד מטוס תובלה C-17A של הצבא האמריקאי שנסע על המסלול הופץ ברחבי הרשת; ניתן היה לראות מספר אנשים נצמדים למטוס, ממש מתחת לכנף. אחרים רצו לצידו "מנופפים וצועקים".[53] על פי הדיווחים, לפחות שני אנשים, בניסיון לכאורה להתגנב לטיסה, הראו כי הם "נופלים מהתושבת מיד לאחר ההמראה". מאוחר יותר נמצאה גופה נוספת בכן הנחיתה של ה-C-17.[54] אחד הקורבנות זוהה כזאקי אנווארי, כדורגלן בן 19 ששיחק בין השאר בנבחרת הנוער של אפגניסטן, שנתלה על המטוס ונפל אל מותו.[55] שלוש גופות, ביניהן אחת של אישה, נמצאו גם על הקרקע בחוץ ליד בניין טרמינל הנוסעים, אך סיבת המוות שלהם לא הייתה ברורה, אם כי כמה משקיפים שיערו שאולי הם מתו במהלך סערה.[50][56] בסופו של דבר אושר כי שבעה בני אדם מתו במהלך פינוי שדה התעופה – ביניהם שני גברים חמושים שנורו לאחר שהתקרבו לנחתים אמריקאים, על פי מחלקת ההגנה האמריקאית. הנחתים לא נפצעו והגברים לא זוהו.[50][57]
בערך בשעה 20:30 (שעון מקומי), עלו דיווחים על כך ששגרירות ארצות הברית בוערת באש. השגרירות פרסמה הצהרה המורה לאזרחי ארצות הברית באזור לתפוס מחסה במקום.[39] מזכיר המדינה, אנתוני בלינקן, הודיע כי השגרירות תועבר לשדה התעופה[58] כשהצבא האמריקאי ישתלט על הביטחון והתנועה האווירית במקום.[59] עד כה הודיעו מדינות שונות אחרות על תוכניות לפנות את השגרירויות שלהן, ביניהן ספרד, גרמניה, בריטניה והולנד.[60][61] ממשלת גרמניה הודיעה כי היא תשלח מטוסי A400M אטלס עם משלחת של צנחנים לצורך פינוי, והוסיפה כי לא תבקש את האישור הפרלמנטרי הנדרש לפעולה אלא רק לאחר השלמת המשימה.[62] על פי הדיווחים, ממשלת איטליה העבירה את עובדי השגרירות שלה וכן את משפחותיהם של 30 עובדים אפגנים לשדה התעופה בקאבול תחת אבטחת הקרביניירי כדי להתכונן לפינוי.[63] על פי הדיווחים, להודו היו מטוסי תובלה מסוג C-17 שהוכנו על מנת לפנות את הצוות הדיפלומטי ההודי, אך ציפתה שייקח יותר זמן עד שהטליבאן יכבוש את קאבול.[64] קבוצה אחת של דיפלומטים הודים לוותה לשדה התעופה על ידי הטליבאן, וניהלה משא ומתן על הליווי, לאחר שהטליבאן חסמו את יציאתם מהשגרירות ההודית מספר פעמים.[65] אלבניה מסרה כי היא קיבלה בקשה מארצות הברית לשמש כמרכז מעבר למפונים.[66]
טיסה של חברת התעופה אמירטס אל קאבול הופנתה, ומאוחר יותר חזרה לדובאי[67] וחברת התעופה פליי דובאי של איחוד האמירויות הערביות הודיעה כי תשהה את הטיסות לקאבול ב-16 באוגוסט.[68] עד 16 באוגוסט הודיעו גם רוב חברות התעופה האחרות על השהיית הטיסות לקאבול. רשות התעופה האזרחית באפגניסטן (אנ') הודיעה כי היא שחררה את המרחב האווירי של קאבול לצבא והזהירה כי "כל מעבר דרך המרחב האווירי של קאבול יהיה בלתי מבוקר".[69]
הפנטגון אישר ב-16 באוגוסט כי ראש פיקוד מרכז של ארצות הברית, הגנרל קנת' פ. מקנזי ג'וניור, פגש את מנהיגי הטליבאן בקטר על מנת להשיג הסכם. על פי הדיווחים, הטליבאן הסכים לאפשר את המשך טיסות הפינוי האמריקאיות בשדה התעופה בקאבול ללא עכבות.[70] רכבות אוויריות בינלאומיות של מפונים חודשו עד 17 באוגוסט לאחר הפסקה זמנית של פינוי מסלול ההמראה מאזרחים[71] כאשר הפנטגון אישר כי נמל התעופה פתוח לכל הטיסות הצבאיות והטיסות המסחריות המוגבלות. גורמים בפנטגון הוסיפו כי מאמצי הפינוי צפויים להאיץ והם אמורים להימשך עד 31 באוגוסט.[72]
תצלום של למעלה מ-800 פליטים שנדחסו במטוס C-17 אמריקאי הממריא מקאבול שותף באופן נרחב ברשתות החברתיות.[73][74][75] העיתון הצרפתי לה מונד כתב כי התמונה הפכה ל"סמל הבריחה מהטליבאן".[76] בסרטון נוסף, שהפך לוויראלי ב-17 באוגוסט, נראה גבר המנסה להימלט מהמדינה, אשר צילם את עצמו ועוד אנשים לצידו נצמדים למטוס צבאי מסוג C-17.[77] תצלום של חייל אמריקאי אוחז בדגל מקופל של השגרירות האמריקאית במהלך הפינויים פורסם והופץ על ידי כלי תקשורת.[78]
ב-18 באוגוסט דווח כי מתורגמן אפגני שעבד עבור הצבא האוסטרלי נורה ברגלו על ידי הטליבאן בעת שחצה מחסום המוביל לשדה התעופה.[79] באותו יום, דווח עוד כי טיסת הפינוי האוסטרלית הראשונה יצאה משדה התעופה עם 26 איש בלבד על המטוס, אף על פי שהמטוס יכול להכיל מעל ל-120 איש.[80] טיסת הפינוי הגרמנית הראשונה יום קודם לכן הובילה גם היא מספר נמוך של מפונים, והיא המריאה עם 7 אנשים בלבד על המטוס.[81]
ב-19 באוגוסט הצהיר שר ההגנה הבריטי בן וולאס (אנ') כי טיסות הפינוי לא יכולות לקחת ילדים ללא ליווי מבוגר, לאחר שפורסמו ברשתות החברתיות סרטונים בהם נראו משפחות נואשות מנסות לשכנע את חיילי נאט"ו לקחת את ילדיהם למקום מבטחים.[82] באותו יום דיווח הגרדיאן כי ממשלת בריטניה הודיעה ל-125 השומרים האפגנים ששמרו על השגרירות הבריטית בקאבול כי לא יוצע להם מקלט בבריטניה.[83] באותו ערב הודיעה ממשלת פינלנד כי היא מתכוננת לשלוח כוחות לשדה התעופה כדי לסייע בפינויים, כאשר כ-60 אזרחים פינים עדיין תקועים בקאבול.[84] העיתון הצרפתי ליברסיון השיג דו"ח מסווג של האו"ם שמצא כי לטליבאן יש רשימות עדיפויות של אנשים שעליהם לעצור וכי הם גם שמו למטרה משפחות של אנשים שעבדו עם הממשלה ועם נאט"ו.[85]
ב-21 באוגוסט דיווח ה"אינדיאן אקספרס" (אנ') כי הטליבאן חסם 72 סיקים והינדים אפגנים מלעלות על טיסת פינוי של חיל האוויר ההודי.[86] בבוקר אותו יום דיווחה קים סנגופטה מהאינדפנדנט כי לפחות ארבע נשים נמחצו למוות בעומס של אנשים על כביש צר המוביל לשדה התעופה.[87] בשעות אחר הצהריים, ממשלת ארצות הברית המליצה לאזרחים אמריקאים לא לנסוע לשדה התעופה בגלל סיכונים פוטנציאליים.[88][89]
ב-22 באוגוסט, תאגיד השידור האוסטרלי חשף כי ממשלת אוסטרליה שללה ויזות למעל 100 אפגנים שעבדו כמאבטחים בשגרירות אוסטרליה.[90] באחת הטיסות שבאותו היום אל בסיס רמשטיין שבגרמניה, אישה ילדה.[91] באותו ערב, לויד אוסטין, מזכיר ההגנה של ארצות הברית, הורה על הפעלת הצי האווירי האזרחי הרזרבי (אנ') כדי לסייע בפינויים, והייתה זו הפעם השלישית בלבד לכל אורך ההיסטוריה שהצי הופעל.[92] עד סוף אותו יום, לפחות 28,000 איש פונו מקאבול באופן רשמי ו-13 מדינות הסכימו לארח באופן זמני מהגרים אמריקאים, אך עוד עשרות אלפים אזרחים זרים ואפגנים בסיכון נשארו תקועים בקאבול.[93]
ב-23 באוגוסט, ממשלת בריטניה הודיעה כי היא לא תמשיך בפינויים לאחר שהכוחות האמריקאיים ייסוגו משדה התעופה, ועם זאת, הממשלה תבקש מהאמריקאים שלא לסגת בסוף החודש בפגישת חירום של G7.[94][95] הטליבאן רמזו כי הם לא מוכנים להאריך את המועד הסופי לנסיגה האמריקאית ב-31 באוגוסט.[96] בערך בשעה 7:00 (שעון מקומי) באותו הבוקר, שומר אפגני נהרג ושלושה אנשים נפצעו בחילופי איש בין חיילים אפגנים, אמריקאים וגרמנים לבין תוקפים אלמונים.[97] אירלנד אישרה פריסה של יחידה קטנה של כוחות מיוחדים של הצבא האירי ודיפלומטרים אירים בשדה התעופה של קאבול עבור פינוי אזרחים אירים.[98] ממשלת קנדה אישרה רשמית כי כוחות מיוחדים קנדיים החלו בפעילות מחוץ לנמל התעופה על מנת לסייע בפינוי אנשים.[99] הנשיא ביידן אמר כי עד כה הטליבאן עמדו בהבטחותיהם ולא נקטו בפעולה כלשהי נגד הכוחות האמריקאיים השולטים בנמל התעופה בקאבול.[100]
ב-23 באוגוסט, ראש ה-CIA, ויליאם ברנס, ערך פגישה סודית בקאבול עם מנהיג הטליבאן עבד אל-ע'ני בראדר, אשר חזר לאפגניסטן מקטר, כדי לדון בנושא המועד הסופי לנסיגת הצבא האמריקאי מאפגניסטן ב-31 באוגוסט.[101][102]
ב-24 באוגוסט, יבגני ינין (אנ'), סגן שר החוץ האוקראיני, טען כי טיסת פינוי נחטפה והוטסה לאיראן. עם זאת, גם ממשלת איראן וגם ממשלת אוקראינה הכחישו שהתרחש אירוע כזה.[103]
ב-26 באוגוסט התרחש פיצוץ מחוץ לנמל התעופה בקאבול, אשר הביא למספר רב של הרוגים ופצועים. מוקדם יותר באותו יום דו"ח מודיעין הצביע על כך ש"פיגוע טרור קטלני מאוד" עשוי להתרחש בשדה התעופה תוך מספר שעות.[104]
השפעה על אזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.png)
חלק מהמקומיים, בייחוד נשים, חששו מחזרת שלטון הטליבאן, וחלקם סיפרו כי הם מרגישים נבגדים ונטושים על ידי ממשלת גאני ובעלות הברית בנאט"ו.[105][106][107] רחובות קאבול היו פקוקים ומלאים תושבים הממהרים לעבר שדה התעופה, אשר חלקם נטשו את כלי הרכב והמשיכו ברגל בין הרכבים.[108] תורים ארוכים השתרכו מחוץ לשדה התעופה ולשגרירויות זרות, כאשר תושבים ממתינים בחום בתקווה שיוכלו להבטיח ויזות או טיסות אל מחוץ למדינה.[109] תושבים שעבדו עם הממשלה ועם ארגונים בינלאומיים סיפרו כי השמידו את תעודות הזהות שלהם כדי להימנע מלהיות מסומנים על ידי הטליבאן, ורבים מאלה שנמלטו לשדה התעופה לא לקחו עמם רכוש.[110] מיעוט של התושבים חגג את התקדמות הטליבאן.[25] יום לפני הנפילה, מנהל מעבדת המדיניות באפגניסטן, טימור שרן, אמר לרדיו אירופה החופשית/רדיו חרות כי "כשעשיתי קניות בעיר היום הרגשתי שאנשים שרויים בתחושת תקיעות; תקועים בעתיד לא בטוח ואף פעם לא מסוגלים לחלום, לשאוף, לחשוב ולהאמין יותר".[111] זריפה גפארי (אנ'), ראשת עיריית מיידן שר (אנ') לשעבר, שעבדה עם משרד הביטחון בקאבול, אמרה לתקשורת כי "אין מי שיעזור לי או למשפחתי. אני פשוט יושבת איתם ועם בעלי. והם יבואו בשביל אנשים כמוני ויהרגו אותי. אני לא יכולה לעזוב את המשפחה שלי. ובכל מקרה, לאן הייתי הולכת?"[112]
עוד דווח כי מכירות הבורקה (המכונה באפגניסטן "צ'דארי") זינקו בימים שקדמו להגעת הטליבאן, והמחיר של כל יחידה עלה מכ-200 אפגני לכ-3,000 אפגני (כ-7.50 ש"ח ל-112 ש"ח), בשל החשש שהטליבאן יטיל את לבישתו מחדש כחובה על נשים ויסמן כמטרה נשים שסירבו.[113] אישה אחת בקאבול סיפרה לגרדיאן כי סטודנטיות פונו ממעונות האוניברסיטה שלהן לפני שהטליבאן הצליח להגיע אליהן וכי נשים בעלות השכלה אוניברסיטאית ברחבי העיר מסתירות את התעודות.[114] ח'לידה פופאל (אנ'), לשעבר קפטנית נבחרת אפגניסטן בכדורגל נשים, יעצה לשחקניות נבחרת הנשים לשרוף את המדים כדי להימנע מפעולות תגמול.[115] חנויות בעיר החלו לקשקש על פרסומות המציגות נשים ולהסירן, וכרזות שעליהן תמונות של נשים הושחתו.[116][117]
התושבים דיווחו על עלייה גדולה במחירי המזון.[25] מספר רב של ספקים בקאבול ניסו לפרוע את מניותיהם בתקווה לגייס מספיק כסף כדי להימלט מהמדינה.[118] כמו כן, הועלו חששות לגבי אלפי הפליטים שנמלטו מהתקדמות הטליבאן במקומות אחרים במדינה וכעת מצאו את עצמם תקועים בקאבול.[119]
בערב יום הנפילה פרסם המוזיאון הלאומי של אפגניסטן (אנ') הודעה בפייסבוק בה נכתב כי המשך המצב יגרום "דאגה עצומה לבטיחות חפצי המוזיאון והסחורה עבור עובדי המוזיאון".[120][121] צוותי הבריאות הניידים של ארגון הבריאות העולמי בעיר הפסיקו את פעילותם עקב חששות בטיחותיים וכי האספקה של ציוד רפואי דרך שדה התעופה נפגעה משמעותית.[122]
ב-16 באוגוסט רוב רחובות העיר היו שוממים, למעט אלו המובילים לשדה התעופה, עם עסקים סגורים ומחסומי אבטחה של הצבא אשר אינם מאוישים. עם זאת, לוחמי הטליבאן נצפו צועדים עם דגלם ונשקם ומצלמים תמונות סלפי ליד אתרים חשובים בקבול.[123] חיילי הטליבאן נצפו גם הם כשהם עוברים מדלת לדלת בחיפושים אחר עובדי ממשלה אפגניים ופעילי לזכויות אדם.[124] בימים שלאחר הנפילה דיווחו מספר תושבים כי הטליבאן הטיל איסור על יציאת נשים מבתיהן ללא גבר מלווה וכי מספר עסקים בעיר שהיו בניהול נשים נסגרו.[125] תחנות טלוויזיה מקומיות החלו לצנזר שידורי חוץ ובידור, בעוד גופי השידור הממשלתיים הפסיקו לשדר כמעט את כל השידורים, מלבד הצהרות הטליבאן והטפות אסלאמיות.[126][127] הטליבאן החל גם לסלק נשים עיתונאיות מתפקידן.[128]
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא אפגניסטן לשעבר, חאמיד כרזאי, קרא בפומבי להעברת שלטון שקטה, והבטיח שהוא יישאר בקאבול יחד עם בנותיו.[130]
ארצות הברית, גרמניה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, קנדה, הודו ושוודיה פינו את שגרירויותיהן. סין, איראן, פקיסטן, רוסיה וטורקיה הודיעו כי אינן מתכוונות לסגור את השגרירויות שלהן.[131][132][133] כמה ממשלות, בהן שוודיה, גרמניה ופינלנד, הודיעו כי הן עתידות להשהות את כספי סיוע הפיתוח לאפגניסטן.[134] מדינות אחרות, כולל אלו שאין להן נוכחות דיפלומטית באפגניסטן, החלו או האיצו את המאמצים לסייע לאזרחיהן לעזוב את המדינה.[135][136]
על פי נורת' פרס, אתר חדשות סורי, מורל הגופים הג'יהאדיסטים והקיצוניים באזורים כמו סוריה ועיראק, כולל תחריר א-שאם, עלה באופן דרמטי בעקבות נפילת קאבול.[137][138] קולין קלארק, מנהל מחקר במרכז סופאן אמר כי הוא "צופה גל תעמולה כבד [מצד קבוצות ג'יהאדיסטיות], במיוחד לקראת יום השנה ה-20 לפיגועי 11 בספטמבר".[139][140][141] השתלטות הטליבאן זכתה לתשואות גם בקרב קבוצות ימין רדיקלי בצפון אמריקה ובאירופה.[142][143]
מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג ברית המועצות שפיקח על הנסיגה הסובייטית מאפגניסטן בשנת 1988, טען כי "נאט"ו וארצות הברית היו צריכות להודות בכישלון מוקדם יותר" וכי הקמפיין של נאט"ו באפגניסטן היה "מפעל כושל מלכתחילה" שהתבסס על "הגזמה של איום ורעיונות גאופוליטיים המוגדרים בצורה גרועה".[144] זוכת פרס נובל מלאלה יוספזאי, ששרדה ניסיון התנקשות על ידי טהריק-אי-טליבאן פקיסטן (אנ') בשנת 2012, אמרה כי היא "בהלם מוחלט" ו"דואגת מאוד לגבי נשים, מיעוטים ופעילי זכויות אדם".[145] הסופר האפגני ח'אלד חוסייני שיתף גם הוא את חששותיו לגבי עתיד זכויות האישה באפגניסטן[146] והביע את תקוותו שהטליבאן לא יחזור "לאלימות ולאכזריות" של שנות התשעים.[147] ארגון Human Rights Watch מסר כי "העמידה לצד נשים אפגניות במאבקן ומציאת כלים ללחוץ על הטליבאן והרצון הפוליטי לעשות זאת, היא המעט – המעט ביותר – שהקהילה הבינלאומית יכולה לעשות".[148] ארגון אמנסטי אינטרנשיונל מסר כי המצב הוא "טרגדיה שצריך היה לחזות ולמנוע" וקרא לממשלות "לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח מעבר בטוח החוצה מאפגניסטן לכל מי שנמצא בסיכון על הכוונת של הטליבאן".[149]
ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשנים ואנשי ציבור רבים תיארו את נפילת קאבול והרפובליקה האסלאמית כאסון משמעותי וככישלון עבור נאט"ו. הפוליטיקאי הגרמני ארמין לאשט, שר-נשיא נורדריין-וסטפאליה ויורשה של אנגלה מרקל בהנהגת ה-CDU/CSU (אנ'), הצהיר כי מדובר ב"כישלון הגדול ביותר שספגה נאט"ו מאז הקמתה וזהו שינוי עידן שאנו מתמודדים איתו". יו"ר ועדת החוץ הבריטית של הפרלמנט הבריטי, טום טוגנדהאט, הצהיר כי ההתמוטטות היא "אסון המדיניות הגדול ביותר מאז סואץ".[150] העיתונאי ניק טורס (אנ') טען כי "ללא הערכה מחודשת אמיתית הפעם, ארצות הברית מסתכנת בנפילה לדפוסים שחוקים, שעלולים ביום מן הימים לגרום לכישלונות הצבאיים בדרום-מזרח ובדרום-מערב אסיה להיראות קטנים מאוד".[151]
אולם חלקם דחו טענות על כישלון. בנאום בפני בית הנבחרים הבריטי ב-18 באוגוסט, טען ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון כי בריטניה הצטרפה "למשימה להכחיד את אל-קאעדה במדינה זו ולעשות כל מה שיכולנו כדי לייצב את אפגניסטן, למרות כל הקשיים והאתגרים שידענו שנעמוד בפניהם והצלחנו במשימת הליבה הזו", ובנוסף קבע כי "מה שלא נכון הוא לומר שממשלת בריטניה לא הייתה מוכנה או לא צפתה זאת".[152]
נשיא ארצות הברית ה-45, דונלד טראמפ, הגדיר את נסיגת הכוחות כ"השפלה" הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינתו[153][154] ואמר כי בתחילה היה מוציא את האזרחים והדיפלומטים האמריקאים, אחר כך את משתפי הפעולה האפגנים שלהם, את כל הציוד המתקדם של הצבא הלאומי האפגני שנתרם על ידי הצבא האמריקאי ובשלב האחרון מוציא את הצבא, כל זאת בתנאי שהטליבאן עומד בהסכם דוחה (אנ'). בנוסף, הנשיא לשעבר הביע את התנגדותו למדיניות ההתערבות של מדינתו, ומתאר אותה כ"החלטה איומה" להתערב במזרח התיכון, וכי היא לא שיפרה את המצב ב-20 השנים האחרונות.[155]
גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריסת ממשלת אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערכות קהילת המודיעין האמריקאית קבעו במקור כי קאבול עשויה ליפול בתוך חודשים או שבועות לאחר נסיגת הכוחות האמריקאיים מאפגניסטן, אם כי המצב הביטחוני הידרדר במהירות, מה שהוביל את הנשיא ג'ו ביידן להודות ב-16 באוגוסט כי "הדבר התפתח מהר יותר משציפינו".[15][16]
כמה גורמים אפגנים הטילו את האשמה לקריסה למרגלות ממשלת גאני.[156][157] ראש מועצת הפיוס הלאומי האפגנית עבדאללה עבדאללה גינה את בריחתו של גאני מהמדינה וקבע כי "נשיא אפגניסטן לשעבר עזב את אפגניסטן והותיר את המדינה במצב קשה זה. אלוהים צריך להוכיח אותו על מעשיו". הגנרל ביסמילה חאן מוחמדי (אנ'), לשעבר ראש המטה של צבא אפגניסטן ושר הביטחון הזמני, צייץ בטוויטר "הם קשרו את ידינו מאחור ומכרו את המדינה. יקולל גאני וכנופייתו".[158] מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר כי "בסופו של דבר, ההנהגה הפוליטית האפגנית לא הצליחה לעמוד מול הטליבאן... כישלון זה של ההנהגה האפגנית הוביל לטרגדיה שאנו עדים לה כיום".[159]
הקריסה הממשמשת ובאה של כוחות הביטחון הלאומי האפגניים (ANSF) (אנ'), וחוסר יכולתם לעמוד במתקפת הטליבאן היו גם כן מוקד לביקורת. נטען כי אף על פי שמאז 2001 ארצות הברית השקיעה למעלה מ-85 מיליארד דולר להכשרת כוחות הביטחון האפגניים וציודם, הכוחות האפגניים הוכיחו שהם חסרי יכולת, בלתי מתאימים ולא-מאומנים כדי להתמודד עם ההתקוממות המתקרבת.[160]
נסיגת נאט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן (2021)
דו"ח המפקח הכללי המיוחד האמריקאי לשיקום אפגניסטן שפורסם ב-17 באוגוסט מצא כי ארצות הברית "התקשתה לפתח וליישם אסטרטגיה קוהרנטית" למלחמה וכי "אם המטרה היא לבנות מחדש ולעזוב מדינה שיכולה לקיים את עצמה ולהוות איום קטן לאינטרסים הביטחוניים הלאומיים של ארצות הברית, התמונה הכוללת עגומה". הדו"ח מצא גם כי ארצות הברית תעדפה אינטרסים פוליטיים פנימיים במקום אינטרסים אפגניים, הפגינה בורות בהקשר המקומי, והוציאה מיליארדי דולרים על פרויקטים בירוקרטיים שאינם בני-קיימא.[161]
דייוויד א. סנגר (אנ'), כתב הניו יורק טיימס, ניתח את ההחלטה של ג'ו ביידן לעזוב את אפגניסטן, וכתוצאה מכך את אופן נפילת קאבול, כתוצאה מארבע הנחות יסוד, או טעויות בחישוב: שיש מספיק זמן לפני שהממשלה האפגנית תתמוטט כדי שארצות הברית תיסוג, שלכוחות האפגניים יש "אותו דחף" לנצח כמו של הטליבאן, שיש "מערכת מתוכננת היטב לפינוי השגרירות" ואפגנים שסייעו לארצות הברית ומשפחותיהם, וכי אם הטליבאן יגיע לקאבול, תהיה "מלחמת אזרחים עקובה מדם, בלוק אחרי בלוק" ברחובותיה.[162]
השוואות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשנים ואנשים רבים השוו את האירועים לנפילת העיר סייגון (אנ') בתום מלחמת וייטנאם באפריל 1975.[163] חודש לפני הגעת הטליבאן לקאבול, דחה נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן את ההשוואה וקבע כי "הטליבאן אינו צבא צפון וייטנאם... לא יהיה שום מצב שבו תראו אנשים מוטסים מגג שגרירות ארצות הברית באפגניסטן. זה בכלל לא בר-השוואה".[164]
העיתונאים טענו כי הערותיו של ביידן "לא התיישנו טוב", בעוד צוות השגרירות שרף מסמכים ו"מסוקים צולמו מרחפים מעל למתחם, מעבירים דיפלומטים לשדה התעופה" פחות מחודש לאחר מכן.[6] אדמירל המשנה לארי צ'יימברס (אנ'), שנתן את הפקודה להוציא מסוקים מנושאת המטוסים מידוויי במהלך מבצע רוח תכופה (אנ') כדי לפנות מקום לנחיתת מטוסי מפונים נוספים שהגיעו מסייגון, אמר כי "מה שקורה עכשיו גרוע יותר ממה שקרה בווייטנאם", ופירט "[בווייטנאם] ניסינו להוציא כמה שיותר אנשים שעבדו איתנו כפי שיכולנו... באפגניסטן, אנו נוטשים את האנשים שתמכו בנו בזמן שהיינו שם".[165]
ביום שהטליבאן נכנס לקאבול, מזכיר המדינה האמריקאי בלינקן דחה את ההשוואה לסייגון, וקבע בראיון לרשת ABC כי "ברור שזה לא סייגון. נכנסנו לאפגניסטן לפני 20 שנה עם משימה אחת בראש, והיא להתמודד עם האנשים שתקפו אותנו ב-11 בספטמבר, והמשימה הזו הצליחה".[166]
מזכיר ההגנה האמריקאי לשעבר, ליאון פאנטה, השווה את נפילת קאבול לפלישה לפרץ החזירים בקובה בשנת 1961 ואמר כי "הנשיא קנדי לקח אחריות על המתרחש. אני ממליץ בחום לנשיא ביידן לקחת על עצמו אחריות... להודות בטעויות שנעשו".[167] איברהים אל-מאראשי (אנ') מאוניברסיטת המדינה של קליפורניה בסן מרקוס (אנ'), השווה אותה למתקפה בצפון עיראק ב-2014, שבה דאעש השתלט על חלקים גדולים מעיראק והכריז על ח'ליפות, וטען כי הקריסה נגרמה על ידי הטלת "דוקטרינה צבאית אמריקנית נוקשה והיררכית" על הצבאות האפגניים והעיראקיים, כי הטליבאן ודאעש היו קבוצות חמושות ומלוכדות יותר, וכי ממשלות אפגניסטן ועיראק הנתמכות על ידי נאט"ו אפשרו לרשתות של חסות ושחיתות להשתרש".[168]
התקשורת הציבורית בסין השוותה את המצב באפגניסטן ליחסיה של ארצות הברית עם טאיוואן. היא הטילה ספק במחויבותה של הראשונה להגן על האחרונה אם סין תחליט להשתלט על טאיוואן, שלטענתה היא המחוז שלה, בכוח.[169] שר החוץ הסיני וואנג יי (אנ') אמר כי העולם צריך להנחות את הטליבאן באופן חיובי ולא ללחוץ עליו. מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, ניקולאי פטרושב, השווה את המצב ליחסי אוקראינה–ארצות הברית וקבע כי "מצב דומה מחכה לתומכי הבחירה האמריקאית באוקראינה".[170]
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 באוגוסט קיימו הטליבאן את מסיבת העיתונאים הרשמית הראשונה שלהם בקאבול, כאשר הדובר זביהוללה מוג'אהיד (אנ') הצהיר כי הטליבאן מבקש "להבטיח לקהילה הבינלאומית, כולל ארצות הברית, כי אף אחד לא ייפגע באפגניסטן" וכי "לאחר התייעצויות שיסתיימו בקרוב מאוד, נהיה עדים להיווצרותה של ממשלה אסלאמית חזקה ומקיפה".[171] ב-21 באוגוסט הגיע לקאבול מייסד הטליבאן והמנהיג הפוליטי שלו, עבד אל-ע'ני בראדר, לראשונה מזה יותר מעשור, כשהטליבאן החל במשא ומתן פנימי על אופן ניהול המדינה.[172] בערב 18 באוגוסט הודיע משרד החוץ של איחוד האמירויות הערביות כי הוא קיבל את הנשיא גאני אל איחוד האמירויות מטעמים הומניטריים.[173] ב-19 באוגוסט פרסם גאני סרטון המכחיש את הדיווחים כי הוא לקח עמו סכום כסף גדול בעת שנמלט וכי הוא מנהל משא ומתן על חזרה לאפגניסטן.[174]
בימים שלאחר הנפילה החלו סוכנויות ממשלתיות אמריקאיות למחוק מאמרים ותמונות ציבוריים המציגים אזרחים אפגנים מאתרי האינטרנט שלהם, מחשש שמשטר הטליבאן עשוי להשתמש באתרים אלה כדי לזהות ולמקד אזרחים לצורך פעולות תגמול.[175] הממשל האמריקאי הודיע גם כי הוא יקפיא נכסים בשווי של 9.5 מיליארד דולר השייכים לדה אפגניסטן בנק (אנ'), הבנק המרכזי באפגניסטן, כדי למנוע את הגישה של הטליבאן לכספים.[176] גם קרן המטבע הבינלאומית הודיעה כי תמנע מהטליבאן גישה לזכויות משיכה מיוחדות.[177]
מספר חברות מדיה חברתית, ביניהן פייסבוק ויוטיוב, הודיעו כי ימשיכו לאסור תוכן של הטליבאן מהפלטפורמות שלהן.[178][179] בנוסף, פייסבוק הציבה תכונה המאפשרת לאפגנים לנעול את חשבונותיהם כדי למנוע מהטליבאן לרשום את המידע שלהם.[180] הטליבאן גינה איסורים כאלה, וטען כי הדבר פוגע בזכותם לחופש הביטוי.[181] ישנם דיווחים על גל של יצירת חשבונות חדשים פרו-טליבאן בטוויטר, אחת מחברות המדיה החברתית הבודדות שלא הטילו איסורים על הארגון, בימים שלאחר הנפילה.[182]
פליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – השתלטות הטליבאן על אפגניסטן#פליטים
לוחמי טליבאן חוסמים אזרחים מלהיכנס לנמל התעופה בקאבול, 16 באוגוסט 2021
כמה פרשנים צפו זינוק בכמות הפליטים הנמלטים מהטליבאן לאחר נפילת קאבול והרפובליקה האסלאמית, וכמה ממשלות הודיעו על תוכניות בימים שלאחר הנפילה לקלוט כמות מסוימת של פליטים.[183][184] יותר מ-300,000 אזרחים אפגנים שעבדו עבור ארצות הברית נמצאים בסיכון של נקמה מצד הטליבאן.[185] ב-17 באוגוסט הכריזה ממשלת בריטניה כי תקים תוכנית יישוב מחדש לעד 20,000 פליטים אפגנים, ותתעדף נשים, ילדים ומיעוטים.[186] ב-19 באוגוסט הכריזה ממשלת פינלנד כי היא מתכננת להכפיל את מכסת הפליטים שלה כדי לקבל יותר פליטים מאפגניסטן.[187] הפיליפינים הביעו גם הם את רצונם לקבל פליטים מאפגניסטן.[188] נשיא הפרלמנט האירופי דוד ססולי קרא למדינות האיחוד האירופי לקחת את חלקן ההוגן של פליטים, וקבע כי האיחוד האירופי "יצטרך להראות שהוא דואג לכבד אתיקה".[189] ממשלת ספרד הקימה מחנה פליטים זמני בבסיס חיל האוויר טוריין דה ארדוז (אנ'), שם ביקרו גורמים מהאיחוד האירופי, ביניהם נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ונשיא המועצה האירופית צ'ארלס מישל. פון דר ליין שיבחה את היוזמה של ממשלתו של סנצ'ס, וקבעה כי פעולותיה של ספרד מייצגות "דוגמה טובה לנפש האירופית במיטבה".[190] נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שוחח עם סנצ'ס על מנת לאפשר שימוש בבסיסים הצבאיים רוטה ומורון כדי לאכלס זמנית את הפליטים האפגנים, תוך שבחים על "מנהיגותה של ספרד בשאיפה לתמיכה בינלאומית בנשים ובנות אפגניות".[191][192]
עם זאת, כמה ממשלות החלו להצביע על יחס עוין כלפי פליטים.[193][194][195] במסיבת עיתונאים הצהיר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי צרפת צריכה "לצפות ולהגן על עצמה מפני גל מהגרים".[196][197] ממשלת אוסטריה הודיעה כי לא תשהה את הגירושים לאפגניסטן, בניגוד למספר מדינות אחרות באיחוד האירופי.[198] שר ההגנה האוסטרלי פיטר דאטון (אנ') רמז בראיון טלוויזיוני כי לאפשר לאזרחים אפגנים שעבדו עם ממשלת אוסטרליה לבקש מקלט באוסטרליה עלול להוות סיכון ביטחוני וכי "איננו יודעים מספיק על אותם אנשים".[199] ממשלת אוזבקיסטן הזהירה כי היא תדחק בחומרה כל ניסיון לחצות את גבולה באופן בלתי חוקי. עם זאת, היא פתחה את שדה התעופה שלה בטשקנט לפליטים, שיופנו באופן מיידי לטיסות לברלין כחלק מההסכם שלה עם גרמניה.[195]
ב-19 באוגוסט 125 שומרים בשגרירות בריטניה בקאבול קיבלו שיחת טלפון בה הודיעו להם כי הם מפוטרים ושאינם כשירים להגנה על בריטניה מכיוון שהועסקו באמצעות קבלן, GardaWorld, בניגוד לשומרים בשגרירות ארצות הברית שפונו.[83]
ממשלת סבסטיאן פיניירה בצ'ילה הסכימה לקבל כעשר משפחות פליטים.[200] במקביל, ממשלת קולומביה מתכננת לקבל באופן זמני עד 4,000 אזרחים אפגנים לבקשת ממשלת ארצות הברית.
התנגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם נפילת קאבול, חברי הברית הצפונית לשעבר וכוחות אנטי-טליבאן אחרים שבפנג'שיר, בראשות אחמד מסעוד (אנ') וסגן הנשיא לשעבר אמרוללה סאלח, היו להתנגדות המאורגנת העיקרית לטליבאן באפגניסטן.[201][202] שגרירות אפגניסטן בטג'יקיסטן החליפה את דיוקנו הנשיאותי של גאני באחד של סאלח, והגישה לאינטרפול בקשה להנפקת צווי מעצר עבור גאני, יחד עם יועצו הראשי פאזל מחמוד ויועץ הביטחון הלאומי חמדולה מוהיב, באשמת גניבה מכספי האוצר האפגניים.[203] מסעוד הודיע על רצונו לנהל משא ומתן עם הטליבאן.[204]
ב-17 באוגוסט התקיימה מחאה קטנה של כמה נשים בקאבול בדרישה לשוויון זכויות לנשים, המחאה הראשונה של נשים נגד המשטר החדש.[205] ב-18 באוגוסט התעוררו הפגנות גדולות יותר בהשתתפות גברים גם בשלוש ערים בשליטת פשטון המזרחית: ג'לאלאבאד, ח'וסת ואסדבאד (אנ'), בהן המפגינים הניפו את דגל הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן והורידו את דגל הטליבאן.[206][207][208] בהפגנה בג'לאלאבאד פתחו הטליבאן באש, הרגו שלושה אנשים ופצעו למעלה מתריסר.[209] ב-19 באוגוסט התפשטו הפגנות לחלקים שונים של קאבול, ביניהן מחאה אחת גדולה ליד נמל התעופה בקאבול, שם מכוניות ואנשים הניפו את דגל הרפובליקה, ואחת נוספת עם יותר מ-200 איש[210] שהתאספו ליד ארמון הנשיאות בקאבול, עד שפוזרה באלימות על ידי הטליבאן.[211][212] המחאות נמשכו גם בח'וסת ובאסדבאד, כאשר הטליבאן הפעיל אלימות לפיזורן בשני המקומות. באסדבאד דווח כי מספר המשתתפים בהפגנות מתנפח למאות.[209]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השתלטות הטליבאן על אפגניסטן
- מלחמת אפגניסטן (2001–2021)
- תהליך השלום באפגניסטן
- נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן (2021)
- נמל התעופה הבינלאומי חאמיד כרזאי
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ghantous, Ghaida (18 באוגוסט 2021). "UAE says Afghanistan's Ghani is in Gulf Arab state". Reuters. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Baker, Sinéad (19 באוגוסט 2021). "The Taliban have declared the 'Islamic Emirate of Afghanistan,' the same name it used when it brutally ruled the country in the 1990s". Business Insider. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Taliban declare formation of Islamic Emirate of Afghanistan". www.uniindia.com.
- ^ "The Panjshir Valley: what is the main bastion of resistance against the Taliban advance in Afghanistan". Market Research Telecast. 17 באוגוסט 2021. ארכיון מ-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kapetas, Anastasia (16 באוגוסט 2021). "After the fall of Kabul". www.aspistrategist.org.au/. ארכיון מ-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "The Taliban's terrifying triumph in Afghanistan". Economist. 15 באוגוסט 2021. ארכיון מ-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Latifi, Ali M. (15 באוגוסט 2021). "'At the gates': Taliban ready to take Afghan capital". Al Jazeera. ארכיון מ-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Batchelor, Tom (15 באוגוסט 2021). "Afghan president Ashraf Ghani flees capital Kabul for Tajikistan as Taliban enter city". The Independent. ארכיון מ-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Azaz, Syed (11 באוגוסט 2021). "Afghanistan Army Chief removed from post". Geo.tv. ארכיון מ-11 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kilcullen, David (17 באוגוסט 2021). "Critical intervention that swung the battle for Kabul". The Australian. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Roggio, Bill (14 באוגוסט 2021). "Taliban encircling Afghan capital Kabul, prepping final assault through east". FDD's Long War Journal. ארכיון מ-14 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Afghan conflict: US and Taliban sign deal to end 18-year war". 29 בפברואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Missy Ryan; Karen DeYoung (13 באפריל 2021). "Biden will withdraw all U.S. forces from Afghanistan by Sept. 11, 2021". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Fall of Kabul: Beginning of Taliban 2.0". The Financial Express. 2021-08-16. נבדק ב-2021-08-19.
- ^ 1 2 CNN, Kevin Liptak, Jeff Zeleny, Kaitlan Collins, Jennifer Hansler and Maegan Vazquez. "Biden admits Afghanistan's collapse 'did unfold more quickly than we had anticipated'". CNN.
- ^ 1 2 3 "Misread warnings helped lead to chaotic Afghan evacuation". AP NEWS. 18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Seir, Ahmad; Faiez, Rahim; Akhgaf, Tameem; Gambrell, Jon (15 באוגוסט 2021). "Taliban enter Kabul, await 'peaceful transfer' of power". AP NEWS. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Afghanische Regierung kündigt friedliche Machtübergabe an". FAZ. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Taliban officials: there will be no transitional government in Afghanistan". Reuters. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "NATO says it is helping keep Kabul airport open for evacuations". Reuters. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lamothe, Dan; Hudson, John; Harris, Shane; Gearan, Anne (10 באוגוסט 2021). "U.S. officials warn collapse of Afghan capital could come sooner than expected". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-11 באוגוסט 2021. נבדק ב-11 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rothkopf, David (20 באוגוסט 2021). "Biden Insiders: Our Afghanistan Exit Is a Part of a Much Bigger Reset". The Daily Beast – via www.thedailybeast.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Taliban expected to reach Afghan capital Kabul 'in seven days', ITV News learns". ITV News. 13 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-14 באוגוסט 2021. נבדק ב-14 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghanistan Live Updates: Taliban Advances on Kabul; U.S. Embassy Evacuation Underway". The New York Times. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 Mistlin, Alex; Sullivan, Helen; Harding, Luke; Harding, Luke; Borger, Julian; Mason, Rowena (15 באוגוסט 2021). "Afghanistan: Kabul to shift power to 'transitional administration' after Taliban enter city – live updates". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ankel, Sophia (15 באוגוסט 2021). "Video shows thousands of prisoners, reportedly including Islamic State and al Qaeda fighters, freed from Kabul jail by the Taliban". Business Insider. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghan forces surrender Bagram air base to Taliban". The Economic Times. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Uzbekistan says hundreds of Afghan soldiers flee over border with dozens of aircraft". 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghan president to abdicate after Taliban entered Kabul: Sources". Al Arabiya English. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Afghan official tells AP that Taliban negotiators heading to presidential palace to prepare for a 'transfer' of power". ABC News. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Tanzeem, Ayesha; Gul, Ayaz (15 באוגוסט 2021). "Reports: Taliban Enter Kabul". Voice of America. ארכיון מ-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Former interior minister Jalali seen heading interim Afghan administration: Sources". Al Arabiya. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Taliban officials: there will be no transitional government in Afghanistan". Reuters. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "In Facebook Post, President Ghani Says Leaving Afghanistan; Kabul Falls". NDTV. Reuters. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Amid Taliban blitz, Afghan President Ashraf Ghani flees country: Report". Business Standard India. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "اشرف غنی افغانستان چھوڑ کر چلے گئے: افغان میڈیا کا دعویٰ". Urdu News – اردو نیوز (באורדו). 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "اشرف غنی مستعفی، افغانستان سے فرار". Hum News – ہم نیوز (באורדו). 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Afghanistan crisis: President Ghani flees country". BBC News. ארכיון מ-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Photos: Taliban takes control of Afghan presidential palace". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Afghanistan crisis: Taliban is soon to declare the Islamic Emirate of Afghanistan". AP News. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Taliban has won, says Afghan President Ghani as militants enter Kabul". Deccan Herald. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 "Taliban Fighters Enter Kabul As Helicopters Land At U.S. Embassy". NPR.org. ארכיון מ-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kimball, Amanda Macias,Spencer (12 באוגוסט 2021). "U.S. deploying 3,000 troops to help evacuate Kabul embassy staff as Taliban advance". CNBC. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "US embassy asked to reduce sensitive material as Taliban advance". msn.com. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 18 Aug, Ashley Collman; 2021; Am, 6:35. "US officials destroyed Afghans' passports while shutting Kabul embassy". Business Insider. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link) - ^ Mengli, Ahmed; Yusufzai, Mushtaq; Mogul, Rhea; Mitchell, Andrea (15 באוגוסט 2021). "Afghan president flees country as U.S. rushes to exit with Taliban on brink of power". NBC News. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Schnell, Myhael (15 באוגוסט 2021). "Pentagon authorizes sending additional 1,000 troops to Afghanistan". The Hill. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kabul the day after the Taliban takeover". Al Jazeera. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rahman, Ramin (18 באוגוסט 2021). "'We kept on hearing gunshots': my chaotic escape from Kabul's airport". the Guardian. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Lubold, Gordon; Shah, Saeed; Trofimov, Yaroslav (16 באוגוסט 2021). "Violence Erupts at Kabul Airport as Afghans Try to Flee Taliban". Wall Street Journal. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "At least five killed at Kabul airport – witnesses". Reuters News. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghanistan: US takes control of Kabul airport to evacuate staff from country". BBC News. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Kabul airport: footage appears to show Afghans falling from plane after takeoff". The Guardian. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pawlyk, Oriana; Seligman, Lara (16 באוגוסט 2021). "Body of dead Afghan found in landing gear of military jet leaving Kabul airport". Politico. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Canova, Daniel (2021-08-19). "Afghan youth soccer player died in fall from US aircraft at Kabul airport". Fox News. נבדק ב-2021-08-20.
- ^ Doherty, Ben; Harding, Luke (16 באוגוסט 2021). "Kabul airport: footage appears to show Afghans falling from plane after takeoff". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Biden to address nation on deadly chaos in Afghanistan". AP News. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mistlin, Joanna Walters (now); Alex; Murray, Jessica; Sullivan (earlier), Helen (15 באוגוסט 2021). "Afghanistan president, Ashraf Ghani, reported to have left country as Taliban orders fighters to enter Kabul – live". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Deese, Kaelan (16 באוגוסט 2021). "US forces take over air traffic control at Kabul airport for evacuations". Yahoo News. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Germany closes Kabul embassy and rushes evacuation of citizens, local helpers". Reuters. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mellen, Ruby (14 באוגוסט 2021). "Here are the countries evacuating their embassies in Kabul as the Taliban advances". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-14 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Germany sending A400M planes for Kabul evacuation – Bild am Sonntag". Reuters. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Latest: US aims to secure Kabul airport for departures". ABC News. Associated Press. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India preps to evacuate envoys, citizens still in Afghanistan as Taliban enters Kabul". Hindustan Times. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India's midnight evacuation from Afghanistan, escorted by Taliban". Al Jazeera. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Albania ready to temporarily house Afghan refugees, p.m. Rama says". Reuters. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Emirates flight to Kabul diverts to Dubai, flydubai suspends services". Reuters. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "UAE's flydubai to suspend Kabul flights from Monday, spokesperson says". National Post. Reuters. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Airlines warned to stay away from Afghanistan". news.trust.org. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bowden, John (16 באוגוסט 2021). "US reaches deal with Taliban over evacuations from Kabul airport, report says". The Independent. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Evacuation flights restart from Kabul as Taliban hold first press conference". Reuters. 17 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Forgey, Quint (17 באוגוסט 2021). "U.S. military to pick up pace of evacuation flights out of Afghanistan". Politico. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Nicholson, Kate (17 באוגוסט 2021). "Extraordinary Photo Shows 640 Afghans Fleeing Kabul On Packed U.S. Plane". HuffPost. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Wu, David (17 באוגוסט 2021). "US Airforce cargo plane Reach 871 flies more than 640 Afghan refugees to Qatar to escape Taliban". Sky News. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Air Mobility Command [@airmobilitycmd]. "CORRECTION: A @usairforce C-17 Globemaster III safely transported 823 Afghan citizens from Hamid Karzai International Airport Aug. 15, 2021. This is a record for this aircraft. The initial count of 640 inadvertently included only adults. 183 children were also aboard" (Tweet) – via Twitter.
- ^ "A Kaboul, l'image de 600 Afghans dans un avion américain devient un symbole de la fuite face aux talibans". Le Monde (בצרפתית). Agence France-Presse. 17 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Steinbuch, Yaron (17 באוגוסט 2021). "Man films himself clinging to US plane as it leaves Afghanistan". New York Post. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Norman, Greg; Griffin, Jennifer (15 באוגוסט 2021). "US Embassy flag flown out of Afghanistan amid chaotic evacuation from Kabul airport". Fox News. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Banville, Kate (18 באוגוסט 2021). "Interpreter for Australian military shot amid chaotic scenes at Kabul airport". The Guardian. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hurst, Daniel (18 באוגוסט 2021). "Australia rescues just 26 people from Afghanistan on evacuation flight with space for 128". The Guardian. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Afghanistan: Germany justifies evacuating just 7 on first Kabul flight". Deutsche Welle. 17 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Britain says: We cannot evacuate unaccompanied children from Afghanistan". Reuters. 19 באוגוסט 2021. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Gentleman, Amelia (19 באוגוסט 2021). "Guards at Kabul embassy told they are ineligible for UK protection". The Guardian. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Finland sending troops to Kabul to safeguard evacuation". Yle Uutiset.
- ^ "Les talibans en recherche active de leurs opposants, avertit un rapport de l'ONU". Libération (בצרפתית). Agence France-Presse. 2021-08-19. נבדק ב-2021-08-20.
- ^ Goyal, Divya (21 באוגוסט 2021). "Taliban stop 72 Afghan Sikhs and Hindus from boarding IAF plane". The Indian Express. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hickey, Seán (21 באוגוסט 2021). "Women at Kabul airport crushed in 'horrendous' scenes, journalist tells LBC". LBC. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "U.S. citizens advised not to travel to Kabul airport". NBC News.
- ^ "Afghanistan: US fears risk of Islamic State attack at Kabul airport". BBC News. 22 באוגוסט 2021. נבדק ב-22 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Callinan, Rory (22 באוגוסט 2021). "Australia denies At Risk Afghan Employees visas to Afghans who helped guard embassy in Kabul". ABC Online. נבדק ב-22 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghan refugee gives birth on US evacuation plane". the Guardian. 22 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Pentagon orders commercial airlines to help in Afghanistan evacuations". the Guardian. 22 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Chughtai, Elizabeth Melimopoulos,Alia. "Infographic: How many people evacuated from Afghanistan so far?". www.aljazeera.com.
- ^ "Amid Kabul chaos, UK calls on US to extend August 31 deadline". www.aljazeera.com.
- ^ Weaver, Matthew; Sparrow, Andrew; Allegretti, Aubrey (23 באוגוסט 2021). "UK evacuation from Afghanistan 'down to hours not weeks'". The Guardian. נבדק ב-23 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Taliban won't extend Aug. 31 deadline for Western forces to leave - Taliban sources". National Post. 23 באוגוסט 2021. נבדק ב-23 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghan guard killed in Kabul airport gun battle". The Guardian. 23 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Irish Army Rangers go to Kabul to help evacuation". BBC News. 23 באוגוסט 2021. נבדק ב-23 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Zimonjic, Peter (23 באוגוסט 2021). "Special forces working outside of Kabul airport to escort Canadians, Afghans onto flights to Canada: official". CBC News. נבדק ב-24 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Taliban has held promises 'so far' - Biden". Reuters. 23 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CIA director met Taliban leader in Afghanistan on Monday - sources". Reuters. 24 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CIA chief secretly met with Taliban leader in Kabul: Report". Al-Jazeera. 24 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ukraine denies minister's claims of hijacked Afghanistan evacuation flight". the Guardian. 24 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghanistan: Explosion outside Kabul airport - number of casualties unclear, Pentagon says". Sky News. נבדק ב-26 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Batrawy, Aya (15 באוגוסט 2021). "An Afghan woman in Kabul's dashed hopes amid Taliban blitz". ABC News. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghan war: Kabul's young women plead for help as Taliban advance". BBC News. 13 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "I am an Afghan woman working for a western NGO in Kabul. I feel forgotten". The Guardian. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Faulkner, Charlie; Philp, Catherine; Zeffman, Henry; Janjua, Haroon (15 באוגוסט 2021). "Panic on streets of Kabul as Taliban enter capital from all sides". The Times. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ward, Alexander; McLeary, Paul; Seligman, Lara (15 באוגוסט 2021). "Taliban seize power amid chaos in Kabul". Politico. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kullab, Samya (16 באוגוסט 2021). "Afghan woman in limbo at Kabul airport after Taliban sweep". ABC News. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bezhan, Frud (14 באוגוסט 2021). "'People Are Terrified': Panic Sweeps Kabul As Taliban Moves Toward Afghan Capital". Radio Free Europe/Radio Liberty. אורכב מ-המקור ב-14 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Day, Michael (15 באוגוסט 2021). "Afghanistan's first female mayor: 'I'm waiting for Taliban to come and kill me'". i. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pirzad, Zainab; Alizada, Atefa (15 באוגוסט 2021). "Afghan women's defiance and despair: 'I never thought I'd have to wear a burqa. My identity will be lost'". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "An Afghan woman in Kabul: 'Now I have to burn everything I achieved'". The Guardian. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Axon, Iain (18 באוגוסט 2021). "Former Afghan women's captain tells players to burn kits, delete photos". Reuters. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Giordano, Chiara (15 באוגוסט 2021). "Ads depicting women 'painted over' after Taliban enters Kabul". The Independent. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Epstein, Jake (19 באוגוסט 2021). "Striking photo from Kabul shows why so many Afghan women fear for their future under Taliban rule". South China Morning Post. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Golshiri, Ghazal (15 באוגוסט 2021). "Dans Kaboul menacée par les talibans, les habitants « cherchent à liquider toute leur vie avant de quitter le pays "". Le Monde. אורכב מ-המקור ב-14 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Graham-Harrison, Emma; Harding, Luke (15 באוגוסט 2021). "The fall of Kabul: A 20-year mission collapses in a single day". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Afghanistan Updates: Biden Is Set To Speak As Chaos Unfolds In Kabul". NPR. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^
Susannah Goldsbrough, Will the Taliban destroy Afghanistan’s priceless treasures?, The Telegraph, 16 August 2021
- ^ "WHO concerned about COVID-19 in Afghanistan as jabs slow". Reuters. 17 באוגוסט 2021. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Latifi, Ali M. (16 באוגוסט 2021). "Kabul near standstill on day one of the Taliban's 'Emirate'". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ormiston, Susan (2021-08-18). "'I'm scared': Afghan who worked with foreign partners fearful of Taliban visits". CBC. נבדק ב-2021-08-19.
- ^ "As I walk around Kabul, the streets are empty of women". The Guardian. 19 באוגוסט 2021. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Zia, Hujjatullah (2021-08-19). "I woke up to the Taliban walking in my city". Al Jazeera. נבדק ב-2021-08-20.
- ^ "Fewer Women, No Entertainment: Kabul's Media Scene Transforms After Taliban Takeover". Radio Free Europe/Radio Liberty. נבדק ב-2021-08-20.
- ^ "Afghanistan. Une présentatrice télé raconte avoir été empêchée de travailler par les talibans". Ouest France (בצרפתית). Agence France-Presse. נבדק ב-2021-08-19.
- ^ Ellis-Petersen, Hannah; Baloch, Shah Meer (17 באוגוסט 2021). "Pakistan divided over success of Taliban in Afghanistan". The Guardian. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bose, Saikat Kumar (15 באוגוסט 2021). "In Video With Daughters, Afghanistan's Hamid Karzai Appeals To Taliban". NDTV. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "World reacts as Taliban closes in on Afghan capital". Al Jazeera. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Iran says embassy, consulate in Afghanistan open". 17 באוגוסט 2021. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Turkish Embassy in Kabul continues operations: FM Çavuşoğlu". Hürriyet Daily News. 16 באוגוסט 2021. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sweden halts aid for Afghanistan but vows it's 'not abandoning the people'". The Local. 17 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mellen, Ruby; Parker, Claire (14 באוגוסט 2021). "Here are the countries evacuating their embassies in Kabul as the Taliban takes over". The Washington Post. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Asian countries evacuate diplomats, citizens as Taliban declares general amnesty". Manila Bulletin. Xinhua. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Extremists' morale high after Taliban advance: American analyst". 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Byaruhanga, Catherine (21 באוגוסט 2021). "Africa's jihadists: What Taliban takeover of Afghanistan means". BBC News. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "La victoire des talibans, source d'inspiration pour le djihadisme mondial". Ici Radio-Canada Télé (בצרפתית). Agence France-Presse. 19 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Basit, Abdul (18 באוגוסט 2021). "A Taliban Takeover Will Strengthen Pakistan's Jihadis". Foreign Policy. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Burke, Jason (20 באוגוסט 2021). "Why not all Islamist extremists are buoyed by the Taliban's victory". The Guardian. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Scott, Mark (18 באוגוסט 2021). "Western far-right groups claim Taliban victory as their own". Politico. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Makuch, Ben (16 באוגוסט 2021). "The Far Right Is Celebrating the Taliban Takeover of Afghanistan". Vice News. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gorbachev, who pulled Soviets from Afghanistan, says U.S. campaign was doomed from start". NBC News. Reuters. 17 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Murray, Jessica (16 באוגוסט 2021). "Malala Yousafzai 'deeply worried' as Taliban take control in Afghanistan". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Taliban Systematically Terrorised Women, Says Afghani Writer Khaled Hosseini". News18. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Kite Runner' author on the Taliban takeover: 'Hard to describe how devastating it is'". American Voices. MSNBC. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Fragility of Women's Rights in Afghanistan". Human Rights Watch. 17 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "International community must avert further tragedy in Afghanistan". amnesty.org. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sandford, Alasdair (16 באוגוסט 2021). "'NATO's biggest debacle': Afghanistan troop withdrawals slammed". Euronews. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Turse, Nick (15 באוגוסט 2021). "The Fall of Kabul". The Intercept. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "MPs on all sides accuse Boris Johnson of Afghanistan failures". BBC News. 19 באוגוסט 2021. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trump: US 'humiliated' over Afghan withdrawal". Marca. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sam Clench (18 באוגוסט 2021). "Donald Trump calls Afghanistan withdrawal the 'greatest embarrassment' in US history". News.com.au. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Trump slams Biden's 'humiliating' withdrawal from Afghanistan". Fox News. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Latifi, Ali M (15 באוגוסט 2021). "'Unpatriotic': Afghans slam President Ghani's swift departure". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Teh, Cheryl (16 באוגוסט 2021). "The Afghan Embassy in India sent out a tweet calling Afghan President Ashraf Ghani a 'traitor' who 'screwed and f—ed everything up'". Business Insider. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghan president flees the country as Taliban move on Kabul". CTV News. 15 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "NATO chief blames Afghan leadership for Kabul collapse". Al Jazeera. 17 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Whitlock, Craig (16 באוגוסט 2021). "Afghan security forces' wholesale collapse was years in the making". Washington Post. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Watchdog describes litany of US failures in Afghanistan mission". Al Jazeera. 17 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ תבנית:Cite podcast
- ^ Comparisons to the Fall of Saigon:
- ^ Pettypiece, Shannon. "As the Taliban gains ground, Biden grapples with the ghosts of Saigon". NBC News. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Altman, Howard (15 באוגוסט 2021). "'What's happening now is worse': Midway skipper who pushed choppers off deck in fall of Saigon". Air Force Times. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Pilkington, Ed (15 באוגוסט 2021). "'This is manifestly not Saigon': Blinken defends US mission in Afghanistan". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-15 באוגוסט 2021. נבדק ב-15 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mastrangelo, Dominick (16 באוגוסט 2021). "Leon Panetta compares fall of Afghanistan to Bay of Pigs". The Hill. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-16 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Al-Marashi, Ibrahim (17 באוגוסט 2021). "The collapse of Afghan military: We've seen this movie before". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Birtles, Bill (17 באוגוסט 2021). "Beijing used Afghanistan to mock America. It also gave them clues about how a potential war would play out". ABC News. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "US will abandon Ukraine like Afghanistan, senior Russian official says". South China Morning Post. 19 באוגוסט 2021. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Transcript of Taliban's first news conference in Kabul". Al Jazeera. 17 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ellis-Petersen, Hannah (21 באוגוסט 2021). "Top Taliban leader flies into Kabul for talks on setting up new Afghan regime". The Guardian. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Salem, Mostafa; John, Tara; Lister, Tim; Ritchie, Hannah (18 באוגוסט 2021). "Former Afghan President Ashraf Ghani emerges in the UAE". CNN. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kwok, Caroline; Mang, Carol (19 באוגוסט 2021). "Ghani 'in talks' for return to Afghanistan". South China Morning Post. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "US agencies scrub websites in bid to protect Afghans". Al Jazeera. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mohsin, Saleha (18 באוגוסט 2021). "US freezes Afghan central bank's assets of $9.5bn". Al Jazeera. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Martin, Eric (18 באוגוסט 2021). "IMF Curbs Afghanistan's Funding Access, Squeezing Taliban". Bloomberg. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lee, Katy (19 באוגוסט 2021). "Social Media Giants Grapple With Taliban Dilemma". International Business Times. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Thorbecke, Catherine (19 באוגוסט 2021). "How the Taliban uses social media to seek legitimacy in the West, sow chaos at home". ABC News. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Facebook met en place des mesures pour que les Afghans vulnérables protègent leur compte des talibans". Le Monde.fr. 20 באוגוסט 2021 – via Le Monde.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mackey, Robert (18 באוגוסט 2021). "Taliban Spokesman Accuses Facebook of Stifling Free Speech by Banning Group". The Intercept. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Frenkel, Sheera; Decker, Ben (18 באוגוסט 2021). "Taliban ramp up on social media, defying bans by the platforms". The Seattle Times. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Finnish Immigration Service prepares for Afghan refugees, sees repeat of 2015 as unlikely". Yle Uutiset News. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Benen, Steve (18 באוגוסט 2021). "For the right, Afghan refugees become the new political fight". MSNBC. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jordan, Miriam (16 באוגוסט 2021). "Thousands Who Helped the U.S. in Afghanistan Are Trapped. What Happens Next?". The New York Times. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Elgot, Jessica; Sabbagh, Dan; O'Carroll, Lisa; Allegretti, Aubrey (17 באוגוסט 2021). "UK to take 20,000 Afghan refugees over five years under resettlement plan". The Guardian. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Interior Ministry proposes doubling Finland's refugee quota". Yle Uutiset. 19 באוגוסט 2021. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ranada, Pia (17 באוגוסט 2021). "Philippines willing to accept refugees from Afghanistan". Rappler. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Herszenhorn, David M.; La Baume, Maïa de (18 באוגוסט 2021). "Afghan refugees should be shared 'equally,' says EU Parliament president". נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rodríguez-Pina, Gloria (2021-08-21). "Von der Leyen considera la acogida de afganos en España "un ejemplo del alma europea"". EL PAÍS (בספרדית). נבדק ב-2021-08-22.
- ^ "Readout of President Joe Biden's Call with President Pedro Sánchez of Spain". The White House (באנגלית אמריקאית). 2021-08-21. נבדק ב-2021-08-22.
- ^ "Biden habla con Sánchez tras la afrenta de los agradecimientos por Afganistán". abc (בספרדית). 2021-08-21. נבדק ב-2021-08-22.
- ^ "Swiss won't accept large groups of Afghan refugees directly". National Post. Reuters. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Pikulicka-Wilczewska, Agnieszka (18 באוגוסט 2021). "Uzbekistan not keen to admit Afghan refugees fleeing Taliban". Toronto Star. Associated Press. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Mirovalev, Mansur (19 באוגוסט 2021). "Afghanistan's Central Asian neighbours panic, reject refugees". Al Jazeera. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gatinois, Claire (17 באוגוסט 2021). "Afghanistan : après les attaques de l'opposition, l'exécutif assume une posture ferme sur l'immigration clandestine". Le Monde (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Willsher, Kim (17 באוגוסט 2021). "Macron accused of pandering to far right over Afghan crisis". The Guardian. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Austria calls for 'deportation centres' to host Afghans near Afghanistan". Reuters. 16 באוגוסט 2021. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2021. נבדק ב-17 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hurst, Daniel (18 באוגוסט 2021). "Peter Dutton suggests some former Afghan guards and interpreters could pose security risk to Australia". The Guardian. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Vera, Diego (17 באוגוסט 2021). "Chile recibirá a 10 familias afganas y estudiante de la U de Chile pide que rescaten a sus parientes". o (בספרדית). נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Leadership". Northern Alliance: Fighting for a Free Afghanistan. Friends of the Northern Alliance. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Graham-Harrison, Emma (18 באוגוסט 2021). "'Panjshir stands strong': Afghanistan's last holdout against the Taliban". The Guardian. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ray, Siladitya; Dangor, Graison (18 באוגוסט 2021). "Afghan Embassy In Tajikistan Demands Interpol Arrest Escaped Former President Ashraf Ghani". Forbes. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mackenzie, James (2021-08-22). "Anti-Taliban leader Massoud wants to talk but ready to fight". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-08-22.
- ^ "Watch: Afghan women hold street protest as Taliban fighters look on". The Indian Express. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Taliban keep some evacuees from reaching Kabul airport, as U.S. vows to finish airlift". Reuters. 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-21 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Seir, Ahmad; Faiez, Rahim; Gannon, Kathy; Gambrell, Jon (19 באוגוסט 2021). "Taliban militants violently disperse rare Afghan protest". AP News. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Shah, Saeed; Rasmussen, Sune Engel (18 באוגוסט 2021). "Afghanistan's Taliban Rulers Meet Their First Political Protests With Gunfire". The Wall Street Journal. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Afghan protests spread to Kabul in early challenge to Taliban". Reuters. 19 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Protests Spread to Kabul as Taliban Struggle to Govern". The New York Times. 19 באוגוסט 2021. נבדק ב-20 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Seir, Ahmad; Faiez, Rahim; Gannon, Kathy; Gambrell, Jon (19 באוגוסט 2021). "Afghans protest Taliban in emerging challenge to their rule". AP News. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Afghans display national flag as they mark independence day". Al Jazeera. 19 באוגוסט 2021. נבדק ב-19 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה)
